מקימה מחדש את הקו החם

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} • 20 ביולי 2011

צודק. אבל אין לי "בשלוף" הסבר תמציתי, וגם, תאמין או לא, דווקא בנושא הזה לא ערכתי עם עצמי בירור מעמיק. התעסקתי עם דברים אחרים בינתיים, כי התשובה לשאלה הזאת לא נראית לי כמו משהו חשוב או משהו שיש לו השלכות על אורח החיים שלי או המוסריות שלי או לא יודעת מה. לא על כל דבר קטן אני חייבת לעצמי הסבר. אני חופרת הרבה באיך שאני מתייחסת לאנשים אחרים, למשל. אבל איכשהו השאלה למה גסות רוח מפריעה לי לא נראתה לי מעניינת כל כך. חשבתי שאני לא מיוחדת בקטע הזה.

לוטוס: נו, באמת. זה שזה איבר ארוגני לא משנה? באמת? כל המוסכמות החברתיות נעלמו?
אגב, גם להעיר לבן אדם על השומה שלו נחשב לא מקובל, אבל לא זו הייתה הפואנטה שלך. ומה שכן היה הפואנטה שלך, אולי משקף את התחושות שלך בנושא, אבל ממש לא משקף את העולם.

זאלופון​(שולט) • 20 ביולי 2011

תודה רבה על התשובות.

נילי - זה בהחלט עונה לי. האמת היא שלא חשבתי על זה בצורה הזו, של השקיפות, וזה משהו שאני יכול להתחבר אליו ולהבין אותו. אין לי ספק שעוד אהרהר בעניין הזה.

פרלין - אני מבין מאוד את החלק הראשון של החוויה שתיארת, שדומה למה שתיארה נילי, ויכול להזדהות איתו רגשית. את החלק השני אני חושב שאני מבין ברמה התיאורטית, אבל עדיין קצת מתקשה איתו. אני לא יודע בדיוק איך לנסח את השאלה שלי. נראה לי שהקושי שלי נובע מכך שבחוויה שלי, ברור לי שבעיני אנשים זרים אני אובייקט, כי זה כל מה שיש להם גישה אליו, ואם הם מעירים אודות האובייקט שאני, זה לא אומר שום דבר על כל מה שאני שאיננו אובייקט. בערך באותו אופן שאם אראה קופסה יפה ואציין את יופיה, אין בכך כדי להפחית מאיכותם או מטעמם של הפרלינים שבתוכה. מובן לי שלא כולים רואים וחווים זאת כמוני, ולכן לא לגמרי ברור לי מה אני שואל ואם בכלל אני שואל או רק מנסה לעשות לעצמי סדר. אולי לגבר קשה יותר להבין עד הסוף איך זה מרגיש כשהוא יודע איזה פרלינים נפלאים יש לו, אבל שוב ושוב אנשים מתעניינים רק בקופסה שעוטפת אותם?

יולי - השאלה היא לא למה גסות רוח מפריעה לך, אלא למה זה נחווה אצלך כגסות רוח. אם יעניין אותך לחשוב על כך, יעניין אותי לקרוא

רפאל • 20 ביולי 2011

את משקרת באמצעות סטטיסטיקה, בשביל להתקרבן ולהכפיש גברים.

את טוענת כך: בני-אדם שמבצעים פגיעה הם לרוב גברים, לכן גברים הם פוגעניים (מבחינה סטטיסטית).

זה פשוט לא נכון.

(1) בשביל לטעון שגברים הם פוגעניים צריך להראות שמבחינה סטטיסטית מרביתם פוגעניים. אבל מכך שמעשים פוגעניים נעשים בעיקר על-ידי גברים לא נובע שמרבית הגברים אמנם עושים מעשים כאלו. יכול להיות ש100% מן המעשים הפוגעניים נעשים על ידי גברים, אבל שמספר הגברים האלו אינו מהווה אפילו 1% מאוכלוסיית הגברים בעולם. מבחינה סטטסטית זה פשוט לא נכון שגברים הם יצורים פוגעניים.

