צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הצינוק - ביזיון.

האמפרי
לפני 13 שנים • 26 ביוני 2011
האמפרי • 26 ביוני 2011
זה כבר עונה שניה של הצינוק?

(לפעמים צינוקוניות משחררת)
מיסי​(נשלטת)
לפני 13 שנים • 26 ביוני 2011
מיסי​(נשלטת) • 26 ביוני 2011
האמפרי כתב/ה:
זה כבר עונה שניה של הצינוק?

(לפעמים צינוקוניות משחררת)


לא הפעם
האמפרי
לפני 13 שנים • 26 ביוני 2011
האמפרי • 26 ביוני 2011
מיסי כתב/ה:
האמפרי כתב/ה:
זה כבר עונה שניה של הצינוק?

(לפעמים צינוקוניות משחררת)


לא הפעם


כי מצינוק ישחרר רק המוות.
(אלא אם כן ויפה שעה)
muscle man​(נשלט)
לפני 13 שנים • 27 ביוני 2011

תגובתי בנושא שחרור מחבלים

muscle man​(נשלט) • 27 ביוני 2011
[B]
אקדים ואומר שלרוב איני נוהג לשלוח פה הודעות ארוכות ומפורטות מפאת חוסר בזמן, אבל הנושא דידן כ"כ בוער בעורקיי ועל כן אחרוג ממנהגי, ואכתוב הודעה שתביע את דעתי.

אקדים את הסוף ואומר שדעתי הברורה היא שאסור למדינת ישראל ולעומד בראשה, להסכים לצורה כזו או אחרת של שחרור מחבלים והחלפתם בגלעד שליט. חשבתי שאהיה מהבודדים בדיון שכזה שיצדד בדיעה זו, אך לאחר שקראתי את כל התגובות בשרשור הזה נוכחתי לדעת שאינם כך פני הדברים.
דווקא מאחר ודעתי היא כזו, אשמח בעיקר אם החולקים עלי, אשר ללא ספק דעתם מכובדת בעיני, יקראו את מה שכתבתי.

ישנם כמה דברים בסיסיים ומהותיים שחשוב לי להבהיר בנוגע לכך:
הדבר הראשון הוא האמירה, שראש הממשלה מר בנימין נתניהו "מנותק" ונמצא לו במגדל השן, וצריך לעורר אותו ולהזכיר לו שיש חייל שבוי שחובה עליו לשחרר.
זה מוזר בעיני שכל התקשורת מציירת זאת כך, הרי ברור לכולנו שבהתקרב הבחירות ומאחר ורה"מ הוא בסופו של דבר פוליטיקאי, הצעד המבריק והמועיל ביותר בשבילו, יהיה לעשות עסקה ולחתום עליה בכל מחיר. תחשבו על זה. שחרור של גלעד שליט והצגתו שוב כאזרח משוחרר וחופשי, יכולים להוות מכה ניצחת וטריגר מטורף לבחירתו של נתניהו לקדנציה שניה. נתניהו יצטייר כגיבור המשיב את חייליו הביתה, ולכולנו ברור שלא מעט מנדטים יעברו לליכוד בשל כך(אותם מנדטים שהם יאבדו בשל מחירי הנדל"ן הגואים).
לסיכום: ברור שלנתניהו מבחינה אישית יש אינטרס לחתום ולאשר כל עיסקה שהיא, וכל כן חובה עלינו לומר שאי הסכמתו נובעת משיקולים הגיונים ומרצון בטובתה של מדינת ישראל, ולא מישקולים זרים, או חס וחלילה מחוסר אכפתיות.

הדבר השני שראוי להבהיר הוא שמדינה בשונה ממשפחה או מסגרת של חיים כזו או אחרת, צריכה וחייבת לפעול על פי השכל וההגיון. על פי נורמות ושיקולים העלולים להצטייר כ"קרים", על מנת לדאוג לבטחונה ויציבותה, בשונה ממשפחה שם לעיתים הרגש הוא מעל הכל.
מכיוון שכך, ישנו מצב תיאורטי בו המדינה והעומד בראשה כנציגה, יכריעו כי טובתה של מדינת ישראל נוגד בשלב זה כל שיקול רגשי כזה או אחר, ואף להחליט כי למרות הסבל והכאב הבלתי נתפס בו נתון גלעד, וממילא סובלת מכך משפחתו, שחרורו הוא בלתי אפשרי כרגע, מאחר וזה יפגע בבטחון ישראל, תושביה , אזרחיה וחייליה.
אם תשאלו האם אני דוגל בדיעה שיש להשאיר את גלעד להינמק בכלא? תשובתי היא שיש למצוא פתרון אחר, אבל לכך עוד אגיע בסוף הודעתי.

