פיקציה
|
לפני 12 שנים •
17 ביוני 2011
Re: נראה לי שאני מעוותת גרייס כתב/ה: לפעמים הייתי רוצה שתאהב אותי פחות כדי שתוכל להכאיב לי יותר.
ואז מתרחשת סצינה כמו זו שהיתה אתמול. כשגררת אותי לחדר השינה מכופפת עם התחת אליך. והרגשתי את העקיצות האלה בתחת. ואז את הכאב, כמעט מפלח. והתעסקת עם זה דקות ארוכות, לא דקה או שתיים, אלא זמן ארוך. אפילו היבבות המוטרדות שלי מדי פעם לא הזיזו לך, וכל הזמן רציתי להסתובב לראות מה לעזאזל אתה עושה לי ולא העזתי. רק אחר כך, כשכבר שכבתי על המיטה ואחרי שזרקת את סכין הטורנה על המיטה, מול הפרצוף שלי, הבנתי. ליטפת אותי והגשת אצבע טבולה בדם שאלקק. ורגע לפני שיצאת מהחדר השארת לי טישו שאנגב את עצמי ואמרת "תמשיכי לעבוד על התחת שלך בחדר כושר. תסדרי פה". זה עדיין שריר וקיים. שאלה רטורית מן הסתם. את מעוותת, בהחלט אבל תתנחמי. הוא יותר מעוות ממך. |
|
|
Mary Jane
|
לפני 12 שנים •
17 ביוני 2011
פיקציה,
נתחיל בזה שאם השאלה רטורית, הרי שהיא לא ממש מצפה למענה. נמשיך בכך שאת מרשה לעצמך לפגוע במישהי יקרה ללא מעט אנשים כאן, אשר חלקה משהו אינטימי מחייה במסגרת השיח על בדסמ, שלמטרתו הוקם האתר מלכתחילה. ונסיים- כמה עלוב וקל להסתתר מאחורי ניק כפול ולהטיח באחרים מילים קשות. לא יפה מצדך. לא מגיע לה. וזו התנהגות הרבה יותר 'מעוותת' מכל דחף מזוכיסטי שתואר כאן. |
|
|
lori{ע_מ}
|
לפני 12 שנים •
17 ביוני 2011
Red Leaf כתב/ה: מאוד נהנתי לקרוא את הפוסט שלך גרייס, הפוסט המהול ברגש ובכאב.
אם כי, יש לי סייג אחד בולט(לדעתי האישית) - למרות שגם לי בעבר עלו מחשבות שכאלה, הגעתי למסקנה שזה הדבר הטוב ביותר, האיזון, האקווליברים שנוצר כתוצאה מאהבה וכאב. המקום שאני רואה ממנו את הבדסמ, הוא מקום של אהבה ושיתוף, ובאמצעות האהבה נוצר חיבור נפשי וריגשי, שדימויו יכול להיות כשל חוט, הנמתח כל הזמן מאהבה, ככל שסף הכאב הולך ומתרחק(מתחזק). אולם, האהבה הינה סטאטית עבורי, היא לא תפחת בדרך כזו או אחרת, ולכן ככל שהחוט מתוח יותר, כך הסיכון לקריעה גבוה יותר, לדעתי האישית. אני אישית, מאוד שמח שיש אהבה, לפני הבדסמ. תודה על תגובתך, לטעמי, היא לא סותרת את הדברים שכתבתי. לא נראה לי שהייתי יכולה להיות במקום שאני נמצאת בו אילולא הייתי בטוחה שיש משהו חזק מאוד בינינו. כולל אהבה, שיתוף ועוד הרבה דברים אחרים. בסופו של דבר, הוא לא רק אדוני, הוא גם החבר הכי טוב שלי. פיקציה יקרה 
תודה שחלקת עימי את הצורך שלך לאבחן אותי ואת אדוני. עד שיזדמן לנו לגשת למוסד הפסיכיאטרי הקרוב, הנך מוזמנת לחפף רגלייך מהפוסט ולהמשיך לאונן בסתר, לבד. לפחות אני לא צריכה מסכות. בברכת "יאללה יאללה, לכי חפשי". |
