יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
5 במאי 2011
פייה כתב/ה: אם שניכם מתחלפים אולי יעזור אם תתני לו להיות הדומיננטי לתקופה מסויימת.
מלבד חיזוק הבטחון וההעצמה שלו כשולט, תוכלי 'להדגים' לו איך בתור נשלטת האגו שלך נשאר שלם ומאזן הכוחות במערכת היחסים ביניכם לא נפגע. בהצלחה  אה, כן, זה בדיוק מה שאני חשבתי. אבל מסתבר (הפתעה, הפתעה) שאני והוא לא מגיבים באותה דרך לכל מיני דברים  הוא מאד דומיננטי באופי שלו ומאד נוח לו להיות זה שמוביל, זה שמחליט, זה שאומר לכולם מה לעשות. זה לא קשור אלי, הוא כזה. זה מה שמקשה עליו את הצד השני, נראה לי.
אבל עכשיו, בעודי כותבת ומוחקת, אני נזכרת בכך שגם מהצד שלי זה קשה לו. לא להוביל, זה בסדר - אבל קטעים שפתאום משומקום הוא מרגיש לא נוח, זה קורה כשמשהו מעורר לו קונוטציה של השפלה או הנמכה או כפיה או משהו כזה, למשל אם אני נעמדת מולו על הברכיים (ואפילו לא בקטע כזה, סתם באותו רגע זה היה לי יותר נוח, פיזית) זה ישר מרתיע אותו והוא מבקש שאקום. ושם כן הצלחתי להרגיע אותו כי הבנתי מה הבעיה. אבל כן, אולי יש בזה משהו גם לצד השני. כי אותה הפעולה לפעמים עוברת חלק ולפעמים לא. אני אנסה להבא לשים לב. |
|
|
| קינקי סאב |
לפני 13 שנים •
5 במאי 2011
fog כתב/ה: היי יולי, מה שלומך?
קודם כל תודה על השרשור הזה, הוא אחד השרשורים היותר מעניינים שנתקלתי בו. מאוד נדיר ומרענן. ממש עשה לי חשק לפתוח עוד שרשור "למה המלכות פה נצלניות?" רק בשביל להחזיר את האיזון... שנית, אני חושב שחלק מהתשובות פספסו פה שיש לבחור משהו ספציפי שבאמת מציק לו, ולדעתי זה לא יכול להיפתר בפתרון כללי (כמו: תראי לו איך זוג אחר עושה את זה, וכיוב.) מהו הדבר הזה שמציק לו? אני לא יודע, אבל אני יכול, כמו שאמרת, רק לזרוק לך רעיון. למשל משהו שהציק לי כמה פעמים: באקט מיני כשאני נשלט (בסאב ספייס, כמו שהאשכנזים קוראים לזה..) אני לא יכול לסרב לכלום, ועצם ההרגשה הזו מוליכה אותי לריגוש ולכניעה נוספת. הרבה פעמים אנחנו הנשלטים מסכימים בגלל זה לעשות דברים ש..אהם, כשאנשים אחרים עושים אותם אנחנו לא מכבדים אותם. בגלל זה הזנייה למשל, כלכך מרגשת, נכון? השולטת מכריחה אותך להתחנן למין, מראה לך שאתה לא יכול בלי למצוץ לה, כמו זונה. הדאון שאחרי, נובע מזה שאת לא מצליח להבדיל בינך לבין זונה (או חנון, או כלב, או כל מה שהפכת להיות באקט המיני). פעם חשבת שאתה אחר. שאתה חזק מספיק בשביל לא לעשות את הדברים שאנשים שאתה לא מכבד עושים. ופתאום אתה כן עושה אותם, בתנאים מסויימים. אתה לא שומר על הערכים שלך. הם פתאום לא כאלה מקודשים. פעם (לפני האקט המיני) חשבת שאתה סכום כל הערכים שאתה מאמין בהם. ועכשין, אחרי האקט המיני, בו אתה עושה משהו זנותי, גונח לפי הוראה, או אפילו משהו קטן כמו משקר לשולטת בפקודה (ונילי לגמרי, נכון?), ובכך אתה מראה לך ולה שהערכים שלך נשברים על ידך, מה אתה בעצם שווה? מה הפתרון? כמובן, לעשות את זה שוב . סתם. טוב, אולי גם . אבל גם לדבר איתו על זה, ולהסביר לו שיש ערך חדש למשל: שאתה גבר בזה שאתה מסכים להיות מובל, בזה שאתה סומך על האחר. שאתה מתמסר.
