בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

המזווג

Mary Jane
לפני 13 שנים • 19 ביולי 2011

Re: מואה, הורסת שמחות

Mary Jane • 19 ביולי 2011
בכוח המוח כתב/ה:


אבל זה לא כיף בלי מלחמות אגו של זכרים.
בכלל, זה לא כיף בלי זכרים, לא?....


בטח שלא כיף, מי ישרת אותנו אם לא הם...
; )
פרלין​(נשלטת){ש}
לפני 13 שנים • 19 ביולי 2011

שאלוהים יציל את כולנו מעולם עד כדי כך מתוקן

פרלין​(נשלטת){ש} • 19 ביולי 2011
כתוב היטב למרות שלא גירה אותי בכלל.

מצד שני, כל כך העציב אותי.
בחיי, בכוח, מיילדום או פמדום או כולם-דום. זה היה אחד הטקסטים העצובים שקראתי.
kasandra​(מתחלפת){jegularis}
לפני 13 שנים • 19 ביולי 2011
kasandra​(מתחלפת){jegularis} • 19 ביולי 2011
בכוח, את יודעת שאני מאוד אוהבת את הכתיבה שלך באופן כללי,אך יחד עם זאת הסיפור הזה כתוב היטב אבל מה שעומד מאחוריו...
האם באמת את מרגישה שהיית רוצה לחיות בעולם כזה?
זה נכון כולנו שולטים ב.. ובו זמנית נשלטים של מישהו כול זה עובדות החיים של כולנו.
העולם שאת מציירת כתוב טוב והסיבה לכך היא שהוא גורם לי להזיל דמעה בקריאתו(אולי אני סתם פרה רגשנית לכי תדעיicon_smile.gif ,אך החיים בעולם שאין בו שום מקום לרגש אישי נפשי רגשי ואמיתי לא מעוררים בי רצון לחיות בו.
תשאלי את עצמך לאיך מרגישים חיו של ילד במרדף אחר להיות מזווג, בחינוך לזה שזה העליונות האולטימטיבית. פתאום יום אחד בגיל ה 30 שלו הוא מגיע ללשכה ואומרים לו מתנצלים , אז מה עם נולדת מאחד כזה אתה רחוק מאוד מלהיות הוא, לך לא מגיע שיהיו לך.
תחשבי מה מרגיש בנאדם שאושרו המשפחתי והאישי תלויים באיזה "בכיר שמחליט" עבורו ובמקומו למה ואיך הוא ראוי ומה יהיה מעמדו העתידי בחייו האישיים.

איך מרגישה האישה שצריכה להרות וללדת רק לפי החלטת הלשכה , ומותר לה להתעבר רק מגבר מסוים ולא מבן זוגה האהוב?

זה נכון שבעולם שלנו יש המון זבל שהייה צריך לאסור עליו מלך התחילה להיוולד ובטח שלא להוליד כמוהו, אך יחד עם זאת מה יקרה לכול אלו שנולדו בחסד ויצאו גדולים מכול השאר?

העולם שלנו הרבה פעמים עושה לי חשק לברוח לאי בודד (וזה עוד בהתחשב בעובדה שאני לא קוראת עיתונים ולא רואה טלויזיה), העולם שאת מציירת עושה לי חשק פשוט לא להיולד .

יא הומו שכמותך
icon_lol.gif icon_lol.gif icon_lol.gif icon_lol.gif icon_lol.gif
בכוח המוח​(שולטת)
לפני 13 שנים • 19 ביולי 2011

פרלין וקסנדרה

בכוח המוח​(שולטת) • 19 ביולי 2011
אני יכולה להבין את מה שאת אומרת, פרלין
אבל פרלין, החיים שלנו, הם גם עצובים, ממש כמו שהם היום. אנחנו רק רגילים לעצב הזה ולא לעצב אחר, עד שאנחנו מחשיבים אותו כ"חלק מהחיים".
פעם למשל "זכות הלילה הראשון" היה פעם פשוט "חלק מהחיים", כמו שהעבדות המודרנית היא "חלק מהחיים", כמו הבירוקרטיה, וגזילת חירויות מסויימות ע"י השלטון היא "חלק מהחיים".
כמו זה שיש אחוז קטן מאוד שמחזיק ברוב ההון בעולם וזה "חלק מהחיים", ואחרים, רבים בעיקר "שורדים" וחיים חיים קשים, ומנסים גם להמשיך לחיות כמו פעם ולהביא ילדים שגידולם וחינוכם עולים משאבים וכסף שאינם בנמצא אם הם לא על חשבונם באופן ממשי, כי כך כולם נוהגים בלי שאף אחד מספר לאף אחד שהחלק הזה שהוא "חלק מהחיים", הוא חלק מאוד קשה, עד שבקושי יש לנו יכולת להתמודד עם מה שמציירים לנו ואיך שמציירים לנו שצריך לחיות אותם, ובין המציאות עצמה ששונה לגמרי.

