מקימה מחדש את הקו החם

להבה חשופה • 19 ביולי 2011

שוחחתי, עם אנשים העוסקים בתחום. ובין שאר הם הסבירו לי שכל מי שרוצה להתנדב לפעילות במרכז הסיוע, חייבת לעבור גם!! הכשרה מקצועית, ואין זה משנה אם אותן מתנדבות, מעוניינות לעסוק בהנחיית סדנאות או בקו הסיוע עצמו
ההליך הכולל, ראיון אישי, הכשרה בסדנאות, ולאחר מכן "הכשרה בשטח".

"רוצות/ים להתנדב במרכזי הסיוע?

מרכזי הסיוע מפעילים שני מסלולי התנדבות עיקריים:

קווי הסיוע - סיוע לפונות ולפונים באמצעות מספרי החירום השונים.

מחלקות חינוך והסברה- הנחיית סדנאות בבתי ספר, במקומות עבודה, בקרב חיילים, סטודנטים, בשירות המדינה ועוד... הסדנאות עוסקות בתקשורת בין המינים המושתתת על כבוד הדדי, שוויון והסכמה הדדית, העלאת מודעות לתופעת האלימות המינית במדינת ישראל ונושאים נוספים.

כיצד ניתן להצטרף לפעילות במרכזי הסיוע?

על מנת להתנדב, הן בקו הסיוע הן בהנחיית סדנאות במחלקות החינוכיות יש לעבור הליך קבלה והכשרה המורכבים מראיון אישי וסדנה תהליכית במרכזי הסיוע השונים ולאחר מכן התמחות "בשטח"- קווי החירום ובתי הספר בהם מועברות סדנאות.

למי לפנות?

כל מרכז סיוע מקיים קורסי הכשרה בהתאם לצרכים הספיציפיים שלו. על מנת ללמוד על קורס ההכשרה הקרוב פנו ישירות למרכז הסיוע הקרוב למקום מגוריכן/ם באמצעות חיוג למספר החירום 1202 מכל טלפון ומכל מקום בארץ ."

http://www.1202.org.il/template/default.asp?siteId=1&maincat=25

כל מי, שחושבת / אומרת שאין צורך בהכשרה "מקצועית" טועה ומטעה.!!


להבה חשופה.

T O M​(שולט) • 19 ביולי 2011

זה היה עניין של זמן עד שההתקפה על גברים כמגדר תגיע.
פמיניזם קיצוני במסווה של "נפגעות תקיפה"


העקרונות שנילי ציינה לגבי מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית (בעבר, לא יודע לגבי ההווה)
מראה ש"העזרה" מגיעה עי"י הכפשת המין הגברי וסימונו כ"אויב". זה לא באמת עזרה.

ממתי צריך "הכשרה פמיניסטית" כדי לעזור לנפגעת תקיפה?
ומה הקשר בכלל בין פמיניזם לעזרה לאדם במצוקה?

מעניין אם גם במרכז הסיוע הנוכחי האנשים יעברו "הכשרה פמניסטית"
זה יותר מכל מעיד על הכוונות האמיתיות של מקום שכזה.


לחת לכל אישה שתבקש עזרה את הרושם שהיא אוטומטית "קורבן" של המין הגברי,
זו השקפת עולמה של השליטה מסתבר, לפי דבריה האחרונים לפירוש שלה "קורבן"
אל תנסי לרכך את המילה. את יודעת בדיוק מה היא מייצגת ויותר מזה - כנגד מי היא מכוונת.


אז ברוח "האיום הגברי" אני אומר לכן:
"לכו להזדיין - וכמה שיותר מהר"

אני לא צריך לשמור על שפה נקייה כשמולי עומדות כמה נשים שמנצלות נשים אחרות
שנפגעו מינית כדי למשוך אותן לשנוא גברים ולראות בהם "גוף מאיים" שיש להיזהר מפניו.
אתן צריכות עזרה לא פחות מהמבקשות. .

ולצערי יש נשים אחרות שכוונתן נקייה ובאמת רוצות לעזור אך הן הולכות שולל אחרי המילים
המכובסות וכושר השיכנוע החלקלק של אותן שונאות גברים.


נ.ב:
תחשבו כמה רעש הן היו עושות אם היו שומעות על מקום שעושה "הכשרה שובינסיטית"...

להבה חשופה • 19 ביולי 2011

תום.

