על אינטרנט ופדופיליה

על אינטרנט ופדופיליה

נוריתE • 7 בדצמ׳ 2005

מתוך אתר help 4 you

מאמרים וכתבות
אינטרנט ופדופיליה

אינטרנט,פדופיליה-התופעה: ספרד הודיעה כי היא עומדת בראש מבצע בינלאומי בהשתתפות 12 מדינות כנגד פורנוגרפיית ילדים באינטרנט. לדבריה, עד כה נעצרו ברחבי ספרד 19 בני אדם וצפויים עוד 500 מעצרים במדינות נוספות.

המבצע מתמקד באיתור פורנוגרפיית ילדים בחדרי צ'אט באינטרנט בשפה הספרדית, המשטרה מצאה יותר מ-20.000 פריטים שכוללים פורנוגרפיית ילדים, בהם קטעי וידאו, תמונות סטילס וקבצי תפסה גם מצלמות וידאו ומסמכים שונים.

החקירה החלה בינואר, כאשר אזרח ספרדי התלונן במשטרה על תמונות "אגרסיוויות מאוד" של ילדים קטנים שניתן לראות בחדרי צ'אט באינטרנט. משטרת ספרד ניסתה לגלות מי החדיר את התמונות, ותוך שבועיים הצליחה לעלות על עקבותיהם של 900 בני אדם מכל העולם (מן התקשורת 16.3.2005).

חדשות לבקרים אנו מקבלים מהתקשורת העולמית תזכורת כמו זו על אחת הסכנות בשימוש לא מבוקר של קטינים באינטרנט. עוד ועוד רשתות פדופילים נחשפות (רק לאחרונה בבלגיה בצרפת וארה"ב). הבעיה חובקת עולם ומקומה של ישראל איננו נפקד מרשימת המדינות הנגועות.

והסיבה: האינטרנט תפס מקום משמעותי בחייהם של בני הנוער בארץ.

*

מהי פדופיליה ?: פדופיליה היא אחת מ-40 סוגי פרהפיליה - הפרעה פסיכיאטרית של התנהגות מינית לא נורמטיבית, שהשכיחות שלה עלתה משמעותית בעשור האחרון בעולם כולו. "פדו" ביוונית זה "ילד" ו"פיליה" בלטינית וצרפתית עתיקה היא למרבה האירוניה "אהבה". לרוב אין על הפדופיל סימני אזהרה חיצוניים. הוא יכול להיות כל אחד. ברקורד של כל פדופיל יש בדרך כלל מאות ואלפי תקיפות מיניות. רובן אינן נחשפות. כל המומחים בתחום יודעים שממדי התופעה גדולים בהרבה מהסטטיסטיקה.
פדופיל, על פי ספר ההפרעות הפסיכיאטרי, הוא מי שעסוק באופן בלתי פוסק ואינטנסיבי במחשבות ובפנטזיות על מין עם ילדים, דבר שגורם לו למצוקה ולירידה בתפקוד בחיי היומיום, פוגע ביחסים בינאישיים ונמשך לפחות חצי שנה ברציפות. ברגע שלילד או ילדה יש סימני מין בולטים, הפדופיל בדרך כלל מפסיק להתעניין בהם. גבול הפדופיליה בספרות הוא מקסימום 13 וגיל התוקף מינימום 16, כשההבדל בין התוקף לקורבן הוא מינימום חמש שנים.

לדברי ד"ר משה בירגר, מנהל החטיבה לפסיכיאטריה משפטית של משרד הבריאות, הפדופילים מאמינים שילדים הם יצורים מיניים ומעונינים במין כמוהם ותפקידם להדריך את הילד בנושא. לרבים מהם יש בעיות בקשר זוגי, חוסר ביטחון בזהות הגברית, לחלקם יש ילדים אבל הם יודעים לעשות הפרדה בין ילדים שלהם ושל אחרים, ויכולים, באופן שטחי, לנהל חיים כפולים; להיות נורמטיווים ביום ופדופילים עם רדת החשיכה. חלקם פוגעים בילדים של עצמם. לחלק יש אינטליגנציה גבוהה, ולחלק גבולית.



