בריזיט
|
לפני 13 שנים •
20 ביוני 2011
טרנסקסית כתב/ה: Brave Dwarf כתב/ה: יולי Yuli כתב/ה: אני מבינה אותך לגבי היזיזים, זה לא נעים שסתם שופכים מידע, אבל אם זו ממש מערכת יחסים, שיש קרבה ואכפתיות וכל זה, אז כל הקטע הוא שמשתפים אחד את השני בחיים הפרטיים. כשאני רק שוכבת עם מישהו אני לא רוצה לשמוע על סשנים זיונים וכו' כמו אני לא רוצה לשמוע על הבעיות שלו בעבודה ועל הריב עם אחותו. אבל אם אכפת לי ממנו... *אם* זה בסדר שזה קורה, אז אני רוצה לדעת. אחרת אני מתחילה להרגיש כמו סתם עוד זיון. אז זה עניין של מעמד. האם אני אחת מהן, או יותר חשובה? השיתוף עוזר להגדיר את זה, איכשהו...
אני לא חושב שזה עניין של מעמד, יולי. אלא של אדם עצמו והאופן בו הוא בנוי, תחושת הקנאה, אם קיימת כזו, יכולת להתגבר עליה ועוד המון. בתור אחד שמעולם לא היה נאמן ותמיד הודיע מראש שנאמנות מינית זה לא משהו שאני יכול להבטיח (דברים רבים אחרים כן), פגשתי שלל של תגובות. היו נשים שלא רצו בכלל לדעת - תעשה מה בא לך אבל שאני לא אדע (הכי שנוא עלי כי זה מעמיד אותי במקום של שקרן מתפתל ואני לא טוב בזה). היו כאלה שרצו לדעת אחרי - איפה היית? זיינתי. ואנג'לינה רוצה לדעת לפני - אני הולך לזיין. כנ"ל לגבי פרטים. בכלל זה נושא נורא מורכב כי האישה עצמה לא תמיד מודעת לחוסר יכולת שלה או לגבולות היכולת שלה להתמודד עם המצב ולכן באופן תאורטי היא עשוייה להסכים ואפילו להכריז שהיא מעוניינת לדעת פרטים אבל ברגע האמת להשבר. כדי לקיים מערכת יחסים פתוחה, צריכים להיות שם שני אנשים מאוד מיוחדים, גם כאשר מדובר בצד אחד שהוא חופשי וגם כאשר מדובר בשניהם. אני לא מסכימה עם שניכם. ראשית מסרבת להשלים עם הגדרת ה"אנשים שמנהלים מערכת יחסים פתוחה הם מיוחדים". הם לא מיוחדים בעיני. הם שונים. שונה זה לא מיוחד. מיוחד זה חיובי, שונה זה פשוט שונה. אני לא חושבת שאני לא מיוחדת בכך שאני לא מסוגלת להתמודד עם העובדה שהפרטנר שלי מזיין מהצד, אומר לי שהוא מזיין מהצד, או מודיע לי לפני שהוא הולך לזיין מהצד. וואלה - לא. ואני גם לא מסכימה לגבי שפיכת מידע. אין לי סתם עוד זיון. המושג הזה לא קיים בעיני. דווקא בגלל שהייתי נערת ליווי - אני לא רואה בסקס דבר פשוט וקליל שיש לעשותו כשבא לי. מה זה סתם זיון??? וואלה לא. אני לא מזדיינת בחינם. על כל הדו משמעויות שיש למשפט הזה. שלם לי ברגש וביחס, או במזומן. אני לא סתם זיון. יזיזים מבחינתי זה לא אנשים שמזדיינים בקביעות ותו לא. אלו ידידים, עם רגש אינטימיות, תשוקה וכו, רק שמדובר באדם שלא אכנס איתו למערכת יחסים רומנטית מסיבות מסוימות. אני אשמח לשמוע על צרות בעבודה, והריב עם אחותו. כי אם אני מכניסה אותו