Brave Dwarf
|
לפני 13 שנים •
20 ביוני 2011
טרנסקסית כתב/ה: Brave Dwarf כתב/ה: תגידי לי, אז בשביל מה מראש היית מסכימה לחיות לצד מישהו כמוני? כדי לפורר לו משביתי טסטוסטרון במזון ולהרעיל לו את הקפה? לא קל יותר לבחור לך מישהו שפשוט מתאים לך? למה ? יש משפט בתימנית הגורס : זה חרא רטוב, וזה חרא יבש. משמע - כולכם סוג של אותו הדבר . . . אז עדיף להתמקד על אותו אחד, להוריד ממנו את כמויות הטסטוסטרון הבוגדני ויאללה. אולי עוד יש סיכוי שיצא ממנו משהו טוב ...  מצד אחד בא לי להתגלגל מצחוק, מצד שני, מאיה, אין טעות גדולה מזאת. על הגישה הזאת בדיוק אך בוריאציה האשכנזית שלה, כרגע משלמים שני ילדיי ובמבט מהצד, כך נדמה לי, גם אשתי הראשונה (אם נצא מנקודת הנחה שהאושר אינו טמון במספר שעות שבועיות במהלכן אני מאפשר לה לצווח עלי שאני חרא כמו כולם וכולם חרא כמוני). אנשים לא משתנים ומה שלא מתאים בתחילת מערכת יחסים, הופך להיות תהום בלתי ניתנת לגישור מאוחר יותר ומקור לסבל עבור שני הצדדים. מצד שני, כיוון שזאת טעות נפוצה, אולי זה משהו שכ"א צריך ללמוד על עורו. מה עוד שהיא משתלבת כ"כ יפה עם המשפט הרומנטי שרמנטי הטוען ש"התקוות מתות אחרונות". |
|
|
the rain song
|
לפני 13 שנים •
20 ביוני 2011
גמד אמיץ ויקר,
בשביל המשפט הזה, שווה היה להרשם לכלוב
"אנשים לא משתנים ומה שלא מתאים בתחילת מערכת יחסים, הופך להיות תהום בלתי ניתנת לגישור מאוחר יותר ומקור לסבל עבור שני הצדדים." |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
21 ביוני 2011
the rain song כתב/ה: גמד אמיץ ויקר,
בשביל המשפט הזה, שווה היה להרשם לכלוב
"אנשים לא משתנים ומה שלא מתאים בתחילת מערכת יחסים, הופך להיות תהום בלתי ניתנת לגישור מאוחר יותר ומקור לסבל עבור שני הצדדים." בדיוק. ומאיה, אני בדיעה של גמד בעניין הזה. אני בטוחה שאת טועה. אם בוחרים לראות את העם הזה, "גברים", באופן הזה, נורא קל למצוא עדויות. הנה, הוא כזה, והוא כזה, וגם ההוא כזה. וקשה להגיד לעצמך שזה בעצם הכל בראש שלך, כי הנה, ככה הם מתנהגים. אבל האמת היא, שחלקם באמת בסדר, ויכולים להיות בני זוג נאמנים, כנים וישרים, שבאמת רוצים להיות נאמנים לך. הם לא רבים כמו הגרועים שבהם, אבל לא מעטים כמו שאת חושבת. אבל בשביל למצוא אחד כזה, צריך לפתוח את הלב ולצפות לטוב, וזה כמובן נורא מפחיד. כולנו מתפשרות, החוכמה היא להתפשר על מה שאפשר, לא על מה שנורא חשוב לך. ואם נאמנות נורא חשובה לך, אז להגיד "אני אנסה לא לדעת" לא יעזור לך. כי את תחשדי וזה יחרפן אותך. אם זה עקרוני לך, חפשי את זה, במקום לחפש את ההיפך. רוצה מישהו שיהיה נאמן לך? אז אל תחפשי מישהו שמוכן לשקר לך. כי מוצאים את מה שמחפשים. |
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
21 ביוני 2011
סיגורני כתב/ה: שיספר, חופשי. אבל באמת חייבים את כ-ל הפרטים?! (זה לא שהוא מסרב לא לספר,הוא פשוט לא מסוגל לא לספר... ואם מישהו לא הבין- אין פה סבל, יש פה הומור. רציתי להביא לו את הדיון הזה כדי שאני אוכל להגיד "אתה רואה? אף אחד לא רוצה לשמוע על מי ואיך אתה משתין!" והאמת? קצת הרסתם לי...) אוי, נו, למה לא אמרת! שמעי, זה היה לגמרי בתום לב. את יודעת מה, תפתחי את השרשור הזה שוב, אני מבטיחה להיות משת"פית טובה ולהצהיר שאם בעלי היה משתין על מישהי, הייתי פוקדת עליו לשמור את זה לעצמו. אממ... שיפתח בלוג 
אגב... יש מצב שהוא מספר לך כי הוא מקווה שאם תשמעי על זה מספיק זה יתחיל להישמע לך טוב ותרצי גם? זה מה שאני עושה, וזה די עובד לי. נגיד, בן הזוג שלי היה כולו מזועזע מהרעיון שיקשרו אותו, אז התחלתי לספר לו חוויות, פעם ב, בשביל לסבר את האוזן, בשביל שזה לא יהיה משהו נורא ורחוק ומאיים אלא דבר לגיטימי ומוכר, וגם הסקרנות מתעוררת, ומתישהו הוא אמר וואלה, את יודעת מה, אפשר לנסות. יכול להיות שזה מה שהוא מנסה לעשות לך? לשדר לך כמה זה כיף בתקווה שתרצי לנסות? |
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 13 שנים •
21 ביוני 2011
אררררררררררר... אני מתמלאת כל כך הרבה קנאה רק מהמחשבה שהוא ילך וישכב עם נשים אחרות ש... ש.... ש..... אררררררר!