גם להסביר לו מה שכתבת בתחילת השרשור: שאת יודעת שיש ערכים שלא תבקשי לשבור, כי את יודעת שמהיותו הוא, הוא יברח מייד אחרי שיישבור אותם, אם בכלל, וזה כן אומר שהוא שווה, וסלקטיבי. אולי גם תבקשי ממנו לפני שנכנסים לאקט המיני לשבור לו, ממש בקשה. שירגיש שההחלטה היא שלו איפה שהוא.. מקווה שעזרתי פוג, אחרי שקראתי את התגובה שלך, הבנתי את התאור/שאלה של יולי בצורה קצת אחרת אני בהחלט מסכים איתך שבמקרה הנ"ל פיספסתי את העניין המרכזי שיש שם משהו שמציק לבחור שהוא מעבר להרגשה הבסיסית של "זה בסדר" לעשות משהוא שנחשב לנחות ועדיין להיות "גבר גבר" עם אגו כגודל הירח. תודה |
|
|
הדורבנים(נשלט)
|
לפני 13 שנים •
5 במאי 2011
קינקי סאב, אין בעייה. האמת היא שהתשובה שלך הייתה מצויינת לדעתי, רק לשאלה אחרת...
|
|
|
Dunbar{Supreme93}
|
לפני 13 שנים •
6 במאי 2011
השרשור הזה מאוד מסקרן אותי. הוא מעלה אצלי הרבה שאלות. איך שאני לא מסובב את הדברים, עולה אצלי המחשבה שאני לא יכול לאהוב משהו אחר מפמדום, אני לא מתכוון שאינני מזדיין, זאת הדרך היחידה כמעט שבה אני גומר, ואני מאוד אוהב את זה, אך במחשבה שלי אני לעולם אהיה ילד קטן שמעריץ נשים.
אפשר להגיד שזה כמעט מציק לי כשאנשים כותבים על "ללמוד לאהוב" נטייה מינית אחרת, "להתנסות", זה מרגיש לי כל כך מזוייף, אני מרשה לעצמי להיות כנה (אני מרשה לעצמי את זה הרבה בכלוב, אולי אפילו קצת יותר מדי), אני חש כמעט תיעוב כלפי התנסויות כאלו, זה מרגיש לי קינקי, קאמפי, כמו מסיבת תחפושות בסרט של ג'ון ווטרס, ואני יכול להתענג על ההומור שבדבר, אך כשזה נוגע בבשר החי של המיניות זה נראה לי מתועב. ואין לי שום בעייה עם זה שאנשים נהנים כל אחד מסטייתו הקטנה, להיפך, זה נחמד, אבל זה כשהם כנים לעצמם ולטבעם, והקטע הזה של ההתנסות הוא בבסיסו מרגיש לי לא נכון. אולי זה בגלל שאני מעט רומנטיקן בסופו של דבר, עם כמה שזה נשמע מצחיק בהקשר הזה, אבל באותו זמן אני גם יודע שזה הילד הקטן שמאונן בלילה על השוקיים החשופים של המורה שלו שנושפת על הטיפקס כשהיא מתקנת את הציון שלו, שחולם על השכנה שישבה על כיסא בחדרו ואח"כ נישק אותו עשרות פעמים, אני יודע שזה ילד קטן ולא בוגר, אבל כך היא פנטזיה מינית, לא בדיוק משהו בוגר. והיא כמו איזה אוצר קטן ויקר ומורכב, ומכוער, ויפה, ומבולבל, ורקוב, ואנושי, ואני כל כך אוהב את זה, זה כל כך יקר לליבי, וכל ההתנסויות האלה - בעעע. אז מתחלפים בוגרים, מתנסים, חכמים, מנוסים, אנשי העולם הגדול, מעשני סיגרים, לובשי מסיכות עור, שיהיה לכם לבריאות. ובכלל