לגוף שלי, אכפת לי ממנו. אני פשוט לא מעוניינת לשמוע עליו מזיין מישהי אחרת. לו הייתי מכירה גבר כמו הגמד, עם כל חיבתי היתרה כלפיו (כבר אמרתי היום תודה ושלחתי נשיקות וירטואליות?), הייתי מגלגלת אותו במדרגות בזעם. איזו מין חוצפה זו לומר לי אני לא נאמן מינית? מה אתה קופיף בג'ונגל שלא יכול לשמור על הזין במכנסיים??? ועכשיו יותר קיצוני: אני לא מאמינה במונוגמיה. עד כה הכרתי את הנישואין מהצד השני, של המאהבת. או נערת הליווי. גברים אינם נאמנים. בין אם זה בגלוי או בנסתר - זה עניין אחר. בכל מקרה, הם יאכלו מהצד. תתקוממו לכם כאוות נפשכם - אבל אני מעדיפה שהוא יעשה את זה בסתר. לא רוצה לדעת שאתה בוגד, לא רוצה סימנים. רוצה שתשתוק, תתאמץ להסתיר, ותשדר כבוד כלפי חוץ. אני לא באמת דורשת מונוגמיה, אלא רק את התחושה שלה. גם לא יצא לי להיות נאמנה. ועד כה נהניתי מהפוליגמיה שלי. אני מניחה שאני מסוגלת להיות נאמנה, למרות שאינני יודעת זו בוודאות. טרם פגשתי את הגבר שמגיע לו להיות היחיד. אני גם די בספק אם הוא קיים . . . את אישה חכמה. |
|
|
| מיסי(נשלטת) |
לפני 13 שנים •
20 ביוני 2011
האם מערכת יחסים פתוחה כוללת אך ורק סקס על כל גווניו, או גם מעורבות רגשית?
|
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 13 שנים •
20 ביוני 2011
יולי Yuli כתב/ה: גמד, גם אני לא בטוחה שזה עובד, הרי כל מערכות היחסים הלא מחייבות שלי נגמרו, בסופו של דבר.
אני חושבת שבעיקר אנשים צריכים להודות בפני עצמם, למה הם מוכנים ולמה הם לא מוכנים. ולהודות בפני בני הזוג שלהם. לא להעמיד פנים שלא חשובה להם המונוגמיה אם היא כן, ולא להעמיד פנים שהיא כן חשובה אם היא לא. ואם כבר מחליטים על פתוחה, לדעת עם מה אתה כן בסדר ועם מה לא, להגדיר בכל זאת גבולות, מה לגיטימי ומה לא. זה תקף לכל תחום, לא רק המיני. בקשר שאמור להיות יציב, צריך לדעת מה אתה רוצה, על מה אתה מוכן להתפשר, ומה יהיה דיל ברייקר. לפחות בערך. לפחות על הדברים הגדולים. אחרת מתחיל כל העסק הזה עם השקרים וההרגשה הרעה. תגיד, אנג'לינה באמת חושבת שהאהבה, ההערכה וגם הנאמנות אינן קשורות למספר חורים בהם אתה מכניס את הזין, או שהיא פשוט לוקחת את המילה שלך? והאם כשאתה אומר לה שאתה הולך לזיין מישהי אחרת (אתה בכלל הולך, אי פעם?) זה לא כואב לה, או שזה כן כואב אבל היא מחליטה לקבל אותך כמו שאתה ולהתגבר על זה? מה אתה חושב? או, מה היא אומרת לך? מבסוט מהתגובות שלך, יולי. לא זוכר מתי בפעם אחרונה יצא לי לדבר אתך ככה בכלוב. זה היה מזמן והספקתי לשכוח עד כמה את נבונה וכיפית. קיימת בעיה עם ה"להודות בפני עצמם" כאשר מדובר במערכת יחסים פתוחה. מכיוון שמדובר בתרכובת