מצד שני, יש משהו מסעיר בזה שמשאירים את הרצפטורים המיניים שלך פתוחים. אתם מבינים למה אני מתכוונת? כל הגישוש הזה במרחב אחר משהו מאוד מיני ומאוד מסוים, יש בזה דבר מה סקסי. דבר מה שמונוגמיה קצת שוחקת. מצד שלישי, אם מצליחים לעשות מונוגמיה, היא יכולה להיות מאוד מסעירה כשלעצמה. כי כל אדם הוא עולם ומלואו. זה אומר להביא את הזנותיות הביתה. וזה קשה. כי זנותיות מחייבת סוג של ניכור ומרחק שקשה ליצור עם מישהו קרוב כל כך. אני מתה לפצח את זה. את המיניות האחרת והמסעירה גם בחדר המיטות הזוגי והמונוגמי לעילא. וסיגורני: אני הייתי סותמת את האזניים ושרה לה לה לה כשהוא היה מספר. אבל זו רק אני. |
|
|
| up u rs(אחרת) |
לפני 13 שנים •
21 ביוני 2011
יולי Yuli כתב/ה: סיגורני כתב/ה: שיספר, חופשי. אבל באמת חייבים את כ-ל הפרטים?! (זה לא שהוא מסרב לא לספר,הוא פשוט לא מסוגל לא לספר... ואם מישהו לא הבין- אין פה סבל, יש פה הומור. רציתי להביא לו את הדיון הזה כדי שאני אוכל להגיד "אתה רואה? אף אחד לא רוצה לשמוע על מי ואיך אתה משתין!" והאמת? קצת הרסתם לי...) אוי, נו, למה לא אמרת! שמעי, זה היה לגמרי בתום לב. את יודעת מה, תפתחי את השרשור הזה שוב, אני מבטיחה להיות משת"פית טובה ולהצהיר שאם בעלי היה משתין על מישהי, הייתי פוקדת עליו לשמור את זה לעצמו. אממ... שיפתח בלוג אז זהו,שיש לו. אפילו כולל תמונות.... אגב... יש מצב שהוא מספר לך כי הוא מקווה שאם תשמעי על זה מספיק זה יתחיל להישמע לך טוב ותרצי גם? זה מה שאני עושה, וזה די עובד לי. נגיד, בן הזוג שלי היה כולו מזועזע מהרעיון שיקשרו אותו, אז התחלתי לספר לו חוויות, פעם ב, בשביל לסבר את האוזן, בשביל שזה לא יהיה משהו נורא ורחוק ומאיים אלא דבר לגיטימי ומוכר, וגם הסקרנות מתעוררת, ומתישהו הוא אמר וואלה, את יודעת מה, אפשר לנסות. יכול להיות שזה מה שהוא מנסה לעשות לך? לשדר לך כמה זה כיף בתקווה שתרצי לנסות? בהחלט זה מה שהוא עושה ואפילו לא מדובר במטרה נסתרת, אלא חוזר ,מראה תמונות ואומר בגאווה "תראי איזה יופי!: בעודשאני בורחת לסלון בצעקות גוואלד ותוהה איך מצאתי את עצמי עם הסוטה הזה. אבל בחייך,את משווה קשירות עם הקאות? |
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
21 ביוני 2011
אני משווה את מה שמלחיץ את אישי למה שמגעיל אותך. זה לא באמת חשוב. שמעי, אם את ממש סגורה על זה שככה את רוצה את זה, אז באמת "לה לה לה". אבל היי, הוא היה מת שזו תהיה את. אז למה לא לשמוע? הוא לא רוצה להתרחק ממך, הוא רוצה שתהיי שותפה, אם לא בפעולה אז לפחות תשמעי איך היה. למה לא לשמוע, בעצם? כי מכאיב לחשוב על זה או כי זה לא מעניין אותך? כי אם זה חשוב לו ומרגש אותו, אולי שווה להתעניין... |
|
|
|
חיננית הבתה
|
לפני 13 שנים •
21 ביוני 2011
bent_wordsmith כתב/ה: אני אישית תמיד מעדיף לדעת מלא.
