שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

כשהאדון אומר לך " תגלחי את ראשך יקירתי "

לילי ש'
לפני 13 שנים • 30 במרץ 2011
לילי ש' • 30 במרץ 2011
אני לקחתי את התוגבה של בטי בום ככה-
לפי הפרשה- אם לא ימאוס בך- ישא אותך לאישה. האם הוא מתכוון לעשות את זה?

ואני מסכימה-הפרשה נמצאת בקונטקסט מסויים, ולקיים רק חלק ממנה מפר את האיזון שקיים בה.

חוץ מזה, את בחרת לציית לו ואת מתה לעשות את זה, לראות את המבט הנדהם של הדודה זה משהו שאת כבר מפנטזת עליו וכל החלק של ההתלבטות זה חלק מהטקס שלכם. לא?
stephanie​(נשלטת)
לפני 13 שנים • 30 במרץ 2011
stephanie​(נשלטת) • 30 במרץ 2011
נוריתE כתב/ה:
Sparafucile כתב/ה:
נורית, גילי במפורש ביקשה לא לדבר על אדונה.

למה את עושה דווקא?

כי אני כועסת.
כי אני מרגישה את מה שהיא מרגישה
אני נדרשתי לוותר על הבת שלי
היא נדרשת לוותר על שערה
הקרבה קטנה כביכול
אבלשוב
התנאי הזה שלו

אם ארצה אותך קרחת אשאיר אותך
ואם תהיי מכוערת בעיניי
אז אשלח אותך

הכל תלוי על קצה השערה?תרתי משמע?
זה?מה שגילי בשבילו?
ערמת שער על הראש?
איפה הלב והנשמה הנפש,האוהבות המתמסרות והמסורות אליו?

ברור ,לי,אם היא תרצה או שלא
שהוא האישיו ולא היא ולא השער שלה.

כמו שאמרה תמיד אמא שלי
תנאים,עושים רק בחתונה.

ועניתי פה גם לפוניקס לתגובה שלה אלי לתגובה שלי אליה


נורית
אני לא "נדרשת". הוא לא הציב לי תנאי. הוא מבקש לבחון אותי. טוב, להשוות ת זה לעקידת יצחק זה קצת מוגזם. זו הקרבה גדולה ואני באמת לא חושבת שאני יכולה לעמוד בה, אבל זה בפירוש לא תנאי, אדוני לא מתייחס לזה כאל הקרבה קטנה, ובשום אופן הוא לא אמר שישלח אותי אם לא אמצא חן בעיניו. למרות שאףאחד מאתנו לא מחזיק את השני בכוח.

אני לא ערימת שיער בשבילו. השיער הוא דרך של משל לבחינת הנכונות שלי להעניק לו, להיכנע לו, עד כמה רחוק אני מוכנה ללכת. זה לגיטימי לגמרי בעיני, כמו שבעיניו זה לגיטימי שאני לא אסכים.

אם הוא היה אחד מאותם שולטים גסים אטומים ויהירים, היתיי שולחת אותו לכל הרוחות. אבל בגלל שאני מקבלת ממנו הרבה מאד לב, רוח ונשמה, אני מתייחסת לבקשה שלו בשיא הרצינות.
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי}
לפני 13 שנים • 30 במרץ 2011
גילי,
אין לי תשובה לשאלה "האם". אני לא מרגישה יכולת לדעת איך זה יגרום לך להרגיש: התעלות בשל הידיעה שאת מסוגלת, צביטה בשל התחושה שזה עבר את הגבול, ריקנות, גאווה, או משהו אחר.

כשלעצמי, הייתי מוכנה לעשות הכל בשבילו, כן, הכל - וזה בגלל שאני יודעת שלא יבקש ממני.
זה אולי נשמע פרדוקסלי ולא פרקטי, אבל הם טדי היה מבקש ממני לעשות משהו *רק* בשביל להוכיח שאין לי גבולות מולו זה היה פוגע בי במידה מסויימת. הוא יודע שלא אסרב לו, ולכן לא יבקש ממני לעשות משהו שיקשה עלי כך *רק* בשביל לוודא. הוא לא צריך לוודא, הוא יודע.

