שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אל תגעו לי בשואה

קליגולה קיסר​(שולט)
לפני 20 שנים • 25 במאי 2004

אל תגעו לי בשואה

יש לי חבר שכל פעם שהוא פוגש אותי, הוא מברך אותי במועל יד זיג היילי, ועם ידו השנייה עושה שפם קטן של היטלר, (צריך הרבה קורדינאציה בשביל לעשות מהלך גופני כזה, אני עדיין מתאמן), ועל כל פנים, כל פעם שהוא עושה את זה אני נקרע מצחוק...

אני גם נורא אוהב בדיחות שואה, הן קורעות אותי מצחוק...

שחברים שלי חזרו מביקור במחנות בפולין, החוויה הכי חזקה שלהם הייתה החשפנית במועדון בוורשה...

חלק גדול ממשפחתי נספה בשואה בדרך זו או אחרת...

לא חושב שהיה מפקד אחד שהיה לי בצבא שלא זכה ממני לכינוי "נאצי", (שלא בפניו לצערי-אני לא אוהב אוכל של כלא צבאי)

אז האם אני אדם מוסרי? או שאולי אני חרא של בן-אדם? אולי אני בעצם נאצי בעצמי...?

אלפי מאמרים, ספרים ומסות נכתבו על חוסר היכולת שלנו לתאר את המספר הזה : 6,000,000

אינני סבור שאף אחד מאותם הוגים הצליח בכלל לתאר אפילו את אותה חוסר יכולת עצמה, כל שכן את המספר עצמו...

אולי יש פה איזה שהוא גאון שיכול?

אלא היו כמה נקודות למחשבה שמופנות לאנשי הפורום בהקשר למאבקי השואה שנערכו פה ביומיים האחרונים... הפרובוקציה עליי...
כלובי
לפני 20 שנים • 25 במאי 2004
כלובי • 25 במאי 2004
אין שום בעיה עם זה גם בעיני כאשר זה נאמר בבדיחות הדעת בין חברים וכאשר הכוונות ברורות.
בדיחות על השואה, חיקויים של ההליכה של היטלר (כמו במלון של פולטי) זה מקובל בעיני כל עוד אין ניצול שואה שעלול להפגע מזה בסביבה.

אבל כשזה נעשה בקונוטציות אחרות יש לזה משמעויות חזקות מאד. אין משהו יותר טעון מזה שאפשר להגיד ליהודי או כמעט לכל אדם.

שאלה של תזמון.
Cloud_Lord​(שולט)
לפני 20 שנים • 25 במאי 2004
Cloud_Lord​(שולט) • 25 במאי 2004
ואני את דעתי על שימוש כלשהו בנושא הזה של נאצים כבר אמרתי.
לקרוא למפקד בצה"ל נאצי כי הוא מקשה עליך את החיים רק מראה כמה זילות וקלות דעת יש לשימוש במילה הזאת.

אבל, זאת דעתי.

שכל אחד יעשה מה שבא לו - רק לא בפני.
סכיזופרניה של הילדות​(נשלטת)
לפני 20 שנים • 25 במאי 2004

גם אני ככה

בדיחות שואה מצחיקות אותי, ולא רק שואה, הומור שחור בכלליות מצחיק אותי. ואני ממש לא חושבת שזה מעיד על זילות בשואה. אולי עוד אפשר להגיד לי שאני מזלזלת בשואה, אבל ממש אי אפשר להגיד שאני צוחקת מבדיחות סרטן מתוך זלזול. להגיד לי את זה יהיה חוסר הבנה, התנשאות והיכנסות לשטח הפרטי שלי. (אבא שלי נפטר מסרטן) הומור שחור זו דרך התמודדות שלי עם מה שכואב לי. ומשום מה, למרות שהשואה לא קרתה לי, והמשפכה שלי לא נספתה שם, אני עדיין לוקחת את זה קשה. כשאני קוראת למישהו נאצי, זה לא בגלל שהוא מגעיל אלי או שאני לא אוהבת אותו, אלה בגלל שיש לו תכונות שמזכירות לי נאציזם, גזענות למשל, וחוסר ערך לחיי אדם הן תכונות שכאלה.
מי שאומר שהמילה נאצים שמורה אך ורק לאותם שנים באוצו מקום בו קרתה השואה, משקר, לפי דעתי, שקר נוראי. השואה קרתה בעולם הזה, בעולם המודרני, באירופה, לא מזמן. האנשים שעשו אותה (ואני לא מדברת על המנהיגות, אני מדברת על כל החברה שתמכה בזה, שבלעדייה לא הייתה אפשרות לקיום השואה) היו בני אדם, חלקם טובים פחות וחלקם טובים יותר, אבל כולם היו בני אדם רגילים לגמריי, שלא חשבו מספיק. נאצי זה לא מילה מנוטקת אלה מילה מאוד מאוד מציאותית והבריחה מהשימוש בה רק מרחיקה את ההבנה של מה באמת קרה בשואה ואיך לגרום לזה שהיא לא תקרה שוב (ושוב, אני לא מדברת על איך להגן על העם היהודי, אלה איך למנוע גזענות ורצח עם)

