בדסמ ובטחון עצמי

loren • 17 בספט׳ 2003

דומדומיניה....בדרך כלל אדם שיכול לדבר על הרגשי נחיתות שלו ועוד לצחוק עליהם..
בקול רם, אז זה באמת לא בא מאיזה מקום של תשכנעי את עצמך שיש לך בטחון עצמי..
אף אדם לא יכול באמת לצחוק על עצמו ועוד על רגשי הנחיתות שלו אם הוא לא באמת בטוח בעצמו..
כמה אנשים באמת יעזו לכתוב על עצמם ועל הנקודות חולשה שלהם? בלי לעשות חשבון מה יחשבו עליהם אחר כך? רק מישהו שמרגיש חזק באמת....

Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ} • 19 בספט׳ 2003

כמו כל הכללה, גם הטענה שהעלה כאן זאלופון דורשת כנראה מדגם סטטיסטי הרבה יותר גדול, ופירסום של מרחב בדגימה, סטיית התקן והשוואה מול קבוצת בקרה.

יש אנשים שמגיעים לבדסמ עם רקע של בעיות בבטיחון עצמי.

חלקם יהיו דומים ודומיות.

חלקם יהיו סאבים וסאביות.

אבל זה לא כולם ולא רובם.

פגשתי הרבה מאד אנשים שאין להם שום בעיה בביטחון עצמי, ועדיין הבחירה שלהם היא להיות סאבים וסאביות.

אינני יכול לסווג אף אחת מאלו שבחרתי לשחק עימם כסמרטוט רצפה, או כאדם שאינו יודע לעמוד על דעתו.

אינני רואה כל סתירה במצב שבו מישהי שיש לה עוצמה משלה, בוחרת להעביר לי אותה כדי שנשחק ביחד בדסמ, זאלופון.

אולי הבעיה שאתה מעלה נמצאת במי שאתה בוחר לשחק עימן, ואולי במה שגורם לך לבחור בהן?

nephele​(אחרת) • 22 במאי 2004

אתם כותבים כאן על הערכה עצמית כאילו שזו עסקת חבילה.
אני מאמינה (לא בדקתי מחקרית) שאצל רוב האנשים, חוסר בטחון קיים בתחום מסויים בחייהם, כגון קריירה, הורות, זוגיות לטווח ארוך, מראה חיצוני וכו', ולאו דווקא כמו שתארתם - חוסר בטחון עצמי כללי או עודף בטחון עצמי כללי.
אני מאמינה שרוב האנשים (וניליים ובדס"מיים) נעים בטווח שבין שני הקצוות האלה - סמרטוטיים וסנוביים.

למשל, החברות הוניליות שלי (למיטב ידיעתי) מוטרדות במראה החיצוני שלהן, לדעתי, אולי אפילו יותר מהחברות הסאביות שלי. אני חושבת שדווקא כאן, בתחום הזה, יש קבלה לפחות לגבי הנושא הזה. האם כוונתך היתה שזו הסיבה שבגללה נשים מגיעות לבדס"ם עם הערכה נמוכה לגבי המראה החיצוני שלהן, זאלופון?
Dan_Kap כתב:


אני חושבת שאני מסכימה עם דאן קאפ. כלומר, לדעתי, השאלה היא מה עושים עם חוסר הבטחון וזה תלוי במי שפוגשים בדרך.

סאבית חסרת בטחון עצמי שתפגוש בדום ותהיה ביניהם התאמה, הדום ימצא את הדרך לעזור לסאבית להתגבר על חוסר הבטחון שלה בתחום שבו היא מראה אותו. כשהמטרה היא, שכחלק מהיחסים ביניהם, הסאבית מקבלת חיזוקים בתחומים בהם היא מרגישה חסרת בטחון עצמי. וכך, בזמן שמול אדונה היא עפר לרגליו, מחוץ לקשר המיוחד שנרקם ביניהם, היא שווה לאחרים ואין לה שום סיבה לחוש חסרת בטחון בכל תחום שהוא.

אני מקוה שהצלחתי להסביר את עצמי כהלכה.

שיהיה יום טוב.

נפילי.