ואם היה מבקש, אולי הייתי מסכימה. השיער שלי לא עד כדי כך חשוב לי, והייתי מתלבטת בעיקר בגלל התהיה על הצורך שלו לבקש, יותר מאשר על הקושי שלי לוותר על השיער. בסך הכל, כמו שאמרת, זה הפיך, וגם אם זה ייקח זמן השיער יצמח חזרה.
אז נראה לי שהשאלה שצריכה להישאל היא - איך את חושבת שזה יגרום לך להרגיש?
איך את מרגישה עם הצעה כזו מצידו? איך לדעתך תרגישי אחרי מעשה? איך תרגישי משיעבור שבוע? חודש? שלושה חודשים?

כתבת שאת העלית את זה. האם רצית שיבקש? האם את חושבת שהוא מושפע מהדברים שלך?

התשובה שלו מעט מטרידה אותי. לבדוק אם ימאס בך - האם זה סתם דבר שאומרים, או שזה עלול לקרות? אם יש אפשרות כזאת, זה מה שגורם לי לחשוב, אולי הוא לא שווה את זה.

מה יקרה אם תסרבי? מה יקרה אם במקום קרחת, תעשי תספורת קצרה? לפי מה שכתבת, גם זה יהיה לך קשה.

* * *
אני שמחה לראות תמונת פנים שלך. אני קוראת אותך זה זמן רב ואת מצטיירת כאשה מקסימה, ונעים לראות סוף סוף את פנייך.
stephanie​(נשלטת)
לפני 13 שנים • 30 במרץ 2011
stephanie​(נשלטת) • 30 במרץ 2011
לילי ש' כתב/ה:
אני לקחתי את התוגבה של בטי בום ככה-
לפי הפרשה- אם לא ימאוס בך- ישא אותך לאישה. האם הוא מתכוון לעשות את זה?

חוץ מזה, את בחרת לציית לו ואת מתה לעשות את זה, לראות את המבט הנדהם של הדודה זה משהו שאת כבר מפנטזת עליו וכל החלק של ההתלבטות זה חלק מהטקס שלכם. לא?


בהחלט יש בי צד שהיה רוצה לעשות את זה. אחרת לא היתה התלבטות. ואני נמצאת במצב של 50-50.
nomorenomore
לפני 13 שנים • 30 במרץ 2011
nomorenomore • 30 במרץ 2011
נוריתE כתב/ה:
Sparafucile כתב/ה:
נורית, גילי במפורש ביקשה לא לדבר על אדונה.

למה את עושה דווקא?

כי אני כועסת.
כי אני מרגישה את מה שהיא מרגישה
אני נדרשתי לוותר על הבת שלי
היא נדרשת לוותר על שערה
הקרבה קטנה כביכול
אבלשוב
התנאי הזה שלו

אם ארצה אותך קרחת אשאיר אותך
ואם תהיי מכוערת בעיניי
אז אשלח אותך

הכל תלוי על קצה השערה?תרתי משמע?
זה?מה שגילי בשבילו?
ערמת שער על הראש?
איפה הלב והנשמה הנפש,האוהבות המתמסרות והמסורות אליו?

ברור ,לי,אם היא תרצה או שלא
שהוא האישיו ולא היא ולא השער שלה.

כמו שאמרה תמיד אמא שלי
תנאים,עושים רק בחתונה.

ועניתי פה גם לפוניקס לתגובה שלה אלי לתגובה שלי אליה


אבל זה לא תלוי בך!!!!!

זה לא משנה פה על מה את בוקשת לוותר. זה משנה רק על מה שגילי. כרגע, את לא פחות "אגואיסטית" מאיך שאת מנסה לצייר את האדון שלה.
נוריתE
לפני 13 שנים • 30 במרץ 2011
נוריתE • 30 במרץ 2011
gili כתב/ה:
נוריתE כתב/ה:
Sparafucile כתב/ה:
נורית, גילי במפורש ביקשה לא לדבר על אדונה.

למה את עושה דווקא?

כי אני כועסת.
כי אני מרגישה את מה שהיא מרגישה
אני נדרשתי לוותר על הבת שלי
היא נדרשת לוותר על שערה
הקרבה קטנה כביכול
אבלשוב
התנאי הזה שלו

אם ארצה אותך קרחת אשאיר אותך
ואם תהיי מכוערת בעיניי
אז אשלח אותך

הכל תלוי על קצה השערה?תרתי משמע?
זה?מה שגילי בשבילו?
ערמת שער על הראש?
איפה הלב והנשמה הנפש,האוהבות המתמסרות והמסורות אליו?