של רגשות אנושיים דינאמיים שתלויים בשינויים המתחוללים בחיים (והרי החיים שופעים תמורות), לבוא ולומר מראש - אני מסוגל לוותר על הבעלות המינית על הפרטנר שלי בכל מצב ובכל סיטואציה עתידית, זה בפירוש בלתי אפשרי. את יודעת מה? גם לא כאשר מדובר במערכת יחסים פתוחה לחלוטין בה שני הפרטנרים חופשיים לקיים יחסי מין "בצד". כי אפילו שם בשלב זה או אחר תצוץ עובדה פשוטה - לגברים הרבה יותר קל לתפוס זיון מלאישה. אם לא בגלל הנגישות, הרי שבגלל המבנה הרגשי והנפשי של הנשים שמקדישות תשומת לב לא רק למקל אלא גם למה שמחובר אליו. ואני עדיין לא ערבתי את הילדים שנוכחותם בחייה של אישה לעיתים משנה לא מעט את השקפת עולמה. כך שמה שהיה מתאים אתמול הופך לבלתי נסבל היום, פי כמה כאשר מדובר במשהו כל כך רגיש. תראי. פעם אחרונה הייתי עם אחרת לפני שנה וחצי (אגב, איך מישהו שרגיל "לגוון" אחת לשבוע, לא רק שנמצא עם אותה אחת מזה שנה וחצי ואף לא יקח אם יציעו לו גם לא בפנטזיה, זה עוד נושא סופר מורכב). להגיד שלא כאב לה, אני לא יכול. זאת הייתה התחלה (אנחנו מכירים שנתיים פחות שבועיים), היא עדיין לא בטחה בי וקיבלה את זה כעובדה. כיום, מודעת לחטאי העבר שלי, היא בעצמה מציעה לי לגוון ואף היממה אותי לפני יומיים כאשר שוב טענתי שאין לי מה לעשות באחרת כי אף אחת בעולם לא תשתווה אליה והשיבה - אין בעיה, תביא אותה לכאן, אני אלמד אותה. אבל כזאת אנג'לינה שלי. היא מושלמת ולכן באמת לא דוגמא. לעומתה, היו לי נשים לפניה שקיבלו את הזיונים שלי בלי להניע עפעף בכלל. אני איש משפחה, יולי. אני מקדיש לבית את כולי. האישה שלי יודעת היטב שהיא מספר 1, היא גם יודעת שכשאני קופץ עם חברים לפאב אחת לשבוע וקרוב לוודאי "אגוון", אני אחזור הביתה. לא פיתחתי "מערכות יחסים" עם אחרות, גם מעולם לא נשארתי לישון במיטה של אחרת. אלו היו הגבולות שאני קבעתי לעצמי. ושני הצדדים, גם ה"גיוון" וגם האישה היו מודעים לכך ומראש. |
|
|
| מיסי(נשלטת) |
לפני 13 שנים •
20 ביוני 2011
יש לי שאלה אליפל, האם תקבל את זה באם אנג'לינה תחליט לגוון?
|
|
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 13 שנים •
20 ביוני 2011
מיסי כתב/ה: יש לי שאלה אליפל, האם תקבל את זה באם אנג'לינה תחליט לגוון?
בשום פנים ואופן לא! מה ששלי שלי בלבד (אני מוכן לחלוק עם חבר אבל יש לכך סיבות אחרות מעט, אם תרצי, אסביר). אני אפילו את הבית קניתי במזומן כדי ששום בנק לא יזיין לי את המוח. אז אני אחלוק איבר מאיבריי? |
|
|
kasandra(מתחלפת){jegularis}
|
לפני 13 שנים •
20 ביוני 2011
מנסיוני האישי
אני אישית הייתי חייה כמה שנים בקשרים פתוחים, דם בזוגיות וגם בכאלו שלא היו זוגיות.