לכרוך ולקבל PHD בסקסולוגיה

הוא​(שולט) • 22 במאי 2004

אין ספק שזה שרשור מהמדליקים שבשרשורי הזמן האחרון
ולגופו של ענין אין לדעתי קשר בין בטחון עצמי לבדסמ זה ככ אינדיבידולאלי גם במבחן של
היחיד בסקאלה רחבה מהסמרטוטית ביותר ועד הסאבית הקולית ביותר כולן נמשכות לתפקיד בגלל שלל סיבות זו מחפשת את האב שהיה וההיא את זה שנעדר וכו.
וגם במבחן של כל קשר שהוא חווה - כלומר אנו שונים גם מול פרטנרים שונים.
מה שכן וזו הבחנה אישית- על גרף המשפיע על "איכותיות הסאבית" ככל שהיא שלמה כאדם
בעלת עולם פנימי עשיר חיה עם עצמה וגופה בשלום וכד' עולה "איכותה" כסאבית.

ובואו לא נשכח גם את הצד של הדומ/ית...

Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ} • 22 במאי 2004

בעיני, במערכת יחסים בת-קימא, אין צד אחד שרק נותן וצד שרק לוקח - גם הדומ/ית מקבלים, נותנים ומשתנים.

כי מי שאינם משתנים, מתחדשים, לומדים ומתעשרים מממערכת יחסים - סביר להניח שבסופו של דבר יתרוקנו או יישברו...

בטי בום​(שולטת) • 22 במאי 2004

דום שלא יודע לתת מפסיד ,
כמו בכל יחסים אם אין הדדיות זה לא שווה כלום .
להיות דום זו עבודה קשה בסוף סשנים לפעמים יש לי הרגשה שאני עובדת אצלו
אני קושרת מצליפה ועוד כל הזמן חושבת עליו ומשגיחה והוא ?? - שוכב לו בספייס ונהנה מהחיים .

אבל באמת , יש כל כך הרבה סוגים של שולטים ונשלטים שהגיעו מאלפי סיבות אנחנו לא מיקשה אחת ואכן איכות הסאב בעיני קובעת את איכות השליטה , הדינמיקה שנוצרת היא תוצר של שני האנשים .
אנשים שבטוחים במקום בו הם נימצאים ונימצאים בו ב 100% יגיעו לרמה ואיכות אחרת של קשר.
אני יכולה לדבר רק על עצמי , בתחלית דרכי שלא הייתי סגורה על הצד הבדסמ שלי השליטה שלי היתה איומה (לעניות דעתי היום ) היה לי כעס סמוי כלפי הסאבים שלי שפגע באיחות השליטה .
היום שאני מקבלת את עצמי עם כל קשת המיניות שלי ואני מודעת לצרכים שלי (שזה בעיני בטחון עצמי ) הרבה יותר קל לי מול הסאבים שלי ואני מסוגלת לנהל איתם חיים משותפים.

en1 • 22 במאי 2004

ראשית אני מתנצלת. לא קראתי את כל התגובות ואם אני חוזרת על משהו שאמרו כבר.. אז סליחה.

כרגיל מצחיק אותי לקרוא שרשור של דום שמנתח שפחות. חוסר היכולת להסתכל על עצמך ועל הקבוצה שאתה שייך לה, עושה את זה מאוד נוח לנתח את הצד השני. אם הייתי מתחיל שרשור ששואל על הקשר בין חוסר בטחון לנטייה להיות שולט, הייתי מעריכה אותך הרבה יותר. קוראים לזה מודעות או כנות עצמית. אבל לא משנה.

ועכשיו לעניין - לפי דעתי רוב חיינו מתנהלים סביב הבטחון העצמי שלנו והדימוי העצמי. בעיות כגון דיכאון, חרדה, בעיות חברתיות ועוד ועוד, הן כולן נוצרות עקב בעיה בבטחון העצמי. גם היכולת לעבוד, לפעול, ליצור, גם הן מתאשרות בזכות בטחון עצמי או דימוי עצמי. אמונה בסיסית בערך של עצמך היא חוויה הכרחית. לכן, מן הסתם, גם הרצון להיות נשלט מונע מהצורך לבטחון בכלל ומבטחון עצמי בפרט.

אבל מה שיותר ברור לי מכל, זה הבעיה המודחקת היטב בבטחון עצמי המביאה אנשים להיות שולטים.
זאלופון, אני מניחה שקראת קצת פרויד, לכן אתה בטח מכיר את הטענה שלכל תכונה בעלת שני קטבים יש מקור משותף (לדוג' - קמצנות-פזרנות, עצמאות-תלות). בעיה בשלב מסויים בהתפתחות מייצרת את שני בקטבים של התכונה. לכן, אם בחרת להיות שולט או נשלט, הגורם שהביא לכך הוא זהה, בדרך כלל.
ואני מציעה - בפעם הבאה, שרשור המנתח דומים. לא תזיק קצת התבוננות עצמית.

