תהיה בנושא "שבירה".

שבירה יכולה להיות בריאה, ושבירה יכולה להיות מסוכנת - הכל תלוי איך היא נעשית, מתי היא נעשית ויותר חשוב, על ידי מי היא נעשית ובאיזה מצב שלו(הצד השובר) היא נעשית.
אני לא רואה כל טעם לדבר על נושא כל כך מורכב בכמה שורות פה, בפורום, לעיני כל. דברים מסוג זה לא צריכים להאמר בריש גלי, שכן עשויים חלק מהקוראים למצוא לגיטימציה לעשיית מעשים כאלה ואחרים, יתכן גם כי ממקום טוב, אבל התוצאות תיהנה הרות גורל עבור הצד ה"נשבר".

בכל מקרה, שבירה "טובה", מגיעה ממקום של רצון להקל על מועקה, צלקת רגשית כלשהי לרוב, שמהווה אבן ריחיים על צווארה/ו של הצד השני. הדבר עלול להיות מאוד מסוכן, שכן לרוב לא תמיד ידוע עד כמה עמוק נכנסים, מה מימדי התופעה, מה בדיוק קרה, כיצד זה השפיע על הצד הפגוע, מה ההשלכות, ויותר מזה - אם בכלל ניתן ויש ביכולתו של הצד השובר אמצעים לתקן ולאחות את אותה פגיעה.
הסיכון מאוד גבוה, שכן אין זה מן הלא אפשרי שהצד הנשבר יהפוך לשבר כלי, יתנתק מכל אשר קורה מסביבו, לא יוכל לדבר ולתקשר עם הסביבה בדיוק ברגעים שבהם אמור להתבצע ה"איחוי", או שפשוט לא יסמוך ויבטח בצד השובר.

בכל אופן, רק דבר אחרון נותר לי לומר -- אם כבר קרתה הסיטואציה והגיעה השבירה -- לעולם לא משאירים פצעים פתוחים, לעולם לא פועלים על בסיס אגו, אין כבר שולט-נשלט/ת - יש רק בני זוג שנמצאים שם האחד בשביל השניה ברגע הקריטי והמסוכן הזה. משחק בנפש של אדם לעולם לא יעשה ממקום של "אגו" או פוזה כלשהי, לשבור כל אדם זה עניין של מה בכך, לאחות ולתקן פציעה נפשית, זהו מעשה רכבה סבוך ומסובך, שאם לא נעשה עם המון קשב ואהבה, עלול להזיק ולהריע לשני הצדדים. פה למעשה מגיעה ה"שליטה" - הכיוון, ההדרכה והאיחוי.

נ.ב - חלק מהסיבות שנושאים שכאלה לא מדוסכסים באופן פתוח וחופשי, לדעתי, היא כי יש שולטים/מתחלפים שליבם נוטה לגאות במהרה, הם לא מספיק אחראים וחזקים לוותר על האגו והכבוד שלהם, והם לא מספיק שלמים עם עצמם כדי לאחות ולטפל בצד השני ברגעים כל כך קריטיים.

למה לדבר בכמה שורות, אנשים נתנו פה דוגמאות ודעות מאד רלוונטיות, שלהיפך, יעזרו לסקרנים להבין.

"אני לא רואה כל טעם לדבר על נושא כל כך מורכב בכמה שורות פה, בפורום, לעיני כל. דברים מסוג זה לא צריכים להאמר בריש גלי, שכן עשויים חלק מהקוראים למצוא לגיטימציה לעשיית מעשים כאלה ואחרים, יתכן גם כי ממקום טוב, אבל התוצאות תיהנה הרות גורל עבור הצד ה"נשבר". אז איפה לדבר אם לא בפורום? במאנצ' שאם כל הכבוד לרעיון, אחוז קטן מהקהילה מגיע? או בפיקניקינקי, שאנשים באים לשבת בכיף ולא לדבר על שבירות, או אולי נדבר על זה במסיבה, עם העשן סיגריות והמוזיקה הרועשת מסביבנו. הפורומים זה בידיוק ה-מקום לדבר על זה.

"בכל מקרה, שבירה "טובה", מגיעה ממקום של רצון להקל על מועקה, צלקת רגשית כלשהי לרוב, שמהווה אבן ריחיים על צווארה/ו של הצד השני." -- אתה אומר שאם מישהי מצלקת, אז "לשבור" אותה יכול להועיל לה? איך בדיוק.

נקח דוגמא אחרת. מישהי עברה התעללות על ידי השולט שלה. יום יומית. הוא שבר איתה גבולות קיצוניים כמו לסרסר אותה לחבריו. משהו קיצוני בעליל. משהו שהשאיר עליה צלקות(וזה לא משנה אם היא אמרה או לא אמרה אדום)

אתה טוען שצריך לשבור אותה בשביל "לטפל" בצלקת שנותרה לה מהשולט ההוא ?

ואני יותר סקרן, איך שולטים "מאחים"?! על ידי דיבור? על ידי חיבוק? על די לחישה של מילים טובות כשהנשלטת בוכה בזרועותיו ?

המשפט המסיים שלך לא הגיוני... כלומר, אם יש יותר מידי שולטים וואנבי או מתחלפים שלא מבינים עניין, אז הנושא לא מדוסקס?! מה זה קשור לכמות המתחלפים או לכמות "שולטים/מתחלפים שליבם נוטה לגאות במהרה" ?