|
|
emely(אחרת)
|
לפני 12 שנים •
17 ביוני 2011
גרייס
את כותבת מקסים ומעוררת בי תגובה רגשית כל פעם מחדש
אני תמיד מרגישה שלכל אחד מאיתנו יש את הצרכים שלו והוא מוצא אותם בבן הזוג שלו ככה זה בעולם הונילי וככה זה גם פה ואת מצאת מישהו שממלא את הצרכים שלך ושלו באותו זמן - מה יכול להיות יותר טוב מזה? אני כמו פרלין גם הייתי חוקרת מאיפה זה בא ומנסה להבין (וגם עשיתי את זה) הריחוק בבדס"מ תמיד נשמע מפתה ונראה שככה אפשר להגיע הרבה יותר רחוק גם בכאב וגם בהתמסרות אבל אני מרגישה שלא הייתי מסוגלת להגיע לזה אם לא היתה אהבה וקרבה בינינו וזה "המחיר" של האהבה - אבל זה לא באמת "מחיר", זאת האפשרות היחידה להגיע לשם (לפחות בשבילי) |
|
|
Red Leaf
|
לפני 12 שנים •
17 ביוני 2011
היי גרייס
הכוונה שלי, בין היתר, הייתה שאהבה היא בין הגורמים ששומרים את הבדסמ שפוי ובטוח. זוהי לא אמרת שפר, זו מציאות עבורי. ייתכן שחלק מהכיף נעלם לו בגלל האהבה, אבל במקום מסויים אני שמח שכך, זה שומר על מצפון תקין וחוסם נפש אפלה. מצד שני, למדתי שיש גם אינטנסיביות מאוד חזקה ברוך ובעדינות. אבל יהיה זה שקר לטעון שמעולם לא חשבתי מה היה קורה אילו, אילו הייתי נותן לנפש שלי דרור, ונהנה. כנראה שעבורי, האהבה היא מנגנון הגנה מאוד גדול - הרבה יותר ממה שחשבתי. |
|
|
זאת(שולטת)
|
לפני 12 שנים •
17 ביוני 2011
גרייס יקרה, את לא מעוותת. לפחות לא לפי תפיסתי. והרשי לי להסביר, למרות שזה ארוך ומתיש...
שימי לב שבין התשובות יש שתי גישות (להוציא את זאת של פיקציה): "גישת ההשלכה" – בכוח, יולי, מקופלת... אלו ניסו להבין אותך דרך תפיסת העולם שלהן, דרך הניסיון והחוויות האישיות שלהן. המכנה המשותף לכולן הם הביטויים: כאב. אהבה. הכלה. כמעט כמו המשולש הקדוש את הגישה השנייה מייצגת פרלין. "הגישה החוקרת". היא לא מנסה "אמפתיה" אלא מנסה לפרק את הקטע שכתבת לשאלות שיחדדו דברים. אצלך, אצלה, אצל כל אלו שיודעים ורוצים תרבות דיון. אני רוצה להמשיך את הגישה הזאת, ולשם כך אשתמש במה שאני מכנה תאוריית המלפפונים - דוגמניות חיות על חסה ומלפפונים (הלבן), הקרניבורים טוענים שמלפפון הוא האוכל של האוכל (השחור), הרוב אוכלים מלפפון בצזיקי או סלט (האפורים). אז איך תקראי לחקלאי שרוצה לגדל מלפפון עם פסים? הוא לא לבן, לא שחור וממש לא אפור. הוא אפילו לא אדום או כל צבע אחר. את הדוגמא ההזויה הזאת אשליך עכשיו על השיתוף שלך פעם, לא כ"כ מזמן, זוגיות היתה חלק ממוסד