(2) מכך שיש קשר סטטיסטי בין מעשים פוגעניים לבין גבריות לא נובע שגבריות היא הסיבה לכך שנעשים בעולם מעשים פוגעניים. יכול להיות שהסיבה היא בגורם אחר. למשל שהיא קשורה בכוח חברתי. אולי אנשים שיש להם כוח חברתי נוטים להיות פוגעניים יותר מאנשים שאין להם כוח חברתי. ולכן, כל עוד לגברים יש יותר כוח בחברה הסטטיסטיקה תהיה שהם אלו שעושים יותר מעשים פוגעניים.


אפשר למצוא עוד הרבה פגמים בטיעונים שלך, אבל זה לא באמת חשוב. כי הטענה שגברים הם פוגעניים אינה איזו מסקנה של חקירה סקרנית אלא נקודת המוצא שלך. את רוצה להציג גברים כפוגעניים, ומאלתרת כל מיני טיעונים. ולאלתר טיעונים להמונים זו לא בעיה. יש שפע של טעונים למה לשנוא ערבים, או יהודים, או נשים שמנות, או ערבים ויהודים ונשים שמנות גם יחד.

עוזרד כבר אמרנו?

פרלין​(נשלטת){ש} • 20 ביולי 2011

כןן. זה בדיוק זה. לפני שקראתי את הדוגמה היפה והנהדרת שלך והמשופעת פרלינים, רציתי לומר לך שאני לא יכולה להוציא את זה מהקונטקסט של להיות אישה. להימדד כל חייך ומגיל מאוד צעיר על פי נתונים חיצוניים כל הזמן.

זה מעייף, זה מתיש, זה גורם להרגיש לפעמים קצת ריקה.
אישה צריכה להיות מאוד חזקה כדי לשמור על תחושת ערך עצמי מודעת בעולם כזה.
(לדעתי.)

Black Lotus​(מתחלפת){זאלופון} • 20 ביולי 2011

אני יושבת מול המסך כבר רבע שעה ומנסה להבין אילו עוד מניעים יכולים להיות לגברים, בכדי לצאת מה- Safe Zone ולהשקיע בשריקות, קריאות ויללות אם לא על מנת לתפוס תשומת לב לצורך התחלת חיזור.

בכל פעם שבה שרקו, קראו, צפרו וייללו לי (למעט חתולת הבית שאצלה זה למטרת האכלה) זה היה למטרות התחלה איתי. אני מניחה שעם אחרות זה לא אמור להיות שונה. למה לדעתך הם עשו את זה? האם ראית שהם עשו את זה לנשים אחרות בתור למאבטח?

השולט אור​(שולט) • 20 ביולי 2011

זו ההודעה האחרונה שאכתוב כאן. אני פורשת מהפוסט הזה.
אני לא פורשת מהקו החם, אבל השרשור הזה עושה לא נעים ואין שום סיבה שאעשה דבר שעושה לי לא נעים.
בכל מקרה, הדיון הוסט כבר 100 פעמים מתכליתו המקורית של השרשור - ההודעה על פתיחת הקו החם מחדש.

בהתחלה עוד ניסיתי להסביר, לפעמים התעצבנתי, אבל עכשיו, כשטיילתי עם הכלבה שלי, שאלתי את עצמי בשביל מה בעצם? למה אני משתפת פעולה עם הטירוף הזה?

הרי אני לא זקוקה לאישורו של איש מהמלינים כדי לפתוח קורס חדש של הקו החם.
אני זו שהקמתי את הקו לפני 4 שנים ואני זו שבוחרת להקים אותו מחדש - כי לדעתי קיים הצורך.
בתכל"ס - מי שיתנדבו אליו, לא נמצאים בין מי שניסו להטיל בי רפש בחודשים האחרונים בשרשור הזה.
הם לא מתנדבים לשום דבר שלא מאדיר את האגו שלהם.
גם מי שייעזרו בו - לא נמצאים בין הרפשנים.
אז למה לעזאזל אני צריכה להקדיש עוד שנייה נוספת לשרשור שעושה לי רע?