המצדדים בדיעה שיש לעשות כל מאמץ על מנת לעורר את המודעות בנושא גלעד שליט העלו מספר רב של טענות, שלדעתם מחייבות להביא את ישראל לביצוע עסקה זו או אחרת. מחוייב אני לציין שיש בכולן מן האמת במידה מסויימת, אך אנסה להסביר מדוע לעניות דעתי, מסקנתם שגויה.

בשרשור הזה ובמקומות רבים בציבור ובעיקר בתקשורת, הועלו לא מעט טענות כגון:
1)"לא מפקירים חייל בשטח"- המדינה שלחה אותו להילחם, ועל כן מחוייבת מוסרית להשיבו.
2)שבי הוא דבר בלתי אנושי(כך על פי עדות של חיילים שנפלו בעבר בשבי), והדמיון האנושי בכלל והיהודי בפרט, לא מסוגל לתאר את עוצמת סבלו וכאבו של גלעד.
3)מדינת ישראל וצה"ל מסוגלים להתמודד, עם שחרורם של כאלף מחבלים.
4)גם אם שחרורם יגרום לאי אלו הרוגים(בלי להיכנס לבעיות מילויות ומתמטיות), עדיף לשחרר אדם מסויים שידוע שללא ספק חייו יינצלו, מאשר מצב של ספק בו איננו יודעים אם בכלל ומי עלולים למות.
5)אם היו חוטפים את הבן או האח שלכם, גם אתם הייתם חושבים שאין גבול למחיר אותו צריך לשלם.

אנסה לענות בקצרה על הטענות האלו:

1+2)בעמוד 6 אם אינני טועה, כתב אחד המגיבים הודעה מדוייקת ונהירה בנוגע לשאלה זו, וכדאי לטעמי לכל בר דעת לקרוא את הודעתו פעמיים לפחות. אוסיף רק ואציין שישנה טעות בסיסית בתפיסה של האזרח והחייל אל מול המדינה. צה"ל נוסד והוקם כגוף צבאי שמטרתו לשמור ולהגן על המדינה מפני התוקפים אותה, וכמובן להגן על אזרחיה באשר הם.
המטרה הבסיסית של כל חייל המתגייס לצה"ל(וודאי שדבר זה מתחדד אצל חיילים קרביים), הוא קודם כל להגן על בטחון המדינה ושלום אזרחיה, ורק לאחר מכן לדאוג לשלומו האישי ולבריאות חבריו ליחידה.
ההסכם בין המדינה לחייל אותו עובר כל חייל בטקס ההשבעה הוא הדדי. החייל נשבע אמונים למדינה ומצהיר או נשבע שהוא מוכן להקריב למענה את חייו, והמדינה במקביל מתחייבת לנסות לדאוג לשלומו ולעשות כל שביכולתה להשיבו לחיק משפחתו בשלום.
אבל....
כשהערכים האלה מתנגשים ברור לכל שהמדינה קודמת לחייל. המדינה והנצחון בקרב, חשובים יותר משאר בריאותו של כל חייל באשר הוא, ועל כן כשעומדות התחייבויות אלו אחת מול השניה, למרות הכאב והקושי הנורא שבהחלטה כעין זו, נאלצים אנו לבחור בטובת המדינה ובטחונה, גם אם הדבר פוגע באופן ישיר בבריאותו ואף מצריך את הקרבת חייו של החייל.

גם אני חתמתי על המכתב שהוזכר כאן בשחרור. בוודאי תאמרו לי שאם חס וחלילה הייתי נחטף בעצמי הייתי משנה את דעתי. ואף משפחתי היתה משנה את דעתה. זה נכון ככל הנראה כי איננו מלאכים, אולם כאן ההחלטה לא צריכה להיות של משפחת שליט או של החייל החטוף, אלא של המדינה, ומכיוון שכך השיקול והחחלטה צריך להיות על פי ההגיון ולא על פי הרגש.

