לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

תהיה בנושא "שבירה".

מUחדת
לפני 13 שנים • 15 ביוני 2011
מUחדת • 15 ביוני 2011
ובכן פט, לא הבנת.
לא- כי ממש פספסת את כוונתי
וכל קשר בין התגובה שלי ל"ככה זה" היא פרי דמיונך.

לא כל אחד רוצה או זקוק לנקודת שבירה דמיונית.
אני לא יודעת לתת דוגמאות קונקרטיות כי, מה לעשות,
לכל אחד מאיתנו מבנה נפשי שונה (כן, כי ככה זה) וצרכים שונים.

אם לתת עוד דוגמא מעולם ה"לא שבר, משבר",
בואי נתעלם מעולם הספורט התחרותי ונכנס לחדר הטיפול.
אנשים רבים סובלים מפוביות קשות ביותר שלא מוצאות מענה בטיפול פסיכולוגי
ולעיתים- גם לא בטיפול פסיכיאטרי. הכדורים יכולים להוריד את מפלס החרדה
אבל רק טיפול קוגניטיבי התנהגותי יוכל לפרק את הפחד הזה לגורמים.

מטפלים מסויימים מאמינים בגישה המבוססת על חשיפה לגורם המאיים
ושמה "טיפול בהצפה" - הסובל מפוביה נחשף אל הגורם המאיים באופן פתאומי
וללא טכניקת רגיעה תומכת (כמו דמיון מודרך).
לדוגמה, אדם שמפחד ממרחבים פתוחים נלקח אל חוף הים.
*
מטופל אחד יכול לחוות את הטיפול הזה כדבר הגרוע,
המאיים והמשתק ביותר שרק יעצים את הפוביה אך יוכל להתחבר לשיטת טיפול שונה,
פחות קיצונית- וישיג את אותה מטרה (שבירת הרגל).

לעניין הבדס"מ- לא כל אחד רוצה לשבור את גבולותיו
ובוודאי שחלקנו הגדול מוצא טעם אחר בקשר השליטה בו הוא נמצא.
גם לא צריך לקשר "שבירה" לדמעות
ופעמים מילה אחת מדוייקת יכולה לעשות את אותו הדבר בדיוק.

שולט שלא מכיר אותך וזורק "לשבור אותך" בעיקר מקשקש בקומקום.
Red Leaf
לפני 13 שנים • 15 ביוני 2011
Red Leaf • 15 ביוני 2011
Sparafucile כתב/ה:
Red Leaf כתב/ה:
שבירה יכולה להיות בריאה, ושבירה יכולה להיות מסוכנת - הכל תלוי איך היא נעשית, מתי היא נעשית ויותר חשוב, על ידי מי היא נעשית ובאיזה מצב שלו(הצד השובר) היא נעשית.
אני לא רואה כל טעם לדבר על נושא כל כך מורכב בכמה שורות פה, בפורום, לעיני כל. דברים מסוג זה לא צריכים להאמר בריש גלי, שכן עשויים חלק מהקוראים למצוא לגיטימציה לעשיית מעשים כאלה ואחרים, יתכן גם כי ממקום טוב, אבל התוצאות תיהנה הרות גורל עבור הצד ה"נשבר".

בכל מקרה, שבירה "טובה", מגיעה ממקום של רצון להקל על מועקה, צלקת רגשית כלשהי לרוב, שמהווה אבן ריחיים על צווארה/ו של הצד השני. הדבר עלול להיות מאוד מסוכן, שכן לרוב לא תמיד ידוע עד כמה עמוק נכנסים, מה מימדי התופעה, מה בדיוק קרה, כיצד זה השפיע על הצד הפגוע, מה ההשלכות, ויותר מזה - אם בכלל ניתן ויש ביכולתו של הצד השובר אמצעים לתקן ולאחות את אותה פגיעה.
הסיכון מאוד גבוה, שכן אין זה מן הלא אפשרי שהצד הנשבר יהפוך לשבר כלי, יתנתק מכל אשר קורה מסביבו, לא יוכל לדבר ולתקשר עם הסביבה בדיוק ברגעים שבהם אמור להתבצע ה"איחוי", או שפשוט לא יסמוך ויבטח בצד השובר.

