בכוח המוח(שולטת) |
לפני 13 שנים •
24 ביולי 2011
תביעה על בגידת בן זוג - שפיטה?
לפני 13 שנים •
24 ביולי 2011
בכוח המוח(שולטת) • 24 ביולי 2011
http://www.psakdin.co.il/news/article.asp?PDUID=nws_nkhs
והנה הכתבה - "בית המשפט - יש לאפשר לאדם להגיש תביעה נגד בן/בת זוגו בגין בגידה מערכת PsakDin.co.il [יום רביעי 20 יולי 2011] לפסק הדין בעניין מ.ז נגד א.ז אדם שטען כי במהלך נישואיהם אישתו בגדה בו, הגיש נגדה תביעה בה דרש פיצויים בגין הבגידה. האישה ביקשה לסלק על הסף את התביעה בטענה כי לא ניתן לתבוע בגין בגידה, אך בית המשפט לענייני משפחה בטבריה דחה בקשתה וקבע - לכאורה קיימת עילה נזיקית וחוזית בגין בגידה. בני הזוג נישאו בשנת 1993 על פי דיני השריעה ולהם שני ילדים קטינים. הצדדים התגרשו בבית הדין השרעי, ובמסגרת התובענה העיקרית עתר הבעל לפירוק שיתוף ברכב המשותף וכן עתר לחייב האישה בפיצויים בגין נזקים שנגרמו לו עקב הפרת תנאי הנישואין, בכך שקיימה יחסים עם גברים אחרים בעת נישואיהם ובכך גרמה לו נזקים בלתי הפיכים. האישה הגישה בקשה לסילוק על הסף, בטענה כי לא קיימת בישראל עילת תביעה בגין בגידה, וכי מתן היתר לדון בעילת תביעה זו משול למתן היתר לרמיסת כבודה, שכן טענה כי באמצעות ההליך מבקש בעלה לשעבר לפגוע בכבודה ובפרטיותה. הבעל טען, כי בגידה הינה הפרת אמונים והתנהגות בחוסר תום לב, וכי מעשיה של האישה הינם בגדר רשלנות והפרת חובה חקוקה. בגידה - רשלנות או פגיעה בכבוד האדם ? השופט אסף זגורי קבע, כי בשלב מקדמי זה של הדיון, לא ניתן לומר, כי לא מתקיימת עילת תביעה נזיקית. בתי המשפט, כך נפסק, פוסקים פיצויים לא פעם בתביעות נזיקין בין בני זוג, הן בגין תקיפה והן בגין הפרת חובה חקוקה. אין חולק, קבע השופט, כי לא קיימת עילה נזיקית פרטיקולארית המתיישבת עם עילת "הניאוף" או "הבגידה", אולם ניתן לכאורה לטעון כי ניתן לכלול את מעשה הניאוף במסגרת עוולת הרשלנות - מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או כי בגידה מהווה "פגיעה בכבוד האדם" והפגיעה בזכות מהווה הפרת חובה חקוקה. עוד פסק השופט, כי גם אם לא קיימת עילה נזיקית, הרי שקיימת עילה חוזית לתביעה בגין בגידה: "... אם הפרת הבטחת נישואין נתפסה כמקור להשתת חיוב בפיצויים על מי שהפר ההבטחה, קשה להבין מדוע לא תוכר גם הטענה של הפרת תנאי הנישואין, כאשר תנאי מכללא הוא נאמנות הדדית והתחייבות שלא לנאוף" כתב השופט. חשש מפני תביעות סרק יחד עם זאת, קבע השופט כי עקב חשש מפני תביעות סרק ומחדירה לאינטימיות הזוגית, הרי שיש להגביל את אפשרות התביעה בגין בגידה וניאוף, כאשר בין היתר יש לקבוע, כי לבית המשפט לענייני משפחה סמכות טבועה לדחות תביעה שכזו לפי שיקול דעתו אם היא עלולה לערער את בסיס האיזון הרכושי בין הצדדים, יש להגביל את הפיצויים לכ-50,000 ש"ח בלבד, להתיר תביעה רק לאחר גירושי או התרת הנישואין, לבחון כיצד מתייחס הדין הדתי החל על הצדדים לסוגיה ועוד. נקבע, כי המקרה הנדון עומד במגבלות שצוינו ולכן אין לסלק על הסף את התביעה, כאשר השופט ציין כי קביעותיו בהחלטה זו הובאו אך ורק בשאלה האם יש למחוק או לדחות על הסף את התביעה, מבלי לדון בה לגופה." מה אתם אומרים? |
|
kasandra(מתחלפת){jegularis} |
לפני 13 שנים •
24 ביולי 2011
לפני 13 שנים •
24 ביולי 2011
kasandra(מתחלפת){jegularis} • 24 ביולי 2011
אני באופן אישי בעד יסוד הזכות לתביע בגין נזק נפשי ועוגמת נפש שנגרמת לצד אחד מצד שני(ולא בהכרח מבגידה).