בשיחותיי, {הרבות ולא רק עם מנהלת אחד המרכזים } נאמר לי בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים.

אין שום, "הכשרה פמניסטית". כל מי ששעוסקים בסיוע, לא אמון על שום אמנה פמיניסטית. מאידך גיסא, כל האנשים שעוסקים בהתנדבות במרכז ,עוברים הכשרות בהתאם לתחום שהם רוצים לסייע.

בכל, מרכז סיוע, יש אנשים שאמונים בתחומים שונים, כמו עו"ד, עו"ס. רופאים ועוד, אשר הם בעצמם עוברים {בנוסף להכשרתם המקצועית]
גם, הכשרה בכל הקשור להיבטים הקשורים לתחום האלימות המינית { גילוי עריות, ניצול מיני של קטינים נפגעות אונס ונפגעי תקיפה מינית }.

אני, יכולה להבטיח לך שכוונת מרכזי הסיוע אינה "הכשרה פמניסטית".

מטרת, מרכזים אלו לסייע לאותם אלו שזקוקים לעזרה לאחר אלימות מינית. בכל אשר ידרש.
החל מליווי לבי"ח, סיוע פסיכולוגי, משפטי ומפגשים פרטניים או קבוצתיים. כל מקרה לגופו.

ולכל העוסקים בכך, מגיעה הברכה והתודה על מסירותם ופועלם המבורך.


להבה חשופה.

walking dead • 20 ביולי 2011

אין לי שום בעיה עם המילה קורבן. הבעיה היחידה שלי היא תחושה של שימוש יתר שנעשה בה למטרת ניגוח גברים, במיוחד מצידן של פמיניסטיות שהחליטו בשבילי שגם אני קורבן ואם לא אז פשוט לא נעים לי עם המילה.




על פי ההגדרה היבשה של "הטרדה מינית" – כן, הוטרדתי. לא אחת ולא פעמיים גברים בחרו להישיר מבט אל נכסיי הבולטים (ואלו לא העיניים שלי) ואפילו החמיאו לי, בחוצפתם, על כך שרזיתי ושאני נראית נפלא. אך.. על פי ההגדרה היבשה של "הטרדה מינית" – גם אני הטרדתי. ולא פעם אחת. כבר קרה שנעצתי מבט בנכסו הבולט במיוחד של גבר שהיה מולי, שבחנתי בהערכה את שרירי ידיו המשורגים ומחשבות כפירה מטרידות מינית במיוחד חלפו בראשי. וקרה גם בחוצפתי הרבה שהחמאתי לגבר שירד במשקל, שהגיע לבוש יפה במיוחד ולא נעים לי לספר אפילו על איך הפכתי לשלולית ריר כשהבוס שלי הגיע פעם לעבודה הישר מהמילואים עם מדים ודרגות קצונה. ובחוצפתי הרבה אכן הערתי לו.




זה החלק שכנראה גורם לי לסלוד במיוחד מפמיניזם. מספיק שמחליטים עבורי כי אני קורבן חלוש שלא מסוגל להתמודד מול אלימותם המינית של גברים אך לטעון שאני טיפשה ועיוורת? זו כבר חוצפה ואני חייבת להגיד לך – כאישה – שהפיסקה הזו שלך העליבה אותי יותר מכל גבר שאי פעם בחן את נכסיי. נשים הן לא רפות שכל ולא עדר. זכותן גם להחליט מה פוגע ומה לא עבורן. זו המשמעות של בחירה חופשית אמיתית, ולא גבב השטויות שהמציאו פמיניסטיות.

שלגי • 20 ביולי 2011

על פי הקריטריונים להטרדה שהועלו פה, לא רק שאני מוטרדת סידרתית, אני גם מטרידה לא קטנה -
רק שלשום - במקום להחמיא לעמית בעבודה על קידומו המרשים - החמאתי לו על זה שהוא כזה גבוה וחתיך שממש לא משנה מה מעמדו, זה סתם תרוץ להתחבק איתו.
( הוא באמת שווה הבחור)
אז? מה נהיה? לא כל הערה, מחמיאה או שלא, היא הטרדה מינית.
לפי הקריטריונים שלכם אני זקוקה לטיפול או משהו..
בחיי שמשהו התחרפן פה בדרך... הפרופורציות מזמן נזרקו לפח.