זאת היתה תקופה שכך הרגשתי ורציתי שזה יהייה מהרבה סיבות אישיות שלי. על ההתחלה הייתי מסבירה את זה אפשר להגיד אפילו בפגישה ראשונה שניה כשהייה ברור לי שאני רוצה את הבנאדם הזה בקרבתי (אחרת אין טעם בכלל להיכנס לשיחה הזאת). היו כאלו שבאמת הבינו את החופש של תחייה ותן לחיות , תשחרר ואם זה באמת צריך להיות שלך זה פשוט יחזור ויש הרבה שלא. היו שפתחו את הפה והעיניים והיו כאלה שקיבלו את היכולות הבנה והכלה שלי בשלום ובטוב לב. העניין הוא שכול זה כולל בתוכו הרבה דברים מורכבים מעבר לצורך בעוד פרטנר מיני, או מה כן ולא מקבלים בקשר. למה מרגישים את הצורך הזה בלגוון? למה חשוב לך לרוץ וכן או לא לחלוק עם הבן/ת הזוג כמו למה מצד שני חשוב לא לדעת ולא לשמוע? יש אנשים שכול חייהם לא יהיו מסוגלים להתחייב למונוגמיה אך יחד עם זאת הם בניי זוג מצוינים, אבות ואמהות טובים ולא בוגדים אלה פשוט מלך התחילה מגדירים את הקשר שלהם כך. כול זה עניין מאוד מורכב של מכלול נפשי של הצדדים המעורבים, וחשוב להבין שזה שמישהו אומר שהוא מוכן ורוצה לחיות כך לא אומר שבדרך לא יקפצו לו פיוזים של קנאה ורכושנות, גם אם הוא ליברלי מאוד בהתחלה. כמו בכול קשר זה שדיברנו על זה לפניי שנה לא אומר שכול ה 20 שנה לאחר מכן יהייה כך, זוגיות זה דבר דינאמי, ואין מה לעשות בכול קשר תקשורת אמיתיות ויושר הם הכרח לשניי הצדדים. אני למשל לא מסוגלת לחיות במתכון תעשה מה שבזין שלך העיקר שאני לא עדה , זה בעיניי דבילי ביסודו ,מי שלא רוצה לדעת בקשר שהוא חיי בו רוצה לחיות בסרט ורוד שצייר לעצמו בראשו ולא מבין למה אחריי זה פתאום מתגרשים. הכול בקשר אינטימי נפשי ורגשי בנוי על יכולת שיטוף הקשבה וקבלה של מי שממול, פטנת של אני אקח את המצוין ואת החרא ישאיר למאהב דפוק בעיניי ביסודו, תסלחו לי. אני גם מאמינה שיש הבדל מהותי בין אנשים שיש להם צורך כרוני בלא להחייב לקשר אחד לבין כאלו שחוו את זה בטור פאזה בחיים, זה בעיקר קשור לעולמם הפנימי ,ובעיניי חשוב שמי שנמצא ממול יבין לאיזו סירה הוא נכנס, ולא ישים לעצמו משקפיים ורודות של איזה כיף להיות ליברליים ופתוחים. לי באופן אישי הצורך הזה עבר וכיום אני חייה בזוגיות מונוגמית ובדסמית מתוך בחירה אישית שלי .וכמובן שהוא מודע לכול , ועדיין יחד עם כול זאת מאז ומעולם תמיד האמנתי ואני גם מנחילה את זה בחיי היום שחייבים לדבר על הכול , כי זבובים קטנים שלא נשמעו מצייצים בהתחלה הופכים לפילים מעופפים לבסוף. בסופו של דבר קשר אמיתי שאין בו באמת עולם רגשי ונפשי משוטף ,קבלה של מי שממול כמי שהוא ולא כמה שהיינו רוצים לראות בו , לא שונה משום קשר חולף כזה או אחר שבסופו אומרים נו: "אז אפשר או לא למצוא זוגיות אמיתית גם בעולם השליטה או שזה רק פנטזיה ". כאילו שבעיות בבניית זוגיות אמתית ופוריה הם רק כאן וחס וחלילה לא אצל כולנו. |
|
|
|
kasandra(מתחלפת){jegularis}
|
לפני 13 שנים •
20 ביוני 2011
Brave Dwarf כתב/ה: יולי Yuli כתב/ה: גמד, גם אני לא בטוחה שזה עובד, הרי כל מערכות היחסים הלא מחייבות שלי נגמרו, בסופו של דבר.