לי זה מרגיש שהחוק הישראלי לא מאפשר באמת לאנשים שעברו פגיע נפשית ,ביזוי,פגיעה בכבודם ונפשם לקבל פיצוי הולם ואמיתי מן הצד הפוגע.(את כמובן מוזמנת לתקן אותי כי אני לא בקיע בענייני חקיקה לעומק). אני מרגישה שהחוק צריך להיות מוגדר ומחמיר יותר עם צדדים שמרגישים בנוח לרמוס אנשים אחרים, בין אם מדובר בהורים -שתהייה לילד זכות לתבוע אותם על נזקים מעשיים ונפשיים שנגרמו לו ואובחנו על ידיי אנשיי מקצוע, שיהייה זכות לאחד מבניי הזוג לתבוע את השני לאחר או במעמד הגירושין, שיהייה לאדם אחד זכות לתבוע אדם אחר שפוגע בו וגורם לו לעוגמת נפש, ביזוי תדמיתו, פגיעה בפרטיותו . אני חושבת שהחברה שלנו נורה מזלזלת בנזקים העתידיים של כול הדברים האלה באופן כללי, וגם ביכולת ובלגיטימציה המלאה של הצד הנפגע לעמוד על שלו. ספציפית בעניין בגידה- אני מאמינה שאם המדינה שלנו ישנה חובת נישואים דתית(אין באמת מוסד מסודר לנישואים אזרחיים שתקפים לגיטימית ושויונית בחוק) , ואחד החוקים המחייבים בנישואים הדתיים הם לא תנאף \תבגוד , הריי שהגירושים יכולים להתבסס על זה . כמו שהתורה רואה בכתובה ובחופה הסכם נישואים, הפרה של סעיפי ההסכם צריכה להיות עם עונש גם כלכלי אם יש בכך את הצורך. בעיניי כול חוק הגירושים במדינתנו הקטנה , כמו גם חוק הנישואים, וחוק התביעה לנזקים נפשיים ועוגמת נפש לוקה בהרבה חסר. כמו שאישה לא צריכה לקבל חזקה מלאה על הילדים רק כי היא אמא, לרגע נתעלם מאיזה סוג של אמא היא, אלה כול מקרה צריך לדון לגופו, ונזקים צריכים להיות מוגדרים בחוק. יחד עם זאת ברור לי שזה פתח נהדר לכול החפצים בגירושים ללא הסכמה להיכנס למסכת משפטית שכמובן גם תעמיד את הילדים שלהם במצב פחות נעים עוד יותר בדרך, וכאן חשוב להיזהר. במילים אחרות הנזקים צריכים להיות מוגדרים ומוערכים על ידיי אנשיי מקצוע- זאת אומרת שאם טובעים בגין נזק נפשי ועדה של אנשיי פסיכולוגיה\פסיכיאטריה עצמאית צריכה להעריך את הנזק לפי הקריטריונים שיוגדרו מסודר בחוק ולא כול אחד בהתאם לעד כמה שנראה לו ומרגיש לו שיצא מזה מסכן . ברגע שזה יהיה ממוסד בחקיקה מסודרת וכול אחד יבין מצוין מה המחיר שצפוי לו לשלם במקרה והוא עבר קו אדום של האחר אני בטוחה שיחשבו פעמיים, גם בחינוך, גם בחיי המשפחה וגם בלגיטימציה לרמוס את אלו שפחות מקובלים בעיניהם. |
|
הוא(שולט) |
לפני 13 שנים •
24 ביולי 2011
"בת שלי זה לא הוט"
לפני 13 שנים •
24 ביולי 2011
הוא(שולט) • 24 ביולי 2011
מאחר ונישואים אינם הסכם עיסקי שכן הם כרוכים ברגשות ומתן צרכים הדדי
