נילי ונילי |
לפני 13 שנים •
30 ביוני 2011
כך תדעי שאת שפחה של חתול
לפני 13 שנים •
30 ביוני 2011
נילי ונילי • 30 ביוני 2011
היה שרשור כזה פעם בפורום חתולים בתפוז. חשבתי לפתוח אחד כזה גם פה.
מוזמנים ומוזמנות להוסיף משלכם. כך תדעי שאת שפחה של חתול: כשמעירים אותך בגסות בארבע בבוקר, כי היא רוצה שתפתחי לה את החלון. כשאת מצייתת, נפרדת מהמיטה החמה ויוצאת החוצה יחפה ועירומה אל הרצפה הקרה רק כדי לפתוח את החלון. כשבלילה הבא את מנסה להירדם לבושה בגטקעס ושלוש שכבות בגדים, ועדיין רועדת מקור מתחת לשמיכה הלא מחממת שלך, רק כי החלטת ללמוד מטעויות ולהשאיר לה את החלון פתוח. כשאת משתמשת בגוגל-טרנסלייט כדי לתרגם מאמר מאתר ברוסית שמסביר על הדרך הנכונה לטיפוח הזנב. כשיש לך חנות חיות קבועה שאת אוהבת, ועוד אחת שאת שונאת שנאה תהומית. כשיש לך את המספר של חנות החיות ושני וטרינרים בספיד דייל. כשאת מתקשרת לחנות החיות להזמין משלוחה והם מזהים את הקול שלך לפי ה"הלו" ומיד פוצחים בשיר. כשאת מנטרת את תדירות ואיכות הקקי-פיפי בארגז החול, את תדירות התרוקנות קערת האוכל, ואת זוית זקיפות הקומה של הזנב. כשכל חריגה מתדירות נורמטיבית מקפיצה אותך לסלולרי, לקבוע תור לוטרינר. כשאת עוברת דירה למושב, מכפיפה את עצמך לנסיעה של שעה הלוך-חזור לעבודה ולגחמותיהם של פקקי תנועה, רק כי החתולות היו צריכות גינה. כשמסעדי הספא (המשענות לידיים) היו פעם מרופדות ועכשיו הן ידיות עץ דקורטיביות. כשאת פוסלת על הסף אפשרות לקניית ספה חדשה כי ממילא היא תראה כמו הישנה בתוך שבוע. כשאת אפילו לא מתעצבנת מזה שאפילו עכשיו, במושב, עם כל גזעי העצים הזמינים בסביבה, החתולות שלך עדיין מתעקשות להשחיז ציפורניים דווקא על הספה. כשהקשר שלך עם השכן החתיך ממול, שאת מתה להכניס למיטה, מתמצה בזה שהוא רואה אותך כמעט כל שבוע, לפחות פעם בשבוע, מסתובבת כמו פסיכית בשש בבוקר בכביש הלומת רעם, סתורת שיער ומפולבלת אישונים, בנעלי הבית הפרוותיות שלך, מחפשת את החתולה. כשאת יודעת שאין לך מה לעשות עם זה מלבד להתבאס בכל פעם מחדש. כשאת חוזרת עייפה ורצוצה מיום עבודה, מתה לישון, אבל סדר הפעולות הקבוע חייב להשמר: ליטוף לכל אחת, ממתקים מהמגירה ולשאול אותן איך היה היום שלהן. לצפות לתשובה. כשאת מסננת זיונים פוטנציאליים ובין שאלות הסינון נמצאת "אתה אלרגי לחתולים?" יותר גבוה בסולם הסינון מ"אתה אוהב לרדת, נכון?" * (יש עוד אבל אני מתבאסת לצאת הפסיכית היחידה) |
|
קייסי |
לפני 13 שנים •
30 ביוני 2011
לפני 13 שנים •
30 ביוני 2011
קייסי • 30 ביוני 2011
כשהפרצוף שלך ושל הפרטנר האחד והיחיד שהשארת לישון פעם באלף שנה משמשים מדרגה לגיטימית לחתול, שדורך עליך כשהוא מנסה להתמתח ולהגיע לחלון (בקומה שניה), בחמש לפנות בוקר, שעה שהוא מנסה לצוד ציפורים עם חיקוי הציפור המשונה שלו. אותו חיקוי בדיוק משמש גם לציד זבובים כושל באישון לילה.