אני חושבת שבעיקר אנשים צריכים להודות בפני עצמם, למה הם מוכנים ולמה הם לא מוכנים. ולהודות בפני בני הזוג שלהם. לא להעמיד פנים שלא חשובה להם המונוגמיה אם היא כן, ולא להעמיד פנים שהיא כן חשובה אם היא לא. ואם כבר מחליטים על פתוחה, לדעת עם מה אתה כן בסדר ועם מה לא, להגדיר בכל זאת גבולות, מה לגיטימי ומה לא. זה תקף לכל תחום, לא רק המיני. בקשר שאמור להיות יציב, צריך לדעת מה אתה רוצה, על מה אתה מוכן להתפשר, ומה יהיה דיל ברייקר. לפחות בערך. לפחות על הדברים הגדולים. אחרת מתחיל כל העסק הזה עם השקרים וההרגשה הרעה. תגיד, אנג'לינה באמת חושבת שהאהבה, ההערכה וגם הנאמנות אינן קשורות למספר חורים בהם אתה מכניס את הזין, או שהיא פשוט לוקחת את המילה שלך? והאם כשאתה אומר לה שאתה הולך לזיין מישהי אחרת (אתה בכלל הולך, אי פעם?) זה לא כואב לה, או שזה כן כואב אבל היא מחליטה לקבל אותך כמו שאתה ולהתגבר על זה? מה אתה חושב? או, מה היא אומרת לך? מבסוט מהתגובות שלך, יולי. לא זוכר מתי בפעם אחרונה יצא לי לדבר אתך ככה בכלוב. זה היה מזמן והספקתי לשכוח עד כמה את נבונה וכיפית. קיימת בעיה עם ה"להודות בפני עצמם" כאשר מדובר במערכת יחסים פתוחה. מכיוון שמדובר בתרכובת של רגשות אנושיים דינאמיים שתלויים בשינויים המתחוללים בחיים (והרי החיים שופעים תמורות), לבוא ולומר מראש - אני מסוגל לוותר על הבעלות המינית על הפרטנר שלי בכל מצב ובכל סיטואציה עתידית, זה בפירוש בלתי אפשרי. את יודעת מה? גם לא כאשר מדובר במערכת יחסים פתוחה לחלוטין בה שני הפרטנרים חופשיים לקיים יחסי מין "בצד". כי אפילו שם בשלב זה או אחר תצוץ עובדה פשוטה - לגברים הרבה יותר קל לתפוס זיון מלאישה. אם לא בגלל הנגישות, הרי שבגלל המבנה הרגשי והנפשי של הנשים שמקדישות תשומת לב לא רק למקל אלא גם למה שמחובר אליו. ואני עדיין לא ערבתי את הילדים שנוכחותם בחייה של אישה לעיתים משנה לא מעט את השקפת עולמה. כך שמה שהיה מתאים אתמול הופך לבלתי נסבל היום, פי כמה כאשר מדובר במשהו כל כך רגיש. תראי. פעם אחרונה הייתי עם אחרת לפני שנה וחצי (אגב, איך מישהו שרגיל "לגוון" אחת לשבוע, לא רק שנמצא עם אותה אחת מזה שנה וחצי ואף לא יקח אם יציעו לו גם לא בפנטזיה, זה עוד נושא סופר מורכב). להגיד שלא כאב לה, אני לא יכול. זאת הייתה התחלה (אנחנו מכירים שנתיים פחות שבועיים), היא עדיין לא בטחה בי וקיבלה את זה כעובדה. כיום, מודעת לחטאי העבר שלי, היא בעצמה מציעה לי לגוון ואף היממה אותי לפני יומיים כאשר שוב טענתי שאין לי מה לעשות באחרת כי אף אחת בעולם לא תשתווה אליה והשיבה - אין בעיה, תביא אותה לכאן, אני אלמד אותה. אבל כזאת אנג'לינה שלי. היא מושלמת ולכן באמת לא דוגמא. לעומתה, היו לי נשים לפניה שקיבלו את הזיונים שלי בלי להניע עפעף בכלל. אני איש משפחה, יולי. אני מקדיש לבית את כולי. האישה שלי יודעת היטב שהיא מספר 1, היא גם יודעת שכשאני קופץ עם חברים לפאב אחת לשבוע וקרוב לוודאי "אגוון", אני אחזור הביתה. לא פיתחתי "מערכות יחסים" עם אחרות, גם מעולם לא נשארתי לישון במיטה של אחרת. אלו היו הגבולות שאני קבעתי לעצמי. ושני הצדדים, גם ה"גיוון" וגם האישה היו מודעים לכך ומראש. נירא לי שעל זה אמרו גמד שכשפוגשים את הבנאדם הנכון פתאום כול שאר השטויות הופכים להכי פחות רלוונטיים וחשובים, ומה שיש איתו הוא העיקר בעולם. גם כאן לא כולנו זוכים לזה ,גם כי לא כולנו תמיד מזהים את הזדמנויות האושר שנקראות בדרכינו, ולא כולנו יכולים לעצור בזמן. אבל זה נושא מורכב בפניי עצמו, שאני מזדהה איתו מאוד ויש לי הרבה להוסיף בנושא. |
|
|
הרמאפרודיטה
|
לפני 13 שנים •
20 ביוני 2011
Brave Dwarf כתב/ה: מיסי כתב/ה: יש לי שאלה אליפל, האם תקבל את זה באם אנג'לינה תחליט לגוון?