כיצד הדבר מבוצע : ילד יכול להגיע לאתר פורנוגרפי דרך חיפוש תמים אחר סרט מצוייר למשל, המפיצים נותנים לסרטים שמות תמימים מעולם סרטי דיסני, שמות סדרות טלוויזיה פופולריות או זמרים ושחקנים הנערצים על ידי הילדים, וברגע שהילד פותח את האתר הוא נחשף לחומר הפורנוגרפי.

בעוד שבעבר פדופיל היה צריך לארוב לילד על מנת ליצור אתו קשר ובכך להסתכן שייתפש, הרי בעידן האינטרנט, די אם יכנס ל 'חדר צט', יתחזה לאחר וייפתה את הילד למפגש שיכול להיות הרה אסון.

פיתוי הילד הוא השיטה הנפוצה של הפדופיל ליצור קשר עם הקורבן העתידי. לצורך כך הוא ישקיע רבות ברכישת אמון על ידי התעניינות בבעיות הילד והזדהות איתן, עד כדי הצעת מתנות וכסף. הפדופיל בקיא היטב בכל הקשור לעולם הנוער כמו תחביבים, תכניות הנחשבות in , אלילי נוער וכו' – כל זאת המטרה להתחבב על הילד ולרכוש את אמונו כבסיס למפגש אפשרי עתידי.

גלישה באתרי מין על ידי הילד היא דרך נוספת בה הוא יכול ליפול ברשת הפדופיל. במקרים אלו הילד יכל להיסחף לאחר צפייה בסרטים מסוג זה לשלב 'מעשי יותר' ולקשור קשר עם סוטה לצורך קיום יחסי מין כשאין הוא מבין בדיוק לאן זה מוביל עד שהמקרה קורה.


הפוטנציאל: כיום, כ- 2/3 מבני הנוער גולשים באינטרנט באופן קבוע (450,000 בני נוער),כאשר 40% הן בנות. הם גולשים בממוצע 16 פעמים בחודש, כחצי שעה בממוצע בכל פעם.
השימוש באינטרנט מספק ומעורר את סקרנות בני הנוער ועונה על הצורך בתקשורת בין אישית וחברה. הכרויות ומפגשים נוצרים כתוצאה משיחות על הרשת.
האינטרנט טומן בחובו גם סכנות,לא סתם הוא כונה בעיתון 'הארץ' - "הצד האפל של הרשת":
חלק מהן הוא התמכרות אובססיבית, ניצול לרעה באמצעות האינטרנט, דיכאון ואובדנות שמקבלים עידוד דרך האינטרנט, אתרי פורנו, התמכרות למין ווירטואלי, חלק מאתרי הפורנו מציגים מיניות מעוותת ואלימה.

סקר חדש שערך מכון "גיאוקרטוגרפיה" בהנהלת פרופ' אבי דגני וד"ר רינה דגני, עבור "כנס באר שבע לשלום הילד", מגלה נתונים על מה שמתרחש ברשת האינטרנט.

400 הורים ו-500 ילדים ובני נוער בגילאי 9-17 השתתפו בסקר. בין הנתונים המדאיגים שמסרו: 40 אחוז מהילדים ציינו שהם מעבירים פרטים אישיים לזרים באינטרנט, ויותר מ-21 אחוז ציינו כי קרה שבמהלך הגלישה באינטרנט קיבלו הצעה מגונה. 14.5 אחוז מהילדים סיפרו שנפגשו עם אדם זר בעקבות היכרות באינטרנט(Ynet 9.2.2005) .

עלייה מתמדת במספר הגולשים (בגירים וקטינים), נגישות אוכלוסיות מגוונות לאינטרנט ללא אפשרות ביצוע זיהוי אמיתית, חוסר אפשרות לבצע סינון וחסימה אפקטיביים ואי קיום מערכות פיקוח יעילות, עשו את האינטרנט כר נרחב לחדירת סוטים למיניהם.


סטטיסטיקה: לפי דווחי המשטרה בשנת 2002 דווח על 2,340 מקרי עבירות מין נגד קטינים בתוך המשפחה ומחוץ לה ובשנת 2003 דווח על 2,247 מקרים, לפני שבע שנים היה מספר עברייני המין בכלא-350. היום יש כמעט 1,000 .מסך כל 1,000 עברייני המין שיושבים היום בכלא, יש 300 פדופילים .
לדעת יצחק קדמן, יו"ר המועצה לשלום הילד, הנתונים שמגיעים למשטרה קטנים בעשרות אחוזים מן המציאות. מהנתונים של המועצה לשלום הילד עולה כי בכל שנה כ-2,500 ילדים עד גיל 14 מותקפים מינית.