|
|
A v(שולט) |
לפני 13 שנים •
30 ביוני 2011
Re: כך תדעי שאת שפחה של חתול
לפני 13 שנים •
30 ביוני 2011
A v(שולט) • 30 ביוני 2011
נילי ונילי כתב/ה: היה שרשור כזה פעם בפורום חתולים בתפוז. חשבתי לפתוח אחד כזה גם פה.
מוזמנים ומוזמנות להוסיף משלכם. כך תדעי שאת שפחה של חתול: כשמעירים אותך בגסות בארבע בבוקר, כי היא רוצה שתפתחי לה את החלון. כשאת מצייתת, נפרדת מהמיטה החמה ויוצאת החוצה יחפה ועירומה אל הרצפה הקרה רק כדי לפתוח את החלון. כשבלילה הבא את מנסה להירדם לבושה בגטקעס ושלוש שכבות בגדים, ועדיין רועדת מקור מתחת לשמיכה הלא מחממת שלך, רק כי החלטת ללמוד מטעויות ולהשאיר לה את החלון פתוח. כשאת משתמשת בגוגל-טרנסלייט כדי לתרגם מאמר מאתר ברוסית שמסביר על הדרך הנכונה לטיפוח הזנב. כשיש לך חנות חיות קבועה שאת אוהבת, ועוד אחת שאת שונאת שנאה תהומית. כשיש לך את המספר של חנות החיות ושני וטרינרים בספיד דייל. כשאת מתקשרת לחנות החיות להזמין משלוחה והם מזהים את הקול שלך לפי ה"הלו" ומיד פוצחים בשיר. כשאת מנטרת את תדירות ואיכות הקקי-פיפי בארגז החול, את תדירות התרוקנות קערת האוכל, ואת זוית זקיפות הקומה של הזנב. כשכל חריגה מתדירות נורמטיבית מקפיצה אותך לסלולרי, לקבוע תור לוטרינר. כשאת עוברת דירה למושב, מכפיפה את עצמך לנסיעה של שעה הלוך-חזור לעבודה ולגחמותיהם של פקקי תנועה, רק כי החתולות היו צריכות גינה. כשמסעדי הספא (המשענות לידיים) היו פעם מרופדות ועכשיו הן ידיות עץ דקורטיביות. כשאת פוסלת על הסף אפשרות לקניית ספה חדשה כי ממילא היא תראה כמו הישנה בתוך שבוע. כשאת אפילו לא מתעצבנת מזה שאפילו עכשיו, במושב, עם כל גזעי העצים הזמינים בסביבה, החתולות שלך עדיין מתעקשות להשחיז ציפורניים דווקא על הספה. כשהקשר שלך עם השכן החתיך ממול, שאת מתה להכניס למיטה, מתמצה בזה שהוא רואה אותך כמעט כל שבוע, לפחות פעם בשבוע, מסתובבת כמו פסיכית בשש בבוקר בכביש הלומת רעם, סתורת שיער ומפולבלת אישונים, בנעלי הבית הפרוותיות שלך, מחפשת את החתולה. כשאת יודעת שאין לך מה לעשות עם זה מלבד להתבאס בכל פעם מחדש. כשאת חוזרת עייפה ורצוצה מיום עבודה, מתה לישון, אבל סדר הפעולות הקבוע חייב להשמר: ליטוף לכל אחת, ממתקים מהמגירה ולשאול אותן איך היה היום שלהן. לצפות לתשובה. כשאת מסננת זיונים פוטנציאליים ובין שאלות הסינון נמצאת "אתה אלרגי לחתולים?" יותר גבוה בסולם הסינון מ"אתה אוהב לרדת, נכון?" * (יש עוד אבל אני מתבאסת לצאת הפסיכית היחידה) נו עכשיו גם לי ברור למה תמיד העדפתי כלבות... |
|
זאלופון(שולט) |
לפני 13 שנים •
4 ביולי 2011
לפני 13 שנים •
4 ביולי 2011
זאלופון(שולט) • 4 ביולי 2011
כשאתה כותב תגובה לפוסט על חתולים בכלוב, ואז פתאום משהו פרוותי קופץ לך על הברכיים, ואתה עוצר הכל ומלטף אותו, ושוכח מה בעצם רצית לכתוב.