הכי אני מתעב אנשים שגילו את הפמדום בגיל מאוחר, ופתאום כל כך סבבה להם, ועכשיו הם חוטפים ספנקינג בטוסיק שלהם בהנאה. אני ממש מתעב אותם, כי זה אוצר קטן כזה, ומכוער כזה, וכל כך יפה, שמטפחים אותו מגיל 9, מהגיל שבו מישהי עמדה על ענף עץ וקטפה פירות, ואני שלא העזתי בכלל לחשוב לטפס על הענף עץ הזה, הייתי מאוד מרוכז בכפות רגליים שלה שהיו נעולות בשקפקפים כאלה. ולחשוב על כל הימים האלו, כבר כתבתי על זה, סליחה שממחזר, אבל זה משהו שחוזר אצלי כשאני חושב על זה, על כמה היה קשה לדלות את הקטעים הנכונים בסרטים ששודרו אז בערוץ הראשון הבודד, בין כל הנשיקות הרומנטיות הדביקות האלו, למצוא את הקטעים הבודדים שמישהו נישק את כף הרגל של הגיבורה. אני נזכר בפעם בסדרת טלוויזיה מלפני מיליון שנה, על איזה מרגל נאצי שישב באמבטיה עם השותפה המצרית שלו, והוא גילח לה את השוקיים, והיא דחפה לו את הראש בצחוק אל תוך המים, זה כל כך חי לי בראש, והרי עבר כל כך הרבה זמן. אז עכשיו אתם נהנים מהמכות בטוסיק ומכריזים איך גיליתם את זה? לכו להזדיין :-) עכשיו, לאחר המונולוג של הילד שחולם על פמדום. המבוגר יודע שבשביל לספק את הפרטנר אפשר לעשות הרבה דברים, והכל נחמד וכיפי, למה לא, לנשק קצת טוסיק, לחטוף קצת מכות בטוסיק, הכל חביב מאוד, למה לא, נערוך בופה של מטעמים, יהיה פסטה, גם סטייק וגם דג, אולי גם מקלחת צהובה. ובאמת, זה רק הסטייה שלי (לא הסטייה הסטייה, הכוונה לסטייה שתופסת את המין בצורה כל כך רומנטית וילדותית), ובאמת שלכולם יהיה סבבה, ובשביל חיים משותפים אפשר ללמוד לעשות הרבה דברים, ואולי אפילו ללמוד לההנות מאוד מהם. |
|
|
פייה{O}
|
לפני 13 שנים •
7 במאי 2011
צ'ארנוחה כתב/ה: בשביל חיים משותפים אפשר ללמוד לעשות הרבה דברים, ואולי אפילו ללמוד לההנות מאוד מהם.
אני חושבת שזה משפט מצויין, ושאולי אחד הדברים שיעזרו לו להתגבר על הפגיעה באגו זה בדיוק זה - הוא לא עושה זאת כי הוא סוטה דפוק (כמונו ), הוא עושה את זה למענך, למען הזוגיות שלכם.
צ'ארנוחה כתב/ה: הייתי מאוד מרוכז בכפות רגליים שלה שהיו נעולות בשקפקפים כאלה..
שקפקפים?! סוטה! 
|
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
7 במאי 2011
צ'ארנוחה כתב/ה: השרשור הזה מאוד מסקרן אותי. הוא מעלה אצלי הרבה שאלות. איך שאני לא מסובב את הדברים, עולה אצלי המחשבה שאני לא יכול לאהוב משהו אחר מפמדום, אני לא מתכוון שאינני מזדיין, זאת הדרך היחידה כמעט שבה אני גומר, ואני מאוד אוהב את זה, אך במחשבה שלי אני לעולם אהיה ילד קטן שמעריץ נשים.