*

חוק/ענישה ופדופיליה: הנושא נתן לחלוקה לשתי קטגוריות: א. עברות הקשורות ישירות לשימוש באינטרנט כמכשיר לאיתור קורבנות פוטנציאלים,להחזקה והפצת 'חומר תועבה פדופילי' כמו צילומי סטילס , סרטי ווידאו, סרטי 'סנאף' וכו'. ב. שאר עברות המין בקטינים כפי שהוגדרו בחוקים ובתקנות.

חוק המחשבים הישראלי אינו מתייחס ספציפית להפצת תכנים פדופיליים באמצעות האינטרנט. חוק העונשין קובע עונש מרבי של שבע שנים על פרסומי תועבה (פרסום לצורך העניין הוא כתב, דבר דפוס, חומר מחשב, או כל מוצג חזותי או שמיעתי אחר לביטוי מלים או רעיונות). כלומר, בחוק הנוכחי יש התייחסות מספקת לפדופיליה . יו"ר ועדת המשנה למסים והיי-טק בועדת הכספים של הכנסת, ח"כ אהוד רצאבי, מתכוון ליזום תיקון של חוק המחשבים כך שתהיה התאמה בין חוק העונשין לחוק המחשבים בנושא זנות ותועבה לרבות הפצת פדופיליה ברשת. "לדעתי, העונש הקבוע בסעיף אינו מספיק וצריך להחמיר בענישה", הוא אומר.

עו"ד חיים רביה, מומחה למשפט באינטרנט, אינו חושב שיש צורך בשינוי חוק המחשבים. חוק העונשין קובע כי המפרסם פרסום תועבה בו דמותו של קטין, לרבות הדמיית קטין או ציור של קטין, דינו מאסר חמש שנים. המשתמש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה, או המשתמש בקטין בהצגת תועבה, דינו שבע שנות מאסר. המחזיק ברשותו פרסום תועבה ובו דמותו של קטין דינו מאסר שנה (אלא אם כן הוכיח שעשה זאת באקראי ובתום לב).



*

עצות וטיפים :



מהם הסימנים שבנכם בקשר עם אדם זר?

(1) הוא מבלה זמן רב בגלישה בעיקר בשעות הלילה.

(2) נמצא חומר פורנוגרפי במחשב של הילד (קיימת אפשרות שהילדים מסתירים את החומרים על דיסקים או בקבצים בהגבה תחת סיסמה, בעיקר אם המחשב משמש מספר אנשים בבית).

(3) מקבל שיחות טלפון ארוכות ממבוגר, או מבצע שיחות ארוכות מחוץ לאזור החיוג. בסוף 'ההליך' סביר שהפדופיל ינסה לקבוע מפגש עם הילד.

(4) מקבל בדואר מכתבים, חבילות ומתנות מאדם שאינו מוכר לכם.

(5) מכבה את מסך המחשב או עובר למסך אחר, כאשר בן משפחה מתקרב אליו.

(6) מתבודד ומתנתק מהמשפחה. (יש וילד שהיה קורבן לניצול מיני פורש ממשפחתו ומסתגר בתוך עצמו).



מה יש לעשות?

(1) לשוחח עם הילד ולהסביר לו את הסכנות הכרוכות בקשר עם הפדופיל.

(2) יש לבדוק מה מאחסן הילד במחשב (במידה ואינכם יודעים כיצד לעשות זאת, לא לוותר ולהתייעץ עם שכן או קרוב משפחה).

(3) עקבו אחר חשבון האינטרנט והדוא"ל של ילדכם לאיתור סכומים חריגים.

(4) מקמו את המחשב במקום מרכזי בבית, הראו התעניינות באתרים החביבים על הילד.



למי לפנות? היות וקיים סיכוי שהפדופיל נטפל בו זמנית למספר ילדים, ומדובר בתופעה -יש לפנות למשטרה, אפילו וילדכם הפסיק כבר את הקשר עמו.

האם

Miss Of The Castle​(שולטת) • 7 בדצמ׳ 2005

יש פה בארץ פדופילים?