הנישואין שמטרתו היתה בעיקרה, הקמת משפחה. היום זוגיות ומשפחה הם שני עולמות שהקשר ביניהם כמעט מקרי. זוגות כבר לא תמיד גרים יחד, ילדים מגיעים במבחנה ו... (אהבה) בדס"מ, לאלו שלא חושבים שזה "רק סקס", "תבלין" ושאר הגדרות מוזרות, בכל אחד מאיתנו טמון הגרעין של סאדו / מאזו, כמעט כמו הצורך בסיסי כמעט כמו לאכול, ללכת לשירותים או ללכת לישון. (כאב) כששני אלו נפגשים, הרצון או הצורך, לא משנה, לזוגיות ובדס"מ נולדת הרמה הגבוהה יותר – ההכלה. היכולת שלך להכיל אותו ואותו להכיל אותך היא שלב כמעט אבולוציוני באנושות או כמו החקלאי / האגרונום שמחפש משהו חדש בענייני המלפפון. לפחות ככה נתפסת בעיניי אהבה בדס"מית. ועוד משו קטן, אחרי שלוש מערכות יחסים כאלה (כשהשלישית עושה קאמבק מטורף בימים אלו) אני לא יכולה להבין איך זה שיש עדיין אנשים שלא מבינים את היופי (המופרע וההזוי אולי, לטעמם) שבעניין. ומשו אחרון, תודה. כבר הרבה מדי זמן שום כלום לא גרם לי לנסח דברים כאלו. |
|
|
TooT(נשלטת){פטרוניוס}
|
לפני 12 שנים •
18 ביוני 2011
Re: נראה לי שאני מעוותת פיקציה כתב/ה: גרייס כתב/ה: לפעמים הייתי רוצה שתאהב אותי פחות כדי שתוכל להכאיב לי יותר.
ואז מתרחשת סצינה כמו זו שהיתה אתמול. כשגררת אותי לחדר השינה מכופפת עם התחת אליך. והרגשתי את העקיצות האלה בתחת. ואז את הכאב, כמעט מפלח. והתעסקת עם זה דקות ארוכות, לא דקה או שתיים, אלא זמן ארוך. אפילו היבבות המוטרדות שלי מדי פעם לא הזיזו לך, וכל הזמן רציתי להסתובב לראות מה לעזאזל אתה עושה לי ולא העזתי. רק אחר כך, כשכבר שכבתי על המיטה ואחרי שזרקת את סכין הטורנה על המיטה, מול הפרצוף שלי, הבנתי. ליטפת אותי והגשת אצבע טבולה בדם שאלקק. ורגע לפני שיצאת מהחדר השארת לי טישו שאנגב את עצמי ואמרת "תמשיכי לעבוד על התחת שלך בחדר כושר. תסדרי פה". זה עדיין שריר וקיים. שאלה רטורית מן הסתם. את מעוותת, בהחלט אבל תתנחמי. הוא יותר מעוות ממך. לורינק'ה, פיקציה נתנה דוגמא מעולה למה זה להיות מעוותת. כשרוע, שיפוטיות ולא הרבה שכל ועוד כל מיני דברים נפגשים בבנאדם אחד. ומה שיש ביניכם זה הדבר הכי מדהים שיכול לקרות לזוג. היכולת לחלוק את הדברים האלה שקורים ביניכם ושזה יקרה ושתהיה שם אהבה גדולה... מה עוד אפשר לבקש ? מצטרפת לברכת היאללה יאללה לפיקציה...תתנדפי לך מפה... |
|
|
בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 12 שנים •
18 ביוני 2011
Re: נראה לי שאני מעוותת TooT כתב/ה: פיקציה כתב/ה: גרייס כתב/ה: לפעמים הייתי רוצה שתאהב אותי פחות כדי שתוכל להכאיב לי יותר.