ברור ,לי,אם היא תרצה או שלא
שהוא האישיו ולא היא ולא השער שלה.

כמו שאמרה תמיד אמא שלי
תנאים,עושים רק בחתונה.

ועניתי פה גם לפוניקס לתגובה שלה אלי לתגובה שלי אליה


נורית
אני לא "נדרשת". הוא לא הציב לי תנאי. הוא מבקש לבחון אותי. טוב, להשוות ת זה לעקידת יצחק זה קצת מוגזם. זו הקרבה גדולה ואני באמת לא חושבת שאני יכולה לעמוד בה, אבל זה בפירוש לא תנאי, אדוני לא מתייחס לזה כאל הקרבה קטנה, ובשום אופן הוא לא אמר שישלח אותי אם לא אמצא חן בעיניו. למרות שאףאחד מאתנו לא מחזיק את השני בכוח.

אני לא ערימת שיער בשבילו. השיער הוא דרך של משל לבחינת הנכונות שלי להעניק לו, להיכנע לו, עד כמה רחוק אני מוכנה ללכת. זה לגיטימי לגמרי בעיני, כמו שבעיניו זה לגיטימי שאני לא אסכים.

אם הוא היה אחד מאותם שולטים גסים אטומים ויהירים, היתיי שולחת אותו לכל הרוחות. אבל בגלל שאני מקבלת ממנו הרבה מאד לב, רוח ונשמה, אני מתייחסת לבקשה שלו בשיא הרצינות.

גילי
סליחה
מדמעות בעיני מהזכרון המר שלי
שכחתי לשים את הקטנה במרכאות כפולות ומכופלות
MY BAD
בוודאי שזה לא לא קטן
יש לי המון דברים להגיד לך
וכאן כבר נסחפתי
ודי בזה
ואל תחששי
לא "אסית "אותך נגדו ואין לי כוונה לעשות כך ולא נסיתי
אבל שוב
זה תנאי
וככה זה יוצא ומראה
בדיוק כמו שאמרתי כבר.
ככה זה בעיני.
תחזרי לפרשה ההיא וקיראי שוב
למה דווקא אותה הוא נתן לך?
אין לי כוח חמודה
עשי כראות עיניך.
stephanie​(נשלטת)
לפני 13 שנים • 30 במרץ 2011
stephanie​(נשלטת) • 30 במרץ 2011
יולי Yuli כתב/ה:
גילי,
אין לי תשובה לשאלה "האם". אני לא מרגישה יכולת לדעת איך זה יגרום לך להרגיש: התעלות בשל הידיעה שאת מסוגלת, צביטה בשל התחושה שזה עבר את הגבול, ריקנות, גאווה, או משהו אחר.

כשלעצמי, הייתי מוכנה לעשות הכל בשבילו, כן, הכל - וזה בגלל שאני יודעת שלא יבקש ממני.
זה אולי נשמע פרדוקסלי ולא פרקטי, אבל הם טדי היה מבקש ממני לעשות משהו *רק* בשביל להוכיח שאין לי גבולות מולו זה היה פוגע בי במידה מסויימת. הוא יודע שלא אסרב לו, ולכן לא יבקש ממני לעשות משהו שיקשה עלי כך *רק* בשביל לוודא. הוא לא צריך לוודא, הוא יודע.

ואם היה מבקש, אולי הייתי מסכימה. השיער שלי לא עד כדי כך חשוב לי, והייתי מתלבטת בעיקר בגלל התהיה על הצורך שלו לבקש, יותר מאשר על הקושי שלי לוותר על השיער. בסך הכל, כמו שאמרת, זה הפיך, וגם אם זה ייקח זמן השיער יצמח חזרה.
אז נראה לי שהשאלה שצריכה להישאל היא - איך את חושבת שזה יגרום לך להרגיש?
איך את מרגישה עם הצעה כזו מצידו? איך לדעתך תרגישי אחרי מעשה? איך תרגישי משיעבור שבוע? חודש? שלושה חודשים?

כתבת שאת העלית את זה. האם רצית שיבקש? האם את חושבת שהוא מושפע מהדברים שלך?

התשובה שלו מעט מטרידה אותי. לבדוק אם ימאס בך - האם זה סתם דבר שאומרים, או שזה עלול לקרות? אם יש אפשרות כזאת, זה מה שגורם לי לחשוב, אולי הוא לא שווה את זה.

