מיתוסית(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
2 באפר׳ 2011
גם אני לא אמא
אני דווקא חשבתי שהמקרה שהיה בסופר נני היה מוצדק מבחינת מה שסופר נני אמרה. גם כי זה בן ואמא, גם כי לא היה אבא בתמונה שיאזן, זה עשוי ליצור תלותיות, זה באופן קבוע ולא "מידי פעם", הילד גדול כבר ועוד רגע מתחיל את בגרותו המינית (גם אז יישן עם אמא?) והכי חשוב- מה עם הפרטיות של ההורה? המרחב האישי שלי בין אם הוא הורה יחיד (תארו לעצמכם מה יקרה כשהיא תרצה להביא גברים לישון איתה בלילה, איך שהילד יקנא ויעשה סצינות וירגיש שגזלו ממנו את המקום אצל אמא), ועל אחת כמה וכמה אצל זוג שצריך את השקט והאינטימיות שלו. זה בדיוק כמו כשיש תינוק בבית, אז זה בסדר עד גיל מסוים שהוא בחדר ההורים כדי שיהיה אפשר להניק אותו בלילה ולהיות קשוב אליו, אבל בשלב כלשהו, זה עלול להרוס את הזוגיות והאינטימיות ואז כן כבר כדאי להוציא את הילד לחדר משלו. גם אני עד גיל מאוחר (לפעמים עד היום, אם יש חוסר במקום לישון בו אם ישנים אצל קרובי משפחה, למשל), אני ישנה עם אמא שלי במיטה, אבל בטח לא עם אבא (!) ואני רואה בזה משהו מאוד מקרב ואינטימי, אבל ממש לא על בסיס קבוע, וזה גם אחרת כאישה בוגרת וכילד. ודבר אחרון- אתם מדברים על טובת הילד ושוכחים את טובת ההורה. במקרה שהיה מוצג בתוכנית, אני חושבת שהצורך של הילד לישון במיטה של האמא, התאים מאוד לאמא, היא הייתה צריכה "גמילה" מזה בעצמה והיה לה אינטרס שיישן איתה בלי גבר בסביבה, מעין גבר קטן של "ניחומים". אני גם חושבת שצריך לתת לכל ילד את הקצב שלו, אבל מגיע שלב של גיל או תדירות או השפעה של ההתנהגות שזה פוגע בילד או לא נורמלי כמו מוצץ או חיתולים או הנקה עד גיל מאוחר מהמקובל משמעותית. |
|
|
בטי בום(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
2 באפר׳ 2011
אני לא מכירה את החיים שלכם, עצמאות זה באמת יפה, לינה משותפת לא מונעת עצמאות, מבטיחה מנסיון. הילדה שלי קמה בבוקר, הלכה לבית הספר, אבא היה אמור לאסוף אותה והוא לא הגיע, היא חיכתה 4 שעות אצל חברה (טרום סלולרי) שאמא תחזור הביתה שנגלה יחד שהמניאק מת, אז מכיוון שהיו לה חרדות נטישה, חלומות רעים ועוד כמה מתנות אחרות שהסיטואציה הביאה איתה, גם לי, מודה, היא ואני ישנו ביחד. בכוונה הבאתי את הדוגמאה הקיצונית שלי ולכן כתבתי חנוך הנער על פי דרכו,אתם לא יודעים מה עובר כל ילד, כשישנים זוג במיטה ונדחסים ילדים זה לא הכי נוח, אבל זה לא תמיד הדבר. בחינוך כמו בשאר בחיים אין שחור ולבן הרוב אפור. |
|
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
2 באפר׳ 2011
בטי, אבל אמרתי שמדי פעם מותר. אפילו אם אבא הולך למילואים ואמא לא רוצה לישון לבד.
סבבה. אבל אם מדובר בלישון עם הילדים במיטה כל יום או 3-4 פעמים בשבוע בלי תלות באירוע מיוחד, את לא חושבת שזה בעייתי? ואם את הולכת לישון לבד והילד מתי שבא לו נכנס למיטה שלך בלי לשאול אם זה בסדר? וזה קורה הרבה? |
|
|
Mary Jane
|
לפני 13 שנים •
2 באפר׳ 2011
לינה משותפת לאור טרגדיות קשות ותחושות נטישה פוטנציאליות היא דבר שונה לחלוטין. נדמה לי שנשאלנו על מצב שכיח בו איש מבני המשפחה לא חווה טראומה קשה.