אז כן, אנחנו מתרבים, הרבה יותר מדי, ויודעים להתאים אותם למציאות המשתנה, קצת פחות מדי.
ואולי באמת יש צורך לבחון שינוי במערכים הבסיסיים החברתיים שלנו - המשפחה.

אני אגיד לך איך אני רואה את זה בעולם "מתוקן" קסנדרה, ואני יודעת שהתגובה הזו לא תזכה להרבה חיבה:
החיים השתנו מאוד, וצריך לבצע התאמות. אנחנו בפיצוץ אוכלוסין שמקשה על הכדור הזה ועלינו את החיים. צריך לבצע מאתמול פיקוח על הילודה. צריך לבחון מאתמול מי כשיר להיות הורה, וצריך לאפשר לרוב האנשים לחיות את חייהם, חיים מלאים ומהנים בלי להרגיש שהם מפספסים את אחת החוויות הכי גדולות שלהם אם לא הביאו ילדים. זה יפנה משאבים לתרבות, להנאה, לזוגיות, או לכל תקשורת רגשית-מינית חברתית אחרת.

אלה שירצו מאוד יעמדו בתקנים ויביאו ילדים תחת פיקוח מספרי ופיקוח חינוכי.
אני בעד שאנשים מתאימים יביאו ילדים לעולם ואחרים מתאימים יגדלו אותם. אני בעד גידול של רובם לא בתנאי תא משפחתי מסורתי, אלא תחת פיקוח וטיפוח מקצועי המספק להם מגוון רחב של צרכים, מאפשר לאבחן אותם ולייעד אותם לתחומים ספציפיים, ותוך כדי לדלל באופן משמעותי את כדור הארץ בתוך מספר עשרות שנים.

זהו. זה כמובן מפורט הרבה יותר מזה, אבל זה מספיק לעכשיו. אתם יכולים לסקול אותי באבנים עכשיו.
שולה פנינים
לפני 13 שנים • 19 ביולי 2011
שולה פנינים • 19 ביולי 2011
אז זאת האוטופיה שלך?
אני לעומתך בעד שלום עולמי והתיישבות בכוכבי לכת ראויים ליישוב.
אגב, תיק שחור קטן זה סיפור קצר. icon_cool.gif
kasandra​(מתחלפת){jegularis}
לפני 13 שנים • 19 ביולי 2011

Re: פרלין וקסנדרה

kasandra​(מתחלפת){jegularis} • 19 ביולי 2011
בכוח המוח כתב/ה:
אני יכולה להבין את מה שאת אומרת, פרלין
אבל פרלין, החיים שלנו, הם גם עצובים, ממש כמו שהם היום. אנחנו רק רגילים לעצב הזה ולא לעצב אחר, עד שאנחנו מחשיבים אותו כ"חלק מהחיים".
פעם למשל "זכות הלילה הראשון" היה פעם פשוט "חלק מהחיים", כמו שהעבדות המודרנית היא "חלק מהחיים", כמו הבירוקרטיה, וגזילת חירויות מסויימות ע"י השלטון היא "חלק מהחיים".
כמו זה שיש אחוז קטן מאוד שמחזיק ברוב ההון בעולם וזה "חלק מהחיים", ואחרים, רבים בעיקר "שורדים" וחיים חיים קשים, ומנסים גם להמשיך לחיות כמו פעם ולהביא ילדים שגידולם וחינוכם עולים משאבים וכסף שאינם בנמצא אם הם לא על חשבונם באופן ממשי, כי כך כולם נוהגים בלי שאף אחד מספר לאף אחד שהחלק הזה שהוא "חלק מהחיים", הוא חלק מאוד קשה, עד שבקושי יש לנו יכולת להתמודד עם מה שמציירים לנו ואיך שמציירים לנו שצריך לחיות אותם, ובין המציאות עצמה ששונה לגמרי.

אז כן, אנחנו מתרבים, הרבה יותר מדי, ויודעים להתאים אותם למציאות המשתנה, קצת פחות מדי.
ואולי באמת יש צורך לבחון שינוי במערכים הבסיסיים החברתיים שלנו - המשפחה.

