תהיה בנושא "שבירה".

מUחדת • 14 ביוני 2011

ידעתי שתדלקי על זה, מהממת.

(לחדשים שבינינו, תרגום בגוף הטקסט:
גם סדרת שבי בדס"מית יש לעשות בטוח, שפוי ובהסכמת קצין העיר)

Lakshmi​(נשלטת) • 14 ביוני 2011

אני אף פעם לא הבנתי למה עושים פה רוב האנשים הפרדה ברורה כ"כ בין יחסים לבין BDSM ,
בעיני, הדבר הטבעי והנורמלי זה שזה יגיע ביחד..

מרי ג'יין, ברור שלכל אחד יש מקשה ולא רק במסגרת יחסי 'שליטה' , אלא בכלל כאדם.
והאמת?לא תמיד זה "בריא" כ"כ לגעת בנקודות האלו, על אחת כמה וכמה "לשבור אותן".


אני חושבת שלדבר שאת תארת קוראים התמסרות ואולי הכל זה בעצם עניין של התנסחויות וכולנו מתווכנים לאותו הדבר. בכל אופן, אני לא חושבת שעבור להוכיח התמסרות צריך לעשות 'טקס שבירה'
הרבה יותר טבעי ואמיתי בעיני שזה פשוט קורה, בצורה טבעית, אפילו חלק מהיום -יום זה יכול להיות.

אבל,
איש איש בגישתו...או משהו.

the rain song • 14 ביוני 2011

גרייס, מרי ג'ין ומיוחדת,
אפשר דוגמאות בבקשה
על מה אתן מדברות?
ואני שואלת בשיא הרצינות. (בלי טיפת לעג או משהו, באמת)

בטי בום​(שולטת) • 14 ביוני 2011

הכל ומתחיל בטרמינולוגיה, מה ההגדרה שלכם לשבירה.
גרייס, מרי גיין ומיוחדת מדברות על משהו אחד ושיחות השבירה בצאט ברובן נשמעות לי כמו תחרות הלמי יש יותר גדול.
העניין הוא לא רק לשבור אלא היכולת לאסוף ולהכיל אח"כ.

lori{ע_מ} • 14 ביוני 2011

חיפשתי משהו שימחיש בצורה הטובה ביותר את דעתי בנושא.
איכשהו תמיד נדמה לי שאני מחפשת את המילים הנכונות ואז מישהו אחר בא וכותב את זה בצורה הרבה יותר טובה ממני.

זה נכתב על ידי Brutalldom לפני 7 שנים באתר "על אדונים ומשרתים":

"המילה להשבר מושכת. מאד.
יש בה קסם מיוחד במילה הזאת.
לשבור סאבית, ממש לשבור אותה, כמו שרואים בסרטים
כשמעניים שבויים.

להכאיב לה מאד ולשנן לה תוך כדי שהיא ג'ירפה.
ושכל כך יכאב לה עד שהיא תאמין שהיא ג'ירפה.
ואחרי שהיא כבר לגמרי תפנים שהיא ג'ירפה,
ותתנהג לגמרי כמו ג'ירפה, לגמרי לגמרי ג'ירפה.
(וזה עדיין לא שובר אותה,לא פה נשברים...)

אבל אז, פתאם להגיד לה שלא, בעצם לא, בעצם היא צרצר.
ואחרי זה כמובן כל הכאב חוזר, כל ההפנמה מחדש.
ולראות את האבדון בעיניים שלה, לראות את היאוש
התהומי והסופי בעיניים שלה."

אני זוכרת שקראתי את זה לראשונה הייתי מזועזעת.
ככל שעבר הזמן התחלתי להבין למה זה כל כך קוסם לי.

כשאדוני מפוצץ לי את הצורה (ובכוונה אני משתמשת במילה הזו, ולא במילה רומנטית אחרת) ואני כבר הרבה מעבר לשלב של הבכי, אחרי שהבכי נגמר וכל מכה נוספת רק מזעזעת את הגוף שלי ואת כל מה שחשבתי עליו/עליי/או עלינו אני חושבת על העניין הזה של לשבור.
כשאדוני נאלץ לקשור לי את הידיים והרגלים כי אני כל כך מתנגדת, ולא מתנגדת בשביל הטיזינג והמשחק, אלא מתנגדת באמת כי הסיטואציה לפעמים יכולה להיות כל כך מעיקה, חונקת וכואבת, יש שם מימד של שבירה.
כשאדוני דוחף לתוכי פלאג, שעבה פי כמה וכמה ממה שהחור שלי מסוגל לספוג, והוא דוחף אותו בכוח, תוך כדי שהוא יושב עליי עם כל משקל הגוף שלו ומרסן כל התנגדות שלי - יש שם מימד של שבירה.
כשאני מנסה לזרוק מילים באויר, כביכול "סייפוורד" למרות שאין לי אחת כזו, והוא ממשיך, אז יש כאן מימד של שבירה.

