Kate McCannon
|
לפני 13 שנים •
28 במאי 2011
ספרטקוס ועבדות אמיתית
בימים האחרונים התמכרתי לסדרה הנהדרת "ספרטקוס".
בגלל הרקע הבדסמי שלי יוצא לי לחשוב הרבה על התנהלות בית אצולה או מלוכה מול העבדים והשפחות המשרתים אותם. כמה מקסים לראות את הכניעה המוחלטת והידיעה כי אין מקום אחר של העבדים, ומהצד השני את הנורמה והיחס של בני האצולה אליהם. מובן שמתוך בני האצולה, כל אחד מתייחס למשרתים יותר או פחות יפה, נותן או לא נותן מתנות ושואל או לא שואל לדעתם ורצונם, אבל בכלליות, העבדים נמצאים שם על מנת לשרת, ללא דרישות משלהם, ללא גחמות וללא רצון שהם יכולים לבטא, וכך מבחינתם הם החיים, נטולי אפשרות אחרת, כך שגם אם הם סובלים - הם לא יודעים שטוב יותר בחוץ כי הם נולדו לתוך זה וכל זה מתקיים בחייהם. משמע - הם לא סובלים, כי הם לא ניסו משהו טוב יותר. בתור מתחלפת, לאורך הסדרה יש לי תהפוכות קנאה, כלומר אני לא יודעת אם לקנא בשפחות אשר מעבר להיותן משרתות צמודות למזיגת יין, נקיון ושליחויות, הן גם שפחות מין כשהאדון רוצה, או לקנא בבני האצולה, אשר יודעים שתמיד יש מישהו לידם שיעשה משהו עבורם, הכוס בידיהם תמיד מלאה ורצונותיהם מתממשים באותו הרגע, ללא שום עניין (או מודעות) לרצון הצד השני, כל עוד הבסיס קיים (משמע - מים, אוכל ושינה). כמובן שבתור שולטת בעולם בדסמי, לא אחזיק לצידי עבד או שפחה שלא אכפת לי מרצונותיהם ולא אכפת לי אם טוב או רע להם נפשית, כי זה אלף-בית של אנושות בימינו (מעבר לכך שהם יכולים לקום וללכת, כי הם לא באמת עבדים ושפחות מעצם קיומם), ומובן שלא אחיה כך כשפחה, אבל הרעיון של התעלמות מוחלטת מהרגשות של הצד השני (ולא כי לא איכפת לך, אלא כי ככה זה עובד) מאוד קוסם לי. לא כחלק ממשחק, לא כחלק מהכיף, לא כי זה מה שאוהבים וזה מה שמחרמן. אלא פשוט כי ככה זה ואין אחרת. מה אתם חושבים? איך הרגישו העבדים באותה התקופה? הייתם מוכנים להיות אחד הצדדים באותה התקופה? בתור שולטים, הייתם יכולים להתעלם מהעובדה שמולכם עומד אדם בדיוק כמוכם, שהמזל פחות האיר לו פנים, אבל גם לו יש בינה ורגשות בדיוק כמוך? ובתור נשלטים, האם הייתם מצליחים לשרוד בחיים בהם קנו אתכם עקב חוב כספי (או שנולדתם לאמא משרתת וגדלתם להיות כאלה) ובמשך מספר לא מבוטל של שנים, לחיות 24/7 תחת פיקוד של משפחה שאיתה אין לכם כמעט שום יחסים מלבד שירות נטו? גם בטוב וגם ברע? על כל גחמה, בלי SSC ובלי גבולות? ועכשיו, לכו לראות את הסדרה 
|
|
|
| אינטגרל |
לפני 13 שנים •
10 ביוני 2011
סדרה מדהימה
הבעיה היא שבזמנים הללו, בני האצולה לא ייחסו כל חשיבות לנתיניהם (למעט יוצאי דופן), גם חייהם של הנתינים היו כקליפת השום, כך שאם האדון עצבני היה יכול להרוג את העבד ולאף אחד לא היה אכפת, זה קצת מוגזם לטעמי.
|
|
|
טרבולי והקצפת
|
לפני 13 שנים •
10 ביוני 2011
בהמשך למה שאינטגרל אמר.
