כשהזין כבר לא בתמונה..

זאלופון​(שולט) • 26 במרץ 2011

הניתוח מעניין, אבל אני חושב שהוא מתאים דווקא למיעוטנו. קשה לי להצביע על נקודה זו או אחרת כנקודת כשל, מפני שאין מדובר בניתוח אמפירי או לוגי שניתן לסתור, אלא בהנחות תיאורטיות מופשטות שמתקיימות בפנים הנפש, ללא יכולת לצפות בהן, להפריך או לאשש אותן. אף על פי כן, אני סבור שלו הניתוח היה מתאים לרובנו, "רובנו" היינו נראים אחרת, יותר "אנדרפוטיים" בלשונך. אבל אנחנו, ברובנו, כל כך דומים לונילים ההם, מחפשים את אותה זוגיות כמו שלהם וכל כך לא מחפשים לשלוט או להשלט מחוץ להקשר המיני יותר מאשר הונילי הממוצע, עד שקשה לי להאמין שמדובר בצורך נפשי עקבי שמבטא עצמו באמצעות מיניות.

רוב העוסקים במלאכה, ככל שיצא לי להכיר, רוצים מעל הכל למצוא זוגיות, זוגיות "מתובלת" נקרא לה. היא מאוד דומה לכל זוגיות שהיא, רק שיש בה יותר או פחות אלמנטים של שליטה. אבל כשהם מוצאים אותה ומעמיקים בה, והיא כוללת יותר מאשר שליטה פרופר, כמעט לעולם חל אצלם תהליך של "התוונלות" - הקשר כולל פחות ופחות שליטה עם הזמן. כמעט כל זוגיות מונוגמית, יציבה וטובה שיצא לי להכיר בקהילה הזו נראתה כך. למה? לדעתי זה משום שהשליטה היא כמעט כולה פרקטיקה מינית, לא צורך נפשי. לו היתה צורך נפשי, הקשרים היו נותרים מלאי שליטה לעייפה, גם אם היא לא היתה מבטאת עצמה באופן מיני בהכרח. כיוון שהשליטה מינית במהותה, היא דועכת באופן טבעי.

Morticia • 26 במרץ 2011

למה הבוטות הזו - כשהזין לא בתמונה?

כלומר כשלגבר יש בעיית אימפוטנציה?
ומה מניע אותה?
משהו רפואי פיזי או איזו עכבה נפשית?

ומה בעצם את אומרת לנו כאן?
שגברים מתעניינים בנשים רק בשם אבר מינם?
שכל מהות השליטה הנשית מוטלת בספק אם אין אבר מין זכרי בתמונה?
שנשים לא רואות בגבר דבר מלבד ויברטור מהלך?

למה אין גבול לשוביניזם בפורום הזה?

אני מניחה שגברים רבים באמת ובתמים מאמינים שמלכה היא אישה שנועדה לחיות בעונש. עונש עם מישהו שהיא לא סובלת וחושבת שהוא אפס מאופס וכל מהותה בחיים מתחיל ונגמר בלהדגיש את אפסותו.

אני מניחה גם שיש גברים שכל כך לא שולטים ביצרים שלהם עד שהם חייבים מישהי שתשפיל אותם עד ארץ ותדגיש בעיניהם את קטנותם

כל זה נוגע מעט מאוד עם שליטה של אישה

ולנו בכלל יש כוס אחותי

בכוח המוח​(שולטת) • 26 במרץ 2011

אולי לא הייתי ברורה מספיק, אבל זה בדיוק מה שאני טוענת הרי -
אם אתה לא מקבע את הצרכים האלה באמצעות אוננות שוב ושוב על אלמטים שמקצינים ושהופכים להתמכרות (ע"ע, רק לצורך הדוגמה, במה שאמר אנדר), אלא משפשף את העולם הרגשי שלך עם בת זוג דווקא על המציאות, אזי אנחנו חווים דווקא את ההיפך-
אנחנו חווים חוויות מתקנות שבאופן מסויים הופכים אותנו ל"ונילים" יותר, עם מסננת שבנויה טוב יותר לחוות אהבה ולא דחיה. זו הסיבה שבעיני בדס"ם יכול להיות כלי ה"מרפא" אותנו, לפחות לזמנים קצובים, כי יש בו יכולת ללחוץ את המוגלה החוצה ולאפשר למשהו אחר להכנס למערכת.