אני אגיד לך איך אני רואה את זה בעולם "מתוקן" קסנדרה, ואני יודעת שהתגובה הזו לא תזכה להרבה חיבה:
החיים השתנו מאוד, וצריך לבצע התאמות. אנחנו בפיצוץ אוכלוסין שמקשה על הכדור הזה ועלינו את החיים. צריך לבצע מאתמול פיקוח על הילודה. צריך לבחון מאתמול מי כשיר להיות הורה, וצריך לאפשר לרוב האנשים לחיות את חייהם, חיים מלאים ומהנים בלי להרגיש שהם מפספסים את אחת החוויות הכי גדולות שלהם אם לא הביאו ילדים. זה יפנה משאבים לתרבות, להנאה, לזוגיות, או לכל תקשורת רגשית-מינית חברתית אחרת.
.


עם כול זה בכוח הסכמתי ,זה עובדות החיים שלנו בין אם אנחנו אוהבים אותם ובין עם לא.
אם תשאלי אותי חלק גדול מאותם האנשים מביא ילדים כחסך לחוסר ההגשמה העצמית שלהם , והילד מהווה כלי לאותה תחושה של אני מצליח ואני שווה ועשיתי משהו בעולם הזה.
למרות שאם נחשוב על זה לרגע ילד הוא לא חפץ או אמצעי להגשמה והשגת מטרות, וההורה צריך לשאוף להגשים את עצמו ולהרגיש שלם גם ללא נוכחות הילד בחייו, למרות שההורות היא חוויה גדולה ועוצמתית.

יחד עם זאת הדרך שאותה הצעת הופכת את הילד ,היחסים הזוגיים ואת התא המשפחתי לעוד יותר עניין השגי, חפץ עליון שצריך לשאוף להשיגו , את באמת מאמינה שהחיים בתחושות אלו יהפכו את העולם המודרני העקום והדפוק שלנו לשלם ומאושר יותר?
את הילדים לדפוקים ועכזריים פחות אחד כלפיי השני?
את הזוגיות לשלמה ומאושרת יותר?
את החיים היום יומיים למתסכלים פחות?פחות מעוררי דיכאון וחרדה?

זה נכון שכול מה שכתבת למעלה וציטטתי אמת, השאלה היא האם אחריי הפיתרון הנאור הזה האמת הזאת לא תהפוך להיות יותר מכוערת ממה שהיא כבר ישנה.
לי אישית זה לא מרגיש כך.
פשוט כי בעיות עקומות לא מתקנים על ידיי פתרונות עקומים שביסודת מסרסים את מה שצריך באמת לפתח ומפתחים אך ורק את מה שקל ונוח לראות ולתקן.
סורי את יודעת שאני מעריכה אותך ,וכתיבתך יפה בעיניי אך עדיין כך זה מרגיש לי.
ניק דרייק
לפני 13 שנים • 19 ביולי 2011

מה שהתכוונתי הוא

ניק דרייק • 19 ביולי 2011
שכאשר אישה שולטת אך היא גם נשלטת, כל החשק המיני של הנשלט יורד. הוא פועל בכך שהוא נשלט והאישה שולטת. כשגם היא שולטת, זו כבר משיכה מסוג אחר. אין פה פמדום
אבל אולי זה רק אצלי
ומעניינות השאלות האחרות של לידה...
בפמדום, הייתי נותן כח לאישה ללדת ולבחור זרעים ממי שהיא רוצה. ולא מגבר אחד שהוא בעצם השליט הגדול.
בכוח המוח​(שולטת)
לפני 13 שנים • 20 ביולי 2011
בכוח המוח​(שולטת) • 20 ביולי 2011
א' לוין כתב/ה:
אז זאת האוטופיה שלך?
אני לעומתך בעד שלום עולמי והתיישבות בכוכבי לכת ראויים ליישוב.
אגב, תיק שחור קטן זה סיפור קצר. icon_cool.gif


לא זו לא האוטופיה שלי במובן שלא מדובר בעולם מיטבי.
גם אני בעד שלום עולמי, ואפילו התפרשות על כדורים אחרים.
אני אפילו מאמינה שהחלק השני בלתי נמנע.
זה לא אומר שלא צריך רפורמה משמעותית על הכדור הזה, באלף ואחד תחומים,
גם בנושא הילודה ודרכי החינוך המיטבים בשלב הזה.