אפשר להגיד שזה כמעט מציק לי כשאנשים כותבים על "ללמוד לאהוב" נטייה מינית אחרת, "להתנסות", זה מרגיש לי כל כך מזוייף, אני מרשה לעצמי להיות כנה (אני מרשה לעצמי את זה הרבה בכלוב, אולי אפילו קצת יותר מדי), אני חש כמעט תיעוב כלפי התנסויות כאלו, זה מרגיש לי קינקי, קאמפי, כמו מסיבת תחפושות בסרט של ג'ון ווטרס, ואני יכול להתענג על ההומור שבדבר, אך כשזה נוגע בבשר החי של המיניות זה נראה לי מתועב. ואין לי שום בעייה עם זה שאנשים נהנים כל אחד מסטייתו הקטנה, להיפך, זה נחמד, אבל זה כשהם כנים לעצמם ולטבעם, והקטע הזה של ההתנסות הוא בבסיסו מרגיש לי לא נכון. אולי זה בגלל שאני מעט רומנטיקן בסופו של דבר, עם כמה שזה נשמע מצחיק בהקשר הזה, אבל באותו זמן אני גם יודע שזה הילד הקטן שמאונן בלילה על השוקיים החשופים של המורה שלו שנושפת על הטיפקס כשהיא מתקנת את הציון שלו, שחולם על השכנה שישבה על כיסא בחדרו ואח"כ נישק אותו עשרות פעמים, אני יודע שזה ילד קטן ולא בוגר, אבל כך היא פנטזיה מינית, לא בדיוק משהו בוגר. והיא כמו איזה אוצר קטן ויקר ומורכב, ומכוער, ויפה, ומבולבל, ורקוב, ואנושי, ואני כל כך אוהב את זה, זה כל כך יקר לליבי, וכל ההתנסויות האלה - בעעע. אז מתחלפים בוגרים, מתנסים, חכמים, מנוסים, אנשי העולם הגדול, מעשני סיגרים, לובשי מסיכות עור, שיהיה לכם לבריאות. ובכלל הכי אני מתעב אנשים שגילו את הפמדום בגיל מאוחר, ופתאום כל כך סבבה להם, ועכשיו הם חוטפים ספנקינג בטוסיק שלהם בהנאה. אני ממש מתעב אותם, כי זה אוצר קטן כזה, ומכוער כזה, וכל כך יפה, שמטפחים אותו מגיל 9, מהגיל שבו מישהי עמדה על ענף עץ וקטפה פירות, ואני שלא העזתי בכלל לחשוב לטפס על הענף עץ הזה, הייתי מאוד מרוכז בכפות רגליים שלה שהיו נעולות בשקפקפים כאלה. ולחשוב על כל הימים האלו, כבר כתבתי על זה, סליחה שממחזר, אבל זה משהו שחוזר אצלי כשאני חושב על זה, על כמה היה קשה לדלות את הקטעים הנכונים בסרטים ששודרו אז בערוץ הראשון הבודד, בין כל הנשיקות הרומנטיות הדביקות האלו, למצוא את הקטעים הבודדים שמישהו נישק את כף הרגל של הגיבורה. אני נזכר בפעם בסדרת טלוויזיה מלפני מיליון שנה, על איזה מרגל נאצי שישב באמבטיה עם השותפה המצרית שלו, והוא גילח לה את השוקיים, והיא דחפה לו את הראש בצחוק אל תוך המים, זה כל כך חי לי בראש, והרי עבר כל כך הרבה זמן. אז עכשיו אתם נהנים מהמכות בטוסיק ומכריזים איך גיליתם את זה? לכו להזדיין
עכשיו, לאחר המונולוג של הילד שחולם על פמדום. המבוגר יודע שבשביל לספק את הפרטנר אפשר לעשות הרבה דברים, והכל נחמד וכיפי, למה לא, לנשק קצת טוסיק, לחטוף קצת מכות בטוסיק, הכל חביב מאוד, למה לא, נערוך בופה של מטעמים, יהיה פסטה, גם סטייק וגם דג, אולי גם מקלחת צהובה. ובאמת, זה רק הסטייה שלי (לא הסטייה הסטייה, הכוונה לסטייה שתופסת את המין בצורה כל כך רומנטית וילדותית), ובאמת שלכולם יהיה סבבה, ובשביל חיים משותפים אפשר ללמוד לעשות הרבה דברים, ואולי אפילו ללמוד לההנות מאוד מהם. אין לך מושג כמה אני מזדהה עם המון ממה שכתבת פה. לא עם המורה והטיפקס, אבל כן עם הילדה על הענף, מכיוון קצת אחר, ועוד. ועל השאלה ההזויה הזו, "מתי גילית את העולם הזה", מה זאת אומרת? לא, זה לא עובד ככה. בערך בגיל 20 גיליתי שיש עולם אחר - עולם שבו מה שהכי טבעי לי פתאום נחשב לסטיה. אני מנסה להיות