אז זו דעתי. הומור שחור זו אחת הדרכים לתאר מציאות, ושואה, מה לעשות זו מציאות שהייתה.
אז נכון, לא כדאי לספר בדיחות שואה מול ניצולי שואה או משהו חסר טקט שכזה, אבל כל עוד זה נעשה באיזושהי רמה של הגיון בריא, זה בסדר גמור. ואין בזה שום בעיה מוסרית.

חג שמח.
קליגולה קיסר​(שולט)
לפני 20 שנים • 25 במאי 2004
Cloud_Lord כתב/ה:
.
לקרוא למפקד בצה"ל נאצי כי הוא מקשה עליך את החיים רק מראה כמה זילות וקלות דעת יש לשימוש במילה הזאת.

.



אבל הוא באמת היה "נאצי"...
מאיה​(נשלטת)
לפני 20 שנים • 25 במאי 2004
מאיה​(נשלטת) • 25 במאי 2004
קלאוד לורד , לגמרי איתך.

מבחינתי הומור שחור של התמודדות רק כאשר מדובר בי ומי שמכיר אותי יודע כמה אני מתבדחת על חשבון עצמי וחוויות שעברתי , אבל זה רק בגלל שאני לעצמי.
לעולם לא ארשה לעצמי לצחוק או להתבדח מול מישהו אחר גם אם זה על אותו הנושא וגם כי אני כביכול באותה הצלחת.
כי אם אני לא מכירה את האדם לעולם לא אדע לחשב את רמת הרגישות שלו.

הומור שחור על חשבון אחרים , זה חוסר רגישות והתחשבות. אף אחד לא באמת היה שם מכאן שלאף אחד באמת יש זכות להתבדח על זה.

כל אחד באמת וה"זה" שלו , כאמור לפניי , רק לא לידי.
TV_Eye​(שולט)
לפני 20 שנים • 26 במאי 2004
TV_Eye​(שולט) • 26 במאי 2004
הומור שחור על חשבון אחרים , זה חוסר רגישות והתחשבות. אף אחד לא באמת היה שם מכאן שלאף אחד באמת יש זכות להתבדח על זה.

אז זהוא שזה לא על חשבון אחרים העם שלנו זה מי שנלקח שם נישרף שם ונירצח שם
המשפחה שלנו זה מי שנספתה שם
הסאבתות והסאבים שלנו הם מי שסיפרו לנו את החוויות

לכן זה שלנו ולנו מותר לצחוק על עצמנו
ניקול בעקבגבוה​(שולטת)
לפני 20 שנים • 26 במאי 2004
לעיתים הדרך להתמודד עם כאב הוא דרך הומור, זה לא הופך אותנו לחסרי רגישות או ללא נורמאליים, להפך, זו דרך לשמור על שפיות.
עוד לא נתקלתי באדם שתמונות מיום השואה , סרטים דוקומנטריים או סיפורים אישיים לא נגעו לליבם ואפילו גרמו להזלת דמעה.
חבר'ה, אתם נורמאליים.
ניקול בעקבגבוה​(שולטת)
לפני 20 שנים • 26 במאי 2004
[quote="ניקול בעקבגבוה"]לעיתים הדרך להתמודד עם כאב הוא דרך הומור, זה לא הופך אותנו לחסרי רגישות או ללא נורמאליים, להפך, זו דרך לשמור על שפיות.
עוד לא נתקלתי באדם שתמונות מיום השואה , סרטים דוקומנטריים או סיפורים אישיים לא נגעו לליבו ואפילו גרמו להזלת דמעה.
חבר'ה, אתם נורמאליים.[