בסופו של דבר, אני חושב שאופציה כזו בא כדי לתת לפחות לאחד מבני הזוג משהו שאין בתוך מהערכת הראשית. אז גם ובעיקר בגגל שזה מממלא צורך לבן הזוג שאותו השני אינו יכול למלאות, אני חושב שצריך ורצוי לדעת וללמוד. זה יותר מורכב מהנראה לעין. בשבילי, הזוגיות היא לא "פתוחה" היא מאפשרת. בין השאר, היחסים שלי מאפשרים לי לבטא את עצמי בעוד דרכים ואופנים. חלקם, אינם נמצאים בשפה של אהוב הבית, במנעד שלו. זה יפה, כי זו הרחבת דעת. וגוף. כדי לאפשר לעצמי חופש פעולה אמיתי, אני זקוקה למרחב של פרטיות. אני מתאמת איתו את מועדי הפרטיות שלי, ואני חוזרת מהם לזרועותיו האוהבות, לפעמים זקוקה לאיסוף, לפעמים סתם משולהבת
אז יש שיתוף, ויש הזנה של האנרגיה הזאת לתוך החלל הביתי, אבל הוא אינו מגיע לכדי שקיפות. וכל העת, בשאלת האיפשור הזה, ובתוכו נושא השיתוף, אני שואלת את עצמי ואותו, איפה הצורך שלי ואיפה הצורך שלו, ומשתדלת לגלות אחריות רבה למה שהוא ליבת חיי. |
|
|
| up u rs(אחרת) |
לפני 13 שנים •
21 ביוני 2011
"זוגיות מאפשרת"
אכן הגדרה יפיפייה.
מבחינתי-עלית מדרגת משוררת בגרוש למשוררת בחצי שקל לפחות... |
|
|
|
Lakshmi(נשלטת)
|
לפני 13 שנים •
21 ביוני 2011
אני חושבת שעדיין לא הצלחתי לגבש דעה אם זה טוב או לא..
עד לא מזמן, הייתי בטוחה שזה בסדר גמור וזה לא יכול להזיק, להפך. אבל! "נפלה" עליי תבונה לא מזמן והבנתי שזה יכול להיות מאוד בעייתי ואפילו לגרום לפירוק זוגיות. זה לא העניין של הקנאה או הפחד שהבן זוג "יברח עם המאהבת".. מי שלא היה שלך, אף פעם לא יהיה. ובן אדם שטוב לו במקום שהוא נמצא, תמיד ירצה לחזור לשם. להפך, בעיני זה סוג של מבחן התוצאה. לכולנו יש יצרים, אין טעם להסתיר את זה, אין טעם להתעלם מזה אצל גברים זה פשוט יותר דומננטי הצורך הפיסי-לדעתי! (בנוגע לזה שכל הגברים בוגדים- טרנסקסית (מאיה?!)), ואני גם חושבת שבגלל שגברים יכולים בצורה יותר טובה לעשות את ההפרדה בין צורך גופני,פיסי, מיני לבין צורך אמוציונלי פשוט, ונשים, יותר צריכות למלא חלל אמוציונלי מאשר פיסי, אני לפחות. -לא אדבר בשם כל הנשים. אבל, מצד שני.. ואציג את זה בצורה מטאפורית : שאתה אוכל ביסלי, אתה פשוט לא תהיה רעב בארוחה עצמה. כשאתה "שבע" מבחינה מינית, מריגושים כאלו ואחרים שחווית, ההתעניינות שלך במין פוחתת, באופן טבעי. וזה בהחלט דבר שיכול לפגוע בזוגיות. ולסיכום,הפואנטה: אני צריכה לישון על הנושא הזה עוד כמה זמן כדי לגבש דעה.. |
|
|