האמת היא שהחתולה שלנו היא יצור די נרצע, אבל יש לה את הדרכים שלה. למשל, סיטואציה לדוגמה: אני: [בהתקף מרץ בלתי אופייני מניח מזרון מול הטלוויזיה מתוך כוונה לדאוג שמתחת לכרס יהיו שריר או שניים] החתולה: [מתבוננת בי בעיניים ערניות ונבונות ומתוך תמיכה מלאה] אני: [נשכב על המזרון] החתולה: [מיד מטפסת עליי ומתכרבלת באופן הכי חמוד ושיפריע במידה הרבה ביותר לכל פעילות ספורטיבית שיכולתי להעלות על הדעת] אני: חתול מתוק שכמוך, אבא מאוד אוהב אותך, אבל הוא רוצה להתעמל עכשיו. אחר כך תשומת לב, טוב? החתולה: [מתבוננת בי במבט חמוד להפליא ומטומטם רצח. ברור שאין לה שום מושג למה אני מתכוון במילה המסתורית "אבא" ושהיא בכלל תיירת. ליתר בטחון היא מחככת את הראש בבטן שלי] אני: [נאנח, מתיישב ומלטף]: טוב, אבל רק קצת. החתולה: [ממהרת לרדת ממני. מלקקת בהפגנתיות את המקום שבו האצבעות המטונפות שלי נגעו] אני: את חתולה איומה ועכשיו אל תפריעי [מרים אותה ומניח אותה במקום מרוחק, שמבלי משים נמצא ליד החבל שבו היא אוהבת לשחק] החתולה: [מייללת. לוקחת את החבל בפה, שומטת אותו ומסתכלת עליי במבט של: "נו?"] אני: [נאנח שוב] את רוצה שאבא ישחק איתך בחבל? החתולה: [מייללת בהתרגשות ונזכרת באורח פלא בכל העברית שלה. כן, אבא נפלא שכמוך, חבל! שולחת כפות, מתחננת ומבטיחה לקרוא לילד הבכור שלה על שמי] אני: טוב, אבל רק קצת [מרים את החבל ומתחיל לטלטל אותו מצד לצד] החתולה: [מסתכלת בי באדישות. ברור שהיא לא מבינה מה היא צריכה לעשות, והרעיון לרדוף אחרי החבל אבסורדי מבחינתה. אין שום ספק שלדעתה אני עושה איזה מעשה טירוף להנאתה הפרטית של נפשי המסוכסכת] אני: [שומט את החבל, מקפל את המזרון, סוגר את הטלוויזיה, מעליב את החתולה ונכנס לכלוב] |
|
Black Lotus(מתחלפת){זאלופון} |
לפני 13 שנים •
4 ביולי 2011
אותה חתולה, עוד מעשים רעים
לפני 13 שנים •
4 ביולי 2011
Black Lotus(מתחלפת){זאלופון} • 4 ביולי 2011
נתחיל מזה שהדבר היחידי בערך שאני אלרגית לו זה החתולה, מה שכמובן גורם לה להעדיף במיוחד את המדפים של הבגדים שלי בארון, את הצד שלי של המיטה, ואת ההתכרבלויות כשאני לא נושמת אחרי הליכה מהירה על ההליכון. אבל למה להקדים את המאוחר? אני על ההליכון, מנסה להכניס לריאותי אוויר (מהול בשערות חתול, אלא מה) כשלפתע נשמעת צעקה מאזור הספה: "נו?" "עוד לא" אני אומרת לחתולה התובענית, "אמא עוד לא סיימה על ההליכון" קילומטר אחרי, עצירה נוספת ושוב יללות של "מה קורה? אני אחכה עוד הרבה לליטופים?" אני במבט