Tame • 7 בדצמ׳ 2005

רוב ה"סימפטומים" שצויינו במאמר מתאימים ונכונים לגבי כל ילד/ילדה/נער/נערה מתבגרים שמחוברים לאינטרנט.
זה הרי ברור שילד בן 15 שנמצא כרגע באתר פורנו (כן הוא נמצא שם, גם חברים שלו נמצאים שם וזה בכלל לא נורא לדעתי) ינסה לכבות את המסך לפני שמגיעים בני משפחה לצפות בו.
חלקנו אפילו מנסה להסתיר את העובדה שאנחנו בכלוב מפני אנשים.
בנוסף יהיה אפשר למצוא על המחשב שלו גם הרבה חומר פורנוגראפי (הוא וחברים שלו כבר יכולים לפתוח אתר פורנו משל עצמם). הוא יגלוש בשעות הליילה כי אלו הם שעות השיא, בשאר היום יש דברים אחרים לעשות (בנוסף הוא גם ככה מחובר בחיבור של 24/7 כמו כולנו אז ברגע שמשעמם לו - לרוב בליילה- הוא יפתח את המחשב ויחפש תעסוקה).
אה כן, ובלי קשר לאם יש לו אינטרנט או לא, עצם העובדה שהוא בגיל 15 (גיל ההתבגרות) תגרום לו לניתוק מסויים מהמשפחה (ומהילדות בעצם).
זה קצת מזכיר לי את הפרק בסאות'פארק שבו החדשות דיברו על חטיפת ילדים והדבר הבא זה שכל ילד הלך עם מכשיר איתור לוויני על הראש...

בסופו של דבר לדעתי דרך ה"התמודדות" שמציע המאמר היא שגויה.
לרגל אחרי הילד? נו באמת, אין שום דבר שיכול יותר ליצור ניכור בילד מאשר לדעת שההורים שלו מתייחסים אליו כמו לתינוק, מגבילים את החופש שלו ומונעים ממנו פרטיות. אגב, אם לא ויתרתם על חיפוש קבצים במחשב שלו מאחר ואינכם בקיאים וגם פניתם לשכן ואף הוא אינו בקיא - ישנם המון משרדי חקירות שכן בקיאים. חלק מהמנכ"לים שלהם בכלא בגלל פרשת הסוס הטרויאני (פרשת ריגול מחשבים) ואחרי שהם ישתחררו אני לא בטוח שהם ישושו כל כך לעזור לכם, אבל אולי תוכלו למצוא מישהו שידריך אתכם איך להתקין spyware במחשב של הזאטוט...

לדעתי הדרך הטובה ביותר צריכה להיות בחינוך ושיחה של ההורים עם הילד. לעורר בו גם יצר חשדנות טבעי, להעלות את המודעות שלו לסכנות מבלי להתחיל לחקור אותו על מעשיו.
אולי אפילו להגיע איתו לרמה הנשגבת בה הוא מספר בכנות על החיים שלו (נאא... זה אף פעם לא קורה).

מקבי​(מתחלף) • 7 בדצמ׳ 2005

נשמע לי יותר כמו "מדריך לחירבון היחסים עם ילדך והגברת הניכור והניתוק בין הורה לילד על רקע חוסר-הבנה ובורות שלא לדבר על דאגה מיותרת וחסרת-בסיס".

נוריתE • 8 בדצמ׳ 2005

יומנו של פדופיל -
הוא בן 25, ישראלי, קצין לשעבר, שנמשך לילדים.
לפני שבועיים הוא פתח בלוג.


לכתבה ולבלוג :
http://net.nana.co.il/Article/?ArticleID=213304&sid=10
_________________


חשוב שהורים יהיו עם אצבע על הדופק וישמרו על קשר פתוח עם הילדים שלהם בכל מצב וסיטואציה ,זה יכול למנוע כאבי לב.
חשוב שהם ישדרו פתיחות כלפי הילדים והבנה לא בנוסח אם תעשה או אם תספר אתה עלול להענש אותומטי לכן עדיף שתשתוק. היתענינות והבעת עיניין אינן"התערבות מיותרת" או חיטוט שווא. ולא רק בגיל 8 או עשר גם בגיל 16 או 18 האחריות ההוריתלא מסתיימת כשהם מקבלים ת.ז
או מתגייסים.
אנחנו לא צריכים להיות"חברים" ,זה עלול לערער סמכות פרנטלית.אבל במישור מסוים חשוב שהם יבטחו בנו וידעו שתמיד אפשר לגשת ולשתף הכל.
הורה צריך תמיד להיות עם אצבע על הדופק בנוגע לעיסוקים של ילדיו בכל תחום.גם להיות משותף וגם להשגיח.
ועיזבו את כל הדעות החדשניות וכל ה PC מי שחושב ככה, חבל.