וספיריט - הוצאת לי את המילים מהמקלדת כמעט אחת לאחת. תודה.

מUחדת • 20 ביולי 2011

לגמרי עם ספיריט (ושלגי).

גם אני התבאסתי על עניין ה"הדרכה הפמניסטית".
לא רק שכולנו (הנשים) קורבן לאלימות מינית (גם אם אנחנו לא)-
זה גם הופך נשים פוגעות למשהו שכאילו לא קיים כלל וכלל
ואם הוא קיים- ככל הניראה מדובר בפוסט-טראומה של קורבן ניצול מיני.

אם כל הנשים קורבנות
זה הופך, בהנף מילה, את כל הגברים למקרבנים.

וואלה-
הפמיניזם שלכן מבאס, מלא דעות קדומות ולגמרי לא שיוויוני.
וכאישה- אתן לא מעצימות אותי. אתן מרדדות ומקטינות ומקרבנות.
זה לא שיוויון זכויות- זה להחליט עבורי מה החובות שלי, כקורבן בעל כורחו.

newoldone • 20 ביולי 2011

מUחדת, את מוכנה להסביר את הלוגיקה של המשפט הזה?

כי לא רק שהוא לוגית לא נכון, אני לא חושבת שמישהי מאלה שטוענות שכל הנשים עברו פגיעה כזו או אחרת, חושבת גם שכל הגברים פוגעים. חבל שאת נופלת לפח הדמגוגי הזה.

ובאשר לקביעה שכל אישה יודעת מניסיון אישי מהי אלימות מינית (הנה, לא חייבים להשתמש במילה "קרבן" שכל כך מטרידה חלק מהא/נשים): כמה פעמים בימי חייך קרה לך שמישהו נדחק אליך והתחכך בך באוטובוס מלא, גם כשהוא לא היה עד כדי כך מלא? את יכולה בכלל לספור? או כמה פעמים נאלצת לעבור מקום כשהלכת לבד לים? וכו' וכו'. יש כאן באמת אישה שלא יודעת על מה אני מדברת?
השאלה מופנית גם לשלגי ולנפש החופשית שבחרו להביא דווקא את הדוגמה הכי מגחיכה של "הטרדה מינית".

אין לי מושג מהי ה"הכשרה הפמיניסטית" שעוברים או לא עוברים במרכזי הסיוע, והייתי שמחה לשמוע הסבר מנילי. גם לי האמירה הזו הפריעה. בקריאה ראשונה זה נשמע כמו סוג של אינדוקרינציה ולא כמו הכשרה לסייע.
אבל אחרי זה ניסיתי לחשוב (עד שנילי תענה) מה זה אומר מבחינה קונקרטית. וחשבתי, למשל, שמתנדבת במרכז סיוע לנשים צריכה להאמין בכל ליבה שלאישה יש תמיד זכות להגיד 'לא' (עקרון פמיניסטי), להאמין בכל לבה שחצאית מיני לא הופכת אישה לאשמה בכך שהיא הותקפה, שהעובדה שאישה בחרה ללכת לבד את ה-500 מטר מתחנת האוטובוס הבייתה כשהיא חזרה בלילה מבילוי במקום להזמין מונית לא הופכת אותה לאשמה, וכו' וכו'. אני אשמח לשמוע ממי שיודעת אם לזה אכן הכוונה.

ותרדו כבר, כולם, מהקביעה המשונה שפמיניזם = שנאת גברים.

פרלין​(נשלטת){ש} • 20 ביולי 2011

אבל אני פמיניסטית!

בחיי שאני פמיניסטית.

אבל יש הרי, בכל אידיאולוגיה, הרבה גווני ביניים. לא כל סוציאליסט הוא מרקסיסט, לא כל פמיניסטית היא דבורקין.

השליטה, הבעיה של הטיעון הזה היא שאי אפשר באמת לאושש או להפריך אותו. זה טיעון אידיאולוגי ובנוי מתפיסת מציאות מסוימת. רוצה לומר: אם אני אבחר להסתכל על החברה בצורה כזו, זה בדיוק מה שאני אראה.

אני לא חושבת שזה מקדם אותי לשום מקום. היחס שלי לחברה כל כך אלימה כלפיי, כאישה, יכול להיות או מתריס, או מפחד. ואני לא מתריסה ולא מפחדת. אני חיה את חיי בעולם כשאני מנסה להיות אדם. כשאני מאמינה שהיחס שאני אקבל יהיה שיוויוני ככל האפשר ברגע שאני אתייחס לעצמי כשווה.