ועוד משהו לעניין התגובה שלך - זה ששליטה מינית דועכת באופן טבעי לא אומר שהצורך נעלם, כמו שאמרה את זה יפה כל כך יולי, הוא יכול לקבל ביטוי אחר, לא מיני, באותו קשר, או במקומות אחרים. צריך לקחת בחשבון ששליטה הרבה פעמים מתחילה כמסכה, כסוג של פלקט. קשר משמעותי קורע את הפלקט ודן בענייני מהות, בצרכים אמיתיים מול אנשים אמיתיים.

עכשיו, ובזה אני מגיבה לכל אלה שמדברים על כך שלא מדובר במדע -
אני יודעת שזה לא מדע, ואין כאן שום דבר אמפירי, אני גם מאמינה שלא ניתן לבחון עניינים רגשיים נפתלים כאלה באופנים אמפיריים, אני יודעת שכלום לא מתאים לכולם, וכו'.

אבל, זו הדרך בה אני מבינה את העולם הזה, עולם שבחנתי אותו לא מעט, גם עיונית וגם מעשית.
בשבילי, בשביל עצמי, בשביל להבין כיצד הדברים פועלים, איך הם זולגים, ואילו מטמורפוזות הדברים עוברים, עד שהם שוב מולבשים בכסות אחרת.
חלקתי את זה איתכם, אבל אף אחד כמובן לא יכול לאחוז בכפו באמת הגדולה והרבגונית.
קטונתי.

בכוח המוח​(שולטת) • 26 במרץ 2011

אני אומרת בדיוק ההיפך, מורטישיה.
וגם אם לא ההיפך, אני ממש לא אומרת את זה.
תקראי ותראי.

Re: בכוח,

בכוח המוח​(שולטת) • 26 במרץ 2011

אני גם חושבת שיש רבים הזקוקים לתיקונים בגלל קשר השליטה הראשון שלהם (:
אני גם לא מתווכחת אם משהו נחשב סטיה או לא, כי זה חסר משמעות מבחינתי.
אני לא מגבילה אף אחד לחוות משהו רק כאלמנט מיני ורק בסקס, אבל אני שואלת אותך -
ממה זה נובע, הצורך הזה? יש לך רעיון?
האם את יודעת שאותם צרכים שהופכים בין היתר לצורך מיני לא מופיעים בחייהם של אותם אלה שאת מחשיבה כ"רק בעלי נטיה מינית" גם באופנים אחרים?
האם את יודעת לכמת או לשים את הגבול במקום בו ממוקסם האושר וממנו והלאה התסכול מהווה תנגודת לאותו אושר ואף מתגבר עליו?

שאלות מעניינות, לא?
גם לי אין תשובות על כל אלה, אבל אני מניחה שכל אחד יכול לבחון את הדברים האלה מול עצמו ולהחליט אם זה מתאים לגביו, אם זה מאיר לו משהו שעליו הוא לא חשב, אם אותו מבוך עכברים במראה חלקי מלמעלה לא יכול לכוון אותו טוב יותר.