אני חושב שתחת משטר כזה, שני הצדדים לא רואים בעבד שווה לאדון. העבד פחות חכם, פחות מוכשר, פחות ערכי, פחות אדם. הגישה הזו מנציחה את מעמדו הנחות ואת עצמה. משום שאדם שנולד לתוך מציאות שבה הוא בור ונחות יהפוך לכזה. הרי אף אחד לא מלמד אותו, אף אחד לא נותן לו כבוד, ואין שום סיבה שיפתח שאיפות או מחשבות על מציאות שונה. לאדם המודרני קשה לדמיין את מה שאת מתארת. זה שונה מדי ממה שהוא מכיר. אולי ניתן להקביל את זה ליחסים שבין איש וכלבו. (לא ראיתי את הסדרה) |
|
|
the rain song
|
לפני 13 שנים •
10 ביוני 2011
אכן כולם צודקים. פעם בני אדם לא נולדו שווים. אבל עובדה שהעניינים השתנו כלומר פה ושם היו אנשים, משני המעמדות, שהקטע הזה הפריע להם.
ואני חושבת שאדם מסוגל להיות אומלל או מאושר גם אם הוא לא יודע שיש אופציה אחרת והעבדים של פעם בהחלט ידעו שיש אופציה אחרת. הם ראו את החיים הטובים של העשירים והם חשו על בשרם את חוסר הצדק בהערכת חייהם למשל וחיי ילדיהם לעומת חיי האדונים. ותסכימו איתי שאשה שנולדה שפחה אוהבת את ילדיה כמו העשירה. כך שאם איזה אדון נמאס לו מאיזה עבד והוא מחליט להרוג אותו. אמא שלו, השפחה, בהחלט מתקוממת בתוך תוכה. גם אני לא ראיתי את הסדרה אבל היו די והותר סרטים וסדרות על תקופות שבהן העבדות היתה חוקית. אותי באופן אישי זה תמיד עצבן וקומם. |
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 13 שנים •
10 ביוני 2011
טרבולי והקצפת כתב/ה: בהמשך למה שאינטגרל אמר.
אני חושב שתחת משטר כזה, שני הצדדים לא רואים בעבד שווה לאדון. העבד פחות חכם, פחות מוכשר, פחות ערכי, פחות אדם. הגישה הזו מנציחה את מעמדו הנחות ואת עצמה. משום שאדם שנולד לתוך מציאות שבה הוא בור ונחות יהפוך לכזה. הרי אף אחד לא מלמד אותו, אף אחד לא נותן לו כבוד, ואין שום סיבה שיפתח שאיפות או מחשבות על מציאות שונה. לאדם המודרני קשה לדמיין את מה שאת מתארת. זה שונה מדי ממה שהוא מכיר. אולי ניתן להקביל את זה ליחסים שבין איש וכלבו. (לא ראיתי את הסדרה) גם אני לא ראיתי את הסדרה. אולי איש לכלבו, אלא שכלב אינו מסוגל לספק צרכים שעבד יכול ולכן גם הקרבה פחותה. למשל, לפי מה שפגשתי בספרות, לילדי האדונים הייתה שפחה בתפקיד אומנת שטיפלה בהם מיום היוולדם ולא אחת יצא לי לקרוא על הקירבה ואף תלות רגשית שנוצרו בין אותם ילדים לבין שפחתם. גם עבד או שפחה אישיים ששרתו את האדון או את הגבירה לא היו רק כלי לסיפוק גחמותיהם. אלו היו עבדים שאמנם תפקידם היה לשרת את האדון ו/או את הגבירה ולדאוג לסיפוקם, אך הם גם היו בני אדם שלמדו את צפונות נפשותיהם של אדוניהם וככאלה יצרו לפעמים אפילו תלות הדדית. וכשנוצרת תלות בין אדון לבין עבדו, קשה לי להאמין שהאדון מתייחס לאותו עבד כאל יצור נטול רצונות ו/או רגשות. |
|
|
|
טרבולי והקצפת
|
לפני 13 שנים •
10 ביוני 2011
אתקן את עצמי.
הייתי צריך לכתוב "אולי ניתן להקביל את זה ליחסים שבין איש וכלבו במובן של העדר שיוויון אינהרנטי שמקובל על שני הצדדים". ובהערת שוליים, אני לא יודע מה איתך אבל ביני ובין כלבי היתה תלות רגשית גדולה מאוד. מעולם לא התיחסתי אליו כאל נטול רגשות. |
|
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 13 שנים •
10 ביוני 2011
טרבולי והקצפת כתב/ה: אתקן את עצמי.