אמממממממ.....

MD​(שולט) • 23 במאי 2004

אכן, שרשור מרתק [ששוב הגעתי אליו טיפה באיחור]; אבל לעצם הדברים, לדעתי חלק מהאנשים התייחסו לכל העניין מעט בפשטנות - כל אחד מאתנו הגיע לעולם הזה מסיבותיו שלו; יכול להיות כי הערכה עצמית נמוכה או גבוהה קשורים בכך, אבל אני מטוח שזה רק חלק. אני מסכים לחלוטין עם בטי, שכשאין הדדיות שני הצדדים מפסידים ובכל מערכת יחסים - ודאי בדסמית - מדובר על תהליך, על נתינה וקבלה; לא מדובר על שחור ולבן - 'אני דום והיא סאבית' ....... בכלל, יכול להיות שבאמת, כמו שציינה "על הברכיים", לא יזיק גם לנו הנמצאים בצד השולט להביט מעט במראה לבדוק את עצמנו - אני עושה את זה כל הזמן ולא מרגיש זה מערער במשהו על היכולות או הפוזיציה - בדיוק להיפך. מנסיוני, מערכת יחסים אמיתית וחזקה "תרים" הן את הסאבית והן את הדום - כשייתכן שמי מהם קודם לכן היו בעיות עם הערכה עצמית נמוכה או דווקא גבוהה; בכל מקרה, אין ספק שקשר טוב בונה ומעבה ולעיתים אף מרפה רבדים שונים של הנפש; ודווקא בגלל שמדובר כאן לא רק על פיזיות יש לנהוג במשנה זהירות במיוחד עם מזהים כי מבין הצדדים "חלש" יותר, בלי קשר לפוזיציה הבדסמית המוצהרת שלו.

זאלופון​(שולט) • 23 במאי 2004

על הברכיים והמצדדים בה,
אחזור ואומר - לדעתי אין שום בעיה עם דום שמנתח "תופעות" של סאביות, והטענה שיש בעיה מגוחכת לא פחות מהטענה שפסיכיאטר שאינו סכיזופרן אינו מסוגל לנתח תופעות סכיזופרניות.
יתר על כן, נראה לי טבעי מאד שדום ינתח סאביות (ולהיפך) משום שכדום, האוכלוסייה עמה אתה בא במגע העמוק ביותר היא באופן טבעי אוכלוסיית הסאביות והיא גם האוכלוסייה שמעניינת אותך. אם תקשיב, תתעניין ותנסה להבין, אין שום סיבה שלא תגיע לתובנות הגיוניות, גם אם אינך סאבית בעצמך. מה עוד שלפעמים דברים שרואים מבחוץ ועל סמך מספר מקרים קשה לראות מבפנים ועל סמך המקרה האישי הפרטי.

להגיד "מצחיק לקרוא דום שמנתח סאביות" זה להגיב לגופו של אדם ולא לגופו של עניין. איך נכונותם או אי נכונותם של הדברים שכתבתי קשורה לעניין היותי דום ולא סאבית?
לנתח דומים הרבה פחות מעניין אותי, גם כי אני יכול להשתמש בעצמי כמושא מחקר, גם כי האתגר הרבה פחות גדול בעיניי וגם כי האוכלוסיה פחות מסקרנת אותי. מי שרוצה לנתח דומים (ונעשים כאן לא אחת ניתוחים כאלה, ועליי לציין שרובם רדודים ועוקצניים ללא נסיון אמיתי להבין דברים) - שיהנה. אותי כרגע זה פחות מעניין, והעובדה שזה פחות מעניין אותי לא מגבילה את לגיטימיות הניתוח של נושאים אחרים.

ולגבי פרויד - אם יצא גם לך לקרוא אותו ואת מה שבא אחריו, את ודאי יודעת שחלקים רבים של התיאוריה שלו לא הזדקנו היטב.

מהססת100 • 23 במאי 2004

קראתי בעניין, ורוצה להוסיף כמה מחשבות.