Morticia • 26 במרץ 2011

בכח, אני שיתפתי אותך בהלכי רוחי בעקבות הנושא
זה התחיל מבחינתי בכותרת

אך בוודאי שרושם ראשונים לפעמים מטעה
לפעמים לא
ולרוב יש לו השפעה קריטית עד מכרעת עם הרבה מקום להבלגה ללא סייגים פה ושם

בטח

בכוח המוח​(שולטת) • 26 במרץ 2011

מבחינת הכותרת - זו כותרת (פרובוקטיבית אמנם) שמעלה את השאלה - בדס"ם הוא באמת בעיקר פרקטיקה מינית? אם כך, בואו ננטר את המיניות, האם יש לנו צורך באלמנטים דומים בחיים שלנו? אם כן, מה הם וממה הם נובעים.

אני רואה שאת במצב רוח טוב היום (:

Morticia • 26 במרץ 2011

ובדס"מ? מה זה בדס"מ?
ואנשים? מי אלה האנשים האלה?

עד כה בוקר מחוייך עובר על כוחותנו
הבחנת יפה

אני פה עברתי אורח עם הערת אגב
תמשיך כבודה

אופי, לא פרקטיקה...

Perplexed • 26 במרץ 2011

בעבורי – אין בדס"מ ללא קשר רגשי עמוק מאוד מן הסוג שאנשים מכנים אהבה. לא יתעורר בי הצורך לאפשר לאחר לשלוט בי, אם לא יתעורר בי במקביל הצורך לאהוב אותו להיות נאהבת על ידו. יודעת שיש מי שמסוגל אחרת ממני, אבל לי אין את המזל. גם אין לי את היכולת לספליט שאותה אנדרפוט מתאר, ושאני מתקנאה בה לעיתים. ומכאן שבדס"מ עבורי כולל יותר מאשר פרקטיקות מיניות או גופניות כאלו או אחרות. אינני יודעת מה וכמה, מן הסתם זה משתנה בהתאם לתקופה ובהתאם לבן הזוג ואישיותו. ואיפה נכנסת השליטה לתמונה? קל לי יותר להתאהב במי שאני מוצאת בו תכונות של שליטה, ואם הוא מזיין ב"סטיתיות" או מרביץ טוב על הדרך, זה רווח נקי שלי, ואי אפשר לומר שזה שולי, אבל לא בשל כך אתאהב בו. כאמור בשבילי, שליטה היא אופי, לא פרקטיקה. כך שאולי אני לא דוגמא טובה, בכוח, כי אצלי הכל מעורבב ואחוז זה בזה.

יחד עם זאת אני מכורה די קשה לריגושים ועוצמות רגשיות. ומבחינתי, אחד ההבדלים העיקריים (כמובן לא היחיד) בין קשר זוגי אוהב ונילי לבין קשר זוגי אוהב בדס"מי הוא, שזה האחרון מספק מידה לא מבוטלת של ריגושים, מיניים, רגשיים, קוגניטיביים, פיסיים ומן הסתם עוד אי אלו שאני אפילו לא יודעת לכנות בשמם.

ולכן השאלה שלך הטרידה אותי (וואלכ, אתמול בלילה ממש!) לאור קריאת אותו שרשור, במובן הרחב יותר – לא רק מה יקרה כשהתשוקה המינית תתפוגג, אלא מה יקרה כשהריגוש, ככל ריגוש, יפסיק לרגש וככל התמכרות אזדקק לריגוש חזק יותר. ומה יקרה כשהוא יזדקק....

מובן שמבחינתי, ה@שליטה@ ככל הנראה לא תתפוגג, שהרי אם התאהבתי באדם בין היתר בשל תכונותיו המזוהות אצלי עם שליטה, תכונות אלו לא תעלמנה בתום הריגוש ולפיכך גם לא אופי הקשר הבסיסי. זה לא עניין של "סשן" אחד יותר או פחות, זה לא עניין של "טקס" שמתקיים או לא, זה עניין של גרעין ויסוד המשיכה וההתאהבות הראשוניים, אם תרצי, חוט השדרה של אופי הקשר.