בכל אופן, רק דבר אחרון נותר לי לומר -- אם כבר קרתה הסיטואציה והגיעה השבירה -- לעולם לא משאירים פצעים פתוחים, לעולם לא פועלים על בסיס אגו, אין כבר שולט-נשלט/ת - יש רק בני זוג שנמצאים שם האחד בשביל השניה ברגע הקריטי והמסוכן הזה. משחק בנפש של אדם לעולם לא יעשה ממקום של "אגו" או פוזה כלשהי, לשבור כל אדם זה עניין של מה בכך, לאחות ולתקן פציעה נפשית, זהו מעשה רכבה סבוך ומסובך, שאם לא נעשה עם המון קשב ואהבה, עלול להזיק ולהריע לשני הצדדים. פה למעשה מגיעה ה"שליטה" - הכיוון, ההדרכה והאיחוי.

נ.ב - חלק מהסיבות שנושאים שכאלה לא מדוסכסים באופן פתוח וחופשי, לדעתי, היא כי יש שולטים/מתחלפים שליבם נוטה לגאות במהרה, הם לא מספיק אחראים וחזקים לוותר על האגו והכבוד שלהם, והם לא מספיק שלמים עם עצמם כדי לאחות ולטפל בצד השני ברגעים כל כך קריטיים.


למה לדבר בכמה שורות, אנשים נתנו פה דוגמאות ודעות מאד רלוונטיות, שלהיפך, יעזרו לסקרנים להבין.

"אני לא רואה כל טעם לדבר על נושא כל כך מורכב בכמה שורות פה, בפורום, לעיני כל. דברים מסוג זה לא צריכים להאמר בריש גלי, שכן עשויים חלק מהקוראים למצוא לגיטימציה לעשיית מעשים כאלה ואחרים, יתכן גם כי ממקום טוב, אבל התוצאות תיהנה הרות גורל עבור הצד ה"נשבר". אז איפה לדבר אם לא בפורום? במאנצ' שאם כל הכבוד לרעיון, אחוז קטן מהקהילה מגיע? או בפיקניקינקי, שאנשים באים לשבת בכיף ולא לדבר על שבירות, או אולי נדבר על זה במסיבה, עם העשן סיגריות והמוזיקה הרועשת מסביבנו. הפורומים זה בידיוק ה-מקום לדבר על זה.

"בכל מקרה, שבירה "טובה", מגיעה ממקום של רצון להקל על מועקה, צלקת רגשית כלשהי לרוב, שמהווה אבן ריחיים על צווארה/ו של הצד השני." -- אתה אומר שאם מישהי מצלקת, אז "לשבור" אותה יכול להועיל לה? איך בדיוק.

נקח דוגמא אחרת. מישהי עברה התעללות על ידי השולט שלה. יום יומית. הוא שבר איתה גבולות קיצוניים כמו לסרסר אותה לחבריו. משהו קיצוני בעליל. משהו שהשאיר עליה צלקות(וזה לא משנה אם היא אמרה או לא אמרה אדום)

אתה טוען שצריך לשבור אותה בשביל "לטפל" בצלקת שנותרה לה מהשולט ההוא ?

ואני יותר סקרן, איך שולטים "מאחים"?! על ידי דיבור? על ידי חיבוק? על די לחישה של מילים טובות כשהנשלטת בוכה בזרועותיו ?

המשפט המסיים שלך לא הגיוני... כלומר, אם יש יותר מידי שולטים וואנבי או מתחלפים שלא מבינים עניין, אז הנושא לא מדוסקס?! מה זה קשור לכמות המתחלפים או לכמות "שולטים/מתחלפים שליבם נוטה לגאות במהרה" ?



בדיוק על זה דיברתי, ורק אוששת את טענתי - זה לא מיועד לכל אחד, ויש מספיק עיסוקים בדסמיים שבהם אתה יכול לעסוק, מבלי להזיק באופן קיצוני לצד השני.
בכל מקרה,לפני שתכתוב שרשור נוסף על למה כן/לא לדבר על דברים כאלה בפרהסיה, קרא את תגובתה של סוררת היטב, כמה פעמים, יש שם המון מידע שיכול להסביר ולהועיל, גם לקצרי הרואי.
walking dead
לפני 13 שנים • 15 ביוני 2011
walking dead • 15 ביוני 2011
מUחדת כתב/ה:

שולט שלא מכיר אותך וזורק "לשבור אותך" בעיקר מקשקש בקומקום.