אני רק אסייג את דעתי עם שני דברים:
1. אני לא בטוחה שהגעתי למצב של שבירה מוחלטת, לפעמים נדמה לי שכן, שלא יכול להיות יותר גרוע ואז אני מגלה שתמיד אפשר.
2. זה גם לא קורה לעיתים קרובות. (לא כל שבוע נגיד )


נ.ב
נחמד לי לראות שמתפתחים פה דיונים כאלה. לפעמים זה כל כך חסר לי כאן. ובעיניי, אחד הדברים היותר יפים בדיונים מעין אלה, זה שהם פשוט ממחישים עד כמה כל אחד רואה את זה בצורה אחרת. וזה בסדר גמור כמובן.

the rain song • 14 ביוני 2011

גרייס, תודה לך על התשובה המהממת הזאת. אותי באופן אישי דברים כאלה לא מושכים כלל אבל סחטיין שענית בצורה מאוד ישירה ומפורטת ולא התחבאת סביב תיאוריות, פנטזיות וכאלה.
עכשיו, אם אפשר שאלה נוספת - בשביל מה זה טוב? השבירה הזאת?
אם את נהנית מכל מה שהוא עושה לך אני מבינה אבל אם את על סף מילת בטחון - למה זה טוב?
איך מרגישים אחרי זה?
איך מרגישים למחרת?

Mary Jane • 14 ביוני 2011

את צודקת, אני מתכוונת להתמסרות. קיימים מיני סוגים של התמסרות: התמסרות של הורים לילדיהם, התמסרות של בני זוג איש לרעיהו, וכו'. כשמדברים על בדסמ, ישנה חתירה להתמסרות קצת שונה; אחד הצדדים, במידה ויש בו מן הסדיזם, מעוניין לחזות בהתמסרות בה כרוכים, בין היתר, סבל, כאב וקושי של האחר. הצד השני, אם הוא מזוכיסט, מסכים ונעתר לכך. יתרה מזאת, זה צורך נפשי עבורו. בסופו של יום, המטרה היא סיפוק צרכים הדדי, במסגרתו ישנה חתירה להתרוממות רוח וליצירת אינטימיות ייחודית בין השניים, ובכך מופרד הדבר מהתעללות.

נראה לי שבמצב בו שני הצדדים מעוניינים להסב איש לרעהו אך ורק עונג, ללא נוכחות כאב/סבל נפשי/פיזי, מדובר ביחסים קינקיים לכל היותר, ולא במערכת יחסים סאדו-מאזוכיסטית. כמו כן וכפי שתיארתי קודם לכן, לשם נוכחות 'שליטה' עליך לייצר איזה קונפליקט בנפשו של הפרטנר שלך, שיציב בפניו ברירה ודרישה חוזרת ונישנית לבחור ולהעיד מי כאן האדון ומי העבד. דרך נהדרת לעשות זאת היא להעמידו בפני קושי אמיתי (או 'נקודת שבירה'. אני פחות אוהבת את הטרמינולוגיה הזו, אבל היינו הך).

לא טענתי לטקסי שבירה או לאקט קיצוני במיוחד, שכולל 7 חרבות, 6 סכיני גילוח, 5 אנשים זרים שאינך מכיר, 4 ימי צום ותענית, 3 נקבים ו-2 מבערים. איש איש ומידותיו. לכן גם איני רואה צורך לפרט פעולות קונקרטיות, אשר מביאות אדם למצבים המתוארים.

ברכות,
מ'

the rain song • 14 ביוני 2011

מרי ג'ין, גם ללא דוגמאות ספציפיות הצלחתי להבין על את מדברת
האמת היא שהבהרת לי כמה נקודות
חן חן

המילה "שבירה"

Here And There​(נשלטת) • 14 ביוני 2011

גורמת לי לאנטיגוניזם מאוד חזק.
לשבור בשבילי משמעותו להכריח אותי לעשות משהו שקשה לי מאוד, מעבר ליכולות שלי (באותו זמן נתון).
זה מעלה בי קונוטציות מאוד שליליות של לעשות דווקא, של להכאיב, של לעשות משהו רע.

מהמקום הזה, הצורך של האחר לשבור, לי נראה כבא ממקום מאוד רע ומתעלל.
אני מאוד מסכימה עם toothfairy, אין בעיה עם שבירת גבולות (שמוגדרים כניתנים לשבירה), אבל בעיניי זה צריך להיעשות בצורה מאוד טבעית והדרגתית.
מי שמנסה "לשבור" אותי, כפי שניסו לפני כמה ימים במסן, נתקל בהתנגדות מאוד חזקה שבסופו של דבר מובילה לסיום הקשר.

בנוסף, אני לא חושבת שהויכוח כאן הוא סביב הטרמנולגיה אלא על התפיסה של המעשה עצמו.
כלומר, אני חושבת שהמשמעות של המילה "שבירה" היא אותו הדבר לכולנו, לעשות משהו שהוא קשה עבורנו.
אני חושבת שאלו שכן אוהבים ששוברים אותם פשוט רואים את השבירה כאתגר.
(לפי מה שהבנתי ממך גרייס, ותקני אותי אם אני טועה).

Re: המילה "שבירה"

Here And There​(נשלטת) • 14 ביוני 2011

נשלח פעמיים בטעות.