זועף: "אל תהיי חצופה יש עוד 2 קילומטר לפנינו!" בקילומטר הבא, אותו הסיפור ואז מגיע המועד המיוחל. אני יורדת מההליכון מתיישבת על הספה וזוכה למפגש קרוב עם הזנב והרקטום של החתולה שאוהבת אותי כל כך. ועוד אנקדוטה קטנה: החתולה שלנו יודעת לדבר עברית כשהיא רוצה (ומסתבר שגם שפות נוספות), ולפיכך גם להעליב. כשאני משדלת אותה להשלים את המשפט "אמא כוסית" היא בוחרת להשלים אותו ב"אמא קו-רבה", אבל אני לא לוקחת את זה קשה, כי שכשאומרים לה שהיא "קטן וח-..." (צ"ל חמוד) היא מנדבת כהשלמה את ה"רא" מיוזמתה. |
|
למדתי מחברה שלי |
לפני 13 שנים •
6 ביולי 2011
מומלץ בחום לכל שפחות ועבדי החתולים באשר הם
לפני 13 שנים •
6 ביולי 2011
למדתי מחברה שלי • 6 ביולי 2011
http://www.youtube.com/user/simonscat?blend=1&ob=4#p/u/1/uOHvZjiDANg
לא להחמיץ אף קטע. מ-ע- ו - ל - ה. אנימציה שצוירה בידי מי שהפנים את מעמדו ואת ההיררכיה השוררת ביקום. |
|
digi's foxy |
לפני 13 שנים •
6 ביולי 2011
לפני 13 שנים •
6 ביולי 2011
digi's foxy • 6 ביולי 2011
כשהבן זוג הפוטנציאלי מפסיק לפנק אותך ועובר לפנק את החתל/ה שלך ואת במקום להתרעם נמסה עד עמקי נשמתך מהחתול שניכנס באמצע
|
|
בלוסום(לא בעסק) |
לפני 13 שנים •
6 ביולי 2011
כשאת כמו פסיכית הזויה
לפני 13 שנים •
6 ביולי 2011
בלוסום(לא בעסק) • 6 ביולי 2011
משוטטת אחריה אחרי שהצ'ילבה יצאה לרעות בחצרות של שכנים, ומחפשת אחריה ושורקת לה כמו איזו פקאצה בכל שעה משעות היום, בכל מצב צבירה שלך - עיפה או לא, לבושה או לא, מסריחה או לא - רק הולכת לחפש אחריה..וכשאת כבר רואה אותה לשבריר שניה - את כולך אסירת תודה שהיא בכלל התקרבה מספיק שתזכי לקמצוץ ממנה.. ושוב היא נעלמת..
|
|
philia' |
לפני 13 שנים •
6 ביולי 2011
Re: מומלץ בחום לכל שפחות ועבדי החתולים באשר הם
לפני 13 שנים •
6 ביולי 2011
philia' • 6 ביולי 2011
למדתי מחברה שלי כתב/ה: http://www.youtube.com/user/simonscat?blend=1&ob=4#p/u/1/uOHvZjiDANg
לא להחמיץ אף קטע. מ-ע- ו - ל - ה. אנימציה שצוירה בידי מי שהפנים את מעמדו ואת ההיררכיה השוררת ביקום. ענק. המנהלים האמיתיים לפחות לפי דעתם. באמת לא להחמיץ אפ-אחד מהקטעים, |
|
קייסי |
לפני 13 שנים •
7 ביולי 2011
לפני 13 שנים •
7 ביולי 2011
קייסי • 7 ביולי 2011
הנה חתול סובלני במיוחד. לי לא היה הכבוד להתקל בכזה. שלי היה מולק לציפור את הראש בביס אחד על רבע מזה.
http://www.youtube.com/watch?v=drZb5oi7xuQ&feature=player_embedded |
|