עניינים של הערכה עצמית משחקים תפקיד בכל קשר בין בני זוג.
כשאדם מרגיש נאהב הוא מקבל (בין השאר) אישור לכך שהוא ראוי להיות נאהב, שיש לו ערך. כשאדם אוהב והאהבה שלו מתקבלת ע"י האחר הוא מקבל אישור לכך שיש לו משהו בעל ערך לתת. קשר מיני מוצלח, בנוסף להנאה הפיזית, נותן אישור לגבריות/נשיות. היכולת לגרום הנאה וסיפוק לבן/בת הזוג נותנת אישור לחוויית העצמי כבעל כוח ויכולת להשפיע על העולם, ובו בזמן גם אישור לחוויה של העצמי כטוב.
כולנו, אני חושבת, זקוקים לאישורים האלה – לא מאמינה שיש אדם, בעל הערכה עצמית תקינה ככל שתהיה, שלא זקוק להם ונהנה לקבל אותם. אבל לא כולנו זקוקים להם באותה מידה ובאותו אופן: יש אנשים שלא יכולים להרגיש את עצמם בעלי ערך ללא קבלה מתמדת של אישורים מבחוץ. חלקם חווים את עצמם כנחותים במידה לא מציאותית, וזקוקים לתמיכה וחיזוקים כדי להרגיש בעלי ערך, וחלקם חווים את עצמם כנפלאים במידה לא מציאותית, וזקוקים כל הזמן לתחזק את הדימוי העצמי הזה כדי שלא יתנפץ וישאיר אותם עם תחושת חוסר הערך שמסתתרת מאחוריו (אני מאד מסכימה עם 'על הברכיים' שאלו שתי פנים של אותה מטבע). אנשים כאלה ישתמשו בבן/בת הזוג שלהם (ובעצם בכל העולם) כמראה שמשקפת להם את עצמם. ככל שהמראה תשקף להם דמות יותר מוצלחת, כך הערך העצמי שלהם בעיני עצמם יעלה. אנשים כאלה מאומנים בלמצוא לעצמם את ה"מראות" שישקפו להם את מה שהם זקוקים לראות, כשהשיקוף יכול להיות ישיר (כמו במקרים של בן זוג תומך, או בן זוג מעריץ), או עקיף ("ככל שבן הזוג שלי יותר מוצלח, כך אני שווה יותר").
לעומתם יש אנשים שתחושת הערך העצמי יושבת אצלם יותר טוב בפנים, ובד"כ היא גם יותר מציאותית, ולכן גם יותר גמישה ופחות שבירה: הם יכולים יותר בקלות לסבול כישלונות, דחיות וביקורת, ולראות את הדפקטים של עצמם ולדעת שאחרים רואים את הדפקטים האלה, בלי שתחושת הערך העצמי שלהם תתערער לגמרי. אנשים כאלה פחות תלויים באישור מתמיד מבחוץ, לא צריכים שהאישור יהיה מושלם, ופחות צריכים להתייחס אל בני הזוג שלהם כאל מראה, כך שיש להם מרחב נפשי למגוון התייחסויות נוספות אליהם.

לא אמרתי פה כלום על בדסמ וגם לא אגיד כמעט כלום (למרות שכשהתחלתי לכתוב תכננתי כן) כי אני עוד לא מספיק יודעת, וכי מרגיש לי לא נוח לנתח כאילו מבחוץ בלי לתרום מהחוויה שלי. אני חושבת שכל מי שרוצה יכול לנתח ולמצוא את הדברים הרלבנטיים בעצמו.
רק אגיד בקיצור שבהקשר של בדסמ יש לדעתי 2 שאלות שונות:
1. האם לעניינים של הערכה עצמית יש תפקיד יותר מרכזי בבדסמ לעומת קשרים אחרים? לדעתי כן. עצם זה שהקטע של השפלה (ביטול תחושת הערך של אחד הצדדים שמרימה את זו של הצד השני ובעקיפין מחזירה לראשון את תחושת הערך דרך השתקפות) הוא כל כך מרכזי, מעידה שענייני הערכה עצמית הם אישו מרכזי בדינמיקה בין בני הזוג, ובמה שמחבר אותם זה לזה.
2. האם זוהי הסיבה שאנשים מגיעים לבדסמ (משני הכיוונים)? לדעתי לא. הבדסמ יכול לתת פתרון לבעיות בהערכה עצמית, אבל כדי שדווקא הפתרון הזה ייבחר צריכות להיות סיבות נוספות. ואני מניחה שיש גם אנשים שאצלם הסיפור של ערך עצמי הוא משני לסיבות האחרות (ואולי גם חוויית ההשפלה אצלם היא משנית לחוויות הבדסמיות האחרות).