פרוץ לחלוטין

bonbi29 • 21 ביוני 2011

והפייסבוק לא ממש תורמים לתופעה...

מזעזע.

--------------
חקירות כלכליות

Mary Jane • 21 ביוני 2011

מעניין אם יש נשים פדופיליות

Lakshmi​(נשלטת) • 21 ביוני 2011

בטח,

זה מחלת נפש כמדומני.
כמו בדס"מ.

Here And There​(נשלטת) • 21 ביוני 2011

כן יש.
זה אומנם יותר נדיר מאשר אצל גברים, אבל זה בהחלט קיים.
חוץ מזה שבכתבה שנורית צירפה יש תגובה של בחורה צעירה שטוענת שהיא נמשכת לילדים.

kasandra​(מתחלפת){jegularis} • 21 ביוני 2011

עם כול הכבוד אני חושבת שהדיאלוג של הורה ילד קצת יותר מורכב ממה מותר ואסור ועניין של סמכויות פטרנאליות.
זה דיאלוג אוליי מהמורכבים ביותר שנזכה לנהל כול חיינו, ובעליי האחריות וההתמסרות הגבוה ביותר שיש.
אני כן מאוד דוגלת בזה שהורה צריך לפתח עם ילדו תקשורת ברמה של מדברים על הכול בבית לא משנה מה זה , (ולא פותחים את העיניים הגדולות אחריי המשפט השני, ולא אומרים אמרתי לך, או נכנסים להיסטריה של מה נעשה עם זה אבל אני כול כך דואגת לך).
דיאלוג בוגר שהילד ירגיש בו בגובה העניים מגיל קטן, שמכבדים את רצונותיו, מקשיבים לדעותיו גם אם הן הכי מופרכות שיש עדיין מקנים להם זכות ולגיטימציה רגשית.
חינוך זה המון עניין של תקשורת וסבלנות, ותסלחו לי כול האימהות החרדתיות למיניהם והאבות הקשים, כי זה מה יש וכך חינכו אתכם, לא קוראים לזה קבלה אהבה ולגיטימציה רגשית, קורעים לזה מקובעות .
שום ילד לא רוצה להרגיש שמעבירים על דעותיו ורגשותיו ביקורת , ובטח שלא ההורה בעיקר שקוע בצדקתו והיסטריות שלו לגביי חלילה שלא יקרה לו משהו רע.
זה מאוד מקשה ומעמיס נפשית, ויוצר תחושה של רצון למצוא מקום שבו כן יקבלו אותך כמי שאתה , ורק מקרב את החיפוש אחר בוגר אחר ביחסים-מגדיל את הסיכוי להגיע לידיים הלא נכונות בגיל צעיר מדיי.

אפשר לבנות דיאלוג שבו יש סמכות להורה ולילד יש בחירה חופשית ועדיין הם חברים טובים , נכון זה לא פשוט ומורכב מאוד ודורש הרבה השקע לאורך הדרך(בינינו הורה שחרד לסמכותו בסופו של דבר עסוק בתסביכים האישיים שלו ולא בטובת הילד), שום ילד לא רוצה לחיות בבית שבו מחטטים לו, בודקים אותו ומצפים ממנו להתנהג כמו סרגל.
למה קוראים לזה בית אם לא כדיי להיות בו מי שאתה מרגיש בלי לספוג ביקורת קבוע בנידון,ולמה אם כול הזמן מבקרים אותך תרצה לחלוק?

חשוב לגרום לילד הרגשה שלא משנה מה מאמינים בו וסומכי עליו , שלו יש את הלגיטימציה להיות הוא עצמו ולא כול הזמן בצפייה ללהיות הכי בסדר.כי בסופו של דבר זה בונה בו אני עצמאי אחראי ומפותח ולא מלא ספקות חששות ומסכות שנאלץ לרכוש בבית כאמצעי הסתגלות וקבלה.