זה הסיכום המדויק גם לדעתי שלי לכל נושא ה"שבירה". זו בסך הכל עוד קלישאה נבובה, בדומה לקלישאת "אני אדון מנטלי!"
ולמה אין טעם לדעתי באזהרות בסגנון: נשלטת חסרת ישע! הישמרי לנפשך הרכה והעדינה משולטים המבטיחים שישברו אותך, או הפרוגרסיביים יותר - אלו המבטיחים לשבור אותך רק כדי להרכיב אותך מחדש (גיסנו, לא שיחקת מספיק בלגו בתור ילד)? פשוט כי ברור לי שזה עוד דיון עקר בו לא אף אחד מהצדדים לא באמת ישנה את דעתו.
מUחדת
לפני 13 שנים • 15 ביוני 2011

חי בסרט

מUחדת • 15 ביוני 2011
גם סרט "שובר קופות" לא ב-א-מ-ת שובר אותן.
nomorenomore
לפני 13 שנים • 15 ביוני 2011
nomorenomore • 15 ביוני 2011
Red Leaf כתב/ה:
Sparafucile כתב/ה:
Red Leaf כתב/ה:
שבירה יכולה להיות בריאה, ושבירה יכולה להיות מסוכנת - הכל תלוי איך היא נעשית, מתי היא נעשית ויותר חשוב, על ידי מי היא נעשית ובאיזה מצב שלו(הצד השובר) היא נעשית.
אני לא רואה כל טעם לדבר על נושא כל כך מורכב בכמה שורות פה, בפורום, לעיני כל. דברים מסוג זה לא צריכים להאמר בריש גלי, שכן עשויים חלק מהקוראים למצוא לגיטימציה לעשיית מעשים כאלה ואחרים, יתכן גם כי ממקום טוב, אבל התוצאות תיהנה הרות גורל עבור הצד ה"נשבר".

בכל מקרה, שבירה "טובה", מגיעה ממקום של רצון להקל על מועקה, צלקת רגשית כלשהי לרוב, שמהווה אבן ריחיים על צווארה/ו של הצד השני. הדבר עלול להיות מאוד מסוכן, שכן לרוב לא תמיד ידוע עד כמה עמוק נכנסים, מה מימדי התופעה, מה בדיוק קרה, כיצד זה השפיע על הצד הפגוע, מה ההשלכות, ויותר מזה - אם בכלל ניתן ויש ביכולתו של הצד השובר אמצעים לתקן ולאחות את אותה פגיעה.
הסיכון מאוד גבוה, שכן אין זה מן הלא אפשרי שהצד הנשבר יהפוך לשבר כלי, יתנתק מכל אשר קורה מסביבו, לא יוכל לדבר ולתקשר עם הסביבה בדיוק ברגעים שבהם אמור להתבצע ה"איחוי", או שפשוט לא יסמוך ויבטח בצד השובר.

בכל אופן, רק דבר אחרון נותר לי לומר -- אם כבר קרתה הסיטואציה והגיעה השבירה -- לעולם לא משאירים פצעים פתוחים, לעולם לא פועלים על בסיס אגו, אין כבר שולט-נשלט/ת - יש רק בני זוג שנמצאים שם האחד בשביל השניה ברגע הקריטי והמסוכן הזה. משחק בנפש של אדם לעולם לא יעשה ממקום של "אגו" או פוזה כלשהי, לשבור כל אדם זה עניין של מה בכך, לאחות ולתקן פציעה נפשית, זהו מעשה רכבה סבוך ומסובך, שאם לא נעשה עם המון קשב ואהבה, עלול להזיק ולהריע לשני הצדדים. פה למעשה מגיעה ה"שליטה" - הכיוון, ההדרכה והאיחוי.