הייתי צריך לכתוב "אולי ניתן להקביל את זה ליחסים שבין איש וכלבו במובן של העדר שיוויון אינהרנטי שמקובל על שני הצדדים". ובהערת שוליים, אני לא יודע מה איתך אבל ביני ובין כלבי היתה תלות רגשית גדולה מאוד. מעולם לא התיחסתי אליו כאל נטול רגשות. עכשיו מסכים לגמרי. תודה על ההסבר, טרבולי. מאז כתבתי את ההודעה האחרונה ניסיתי להזכר היכן קראתי (או שמא ראיתי) סצנה בה מבקשים מהאדון לבחור בין מותו לבין מות עבדו והאדון מסרב להקריב את העבד. כאשר נשאל מדוע הוא משיב: עבדי הוא זה שמכיר אותי מאז הייתי עלם, הוא זה שראה את פרציי הרגשות שסחפו אותי כאשר התאהבתי ואת האושר בעיניי כאשר נישאתי וכאשר נולדו ילדיי. הוא זה שחבש את פצעיי, הגיש לי את מזוני ואת נשקי וניצב משמאלי (כי אם היה עומד מימינו של אדונו, אדונו היה עלול להרוג אותו בעת שליפת נשקו ולכן זה תמיד משמאל, במרחק של צעד אחד). אם אוותר עליו, ממילא אוותר על עצמי. זה אולי אובר רומנטי ואני לא יודע כמה אדונים באמת קיימו יחסים כה קרובים עם עבדיהם אבל בכ"ז יש כאן כדי להצביע על מה שאמרתי קודם. |
|
|
נוריתE
|
לפני 13 שנים •
10 ביוני 2011
קראתי
הערכתי אבל שרשור שכזה צריך לבוא עם הזהרה מראש אין שום קשר בין מוסד העבדות,ברומא העתיקה או בארצות הברית של טרום מלחמת האזרחים ו/או כל מקום/תקופה אחרים שכאלו שום דבר וקשר לBDSM כפי שאנחנו עשים אותו ומתייחסים אליו. |
|
|
|
נוריתE
|
לפני 13 שנים •
10 ביוני 2011
טרבולי והקצפת כתב/ה: בהמשך למה שאינטגרל אמר.
אני חושב שתחת משטר כזה, שני הצדדים לא רואים בעבד שווה לאדון. העבד פחות חכם, פחות מוכשר, פחות ערכי, פחות אדם. הגישה הזו מנציחה את מעמדו הנחות ואת עצמה. משום שאדם שנולד לתוך מציאות שבה הוא בור ונחות יהפוך לכזה. הרי אף אחד לא מלמד אותו, אף אחד לא נותן לו כבוד, ואין שום סיבה שיפתח שאיפות או מחשבות על מציאות שונה. לאדם המודרני קשה לדמיין את מה שאת מתארת. זה שונה מדי ממה שהוא מכיר. אולי ניתן להקביל את זה ליחסים שבין איש וכלבו. (לא ראיתי את הסדרה) FYI הרומאים החזיקו עבדים גם בתור מורים ומחנכים לילדים שלהם לבנים בעיקר בייחוד כאלו מיוון ופרס. אז הם לא חשבו ש"כל העבדים" פחות חכמים מהם. הם ידעו להעריך את התרבויות שהם כבשו,במיקרים מסויימים ולמרות שלכולם התיחסה "רומי הגדולה" כאל " ברברים" הם ידעו יפה מאוד לגנוב ולנכס לעצמם כל שמץ תרבות וקידמה מהעמים שהם כבשו(כולל כל פנתאון האלים של יוון למשל) |
|
|
המלט
|
לפני 13 שנים •
10 ביוני 2011
נוריתE כתב/ה: קראתי
הערכתי אבל שרשור שכזה צריך לבוא עם הזהרה מראש אין שום קשר בין מוסד העבדות,ברומא העתיקה או בארצות הברית של טרום מלחמת האזרחים ו/או כל מקום/תקופה אחרים שכאלו שום דבר וקשר לBDSM כפי שאנחנו עשים אותו ומתייחסים אליו. אני חושב שהפרשנות שלך צרה מדי, ושיש הרבה יותר קשר מאשר נוח להודות. |
|
|