בשום פנים ואופן לא! מה ששלי שלי בלבד (אני מוכן לחלוק עם חבר אבל יש לכך סיבות אחרות מעט, אם תרצי, אסביר). אני אפילו את הבית קניתי במזומן כדי ששום בנק לא יזיין לי את המוח. אז אני אחלוק איבר מאיבריי? אולי לא את האיבר ששמו אנג'לינה, אבל איבר אחר מאיבריך אתה חולק בכל פעם שאתה יוצא לפאב עם חברים ו"מגוון". זווית הסתכלות מעניינת גברים מאמצים לעצמם כשהם רוצים. |
|
|
the rain song
|
לפני 13 שנים •
20 ביוני 2011
אני לא מסוגלת להיות עם גבר נשוי / תפוס ולא מסוגלת לבגוד בבן הזוג שלי.
לא מדובר על "האם נולד הגבר ששוה את הנאמנות שלי" אין לי בעיה להיות רווקה - להיפך אפילו. אבל אם החלטתי כבר לנסות להיות בזוג. לאותו פרק זמן שאני עם מישהו אני איתו בלבד ומבקשת אותו דבר ממנו. אבל אני לא בת 20 וגם לי היו התנסויות. מעולם לא חייתי איתם בשלום. אני זוכרת את הפעם שפגשתי את אשתו של אחד מהפרטנרים שלי. לגמרי במקרה. באותו רגע ידעתי בוודאות שאני לא מתעסקת יותר בחיים עם גבר נשוי והעובדה אם אשתו מבינה או לא בכלל לא שיקול בעניין. פעם אחת הייתי במערכת יחסים פתוחה. הדדית דרך אגב, לשנינו היה "מותר". והאמת היא שזה היה רע בכל תסריט אפשרי כשהוא לא סיפר הרגשתי נבגדת כשהוא כן סיפר התבאסתי קשות. כשאני סיפרתי הרגשתי לא בנוח וכשלא סיפרתי הרגשתי בוגדת. כנראה שהתכונה המיוחדת/שונה הזאת לא קיימת בי. חשבתי פעם שזה אפשרי אבל היום אני יודעת חד וחלק שאני אשה של גבר אחד. או שסתם נמאס לי להיות אחת ממיליון או להיות עם מישהו שהוא אחד ממיליון אני מונוגמית גאה 
השאלה היתה בהנחה וכבר הסכמנו. אז בעצם שבפעם היחידה שהסכמתי שתי האופציות היו רעות עבורי. נו מור פוליוואטאבר (כדברי יולי) בשבילי
|
|
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 13 שנים •
20 ביוני 2011
kasandra כתב/ה: נירא לי שעל זה אמרו גמד שכשפוגשים את הבנאדם הנכון פתאום כול שאר השטויות הופכים להכי פחות רלוונטיים וחשובים, ומה שיש איתו הוא העיקר בעולם. גם כאן לא כולנו זוכים לזה, גם כי לא כולנו תמיד מזהים את הזדמנויות האושר שנקרות בדרכינו, ולא כולנו יכולים לעצור בזמן. אבל זה נושא מורכב בפניי עצמו, שאני מזדהה איתו מאוד ויש לי הרבה להוסיף בנושא. כן, מורכב. המושג "האדם הנכון" הוא המורכב בכל הסיפור ולפעמים כאשר מפרקים אותו, מסתבר להיות בהרבה פחות רומנטי ממה שנדמה. (-: |
|
|