נ.ב - חלק מהסיבות שנושאים שכאלה לא מדוסכסים באופן פתוח וחופשי, לדעתי, היא כי יש שולטים/מתחלפים שליבם נוטה לגאות במהרה, הם לא מספיק אחראים וחזקים לוותר על האגו והכבוד שלהם, והם לא מספיק שלמים עם עצמם כדי לאחות ולטפל בצד השני ברגעים כל כך קריטיים.


למה לדבר בכמה שורות, אנשים נתנו פה דוגמאות ודעות מאד רלוונטיות, שלהיפך, יעזרו לסקרנים להבין.

"אני לא רואה כל טעם לדבר על נושא כל כך מורכב בכמה שורות פה, בפורום, לעיני כל. דברים מסוג זה לא צריכים להאמר בריש גלי, שכן עשויים חלק מהקוראים למצוא לגיטימציה לעשיית מעשים כאלה ואחרים, יתכן גם כי ממקום טוב, אבל התוצאות תיהנה הרות גורל עבור הצד ה"נשבר". אז איפה לדבר אם לא בפורום? במאנצ' שאם כל הכבוד לרעיון, אחוז קטן מהקהילה מגיע? או בפיקניקינקי, שאנשים באים לשבת בכיף ולא לדבר על שבירות, או אולי נדבר על זה במסיבה, עם העשן סיגריות והמוזיקה הרועשת מסביבנו. הפורומים זה בידיוק ה-מקום לדבר על זה.

"בכל מקרה, שבירה "טובה", מגיעה ממקום של רצון להקל על מועקה, צלקת רגשית כלשהי לרוב, שמהווה אבן ריחיים על צווארה/ו של הצד השני." -- אתה אומר שאם מישהי מצלקת, אז "לשבור" אותה יכול להועיל לה? איך בדיוק.

נקח דוגמא אחרת. מישהי עברה התעללות על ידי השולט שלה. יום יומית. הוא שבר איתה גבולות קיצוניים כמו לסרסר אותה לחבריו. משהו קיצוני בעליל. משהו שהשאיר עליה צלקות(וזה לא משנה אם היא אמרה או לא אמרה אדום)

אתה טוען שצריך לשבור אותה בשביל "לטפל" בצלקת שנותרה לה מהשולט ההוא ?

ואני יותר סקרן, איך שולטים "מאחים"?! על ידי דיבור? על ידי חיבוק? על די לחישה של מילים טובות כשהנשלטת בוכה בזרועותיו ?

המשפט המסיים שלך לא הגיוני... כלומר, אם יש יותר מידי שולטים וואנבי או מתחלפים שלא מבינים עניין, אז הנושא לא מדוסקס?! מה זה קשור לכמות המתחלפים או לכמות "שולטים/מתחלפים שליבם נוטה לגאות במהרה" ?



בדיוק על זה דיברתי, ורק אוששת את טענתי - זה לא מיועד לכל אחד, ויש מספיק עיסוקים בדסמיים שבהם אתה יכול לעסוק, מבלי להזיק באופן קיצוני לצד השני.
בכל מקרה,לפני שתכתוב שרשור נוסף על למה כן/לא לדבר על דברים כאלה בפרהסיה, קרא את תגובתה של סוררת היטב, כמה פעמים, יש שם המון מידע שיכול להסביר ולהועיל, גם לקצרי הרואי.


קראתי את כל התגובות בשרשור, אבל תודה על ההכוונה icon_smile.gif

שוב, לא הבנתי ממך, מה רע בלדון על נושא לגיטימי בפורומים, הרי זוהי מטרתם.

ולפני שתענה שוב בזה שאני "מאשש את טענותיך", ומה לא, תחשוב דקה, לפני שאתה לוחץ שלח(הכפתור לא יברח לך לשום מקום).

ותביא סיבה אמיתית, למה הדיון הזה מיותר.