ואז מתרחשת סצינה כמו זו שהיתה אתמול. כשגררת אותי לחדר השינה מכופפת עם התחת אליך. והרגשתי את העקיצות האלה בתחת. ואז את הכאב, כמעט מפלח. והתעסקת עם זה דקות ארוכות, לא דקה או שתיים, אלא זמן ארוך. אפילו היבבות המוטרדות שלי מדי פעם לא הזיזו לך, וכל הזמן רציתי להסתובב לראות מה לעזאזל אתה עושה לי ולא העזתי. רק אחר כך, כשכבר שכבתי על המיטה ואחרי שזרקת את סכין הטורנה על המיטה, מול הפרצוף שלי, הבנתי. ליטפת אותי והגשת אצבע טבולה בדם שאלקק. ורגע לפני שיצאת מהחדר השארת לי טישו שאנגב את עצמי ואמרת "תמשיכי לעבוד על התחת שלך בחדר כושר. תסדרי פה". זה עדיין שריר וקיים. שאלה רטורית מן הסתם. את מעוותת, בהחלט אבל תתנחמי. הוא יותר מעוות ממך. ...מה עוד אפשר לבקש ? אממ... שיהיה שפוי ולא יחתוך אותה ללא הכר בסכין עד שתזוב דם? אבל לא, זה כנראה יותר מדי לבקש... |
|
|
| walking dead |
לפני 12 שנים •
18 ביוני 2011
Re: נראה לי שאני מעוותת persephone 1 כתב/ה: TooT כתב/ה: פיקציה כתב/ה: גרייס כתב/ה: לפעמים הייתי רוצה שתאהב אותי פחות כדי שתוכל להכאיב לי יותר.
ואז מתרחשת סצינה כמו זו שהיתה אתמול. כשגררת אותי לחדר השינה מכופפת עם התחת אליך. והרגשתי את העקיצות האלה בתחת. ואז את הכאב, כמעט מפלח. והתעסקת עם זה דקות ארוכות, לא דקה או שתיים, אלא זמן ארוך. אפילו היבבות המוטרדות שלי מדי פעם לא הזיזו לך, וכל הזמן רציתי להסתובב לראות מה לעזאזל אתה עושה לי ולא העזתי. רק אחר כך, כשכבר שכבתי על המיטה ואחרי שזרקת את סכין הטורנה על המיטה, מול הפרצוף שלי, הבנתי. ליטפת אותי והגשת אצבע טבולה בדם שאלקק. ורגע לפני שיצאת מהחדר השארת לי טישו שאנגב את עצמי ואמרת "תמשיכי לעבוד על התחת שלך בחדר כושר. תסדרי פה". זה עדיין שריר וקיים. שאלה רטורית מן הסתם. את מעוותת, בהחלט אבל תתנחמי. הוא יותר מעוות ממך. ...מה עוד אפשר לבקש ? אממ... שיהיה שפוי ולא יחתוך אותה ללא הכר בסכין עד שתזוב דם? אבל לא, זה כנראה יותר מדי לבקש... מה לא שפוי בכמה חתכים בסכין? זה לא שהוא כרת לה איבר... |
|
|
שרמומית
|
לפני 12 שנים •
18 ביוני 2011
Re: נראה לי שאני מעוותת persephone 1 כתב/ה: TooT כתב/ה: פיקציה כתב/ה: גרייס כתב/ה: לפעמים הייתי רוצה שתאהב אותי פחות כדי שתוכל להכאיב לי יותר.
ואז מתרחשת סצינה כמו זו שהיתה אתמול. כשגררת אותי לחדר השינה מכופפת עם התחת אליך. והרגשתי את העקיצות האלה בתחת. ואז את הכאב, כמעט מפלח. והתעסקת עם זה דקות ארוכות, לא דקה או שתיים, אלא זמן ארוך. אפילו היבבות המוטרדות שלי מדי פעם לא הזיזו לך, וכל הזמן רציתי להסתובב לראות מה לעזאזל אתה עושה לי ולא העזתי. רק אחר כך, כשכבר שכבתי על המיטה ואחרי שזרקת את סכין הטורנה על המיטה, מול הפרצוף שלי, הבנתי. ליטפת אותי והגשת אצבע טבולה בדם שאלקק. ורגע לפני שיצאת מהחדר השארת לי טישו שאנגב את עצמי ואמרת "תמשיכי לעבוד על התחת שלך בחדר כושר. תסדרי פה". זה עדיין שריר וקיים. שאלה רטורית מן הסתם. את מעוותת, בהחלט אבל תתנחמי. הוא יותר מעוות ממך. ...מה עוד אפשר לבקש ? אממ... שיהיה שפוי ולא יחתוך אותה ללא הכר בסכין עד שתזוב דם? אבל לא, זה כנראה יותר מדי לבקש... זה מה שהיא אוהבת, לא כולם כמוך. |
|
|