ולעניין אחר בנושא, כחולית הצביעה על נק' מעניינת לדעתי- התלות שההורה מפתח בילד... |
|
|
Beta Male
|
לפני 13 שנים •
2 באפר׳ 2011
ואו,מלא אימהות יש כאן. מישהי פה בקטע של אינפנטיליזם? אני חייב דמות אם וזה
ולעניין,אני מעדיף את הגישה של פרופ' רולידר שטוען שזה אסור דווקא משום שזה מציב גבולות בפני הילד שלומד שלא כל דבר שהוא רוצה הוא יקבל עכשיו נותר רק לעשות ילדים וליישם את זה |
|
|
|
בריזיט
|
לפני 13 שנים •
2 באפר׳ 2011
Re: "סופר נני" מעצבנת אותי! הייתי רוצה לשמוע את ד the winner takes it all כתב/ה: וביחוד את דעת האמהות שביננו.
בהרבה מקרים היא הגיונית מקצועית ואני מסכימה איתה, אולם היא שוכחת שיש כמה תאוריות בגידול ילדים ואין "שחור ולבן" . מה שמטריד אותי זה השלילה המוחלטת שלה לגבי שינה משותפת עם הילדים, יש המון תאוריות שדוגלות גם בנושא זה על גמילה טבעית,וראות בשינה המשותפת מקום לחום ופיתוח הביטחון של הילד. בגלל התוכנית האחרונה שלה הגרוש שלי עוד יותר "משגע " אותי מהרגיל ולוחץ עלי לגמול את הילד כשאני יודעת בוודאות ובאינסטיקט אימהי חזק שהוא עוד לא בשל. מובן שבסוף אני עושה כרצוני. מה דעתכן? (גברים מימכם אני פחות מצפה להבנה פה) ווינר, בתור אחת שעובדת איתה ומכירה אותה אני יכולה לומר לך שהיא ממש לא אישה של שחור לבן. טון הדיבור שלה סמכותי והדרך בה היא "מגישה" את הדברים נשמעת חד משמעית אך אין זה כך. בתור אחת שעובדת בדיוק עפ"י אותה גישה, אני יכולה לומר לך שאין שחור ולבן. מה שמתאים לאחד לא יתאים לאחר. אם לך לא מתאים שילדך יישן איתך באותה מיטה (ויהיו הסיבות אשר יהיו) תוכלי להחליט להפסיק את זה. כן, יש דרך יעילה יותר לעשות זאת ויש כאלה שפחות (וכאן, אגב, יש חד משמעיות כי לא ניתן לשנות דפוס מבלי להיות חד משמעיים. זה מבלבל אותנו, ההורים, ואת הילד). אם ל ך זה לא מפריע, אין שום סיבה שתשני את זה. לדעתי, אם את מעוניינת בשינו י הזה, כדאי שתבדקי עם עצמך מדוע (לחץ חברתי של חברים/שכנים/משפחה/גרוש), אי נוחות בלילה (לגיטימי), רצון להכניס מישהו חדש לחיים וכו'. אחרי שתתני לע צ מ ך (לא לאחרים) את התשובה, יהיה לך קל יותר לעמוד מול האחרים והלחץ שהם מפעילים. אם את סבורה שאין עם זה כל בעייה עבורך, אין זה צריך להעסיק אותך. בהצלחה |
|
|
|
בטי בום(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
2 באפר׳ 2011
ילדים מפתחים תלות בהורים בהזנה, בבטחון ובעוד המוד דברים, פעם משפחות חיו יחד, ישנו יחד ועדיי צמחו אנשים שלמים ועצמאים. שינה הוא חלק מהיום ואי אפשר להפריד אותה משאר החלקים, אני בעד גבולות ברורים, רק מי טען שלינה היא אחת מהן? |
|
|
A v(שולט)
|
לפני 13 שנים •
2 באפר׳ 2011
Re: "סופר נני" מעצבנת אותי! הייתי רוצה לשמוע את ד the winner takes it all כתב/ה: וביחוד את דעת האמהות שביננו.