מה יקרה אם תסרבי? מה יקרה אם במקום קרחת, תעשי תספורת קצרה? לפי מה שכתבת, גם זה יהיה לך קשה.

* * *
אני שמחה לראות תמונת פנים שלך. אני קוראת אותך זה זמן רב ואת מצטיירת כאשה מקסימה, ונעים לראות סוף סוף את פנייך.


תודה יולי, החכמתי מהתשובה שלך. תודה.
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי}
לפני 13 שנים • 30 במרץ 2011
לא נראה לי שגילי ביקשה "לא לדבר על האדון שלה", ואני לא חושבת שאפשר להגיב על מה שכתבה מבלי לדבר עליו, על המקום שלו בתוך הסיפור הזה. מה שגילי ביקשה זה לא להכניס את הדעות הקדומות שלנו עליו, ואת זה נדמה שלי שנורית אכן לא עשתה.

אני חושבת שהשוואה לעקדת יצחק במקומה: המבחן לא נועד להתגשם. אחרי העמידה במבחן נשלח שה. אברהם לא באמת נדרש לעשות את הוויתור, רק להראות את הנכונות. ואז נשאלת השאלה - מה מידת האמון באדם שמבקש משהו. האם יש לה אמון עיוור בכך שלא יאונה לה רע? בטהורות כוונותיו? בכך שידאג שלא תתחרט על מסירותה? לא רק ברמה של לא לשלח אותה, אלא להיות שם לאורך זמן ולספק כלים להתמודד עם התוצאות, שיהיו שם, על הראש שלה, גם כעבור שנה.

ועוד על אברהם: התורה נותנת לנו סיפורים מופשטים, הסיפור האישי והתהליך הנפשי לא קיימים, זה מאפיין הרבה סיפורים ובאופן מאד נוח, חוקרי ספרות אוהבים להדגים את זה דווקא על סיפור העקדה. המיקוד הוא על המסירות של אברהם, אבל פערי הז'אנר ופערי התקופה והמוסכמות משאירים בחוץ את השאלות על הבן המובל, על תחושותיו בעת העקדה, על היום, השבוע, השנה, בהם אברהם זוכר שהוא היה מוכן להרוג את בנו, על הצורך להביט בעיני הבן הזה ולהבטיח לו שהוא אוהב אותו, על הצורך להסביר את כל זה לאשתו.

והרי זה בדיוק מה שמעניין *אותנו*: לא מה ייכתב בספרים, לא מה מוסר ההשכל - אלא מה קורה בפנים, מה קורה לנפש, מה קורה ליחסי האנוש בין המעורבים.
ברור, גילי, יש משהו מאד מאד מרומם בלעשות הכל בשבילו. אני מכירה את התחושה הזו ואני מתה עליה. גם לעשות את המביך, את הקשה, את ה"לא יאומן שהסכמת" שבשם המסירות אנחנו יכולות לפעמים לעשות במשיכת כתף מחוייכת. הכל בשבילו. זו תחושה נפלאה.
אבל יש הרבה דרכים להשיג אותה שלא משאירות עקבות גם שנה לאחר מכן. במהלך אותה שנה, איך תרגישי? לא איך את מקווה להרגיש, אלא איך תרגישי. אם את מצליחה לנחש ומרגישה שניחשת היטב, שם התשובה. מה הסיכוי שתרגישי רע? אם הוא לא בטל בשישים, אולי כדאי לחכות עם זה.
הסאדיסט​(שולט)
לפני 13 שנים • 30 במרץ 2011

קצת עקבתי אחרייך

הסאדיסט​(שולט) • 30 במרץ 2011
והאמת אני די נהנה מאדונך לא יודע מי הוא . דתי מסורתי או סתם חרטטן
אבל מה הוא גדול הוא משתמש בך משחק בך ומשתעשע איתך כרצונו
שלב אחרי שלב
העיקר שאתם נהנים .
kasandra​(מתחלפת){jegularis}
לפני 13 שנים • 30 במרץ 2011

הכול בעניני פרווה אנושית:)

icon_smile.gif
זה נושא נורא מתוק בעיניי וגם הדילמות שעומדות מאחוריו הן נשיות וכיפיות.
אני באופן אישי הייתי עם שיער ארוך עד התוסיק עד גיל 20 ,לפניי הטירונות אמרתי לעצמי אין מצב שאני עוברת טירונות עם זה ,חפפתי עשיתי לעצמי 2 קוקיות וחתחתי אותן במו ידיי- נו מה לא סאדו מזוכיסטית icon_biggrin.gif .