הרי אם אדם, רוצה לקבל מענה לשאלותיו, צריך לחפש שולט שולט, אדם אדם? לחפש אנשים נקודתית שיתנו לו מענה? הרבה יותר לגיטימי לפתוח דיון מסודר, לקבל מקבץ של דעות ותובנות.
Red Leaf
לפני 13 שנים • 15 ביוני 2011
Red Leaf • 15 ביוני 2011
כי לשחק בנפש של אדם אחר זה דבר מאוד מסוכן, שיכול להביא לתוצאות בלתי הפיכות וצלקות שישארו כל החיים. המטרה היא לשחרר, אבל כמו בכל דבר, יש חשש בלתי מבוטל לטעות, טעות שעלולה להסב נזק גדול מאוד.
כמו שקאטינג לא מלמדים בפורום, וכמו שאומנויות לחימה לא מלמדים בפורומים, וכמו שעשרות דברים אחרים לא מלמדים בפורומים מסיבות רבות, יש סיבה למה דברים שכאלה עדיף שלא יכתבו בריש גלי.

הכל דינאמי, ולא מחפשים את השבירה, מרגישים אותה, וכשמגיע הזמן הנכון ניגשים אליה בזהירות יתרה, ואם יש ספק, אפילו הקל שבקלים לגבי חוסר יכולת לטפל ולתקן את זה בצורה מיטבית, פשוט לא עושים את זה.

מקווה שעכשיו הבנת.
nomorenomore
לפני 13 שנים • 15 ביוני 2011
nomorenomore • 15 ביוני 2011
Red Leaf כתב/ה:
כי לשחק בנפש של אדם אחר זה דבר מאוד מסוכן, שיכול להביא לתוצאות בלתי הפיכות וצלקות שישארו כל החיים. המטרה היא לשחרר, אבל כמו בכל דבר, יש חשש בלתי מבוטל לטעות, טעות שעלולה להסב נזק גדול מאוד.
כמו שקאטינג לא מלמדים בפורום, וכמו שאומנויות לחימה לא מלמדים בפורומים, וכמו שעשרות דברים אחרים לא מלמדים בפורומים מסיבות רבות, יש סיבה למה דברים שכאלה עדיף שלא יכתבו בריש גלי.

הכל דינאמי, ולא מחפשים את השבירה, מרגישים אותה, וכשמגיע הזמן הנכון ניגשים אליה בזהירות יתרה, ואם יש ספק, אפילו הקל שבקלים לגבי חוסר יכולת לטפל ולתקן את זה בצורה מיטבית, פשוט לא עושים את זה.

מקווה שעכשיו הבנת.


משעשע אותי ה "חתול ועכבר" הזה איתך.

רציתי דעות, וקיבלתי כמעט מכולם. רציתי דוגמאות מהחיים(אם יש אמיצים ואמיצות שיתנו, מבין שזה מאד אישי ונדיר שיסכימו לחלוק).

לא אמרתי "מאסטרים, תלמדו אותי את אומנות רזי השבירה מ א' עד ת' "

אני הבנתי ממזמן, אתה פשוט לא הבנת את מה שאני הבנתי icon_wink.gif

וברשותך:

אז, לתפוס מישהי בכח, להצמיד לקיר, להשפיט על 4, רק בגלל שהיא התחצפה למישהו(לא אדונה או בן זוגה)...בטענה שזו "שבירה"... מה דעתך על זה, אם אפשר את דעתך (אני מבין שיש לך בעיה בדיון השבירה הפומבי, אתה באמת שלא חייב לענות על זה)

פרשתי לשינה אחרי משמרת לילה, שיהיה אחלה של יום icon_smile.gif
the rain song
לפני 13 שנים • 15 ביוני 2011
the rain song • 15 ביוני 2011
אני יכולה להעיד שאותי שברו.
השבירה שלי הובילה לכך שחוץ מניק בכלוב וקישקושים שאני מפזרת מידי פעם בפורום ובבלוג שלי, בדסמ לא יהיה חלק מחיי לעולם.
מUחדת
לפני 13 שנים • 15 ביוני 2011
מUחדת • 15 ביוני 2011
the rain song כתב/ה:
אני יכולה להעיד שאותי שברו.
השבירה שלי הובילה לכך שחוץ מניק בכלוב וקישקושים שאני מפזרת מידי פעם בפורום ובבלוג שלי, בדסמ לא יהיה חלק מחיי לעולם.