בהרבה מקרים היא הגיונית מקצועית ואני מסכימה איתה, אולם היא שוכחת שיש כמה תאוריות בגידול ילדים ואין "שחור ולבן" . מה שמטריד אותי זה השלילה המוחלטת שלה לגבי שינה משותפת עם הילדים, יש המון תאוריות שדוגלות גם בנושא זה על גמילה טבעית,וראות בשינה המשותפת מקום לחום ופיתוח הביטחון של הילד. בגלל התוכנית האחרונה שלה הגרוש שלי עוד יותר "משגע " אותי מהרגיל ולוחץ עלי לגמול את הילד כשאני יודעת בוודאות ובאינסטיקט אימהי חזק שהוא עוד לא בשל. מובן שבסוף אני עושה כרצוני. מה דעתכן? (גברים מימכם אני פחות מצפה להבנה פה) תתפלאי אבל קצת מבין אותך. ויש לי שאלה..את בטוחה שהילד לא בשל? או שפשוט את רוצה אותו קרוב? 
ומודה ומתוודה הילדים שלי מחכים שארדם ובהתגנבות יחידים מתגנבים למיטה וטב לי וכייף לי עם זה. למרות שבבוקר הם מכחישים.. |
|
|
זרה מוכרת
|
לפני 13 שנים •
2 באפר׳ 2011
Re: אני תומך. חניבעל כתב/ה: סוגיית השינה עם ההורים מתנקזת לסוגיה אחת מרכזית: עצמאות.
אם אחפש מילה אחת בלבד שמגדירה אותי אבחר במילה: אבא. אז בוודאי יצפו לפחות הבנה מאבות שלא נשאו ברחמם ולא סחבו ולא הקיאו ובלי בחילות וטמטמת ומצבי רוח וצרבות וסטאז'רים מזדיינים שמרשים לעצמם לדחוף שתי אצבעות באין מפריע ולהגיד משהו אידיוטי כמו " פתיחה של 2 אצבעות, יש לך עוד זמן". אבל אני אבא שמחנך מעבר לאבא שמפרנס.וגם זה בקושי. לפעמים אנחנו יותר מידי שומרים עליהם. יותר מידי דואגים להם. יותר מידי מפנקים. יותר מידי מחבקים ומנשקים וקוצ'י מוצ'י ואויייששש מה קרה????? נפלת ושרטת את הברך??? בוא נזמין אמבולנס ונלך לקחת אנטיביוטיקהjust in case או משרד חקירות ששון שלום אני רוצה שתחקרו את העוזרת גננת בגלל שהיא לא מחייכת בבוקר. הילדים הקטנים האלה עוברים בתקופת ילדותם כל כך הרבה גמילות שאנשים מבוגרים לא מסוגלים לעבור בתקופת חיים שלמה. גמילה מינקות. גמילה ממוצץ.גמילה מחפץ מעבר. גמילה מעריסה ולול. גמילה מחיתול. גמילה ממטרנות למינהם. גמילה מעל הידיים.גמילה מהאמא ב-3 חודשים הראשונים. גמילה ממלך החצר לגנון מלא במלכי חצרות. גמילה מהישות הדיקטטורית-אני בוכה-משמע אני מקבל לישות הסוציאלית-המשחק הזה לא רק שלי אלא של כווווולם. כשאחד כזה ניסה לייעץ לי להרדים את הקטנה בליטופים אני אמרתי רעיון נפלא אבל הצבעתי ברגליים. פשוט השארתי אחריי ענן אבק בדיוק כמו ה-road runner.תרגול =הרגל ואם אני אתרגל אותה להירדם עם ליטופים של אמא ואבא אז רק ככה היא תדרוש להירדם. ולכן אני דוגל בעצמאות. אין שום סיבה שבעולם שהקטנה לא תוכל להרדים את עצמה לבד. אין שום סיבה שבעולם שאם הגדול עולה כבר לבד על האסלה של הגדולים הוא לא ינסה לפחות לטרוח לנגב את עצמו. אני מבטיח לבדוק. אין שום סיבה שבעולם שהם יחזיקו מוצץ בפה בזמן שהם צריכים לדעת ללמוד לדבר.