אי לכך אין כאן קייס לרשלנות או הפרה . ואם נניח שכן, היא מצידה יכולה לתבוע אותו ב"יצירת " תנאים שגרמו לה לאכול בחוץ וכאלה ניתן למצוא לא מעט. צריך שניים לטנגו וכו. כמה מסקנות ניתן ללמוד מכך: לא כל דבר שפיט, מונוגמיה לא עובדת יותר ויש לאפשר מין וריבוי קשרים חופשי בזוגיות על מנת למקסם את סיפוק מגוון הצרכים שכל פרטנר זקוק תוךהתגברות על פחד נטישה. בעיקר כשיש ילדים למה לתבוע להאשים אם אפשר לדבר לגשר להסתדר ולהתפשר ובעיקר בעיקר לתקשר. |
|
kasandra(מתחלפת){jegularis} |
לפני 13 שנים •
24 ביולי 2011
Re: "בת שלי זה לא הוט"
לפני 13 שנים •
24 ביולי 2011
kasandra(מתחלפת){jegularis} • 24 ביולי 2011
הוא כתב/ה: כמה מסקנות ניתן ללמוד מכך: לא כל דבר שפיט, מונוגמיה לא עובדת יותר ויש לאפשר מין וריבוי קשרים חופשי בזוגיות על מנת למקסם את סיפוק מגוון הצרכים שכל פרטנר זקוק תוךהתגברות על פחד נטישה. בעיקר כשיש ילדים למה לתבוע להאשים אם אפשר לדבר לגשר להסתדר ולהתפשר ובעיקר בעיקר לתקשר. זה בדיוק העניין שכנראה שאם הם היו מצליחים לתקשר ולמצוא את העמק השווה לא היו מגיעים לטובת זה לבית משפט. אני אזכיר לך שיש הרבה נשים שלא מצליחות לקבל גט חוקי ולגיטימי רק כי בעליהם משתמשים בכוח שניתן להם לא לאפשר זאת, למה באמת שלא ילמדו לתקשר, לדבר להיות בניי אדם. כול זה טוב ויפה בתיאוריה , מי שזה יפה לו בפרקטיקה זכה רק מה לעשות שאלו שזה לא עבד להם צריכים שיהיה לזה פתרון- ולזה נועדה המערכת , למי שלא מצליח להסתדר. בעניין המונוגמיה, מאיפה לך לדעת מה היה טיב היחסים ביניהם, אולי הם אף פעם לא היו מוכנים לפתוח את הקשר, אולי מלך התחילה זה היה הגורם לגירושים?מאיפה לך להחליט מה כן עובד ומה לא עבור הרוב? אני בטוחה שמי שמצליח להסתדר בפניי עצמו לא מגיע לתבוע את הצד השני. יש רבים בעולם שחושבים שגירושים יכולים להיות הדדים וחבריים , ואני מאוד בעד זה , רק מה לעשות יצא לי מספיק לראות בחיים שאיך שהוא לא לכולם זה עובד יפה בפרקטיקה , ולבסוף החרא של זה המניפולציות ומאבקיי האגו נשפך על הילדים . כך שעדיף שיהיה חוק מסודר וברור לשניי הצדיים,שדרך אגב אפשר גם בו להגדיר את עניין הפוליאמוריה או המונוגמיה האינדיבידואליים לכול אחד.(וכול אלו שהצליחו להסתדר בלעדיו ימשיכו גם איתו) |
|
the rain song |
לפני 13 שנים •
24 ביולי 2011
לפני 13 שנים •
24 ביולי 2011
the rain song • 24 ביולי 2011
מזכיר קצת את אלי מקביל
לאסור על בגידה על פי חוק? נראה לי שלא ירחק היום ורק לזוגות נשואים יהיה מותר להזדיין. |
|
שולה פנינים |
לפני 13 שנים •
24 ביולי 2011
לפני 13 שנים •
24 ביולי 2011
שולה פנינים • 24 ביולי 2011
קסנדרה, כתבת "אני באופן אישי בעד יסוד הזכות לתביע בגין נזק נפשי ועוגמת נפש שנגרמת לצד אחד מצד שני(ולא בהכרח מבגידה).