אני יכולה להעיד שאני הגעתי לסף שבירה פיזי שהשפיע גם על המנטלי.
למה "הגעתי" ולא "שברו"? ראשית-
כי מראש הרגשתי שאני חלשה, עייפה ולא מסוגלת להכיל כלום (+ מחזור)
ושנית- הוא באמת לא ידע (וגם לא אני) שהגוף שלי יגיב כך למגע שבדרך כלל מענג אותו.

הייתי אומרת שלפעמים, ובעיקר בעת הכניסה הרשמית לעולם הזה,
שנראה בהתחלה מסתורי נורא, חוצה גבולות וכמעט פנטסטי-
והחשיפה למניפסטים בדס"מים קיצוניים ולפרקטיקה של "פירוק והרכבה"
יכולים לגרום לנו לשכוח את העניין הפעוט: ה- Common sense.

אם זה מרגיש רע- פיזית, נפשית, מנטלית- זה רע,
גם אם ימכרו לכם אחר כך הרכבה בחצי מחיר.

עדות אישית לא בדס"מית- בימים האחרונים אני בוכה המון, בכי קמאי ומר
מעומק הנשמה. בכי שליטרלי- מפרק אותי לגורמים.
אבל זה בכי טוב, נכון, מלא תכלית.
לא בכי שמגיע ממקום מדוכא ואבוד.
Here And There​(נשלטת)
לפני 13 שנים • 15 ביוני 2011
Here And There​(נשלטת) • 15 ביוני 2011
מUחדת כתב/ה:
ובכן פט, לא הבנת.
לא- כי ממש פספסת את כוונתי
וכל קשר בין התגובה שלי ל"ככה זה" היא פרי דמיונך.

לא כל אחד רוצה או זקוק לנקודת שבירה דמיונית.
אני לא יודעת לתת דוגמאות קונקרטיות כי, מה לעשות,
לכל אחד מאיתנו מבנה נפשי שונה (כן, כי ככה זה) וצרכים שונים.

אם לתת עוד דוגמא מעולם ה"לא שבר, משבר",
בואי נתעלם מעולם הספורט התחרותי ונכנס לחדר הטיפול.
אנשים רבים סובלים מפוביות קשות ביותר שלא מוצאות מענה בטיפול פסיכולוגי
ולעיתים- גם לא בטיפול פסיכיאטרי. הכדורים יכולים להוריד את מפלס החרדה
אבל רק טיפול קוגניטיבי התנהגותי יוכל לפרק את הפחד הזה לגורמים.

מטפלים מסויימים מאמינים בגישה המבוססת על חשיפה לגורם המאיים
ושמה "טיפול בהצפה" - הסובל מפוביה נחשף אל הגורם המאיים באופן פתאומי
וללא טכניקת רגיעה תומכת (כמו דמיון מודרך).
לדוגמה, אדם שמפחד ממרחבים פתוחים נלקח אל חוף הים.
*
מטופל אחד יכול לחוות את הטיפול הזה כדבר הגרוע,
המאיים והמשתק ביותר שרק יעצים את הפוביה אך יוכל להתחבר לשיטת טיפול שונה,
פחות קיצונית- וישיג את אותה מטרה (שבירת הרגל).

לעניין הבדס"מ- לא כל אחד רוצה לשבור את גבולותיו
ובוודאי שחלקנו הגדול מוצא טעם אחר בקשר השליטה בו הוא נמצא.
גם לא צריך לקשר "שבירה" לדמעות
ופעמים מילה אחת מדוייקת יכולה לעשות את אותו הדבר בדיוק.

שולט שלא מכיר אותך וזורק "לשבור אותך" בעיקר מקשקש בקומקום.


הטיפול בהצפה שאת מדברת עליו בד"כ נעשה ע"י גורם מוסמך, שמבין בפסיכולוגיה ויודע לכוון את המטופל בהתאם להכשרה והשכלה שקיבל.
בנוסף, דווקא בטיפול כזה יש הרבה תמיכה ורגיעה מצד המטפל, שמתבטאים בשיחות שמטרתן לעזור למטופל להבין את מקור הפחדים שלו במטרה להתגבר עליהם.
הנק' התחתונה היא שלדעתי צריך להשאיר את מלאכת ריפוי הנפש למי שבאמת מבין בזה.