| RIS |
לפני 13 שנים •
18 באפר׳ 2011
חלקת אלוהים הקטנה. סיפור לפסח.
.
את ממש חווה פרפור קרדיו-וסקולרי כשאת מבינה ולא רק בשכל שאכן ידע אותך. המשמעות הפתאומית של המילה הופכת לחוויה כל-חושית כשאת מפנימה את כל הרכיבים של הלקיחה הזאת ואת עוברת סוג של הארה כשההבנה הזאת נוגהת עלייך. את מתקשה לנשום כל אימת שמשתחזרת בך אותה לקיחה בוטה וכוחנית שנלקחת כאן וכאן. וכאן. תרתי משמע. ואת קרובה לדמעות כשמראה העמק בו נבעלת עם רדת הלילה חולף על פנייך מבעד לחלון המכונית וגופך זוכר את הכאב ואת הרעד ואת הגמירה המפוצצת שחווית כשציווה עלייך לקרוא בשמו. ואחרי נסיעה כזאת, כשאת חוזרת למקום לו את לפעמים קוראת בית, את עומדת ליד החלון ומביטה בעיוורון החוצה אל החשכה ובידך המכתב האחרון אותו סרקו עינייך כבר כל כך הרבה פעמים דומעות ואשר מילותיו נחקקו בך באותיות של אש מלובנת ממש כאילו נחרצו בבשרך. את יודעת יותר מאשר רואה את עיניו כפי שניבטו בנייר אותו כתב בכתב ידו ואשר אותו סיים במספר מילים שנכתבו בכתב דפוס: את יודעת שזה לא על הגיאוגרפיה של המקום הפיזי או על נקודת מפגש הקואורדינטות שבו היית לי. לא חשוב אם היה זה כאן או שם, או אם לפני שנה או חודשיים ואם הלכנו ברגל או הגענו ברכב. כי בכל מקום בו רציתי אותך, שם קראתי לך בשם ושם נולדת בעצם מחדש. ובכל מקום בו הרשיתי לך לעבוד את הזין היה הוא המקום האחד והיחיד שלך ושלי. וכי בכל מקום בו לקחתי ואקח אותך שם היינו ונהייה, אחרי הכל, בחלקת אלוהים הקטנה שלנו. . |
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 13 שנים •
19 באפר׳ 2011
מכבה את העיניים ומדליק את הלב.
כי רק כך אני מסוגל לשמוע אותך. אתה לא שווה סמיילי וגם לא את הלב המקושקש של בלונדינית דפוקה. אתה שווה את האושר ואת הכאב. כן . |
|
|
| RIS |
לפני 13 שנים •
19 באפר׳ 2011
חלקת אלוהים הקטנה - הגירסה המלאה
.
לצערי נשמטה פיסקת הפתיחה של הקטע. להלן הגירסה המלאה והלא-מצונזרת. וגמד - תודה. אני מקווה שאני לא מקלקל... חלקת אלוהים הקטנה. סיפור לפסח. אותו חדר, אותה חורשה, אותם שיחים, אינם אלא פנינים הנשזרות כמחרוזת של דברי ימי הלקיחה. לנצח יהא גבך סומר וליבך מכה בפראות כל אימת שתעברי ליד החורשה ההיא או בחורבה הסמוכה ליקב ההוא בהן נלקחת ביד קשה ובזין גס וברוטלי. לנצח תגאה בך התפשקות וערוותך תרטב בשפע ליד הדירה ההיא או המלון ההוא או דרך העפר המוליכה לשום מקום, במיוחד בלילות חשוכים חסרי ירח. את ממש חווה פרפור קרדיו-וסקולרי כשאת מבינה ולא רק בשכל שאכן ידע אותך. המשמעות הפתאומית של המילה הופכת לחוויה כל-חושית כשאת מפנימה את כל הרכיבים של הלקיחה הזאת ואת עוברת סוג של הארה כשההבנה הזאת נוגהת עלייך. את מתקשה לנשום כל אימת שמשתחזרת בך אותה לקיחה בוטה וכוחנית שנלקחת כאן וכאן. וכאן. תרתי משמע. ואת קרובה לדמעות כשמראה העמק בו נבעלת עם רדת הלילה חולף על פנייך מבעד לחלון המכונית וגופך זוכר את הכאב ואת הרעד ואת הגמירה המפוצצת שחווית כשציווה עלייך לקרוא בשמו. ואחרי נסיעה כזאת, כשאת חוזרת למקום לו את לפעמים קוראת בית, את עומדת ליד החלון ומביטה בעיוורון החוצה אל החשכה ובידך המכתב האחרון אותו סרקו עינייך כבר כל כך הרבה פעמים דומעות ואשר מילותיו נחקקו בך באותיות של אש מלובנת ממש כאילו נחרצו בבשרך. את יודעת יותר מאשר רואה את עיניו כפי שניבטו בנייר אותו כתב בכתב ידו ואשר אותו סיים במספר מילים שנכתבו בכתב דפוס: את יודעת שזה לא על הגיאוגרפיה של המקום הפיזי או על נקודת מפגש הקואורדינטות שבו היית לי. לא חשוב אם היה זה כאן או שם, או אם לפני שנה או חודשיים ואם הלכנו ברגל או הגענו ברכב. כי בכל מקום בו רציתי אותך, שם קראתי לך בשם ושם נולדת בעצם מחדש. ובכל מקום בו הרשיתי לך לעבוד את הזין היה הוא המקום האחד והיחיד שלך ושלי. וכי בכל מקום בו לקחתי ואקח אותך שם היינו ונהייה, אחרי הכל, בחלקת אלוהים הקטנה שלנו. . |
|
|
שלגי
|
לפני 13 שנים •
19 באפר׳ 2011
סטנדרטי לגמרי ריס.
בסטנדרטים שלך. שזה אומר בול בקרביים. תודה. |
|
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 13 שנים •
19 באפר׳ 2011
נהדר הפתיח. מוסיף לעצמה שבזיכרון שניצב כמו בניגוד לנצחיות המתערטלת כמו פרח מ-עליו לאורך כל הטקסט, ובשורה האחרונה סופית.
(להמתין 24 שעות נוספות? אולי שכחת עוד איזו שורה או שתיים? למרות שת'אמת... זה מושלם). |
|
|
| RIS |
לפני 13 שנים •
19 באפר׳ 2011
Brave Dwarf כתב/ה: נהדר הפתיח. מוסיף לעצמה שבזיכרון שניצב כמו בניגוד לנצחיות המתערטלת כמו פרח מ-עליו לאורך כל הטקסט, ובשורה האחרונה סופית.
(להמתין 24 שעות נוספות? אולי שכחת עוד איזו שורה או שתיים? למרות שת'אמת... זה מושלם). מחייך....הרווחתי את העקיצה הזאת ביושר... תודה, גמד. שוב. |
|
|
| RIS |
לפני 13 שנים •
19 באפר׳ 2011
שלגי כתב/ה: סטנדרטי לגמרי ריס.
בסטנדרטים שלך. שזה אומר בול בקרביים. תודה. תודה שלגיה... הכל בזכותך ובזכות הגמדים... |
|
|
| MasterKey(שולט) |
לפני 13 שנים •
26 באפר׳ 2011
פסח חלף
ועדיין כתוב נפלא.
ואני מהרהר בין ענני הסוכר ודבש המימונה - האם יש קשר ישיר בין איכות הכתיבה לבין מספר התגובות? |
|
|