שינה זה משהו אחר. וסליחה רבותיי...אין שום סיבה שבעולם שהם לא ילכו לישון לבד בליווית סיפור טוב לפני השינה ובובה אהובה שתשמור עליהם מחלומות רעים במיטה משלהם וילמדו להרדים את עצמם לבד. שום סיבה. אנחנו כל כך פוחדים להפוך אותם לעצמאים שזה נורא.ואני חשבתי שתסמונת הורי הבייביסיטר חלפה מן העולם. כנראה שלא. הרי אז לא היה אדלר ולא סופר נני ולא פסילוג אזורי. לא היה ממי ללמוד מה עוד אפשר לעשות איתם. אז ההורים של פעם עשו מה שידעו לעשות הכי טוב. בייביסיטר. דאגו שלא ייחסר מזון, ביגוד , קורת גג ושחלילה לא נשתה חשיש. הם אוהבים תמיד לשחק עם הצעצועים של הגדולים. בעיקר עם פלאפונים. הם אוהבים לחקות אותנו ולהכנס תרתי משמע לנעלים שלנו. הם מתעניינים במה שאנחנו רואים בטלוויזיה. הם רוצים להיות גדולים אז למה לא ראבאק בגבולות האפשר לתת להם?! רוצים עוד סיבה? ככל שהם יהיו עצמאיים אחרי שיסיימו צבא הם יעזבו את הבית ולא יתנחלו שם עד גיל 30.כמונו. רגע.עוד לא סיימתי. שניה אני לובש שכפ"צ, בירכיות, קסדה ובעיקר מגן אשכים. קדימה בנות- אני מוכן. לא יודעת למה נדמה לך שאתה צריך שכפ"צ, ברכיות, קסדה ומגן אשכים. כל מה שאתה צריך בשביל להיות מוגן מאיתנו זה להעלים לנו את הפינצטה
אבל בתכל'ס, לרגע של רצינות - אני לחלוטין, לגמרי בדעתך. כאחת שמגדלת 2 ילדים, אם בתקופה שאביהם חי בבית איתי ואם כיום כשאנחנו חיים בבתים נפרדים - הם חונכו לעצמאות. (ההכרח לציין את זה נובע מכך שציפינו שדווקא הפירוד יחזיר אותם קצת אחרנית בדיוק למקום הזה של להכנס למיטה שלנו, אם זה אצלי או אצלו - משהו שלשמחתי לא קרה) ואיכשהו, באופן לא מפתיע בכלל, כל מי שמכיר את הגמדים שלי מוצא ילדים אהובים, חזקים, עצמאיים, בעלי מלאי של בטחון עצמי בעצמם ובאהבה של הוריהם כלפיהם גם אם לא עברו לגור אצלנו במיטה. ולגבי פותחת הפוסט - ווינר, כמו שאמרו לך לפניי - קחי מהדברים שלה מה שמתאים לך. מה שלא מתאים לך ולילדייך - תשאירי לתוכנית. תמיד יהיה מי שיקח את השאריות
|
|
|
| walking dead |
לפני 13 שנים •
2 באפר׳ 2011
אני מסכימה מאוד עם חניבעל, אך "ממרום" 8 החודשים שלי כאם המסקנה הכללית שלי היא שתינוקות וילדים הם לא שבלונות, וכל ניסיון של "סופר נניות" למיניהן להכניס את הילדים בכוח לתוך תבנית נועד פשוט לכישלון. לכל ילד יש את הקצב שלו ויש את הצרכים שלו, וחשוב להגדיר גם מה הגבולות והציפיות שלנו.
אני בהחלט נגד לתת לתינוקת לישון איתנו, גם בשביל העצמאות שלה וגם בשביל האינטימיות הזוגית שלנו. אני מניחה שיהיו מקרים בעתיד בהם היא לא תרגיש טוב או מכל סיבה אחרת ניתן לה לישון עמנו פה ושם אך איננו מתכוונים להפוך זאת להרגל. לא כי סופר נני אמרה, אלא כי לנו זה לא מתאים למסגרת החינוכית שאנחנו רוצים להעניק לה, שתעודד אותה לעצמאות ותיתן לנו מרחב נשימה ופרטיות. |
|
|