לא קורבן בפוטנציה - אשה שמתנהלת בעולם ממש כמו גבר. בלי פחד ובלי התרסה, כי העולם הזה הוא גם שלי ולא כל הפעולות שלי הן למול המין השני. אני מצליחה להיות ברורה?

הפמיניזם שלי רוצה להיות ללא מורא.

רפאל • 20 ביולי 2011

את הטענה ההזויה ש"כל אישה היא קורבן לאלימות מינית" אפשר להפריך בשתי דקות. פשוט צריכים לשאול כמה נשים אם זה נכון, ומייד נראה שלא כל הנשים חושבות כך, ושרובן אינן רואות בדבר מרכיב חשוב בזהות שלהן. למעשה, הטענה הזו כבר הופרכה בשרשור הזה. כמו כן, אין שום סיבה לשחק את המשחק של "אם אלו העקרונות המנחים של מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, אז זה פשוט מחריד." אין אלו העקרונות המנחים של מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. אלו העקרונות הדפוקים הפרטיים של נילי ונילי והשליטה. זו תעמולה דפוקה ובגרוש שמעודדת התקרבנות.

מהי התקרבנות? צורה של סאדיזם, שבו אדם מטפח את עצמו כקורבן, כדי שתתעורר בו תחושת הצידוק לפגוע באחר. אדם מתקרבן אינו קורבן, אלא ההפך מקורבן. הוא אדם אלים. אבל מאחר שהאלימות שלו משווקת כמסכנות ומעשה של צדק, לפעמים קשה מאוד לבקר אתה. יחד עם זאת, לזהות את המתקרבן לא קשה בכלל. ראשית, אדם מתקרבן אינו פשוט שרוי בעצב ובכאב, בלי חוכמות, אלא שהכאב והעצב שלו תמיד, אבל תמיד, ממונפים כדי לפגוע במישהו, ומשולבים במעשה של תוקפנות. שנית, בניגוד לקורבן, שתמיד מחפש מוצא ויצאה מן העצב והכאב, המתקרבן מטפח את הרגשות האלו כדי להזין את הסאדיזם שבקרבו.

נילי ונילי והשליטה הן מתקרבנות באופן אישי. ויש להן אג'נדה חברתית מתקרבנת.

כתבתי כאן מקודם שלפעמים נדמה לי ש"נילי ונילי" היא הניק הכי מוצלח שהיה לעוזרד. אז אני לא באמת חושב שהיא עוזרד. אבל זה גם לא היה ממש בצחוק. אני חושב שהיא והשליטה הן בדיוק אותו סוג של טיפוס. אין בין השקפת העולם שלהן לבין פמיניזם דבר או חצי דבר, בדיוק כפי שאין דבר או חצי דבר בין תיאוריות השמ"ד של עוזרד לבין מארקסיזם. מדובר בפסדו-אינטלקטואליזם ובתאוריות ביקורתיות של התחת. אין כאן שום דבר שהוא ההומניסטי (וזה הרי הלב של הפמיניזם). ואין כאן שום דבר שקשור בטובת האדם, באשר הוא אדם. יש כאן פרו-נשיות, ונשיות מתקרבנת, שהיא אלימה בדיוק כמו שובניזם, ושהיא מרעילה את החברה בדיוק כמו שובניזם. עד כמה מדובר כאן באלימות אפשר לראות בסגנון הכתיבה של נילי ונילי ושל השליטה, כפי שהוא מתגלה בפורומים בכלל ובשרשור הזה בפרט. בדיוק אותו סגנון עוזרדי, של התנשאות, תוקפנות, התנהלות פוגענית וביטול גורף של כל ביקורת. (רק שגם לנילי ונילי וגם לשליטה יש פה מלוכלך פי עשר מזה של עוזרד).

ההבדל המשמעותי ביותר בין עוזרד לבין נילי ונילי והשליטה, הוא שהאחד גבר, ואילו השתיים נשים. ולצערנו הרב אנחנו חיים בחברה שבה הרבה מאוד דברים, שעל גבר הם נתפסים באופן טראגי ומקומם, על אישה הם נתפסים באופן קומי ומביך. כך זה כשרואים ברחוב גבר סוטר לאישה, לעומת מצב שבו רואים אישה סוטרת לגבר. וכך זה כאשר גבר מאביס את הפורומים בשטויות גזעניות, לעומת מצב שבו נשים שמאביסות את הפורומים בשטויות גזעניות.