האם הקשר עצמו ישרוד, בתום הריגוש? אין לי תשובות כי טרם הפסקתי להתרגש, אבל מן הסתם היום הזה יגיע. אני מניחה שהכל עניין של @מידה ואיזונים@. זאת אומרת, אם אמות משעמום, אתייבש לחלוטין, ואחוש כאילו נקברתי בעודי בחיים, זה יוביל ככל הנראה להדרדרות הקשר ואולי לסיומו. אולם אחרי הכל, גם אם אני מכורה קשה לריגושים, אני עדיין לא נורא פתולוגית... זה העניין של "מידה". יש בי עוד דברים חוץ מהתמכרות לריגושים, ויש דברים נוספים שגורמים לי אושר וסיפוק, זה העניין של "איזון". אם אלו יתפסו את מקומו של הריגוש שיתפוגג, וזה תלוי באישיות הפרטית והזהות היחודית שלי מול אלו של בן זוגי, אפשר מן הסתם יהיה להתפתח יחדיו למקומות נוספים ולהתמלא באמצעים אחרים. במובן זה, היתי ואשאר תמיד "ונילית", או יותר נכון לומר, שעבורי, קשר הוא קשר הוא קשר, והיכולת שלו להמשיך ולהתקיים כשמוטיבים מסויימים בו הולכים לאיבוד, תלויה בעיקר ברצון הטוב שלי ושל מי שלצידי, להמשיך וליצוק בו תוכן ולשמרו.
ימים יגידו

נ.ב. בהערת אגב, הנושא של בדס"מ ככלי מרפא, הוא מתעתע. ראשית, משום שיש רגעים רבים של קטרזיס בבדס"מ, ולקטרזיס יש את היכולת השקרית לשחק את עצמו כתיקון נפשי. ולא היא. הוא לכל היותר פסק זמן ממכאוב, וזה במקרה הטוב. יתרה מזו, קשר בדסמ"י מוצלח, יכול להוות משום חוויה מתקנת, בדיוק באותה מידה שקשר ונילי יכול להיות, או חוויה הרסנית או משחזרת התעללות רעה, אם איננו מוצלח, בדומה לחברו הקשר הונילי. אין לכך כל קשר לאופי וסוג הקשר, אלא לתוכן היחסים שנרקמים והבשלות האישית של המשתתפים בהם, לחוות אותם כבריאים, דהיינו, התיקון הנפשי שעבר פלוני עוד בטרם... אולי נשאיר את התיקונים הנפשיים, למקצועות הרלבנטים להם ? אם כי קראתי שברוסיה מתפתחת פרקטיקה טיפולית של מכות בתחת כנגד דיכאון. אותיר בצריך עיון.

Re: כשהזין כבר לא בתמונה..

הרמאפרודיטה • 26 במרץ 2011

מי שעוקב אחרי הבלוג כבר יודע את זה -
לפני מספר חודשים איבדתי את החשק המיני לחלוטין עקב מינון שגוי בטיפול הורמונלי. משמע רמות טסטוסטרון 0.0, משמע אין אורגזמות, משמע אין ליבידו.

בצד הנשלט המודחק שלי קיים צורך מנטאלי עמוק וכל הקראפ הזה, והיחסים עם המאסטר האחד והיחיד המשיכו כהרגלם. לליבידו שלי, או להיעדרו, לא הייתה שום השפעה על הקשר בהיבטים שאינם מיניים.

הצד השולט שלי כנראה מונע בעיקר מצורך מיני. כשהליבידו צנח ואיבדתי עניין בשעשועים, ניסיתי למצוא שימושים שונים לצעצועים שכבר היו ברשותי. התחלתי לחפש משמעויות שונות ומעט עמוקות יותר ביחסים שלי עימם, אך ללא הצלחה יתרה. אמנם לרוב היחס של הנשלט אלי הוא כאל פנטזיה - מה שמונע מהיחסים להתקדם בהרבה מקרים, אבל בגדול אודה שגם אותי זה פחות עניין "כשהזין כבר לא בתמונה".