לי זה מרגיש שהחוק הישראלי לא מאפשר באמת לאנשים שעברו פגיע נפשית ,ביזוי,פגיעה בכבודם ונפשם לקבל פיצוי הולם ואמיתי מן הצד הפוגע.(את כמובן מוזמנת לתקן אותי כי אני לא בקיע בענייני חקיקה לעומק)." לדעתי הצנועה: חקיקה כזאת תסתום את בתי המשפט בתביעות שווא (נזקיות/אזרחיות). זאת בהנחה שאת לא מתכוונת לעבירת לשון הרע המוגדרת בחוק, אלא לחוקים חדשים (שגם ניסוחם נראה לי כמלאכה קשה בהחלט). האמנם כל בן אדם שחש את עצמו נעלב יוכל לתבוע את זה שלטענתו פגע בו? והלא תחושת פגיעה היא סובייקטיבית גם מכיוון שכוונת הצד הפוגע היא לא בהכרח לגרום רע, להעליב וכו'. עוד תמיהה, מה זה פיצוי הולם ואמיתי לפגיעה נפשית, בכבוד וכו'? פיצויים על פגיעה גופנית נקבעים לפי מדדים ידועים. איך תכמתי נזק כזה? האם כל בני האדם שווים או שעלבון של פרופסור שווה יותר מעלבון שהוטח בנהג של משאית זבל? לעניין השרשור - בהתחשב במגזר, אני מניחה שמאד מודרני מצד הבעל ללכת לבית משפט במקום לרצוח אותה על חילול כבוד המשפחה.. יהיה מעניין לראות מה יפסוק בית המשפט. |
|
kasandra(מתחלפת){jegularis} |
לפני 13 שנים •
24 ביולי 2011
לפני 13 שנים •
24 ביולי 2011
kasandra(מתחלפת){jegularis} • 24 ביולי 2011
א' לוין כתב/ה: קסנדרה, כתבת "אני באופן אישי בעד יסוד הזכות לתביע בגין נזק נפשי ועוגמת נפש שנגרמת לצד אחד מצד שני(ולא בהכרח מבגידה).
לי זה מרגיש שהחוק הישראלי לא מאפשר באמת לאנשים שעברו פגיע נפשית ,ביזוי,פגיעה בכבודם ונפשם לקבל פיצוי הולם ואמיתי מן הצד הפוגע.(את כמובן מוזמנת לתקן אותי כי אני לא בקיע בענייני חקיקה לעומק)." לדעתי הצנועה: חקיקה כזאת תסתום את בתי המשפט בתביעות שווא (נזקיות/אזרחיות). זאת בהנחה שאת לא מתכוונת לעבירת לשון הרע המוגדרת בחוק, אלא לחוקים חדשים (שגם ניסוחם נראה לי כמלאכה קשה בהחלט). האמנם כל בן אדם שחש את עצמו נעלב יוכל לתבוע את זה שלטענתו פגע בו? והלא תחושת פגיעה היא סובייקטיבית גם מכיוון שכוונת הצד הפוגע היא לא בהכרח לגרום רע, להעליב וכו'. עוד תמיהה, מה זה פיצוי הולם ואמיתי לפגיעה נפשית, בכבוד וכו'? פיצויים על פגיעה גופנית נקבעים לפי מדדים ידועים. איך תכמתי נזק כזה? האם כל בני האדם שווים או שעלבון של פרופסור שווה יותר מעלבון שהוטח בנהג של משאית זבל? לעניין השרשור - בהתחשב במגזר, אני מניחה שמאד מודרני מצד הבעל ללכת לבית משפט במקום לרצוח אותה על חילול כבוד המשפחה.. יהיה מעניין לראות מה יפסוק בית המשפט. זה מעניין הניסוח של מדדים ידועים: למה קטיעת אצבע שווה X כסף כי כך זה בסדר לכמת אותה אבל טיפול נפשי במשך השנים לא ניתן לכימות מתמתי? ביזוי תדמיתי של האדם במקום עבודתו ורצח אופי לא שווה בשום נזק? קטיעת אצבע אצל מתכנת לעומת קטיעת אצבע אצל עקרת בית שווה זהה או שונה? איך מחליטים.הריי היא עקרת בית אוליי היא בכלל לא חייבת 10 אצבעות? אוליי באופן כללי נחליט שאם האדם לא מרוויח תפוקע חודשית מוגדרת אין לו בכלל זכות לדרוש משהו ממישהו ,גם לא ביטוח לאומי?