3) זה טוב ויפה מה שאמרו ראשי השב"כ בעבר בנוגע לכך שישראל תוכל להתמודד עם שחרורם, אך יש לזכור שדעתם מעט מוטית. הדבר הראשון הוא שלחלקם יש כבר שיקולים ושאיפות פוליטיות כאלה ואחרות, ונוח הרבה יותר להצטייר כאלה ששייכים למחנה שליט מאשר חס וחלילה למתנגדיו(למרות שאני מאוד לא אוהב שמגדירים זאת כך).
מאיר דגן ציין במספרים מפורטים שאינם ניתנים להפרכה מהי כמות האנשים שקיפחה את חייהם בעקבות עסקת טננבאום. ניתן גם להזכיר לצעירים שבינינו שעסקת ג'יבריל(שהיתה שנתיים בדיוק לפני שנולדתי), בה שוחררו 1150 מחבלים תמורת 3 חיילים חטופים, היוותה את התשתית המרכזית להיווצרותה והתפרצותה של האינתיפאדה הראשונה שנתיים לאחר מכן, וכמדומה לי שיודו בכך כל ראשי השב"כ לדורותיהם.

עוד דבר שלא נתנו עליו את הדעת הוא המוטיבציה של מחבלים שהשתחררו או כאלה חדשים המתלבטים אם להיכנס "לתחום" לאחר שהם רואים שגם "ארכי-טרוריסטים" כדוגמת הרוצח השפל סמיר קונטאר שרצח במו ידיו את בני משפחת הרן יוצא מכלאו, בשל עיסקאות שבויים כאלה ואחרות.
אם בעסקת שליט מתוכנן לצאת מי שהיה המוח והמתכנן של הפיגוע במלון פארק, תחשבו רק מעט על מה זה גורם למחבל הבא שמתלבט אם לארגן ושלוח מחבל מתאבד? הוא יודע שבעתיד ייטפו עוד ועוד חיילים ובשלב כזה או אחר גם הוא ישוחרר לביתו.


4) במצב של שחרור מחבלים השאלה היא לא האם יירצחו ישראלים אלא מתי? ברור לכולם שהעבודה הסיזיפית עליה עבד צה"ל בחמש השנים האחרונות למיגור קיני הטרור ביהודה ושומרון, אשר עלו בלא מעט חיי אדם של חיילים מיחידות כאלו ואחרות, תרד לטמיון. הסיבה שכרגע אין אינתיפאדה קשורה גם לאינטרסים של החמאס שמעדיף כרגע שקט יחסי, וגם בשל עבודה מדהימה של צהל וכוחות הבטחון בתוך שטחי איי למיגור הטרור. שחרור מחבלים "מנוסים" יהיה ללא ספק הטריגר שיוביל מתישהו לאינתיפאדה השלישית(גם אם זה יקח שנה או שנתיים- עיין ערך עיסקת ג'יבריל).

5)אחי הצעיר נמצא כרגע בשירות סדיר ביחידה קרבית ואיכותית. בשיחות איתו גם הוא הבהיר שלו היו שואלים אותו היה חותם על המסמך המדובר, וכי הוא מבין שבלובשו את מדי הזית הירוקים, הוא בעצם מקדיש ומוכן למסור את חייו למען המדינה.

אספר לכם שבמהלך מבצע "עופר יצוקה" נהרג סרן יונתן נתנאל מהצנחנים, כתוצאה מטעות מרה ודו"צ נוראי. משפחתו היתה יכולה לתקוף את צה"ל בחמת זעם ולנסות למצוא אשמים הן ברמת השטח והן ברמת הפיקוד. אך הפלא הוא שלמרות הסבל והכאב העצום שחשו, הם חיבקו את צה"ל ואמרו שהם מבינים שבמלחמה יש טעויות נוראיות כאלה, ועל כן בקשתם היחידה היא שצה"ל יתחקר את האירוע על מנת להשתפר ולמנוע כשלים כאלו בעתיד, ולא בכדי למצוא אשמים ולערוף ראשים. החיילים שירו על בנם אף הגיעו לביתם ושוחח עמם, וכך הובהר להן על ידי המשפחה שהם אינם אשמים, ושיש להם זכות על כך שהם חיילים ונלחמים על הגנת המולדת.

מה הפתרון שאני מציע? זה מעט ארוך להסביר, ועל כן אשאיר זאת ברשותכם למחר.
אני חושב שזה מספיק לבינתיים. אם ישנם טעויות כתיב או טעויות תחביר כאלה ואחרות, אבקש שתסתכלו על השעה בה זה נכתב, ותמחלו לי מראש על כך.