עכשיו לענייננו אנו ראשית אציין שאין לי שום דבר נגדך או נגד אדונך,פשוט כי אני לא מכירה אותכם מסיק לעומק ,ובמעט שיצא לי לקרוא ולהגיב לו עוד לא מצאתי את עצמי בתחושת אנטי ,כך שתגובתי מבוססת בעיקר מנסיוני האישי וממה אני הייתי עושה לבד.

בעיניי בדילמות שלך עומדים מספר דברים, מצד אחד הצורך של לממש את המצופה (יותר נכון את מה שאת חושבת שהוא מצפה ממך,וזה לא בהכרח המצופה האמיתי) לקבל את האפטיר קייר של אחר כך ולהרגיש טוב שמרוצים במקום מסוים ממך ואת מעצם זה מעצמך.

מצד שני לפי התמונה את אישה שהמראה החיצוני שלה הוא חלק בלתי ניפרד מחיי היום יום שלך,הטיפוח, ההשקעה התחושת יופי העצמיים שלך והאסתטיקה שמתלווה לזה עם הצומת לב החיצונית- יפה נעים וטוב שכך,אני אישית בעד.

העניין מעבר לכול זה הוא אחר בעיניי למה בעצם אדונך ,שאת בעצמך מעידה עליו כבנאדם טוב קשוב ואוהב דורש לבחון מחדש את גבולותיך ואוליי אפילו למתוחם ,הריי ברור לך שהוא מודע לכול מה שנאמר כאן.התשובה אינה חד משמעית כי אני לא מכירה אותו מספיק אבל אנסה:
יכול להיות שזה באמת עניין של להעמיד את האישה במבחן כול פעם מחדש ולדרוש ממנה להוכיח את נאמנותה ומוכנותה ללכת בדרכו שלו, אבל בינינו בנאדם שצריך הוכחות נשנות וחוזרות לנאמנות זאת הוא בנאדם שלא באמת מאמין עמוק בפנים שאפשר לסמוך ולהאמין במי שממול (כי אמונו שלו האישי נפגע לא פעם).
לא משנה באיזה סוג יחסים אמון זה משהו שישנו או איננו ומה שבודק אותו לאורך החיים זה הדרך עצמה,בגלל זה אנשים צריכים להימדד לפי מידת המעשים שלהם ולא לפי הדיבורים.

יכול להיות שהוא משתעשע בעינוי הקטן שהוא גורם לך,אך אינו מצפה שבאמת תממשי אותו, כי מודע היטב לזה שזה מטריד אותך בפנים,ועצם הסבל הקטן הזה גורם לו לסיפוק סאדיסטי טוב .

יכול להיות שהוא בודק עד כמה את באמת משוחררת מהאג'נדה האישית שלך לגביי עצמך, עד כמה את מסוגלת להרגיש את אישה יפה, נינוחה ואמיתית בלי סממני יופי מקובלים או כאלו שחונכת אליהם .

כמו שאמרתי יכולות להיות עוד אופציות,אבל לטובתן אני צריכה להכיר את הדיאלוג שלכם יותר לעומק מה שאינו,כך שאני אפסיק לעלות ספקולציות מיותרות בעניין.

אני חושבת שכול מה שאת צריכה זה לא להתעסק בדעות של מה אומרים ,מקובל ,רצוי וצריך,אלה לשאול מה בעצם מסתתר מתחת לפניי השטח של בקשתו האישית שלו ,לא מה נראה לי אלה מה באמת יושב בסתר ליבו.
אם זה גם הדרך שלך ,קדימה תעשי, חוץ מזה דמעות של שחרור ואושר אחר כך זה חוויה מאוד עוצמתית ומטהרת בעיניי,מנסיוני האישי,ושינויים במראה החיצוני זה מרעננן, אבל זה אני האמונות והתפיסות שלי icon_lol.gif

כמובן שאת מוזמנת לספר איך הייה ,ומה החלטת- יצירתיות תתקבל בברכה icon_biggrin.gif