ובטח שלא ממישהו אחר. לחוקים מהסוג הזה צריכה להיות ועדת אישור וקבלה , זאת אומרת שבנאדם שנפגע נפשית צריך להוכיך את הפגיע הנפשית בועדה שתאבחן ותקבע זאת. יש הבדל אם כתוצאה מזה הוא ניסה להתאבד ולא הצליח לבין אם הוא הייה בדיכאון שבוע. נראה לי שאם דואגים לחוקק חוקים מספיק מסודרים ,עם תנאים פורמליים ויש מקום לדון בזה. ובדיוק כדיי שהמערכת לא תהייה סתומה מפניות מיותרות צריך לזה קריטריונים מספיק ברורים ונוקשים. לא כי אני מרגישה שנפגעתי, אלה כי יש הוכחה ממשית לנזק מעשי שנגרם לי. כן זה סיפור, ארוך מתיש ומיגע אבל עדיין עדיף על פניי זה שכול אחד מרשה לעצמו את מה שבזין שלו כי הוא יודע שלא יעשו עם זה כלום. יחד עם זאת יש הרבה מאוד פרזיטיות מיותרת במדינה שלנו והרבה טביעות בגין פיצוים מביטוח לאומי, ועוד רבים אחרים,לזה זה כן מותר בחוק ותביע פרטית על פגיע אישית אסורה ? הרבה מאוד דברים במערכת החוקים שלנו לוקה בחסר, כך שלהגיד זה סתם יגרום לתביעות מיותרות= זה בערך כמו חבל לקחת עורך דין בוא נסגור את זה במאבק הורדת ידיים ,וזה יהייה הצודק יותר. אני אתן לך ולו דוגמה פשוטה אחת שעד ללפני לא הרבה זמן מקומות עבודה זמניים לא היו חייבים לשלם למועסקים שלהם תנאים סוציאליים, אנשים שעבדו שנתיים ושלוש במקום מסוים היו יוצאים משם בלי קרן פנסיה ,ביטוח חיים ועוד במקרה הטוב שקיבלו מכתב פיטורים ופיצויים. חבל למה עשו חוק ,הריי הסתדרו יופי גם לפני כן ?איך פתאום בתיי המשפט לא הפכו להיות מלאים בפניות טיפשיות וחסרות ערך של מפוטרים מסכנים ופגועים אחריי החקיקה ? כנראה שאם עושים דברים בשכל בטווח הרחוק הם יכולים להיות טובים לכולם, ולא רק לאלו שיש להם את הכוח בידיים, ולכול שינוי גם מנטלי יש מחירים אין מה לעשות אם אנחנו מתיימרים להיות מדינה מפותחת יש לזה גם השלכות . |
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי} |
לפני 13 שנים •
24 ביולי 2011
לפני 13 שנים •
24 ביולי 2011
יולי Yuli(לא בעסק){טדי} • 24 ביולי 2011
אני נגד.
1. באופן כללי אני חושבת שכל חוק שאפשר להמנע ממנו, עדיף. גם ככה יש יותר מידי. 2. בפרט חוקים שנוגעים ליחסי זוגיות, זה מצב מורכב שהמרכיב הרגשי בו מאד חשוב וכל חוק בנושא יהיה פתח לפורענות. 3. אולי יש מקום להגדיר מה החובות של בני הזוג בחוזה נישואים. הרי יש תוקף משפטי לכתובה אז אולי כדאי לאזן את זה ולכתוב משהו גם על חובות האשה. אבל בגידות זה כזה מורכב. נראה לי לא סביר לשפוט בן אדם על דבר כזה. 4. בלי קשר לאם צריך חוק או לא - אני נוטה לוותר לאנשים שעשו משהו בלי שתהיה להם יכולת לדעת שיהיו לזה השלכות משפטיות. אם כבר יש חוק ואכיפה, המערכת אמורה ליצור מצב בו אם אני עושה משהו לא חוקי - אני יודעת בעת המעשה שהוא לא חוקי (או לפחות יש לי גישה למידע כזה). אני מנחשת שאף אשה שבוגדת בבעלה, לא מעלה בדעתה שקיימת אפשרות להעמיד אותה לדין על זה. אבל אני לא בקיאה - יכול להיות שכבר יש תקדימים ו/או סעיף בחוק שמאפשר את זה. במקרה כזה - בעיה שלה... |
|
רצסיבי(נשלט) |
לפני 13 שנים •
24 ביולי 2011
לפני 13 שנים •
24 ביולי 2011
רצסיבי(נשלט) • 24 ביולי 2011
יולי Yuli כתב/ה: אני נגד.