כמו כן חשוב לי מאוד לציין שגם אני כאזרח המדינה וכחייל סדיר בעבר ומילואימניק בהווה, מבין עמוקות את כאבה של המשפחה, ואת הצורך האמיתי של כולנו לראות את גלעד שב בריא ושלם לביתו.
אשמח לתגובות. [B][align=justify]
the rain song
לפני 13 שנים • 27 ביוני 2011
the rain song • 27 ביוני 2011
אני עדיין לא יודעת מה כדאי וראוי לעשות. כאחת מהציבור אני מתכוונת.
אף תגובה לא הצליחה לשכנע אותי לעלות על הבריקדות ולעשות לייק בכל מקום אפשרי
או לשתוק ולקוות שיש אנשים שיודעים מה הם עושים.
אני עדיין מתפללת ומייחלת ומאחלת לגלעד שליט להפוך לאנונימי בקרוב מאוד.
שחיפוש שמו בגוגל לא יתן ולו תוצאת אחת
שיזכה לפתוח דף בפייסבוק עם תמונה אחרת(!),
שיכתוב שהוא במערכת יחסים ואפילו נשוי, שיפרסם תמונות של הילדים שלו, שירשום סטטוסים מצחיקים ומטופשים.
שיזכה לעשות שיתוף ולייק לאחרים
שיהיו לו קצת חברים
גם משכורת מינימום היא בסדר גמור בעיני
שלא יהיה סמל
ולא דגל
לא סיסמאות
ולא קוטג'
אמן אמן אמן אמן אמן
כן יהי רצון
A v​(שולט)
לפני 13 שנים • 27 ביוני 2011

פוליטיקה בגרוש..

A v​(שולט) • 27 ביוני 2011
חיים של כל חייל שווים הרבה.

אך בסופו של דבר,הפוליטקאים לא תמיד רואים חייל ילד בן חבר אח.

הוא נתון מספר.ואישית מאמין שכל ראש ממשלה שכיהן ב5 השנים האחרונות שבר את הראש איך להחזיר את גילעד.

ואל תשכחו שנעשו כמה דברים.

הסגר על עזה,בא כדי למנוע את העברתו של גלעד אל מחוץ לעזה.

מבצע צבאי רחב היקף,שלא בא רק כדי למנוע את ירי הקסאמים. אלא מחשבה שאולי יצליחו לאתר את גלעד.

אני כן מאמין שבחדרי חדרים נעשים הרבה מאמצים ומופעלים לחצים.

ואתם יודעים מה,חסר להם שלא הייתי מאמין בזה.

מישהו זוכר את נחשון וקסמן ז"ל? הוא גם נחטף,נעשתה פעולה לחלץ אותו.נחשון נהרג.

חייל אחר נהרג בפעולה,וחייל אחר חבר ילדות שלי מת כשלושה חודשים לאחר מכן בגלל פציעת ראש קשה מהפעולה.

אז לא היתה תקשורת לוחצת,לא היו הפגנות והזדהויות.לא היה פייסבוק..

המסקנה שלי (ואולי אני טועה) ומצטער מראש אין לי ממש הרבה יכולת להגן על המסקנה.

שהתקשורת בעצם מזיקה לגלעד.!

היום בשירשור הזה הבנתי שיש עצומות..נגד שיחרורו? או לפחות ככה זה משתמע.

אני לא חושב שיש אחד שלא רוצה שגלעד יחזור,הויכוח הוא על המחיר..

ואם המחיר היה כסף.לא בעיה לשלם

אם המחיר היה אדמה.לא בעיה לשלם

אם המחיר הוא חיי אדם אחרים שייפגעו מכאלה שישתחררו.אז כאן יש בעיה.

וקראתי את התגובות,,ששאלו מה היום הם לא רוצים לפגוע? בטח שכן.

אבל הרבה מהמנהיגים מאלה שיכולים לשכנע לתכנן לבצע פעולות כאלה נמצאים מאחורי סורג ובריח.להזכירכם זו המטרה שכינסו אותם לשם.

בעד החזרה של גלעד.

מבחינתי לחרב את עזה,להפוך כל אבן להרוס כל בניין לחפור ולחרוש אותה עד שימצאו אותו.

ושוב אני אומר,לא הייתי רוצה לשבת במקום אף אחד שצריך להחליט אם לשחרר אסירים תמורתו.

Av
הדורבנים​(נשלט)
לפני 13 שנים • 2 ביולי 2011
הדורבנים​(נשלט) • 2 ביולי 2011
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4089987,00.html

מעניין וחשוב לקרוא. האמת, הצדק וההגיון ללא ספק לא נמצאים רק בצד אחד במקרה זה.
ג'ולי​(לא בעסק)
לפני 13 שנים • 3 ביולי 2011
ג'ולי​(לא בעסק) • 3 ביולי 2011
מעט מאד פעמים ומקרים בהם ההגיון והצדק נמצאים רק בצד אחד.

הבעיה הגדולה של כל מקבלי ההחלטות בעניין גלעד שלי, הוא חוסר האונים המביא לחוסר אונות.