האם אני מתווה כאן איזו תכנית חסרת חללים וחולשות?
לא.
האם אני חושבת שבכל זאת צריך להתעשת, לשבת ולייצר חוקים כלל עולמיים לטובת הכדור והיושבים בו, כי ירוק זה לא רק לא לכרות עצים? אני חושבת שכן.


אבל אנחנו נכנסים כאן לשאלות חברתיות מוסריות שאינן פשוטות כלל וכלל.
בכוח המוח​(שולטת)
לפני 13 שנים • 20 ביולי 2011

קסנדרה

בכוח המוח​(שולטת) • 20 ביולי 2011
ציטוט: עם כול זה בכוח הסכמתי ,זה עובדות החיים שלנו בין אם אנחנו אוהבים אותם ובין עם לא.
אם תשאלי אותי חלק גדול מאותם האנשים מביא ילדים כחסך לחוסר ההגשמה העצמית שלהם , והילד מהווה כלי לאותה תחושה של אני מצליח ואני שווה ועשיתי משהו בעולם הזה.
למרות שאם נחשוב על זה לרגע ילד הוא לא חפץ או אמצעי להגשמה והשגת מטרות, וההורה צריך לשאוף להגשים את עצמו ולהרגיש שלם גם ללא נוכחות הילד בחייו, למרות שההורות היא חוויה גדולה ועוצמתית.

יחד עם זאת הדרך שאותה הצעת הופכת את הילד ,היחסים הזוגיים ואת התא המשפחתי לעוד יותר עניין השגי, חפץ עליון שצריך לשאוף להשיגו , את באמת מאמינה שהחיים בתחושות אלו יהפכו את העולם המודרני העקום והדפוק שלנו לשלם ומאושר יותר?
את הילדים לדפוקים ועכזריים פחות אחד כלפיי השני?
את הזוגיות לשלמה ומאושרת יותר?
את החיים היום יומיים למתסכלים פחות?פחות מעוררי דיכאון וחרדה?

זה נכון שכול מה שכתבת למעלה וציטטתי אמת, השאלה היא האם אחריי הפיתרון הנאור הזה האמת הזאת לא תהפוך להיות יותר מכוערת ממה שהיא כבר ישנה.
לי אישית זה לא מרגיש כך.
פשוט כי בעיות עקומות לא מתקנים על ידיי פתרונות עקומים שביסודת מסרסים את מה שצריך באמת לפתח ומפתחים אך ורק את מה שקל ונוח לראות ולתקן.
סורי את יודעת שאני מעריכה אותך ,וכתיבתך יפה בעיניי אך עדיין כך זה מרגיש לי.


אני אומרת די ההיפך, קסנדרה. אני אומרת שאולי אפשר להתפנות לחיים שלנו, ממש שלנו, בלי לחשוב שאחד ההישגים הגדולים שלנו הוא להיות הורה.
למצוא דרך לספק את עצמנו ע"י עצמנו ולא ע"י הילדים שלנו שנולדים, מיליונים רבים מהם בכל שנה, לתנאים לא תנאים, ולעולם צפוף, תחרותי, ולהורים שנשארים להיות עבדי השיטה דווקא ואולי בגלל שהם מביאים ילדים לעולם.

לא צריך. העולם עמוס.

אולי גם הגיע הזמן לארוג מרקם חברתי שונה בה הילדים שאנחנו כן מביאים ומגדלים הם של כולנו. וההרתמות הכללית, היא לגידולם באופן שישים את טובתם ואת טובת החברה שהם יחיו בה באיזונים הנדרשים.
במקרה כזה, 2 זוגות שיגדלו ילד שהוזרע מגבר חמישי, יכול להיות סוג של פתרון משפחתי אחר. זו רק דוגמה, כי האפשרויות הן באמת לא מוגבלות, כמו למשל לשלם לנשים ולדניות וגברים מזריעים, כי זו העבודה שלהם (תראו, חרקים חיים ככה וזה לא רע בהכרח. רק הוולדנית בכל קן מביאה ילדים למשל. רק מזווג מיטבי נבחר בעבור זה. אם נשנה את המבנה החברתי-זוגי בעניין ההולדה, זה אפילו לא יצא דופן.)

זה גם מאפשר תועלת מקסימלית - כל אחד עושה מה שהוא טוב בו. זה משאיר זמן איכות, זה מאפשר קפיצה קדימה מבחינות רבות.

האם יהיו לכך תשלומים? אני כבר אומרת שתשלומים יש לכל דבר.
האם זה אומר שלא צריך לבחון במצב הקיים חלופות? לא. זה לא אומר.