מי שיש להם שאלות אמיתיות אליי בכל נושא - מוזמנים לפנות אליי בפרטי ואשמח לענות להם.
רפאל, תום, טעימה אוהבת וזונת סושי לא נמצאים בין האנשים שרשאים לפנות אליי, ואם הם יפנו הם יחסמו.
אני לא רוצה רפשנים בפרטי שלי.
כל השאר מוזמנים בכל עת לפנות בכל שאלה. אני מבטיחה שאם יהיה מדובר בשאלה שתשאל בתום לב ולא ממקום של זריעת רעל נוסף - אענה בשמחה.

אני רוצה להודות לרבים ולרבות שכתבו אליי לפרטי כדי להביע הזדהות ולחזק.
אני מודה מקרב לב לאלה שכאן ניצבו לצד ההיגיון והאמת ללא חת.
אני לא מחפשת לי יס מנים. אין לי בעיה עם מי שחושבים אחרת ממני. זו שאלה של איכות הדיון ומטרתו.

הקו החם יפתח מחדש, כי אני לא זקוקה לאישורו של איש כדי לעשות כן.
אני מודה לרבים שהתנדבו ולרבים אחרים שתומכים בהקמת הקו החם.
המתנדבים ייחשפו לכל האינפורמציה.
הקוד האתי יפורסם שוב! באלפוני, בתקווה שהפעם רפאל ישמור עליו שם.

מרגע זה לא אקבל עדכונים על השרשור הזה ועל תוכנו.

הדברים מדברים בעד עצמם

טעימה אוהבת • 20 ביולי 2011

לא הייתי מייחלת לתגובה יותר טובה מזו האחרונה של השליטה, שתוכיח את טיעוני.
בהצלחה בציד החברים ובעיקר החברות, שיסגדו לשרביטה, במסווה של קו חם.
השליטה כתבה:
"זו שאלה של איכות הדיון"
איכות נסדקת כשדואגים להכתים דיון במיני קללות והתייחסות לא ראויה לחברים!

מעניין מי החברים הרבים שבאו לתמוך בפרטי ופחדו לעשות זאת מעל גבי הפורום.

זאלופון​(שולט) • 21 ביולי 2011

את יודעת, חשבתי על הדברים האלה הרבה היום. בעיקר על ה"ואני הרי לא איזו כוסית-על", כי זה כאילו לא מסתדר. אבל ניסיתי לחשוב על זה לא כגבר שחי ברחוב הגברי, שבו אני שקוף, ואף אחת לא מעירה לי כלום על הגוף שלי, וגם לא לגברים אחרים על הגוף שלהם, אלא כגבר שחי ברחוב הנשי, שבו מסתכלים עליו, והוא מקבל הערות, והוא יודע שעוד הרבה מאוד גברים מקבלים הערות.
ונניח שאני חושב שהגוף הגברי שלי הוא לא איזה גוף של דוגמן, ובכל זאת צועקים לי "איזה כוסון", ואני יודע שלעוד הרבה גברים, שלרבים מהם גם כן אין גוף של דוגמן צועקים גם כן "איזה כוסון", מה אני מבין מזה? שלא רק שמתייחסים לאובייקט שאני וזהו, אלא זה אפילו לא אני. אף אחד לא מחמיא לי, לאובייקט האישי שהוא חלק ממני, אלא לגוף כללי ולא אישי של כל-גבר, שבמקרה אני האקזמפלר שעבר בסביבה ונושא אותו. וזה נראה לי מאיין ומעצבן ולא מחמיא בכלל בכלל.

לא יודע אם כיוונת לשם, אבל נתת לי המון חומר למחשבה. תודה.