Black P e a r l
|
לפני 13 שנים •
22 ביולי 2011
אחרי יובלות בלי לבקר פה - קבלו חלק א' של סיפור: סיפורי מעלית
הנורה האדומה הפסיקה להבהב והדלת האוטומטית נפתחה. דרך המראה שממול ראיתי בחשיכה את המבט המחייך שלך ואת השפתיים שלחשו לי להכנס מבלי להשמיע קול. שלחתי צעד איטי אל עברך ועוד צעד איטי אחריו. התענגתי על הדרך. הריח שלך מילא את האוויר וחדר אל אפי. נעצרתי לצידך, נשמתי עמוק ובלעתי רוק. דלת המעלית נסגרה וראיתי את ידך המשתקפת שולחת את המעלית לדרכה (ארוכה יותר מכל זמן אחר). החיוך שלך נמתח על הפנים. התקרבת אלי וליטפת את לחיי. התכופפת לעברי, שפתיך רפרפו על אפי ועל שפתיי. הרגשתי את חום האוויר שבקע ממך מסתער ומתערבל בשלי. הבטתי בך בבטחה, העיניים התמסרו לבבואתך, שמילאה עבורי את האוויר בנוכחותך הגברית. גלגל ענק של מחשבות הסתובב לי בתוך הראש. הן חזרו על עצמן שוב ושוב, ניגנו לי את אותו צליל ממכר שנשאר לי בראש לפחות שבוע נוסף. כבר מהרגע הראשון שהן נכנסות, אני יודעת לזהות שהן אלה שישארו. הן לא יתנו לשאר המחשבות להכנס ולעבור. הן המחשבות הכמוסות שיזקירו אותך בתוכי, והן ינציחו את הזיכרון שלך ושלי. ידיך נכרכו סביבי וליטפו. הצמדת אותי אל חזך ושלחת את אצבעותיך לטייל תחת בגדיי.
המעלית נעצרה. הדלת נשארה סגורה והאורות החשיכו יותר משהיו. שלוש נוריות כתומות האירו את חלל המעלית הצר. גופי הבהיק וגופך קיבל גוון שחום שהבליט את הניגוד והאיר את החיבור של שנינו. האיבר שלך התקשח בתוך הג'ינס, זקור כמבקש להשתחרר מאריזתו ההדוקה, להתערבל ולהתחכך בנשיות המשתוקקת שלי. הזדקפת והבטת אליי. בראשך הנהנת אלי מסמן לי את הדרך למטה. "על הברכיים!" לחשת אלי בציווי מתוק. לא העזתי לדבר. ירדתי על שתי ברכיי. "בלי ידיים" המשכת. חייכתי. את הידיים אחזתי מאחורי גבי. מלחמה שקטה בעצמי, כדי לא להניע אותן אל גופך: ללטף- ללחוץ- לאחוז- להרגיש. אותן המחשבות נתקעו לי כצפוי, על הגלגל הענק בדיוק במרכז הראש. עם השיניים פרמתי את חמשת הכפתורים אחד אחר השני. מעט עזרה ממך והג'ינס ירד לגמרי וחשף אותך אלי. זקוף וזקור, מול עיני ומעל שפתיי. הבטתי בך. חיכיתי לאישור. ידיך אספו את שיערי ואחזו את ראשי יציב. ללא מילים, הנהנת לעברי כשולח אור ירוק לפעולה. שפתיי נפערו והתהדקו סביבך. ידיך כיוונו אותי, לחצו אותך לתוכי בקצב אחיד. קצב שאתה הכתבת כמנצח על תנועות הגוף שלי. הלשון שלי עטפה את איברך בסיבובים, כמו משחקת תופסת עם עצמה. הגברתי את הקצב והתענגתי על כל גניחה ונשימה שיצאה מפיך. הרגשתי את ההתקשות וההתקשחות שלפני. נעוץ בתוך פי ללא פסק, נכנס ויוצא - מפלח את דרכך הישר במורד הגרון שלי. נשמתי עמוק. רעדתי ואז עצמתי עיניים. שוב פקחתי אותן ולא הסרתי ממך מבט. ידיך אחזו בראשי בעצמה, הרגשתי את תשוקתך המתוקה ממלאה את חלל פי. הבטתי על עיניך ועל שפתיך המחייכות. נעוץ בפי, משחרר אחיזה ומלטף את ראשי. חיבקת והרמת אותי מולך. עוד לפני שהסדרתי נשימה, ידיך אחזו את אגני והרימו את השמלה שלי. האצבעות שלך פילסו דרך והחלו מלטפות את שפתיי. נישקת אותי בעצמה והחדרת אחת אחר השניה אחת השלישית לתוכי. נשמתי עמוק ושוב אותן מחשבות ישבו והציפו את מרכז ראשי בזמן שאתה הצפת את מרכז הגוף שלי והוצאת את הנשיות שלי החוצה. נשענתי לאחור, היד השניה שלך חיבקה ותמכה בי. בלי שאמרת מילה, ידעתי שאסור ליפול או לזוז יותר מידי. רק להישאר לעמוד, רק... 
[כן, יש/יהיה חלק ב'] [B] - פורסם במקור בבלוג שלי: הפנינה השחורה - http://blog.tapuz.co.il/bpearl |
|
|
בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 13 שנים •
24 ביולי 2011
יא טיזרית... מקווה שלא נצטרך להמתין יותר מדי לחלק השני...
|
|
|