סובלנית ואני מבינה, שלכל אחד סיפור משלו, ולא לשפוט וכל זה. ומה שכתבת על קאמפ, כן, נכון, כל כך נכון. אז איך מתוך זה אני מנסה "להכניס מישהו"? כי זה העולם שלי. זו אני, וזה העולם הפנימי שלי, ככה אני בנויה וזה עולם המושגים שלי. והוא בא מעולם קצת אחר. ואנחנו מתחתנים. בין השאר זה אומר לקחת את שני העולמות האלה ולערבב אותם. לערבב עד כדי כך שזה ירגיש טבעי. זה לוקח זמן, וזה לוקח הרבה לבטים ותהיות. אבל אי אפשר שלא לעשות את זה. אני חלק מהעולם שלו והוא חלק מהעולם שלי. ובעולם שלו, הוא חייב תמיד להיות בשליטה. ובעולם שלי, צריך להתמסר ולהרפות בשביל לחוות עונג אמיתי. והוא לא יכול שלא לחוות את העונג הזה, כי מטבעי אני מציעה אותו ומאפשרת אותו. אני לא יכולה שלא. אני כן יכולה לחפש את הדרך לגרום לו להרגיש טוב כל הזמן, ולא רק חלק מהזמן. אני מתכוונת לבלות את שארית חיי בלחפש דרך לגרום לו להרגיש יותר טוב. זה די פשוט, למעשה. וזה לא, או לא רק, פמדום. אבל מלכתחילה לא הרגשתי טוב עם הגדרות האלה. פמדום זה רק שדה סמנטי. אולי האשה שתגשים את כל חלומותיך לא תכיר את המושגים האלה בכלל. מה, זה משנה משהו? שתקרא לעצמה זיגמונד המשתרללת אם בא לה, כל עוד היא מאפשרת לך להיות חופשי לידה. לא? שיט, צ'ארנוחה, תראה מה עשית לי 
|
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
7 במאי 2011
פייה, ידוע שלעשות משהו "רק בשביל" תמיד מתפרק בסוף.
אני לא ארגע עד שלא אלמד אותו לנשום לרווחה
זה יכול לעבוד בשבילי - כי המוח הסבמיסיבי שלי יכול לעבד את זה לתוך "לעשות בשבילו" מספק, אבל אני לא יכולה לצפות לזה ממנו, כי זה עובד רק על אנשים שמלכתחילה שואבים סיפוק בפני עצמו מריצוי ושירות. כלומר, שזה עונה על איזה צורך גם אצלם. אחרת אני מאלצת. ואני לא אוהבת לאלץ. אני רוצה לפתות, להשפיע... זה לא עניין של לגרום לו לעשות את מה שאני רוצה. זה לגרום לו להרגיש את מה שאני רוצה. *זה* השיא שלי. |
|
|
| הסוד(אחר){אשיעשמ} |
לפני 13 שנים •
7 במאי 2011
לדעתי, יכול לעזור שלאחר אקשן כזה שבו הוא מובל,
תתני לו להרגיש שוב גבר, ז"א תגידי לו ותדגישי לו כמו הוא גבר בעינייך וכמה הוא משוחרר ואמיץ וכדומה כי אולי לאחר המעשה הוא מרגיש קצת לא גבר, ואז ברגע שהוא יקבל ממך חיזוקים לנושא הוא ירגע, ומהצד השני, אם הוא שולט קשוח ולאחר הקטע מרגיש לא טוב ,אז נראה לי שצריך להזכיר לו כמה הוא רגיש ומקבל בעינינו. |
|
|
|
מאזניים(מתחלף)
|
לפני 13 שנים •
7 במאי 2011
הי יולי.
אני זוכר שיעצת לי במצב דומה שלי רק עם מין השני. נראה לי לפי מה שכתבת אתם עושים את זה בבוקר. אם כן כדאי בערב שאחרי זה הולכים לישון. זה מסדר מחשבות. אצלנו גם עוזר שבמשחקים היא בוחרת תפקידים לסירוגין איתי. אני לא יודע מה אתם עושים אבל אולי תקראו לזה משחק כשלכל אחד יש תפקיד כשחקן. השחקן גם בוחר לגלם את התפקיד כפי שהוא רואה אותו. אז אם את חושבת שזה על ברכיים אז ככה נראה לך. לא יודע אם עזרתי לך. יכול להיות שיש לו גם שבירה של נשלט של יום אחרי , במיוחד שהוא לא מודה בזה. לי כשהושפלתי במועדון בתור נשלט היו לא פעם דאונים יום למחורת. |
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
7 במאי 2011
לפעמים בוקר, לפעמים ערב, לפעמים בהפסקת הצהריים. איך שיוצא
כן, עזרת.
אוקיי, אז במצב של דאון יום למחרת, מה מרכך את זה? |
|
|