הבוקר הזדמנתי לתל אביב, לסידורים. בזמן שנותר לי, קפצתי אליו לקפה במשרד. אנחנו יושבים, מתלוצצים, מדברים. יודעים שיש לנו לפחות עוד שעתיים ביחד. יושבים משני צידי השולחן המשרדי. אחד מול אחת, טורפים עם העיניים. הוא קם, מושיט לי יד, מושך אותי אליו. בבת אחת, מפשיל את הטייץ שלבשתי...