כל זה מוביל אותי לשאלה שיולי שאלה מוקדם יותר בשרשור:



והתשובה שלי היא חד משמעית: לא.
נלחמתי על זכותו של עוזרד לכתוב כאן את תיאוריות השמ"ד שלו, ואני מוכן להילחם על זכותן של נילי ונילי והשליטה לכתוב את תיאוריות ההתקרבנות שלהן. הוא ישגה באשליות שהוא מארקסיסט, והן תשגנה באשליות שהן פמיניסטיות. הם גם יוכלו לריב זה עם זה יום ולילה, ולכולם יהיה שמח. גם ברור לי שאנשים אינם משוגעים לגמרי או שפויים לגמרי. וברור לי שלכל אחד מהאנשים האלו יש את הצדדים הטובים שלו, את הכוונות הטובות, ואת האנשים שהוא עזר להם עזרה שלא תסולא בפז.

אבל!
אני לא רוצה את החרא המתקרבן והשמ"די בקו החם של הקהילה. זה לא מתאים, זה בכלל לא שייך, זה חולה וזה הרסני.
לא מדובר בדעות שעלו כדרך אגב, מדובר בשתי נשים שטוחנות את החרא הזה כל הזמן, ונלחמות על זה באלימות (אגב התקרבנות מתמדת).

(יולי, לכתוב כך "אבל" למדתי ממך.)
(השרשור הזה רץ מהר יותר ממה שאני מספיק לכתוב, ואני חייב התייחסות לעוד כמה דברים שאנשים כתבו.)

walking dead • 20 ביולי 2011

זה הפח הדמגוגי? הקביעה הנחרצת כי כל אישה היא בהכרח קורבן לאלימות מינית לא דמגוגית בעיניך? אם כך יש לנו כנראה מחלוקת בסיסית בהגדרה הסמנטית של "דמגוגיה".



הנפש החופשית הזו מעולם לא נתקלה בסיטואציות הללו והיא נסעה באיזה אוטובוס עמוס אחד או שניים בימי חלדה ופקדה את חוף הים (בשעות המומלצות על ידי משרד הבריאות ולא שכחה מקדם הגנה). האם עלי להיעלב? זה מזכיר לי את הפרק בנשואים פלוס בו בשכונה של אל ופגי פועל מציצן סדרתי שמציץ לכל הנשים, ורק פגי ממתינה לתורה בשקיקה ונעלבת עד עמקי נשמתה כשהמציצן פוסח על ביתה. אל, בפרץ של אהבה והתחשבות באשתו, מחליט להתחזות למציצן בכדי לעודד את אשתו הנעלבת, וכשהיא רואה את המציצן (אל המחופש) בחלון החדר היא חובטת בו וצורחת באושר ובחיוך שבע רצון "הצילו! הצילו! המציצן כאן!"

צר לי שאת רואה את הדוגמה שהבאנו כ"מגחיכה" אך את יודעת כמה גברים נאלצו לעמוד לדין משמעתי בשל כך? אני, לעומת זאת, חמקתי מעונש כל פעם מחדש. כאן טמונה הבעיה לטעמי. ההגדרה של הטרדה מינית היא כה רחבה ולא ברורה עד שגם מעשים חמורים כגון התחככות פיזית באוטובוס (שאגב, לעניות דעתי כבר צריכה להיכלל בהגדרה של תקיפה מינית) עומדים בקנה אחד עם הערה ידידותית תמימה ללא כל כוונת זדון מאחריה. ולמי עלינו להודות על כך?

קורבן לאלימות מינית היא מי שנאנסה. אישה שמשתזפת לה בחוף הים וזוכה לקריאות כגון "איזו כוסית! תגידי, אבא שלך גנן... (השלימו לבד את המשפט) היא קורבן לטמטום של ערס שעיר לכל היותר. היא יכולה להיעלב והיא יכולה לקחת את זה גם כמחמאה. זה לא יעשה אותה פחות אישה, אלא רק אחת כזו שנהנית מבחירה חופשית ולא חשה צורך לפעול על פי תכתיבים פמיניסטיים שכופים עליה להיעלב ולזעוק "הטרדה מינית!" לשמיים.