1. באופן כללי אני חושבת שכל חוק שאפשר להמנע ממנו, עדיף. גם ככה יש יותר מידי. 2. בפרט חוקים שנוגעים ליחסי זוגיות, זה מצב מורכב שהמרכיב הרגשי בו מאד חשוב וכל חוק בנושא יהיה פתח לפורענות. א. בדיוק כך. ב. זו סוגיה שנדונה בהקשר של הפרת הבטחת נישואין. האם ניתן לאכוף הבטחת נישואין של מי שהבטיח וחזר בו. והקביעה היתה שזה לא אפשרי (אם כי יש הבדל, הואיל וכאן מדובר רק על פיצוי כספי). ג. אם באמת יקום שופט מספיק טיפש כדי לחייב אדם בתשלום כסף בגין בגידה, מה שיקרה הוא שאנשים יתחילו להכניס סייגים משפטיים לכתובה, ובסופו של דבר הנישואין יהיו ישיבה משפטית עם עורכי דין. זה כמו הרתיעה מהסכם יחסי ממון - הרי אף אחד בזמן החתונה לא רוצה להתעסק בזה, ואם יתחילו להתדיין גם על ענייני בגידה, גם זה יהיה הסכם-נספח לנישואין, והנה הלכה הרומנטיקה לגמרי. |
|
בכוח המוח(שולטת) |
לפני 13 שנים •
24 ביולי 2011
לאט לאט..
לפני 13 שנים •
24 ביולי 2011
בכוח המוח(שולטת) • 24 ביולי 2011
יש כאן שני חלקים שמייצרים בלבול, אבל פשוט להבין:
1. הכוונה אינה להוציא את הבגידה מחוץ לחוק ולהפוך אותה לעבירה. מותר לשכב עם אחרים, וכרגע לא הולך לקום חוק שישנה את זה, ברוך השם. 2. הרעיון הוא אחר: נשואין זה הסכם, חוזה בין שני אנשים. יש צבר של חובות וזכויות. למה שהחלק הזה לא יהיה שפיט בזמן הפרה? למה איש עסקים יכול לתבוע על הפרת חוזה, וגבר או אשה שנהרסו חייהם בגלל בגידה או כל הפרה של הסכמות בינהם לא יוכלו לעשות זאת? יש בעיות טכניות? זה לא אומר שבעיות טכניות אמורות לגרום לנו להרים ידיים. צריך לייצר קונסטלציה משפטית מאוזנת לעניין הזה אולי, אבל לי לפחות, ברור שהכל צריך להיות שפיט כל עוד יש דרך להוכיח "חוזה" "הסתמכות" " הפרה" ו"נזק". אחרת מה? למה דווקא באיזורים נרחבים כל כך לא ניתן יהיה לתבוע? וזה לא מפריע לי שיהיו חוזים מורכבים לאט לאט. שיהיו. לחיות יחד זה לא פשוט. אולי עדיף ש"עסקה" תתפוצץ לפני שהיא נכרתת מאשר שנים אחר כך, כשצריך לחתוך בבשר החי, ברכוש, ולייצר לילדים טראומה. כן, שישבו ויחשבו יחד מה זה אומר, הזוגיות שהם מקימים. מה כל אחד מצפה מהשני, ומה כל אחד ישלם על הפרה כזו, ועל הפרה אחרת. אני מעדיפה פחות רומנטיקה בהתחלה, ופחות סבל אחר כך. אנשים מתייחסים לחלק משמעותי כל כך בחיים שלהם, כמעט בחוסר אחריות, כאילו דברים כאלה מסתדרים בלי הבנות והסכמות משותפות. אנשים מתייחסים לנזקים שנוצרים שם כאילו זה "מה לעשות, מסכן/ה, ככה זה החיים." וכן, זה מורכב, אבל ביהמ"ש יאזן את טענות הצדדים ויחליט. כולם יוכלו לדעת שכאן לא משחקים אחד בשני, ולא צריך להפרע במקום אחר כי אי אפשר להפרע מהסיבה האמיתית, לא? זה יהיה מורכב, זה ימלא את בתי המשפט, זה ככה וזה ככה, אבל הטענות האלה טובות לכלל התביעות. אז שלא יתנו להגיש תביעות בכלל, זה בטוח יקל, לא? עכשיו, אנשים צריכים לדעת שגם ההסכמות ביחסים הזוגיים שפיטים, ולכן אם זו תהיה המגמה היא תחלחל לאט לאט ותאזן את עצמה. אם ע"י חקיקה, התקנת תקנות וכו', ואם ע"י הסכמות ברורות יותר בין בני זוג. וכן, מי שלא רוצה ויכול להיות מונוגמי, שיכניס את זה בהסכם. אולי זה אפילו ישנה את המבנה הזוגי כי זה יחייב לשים על פני השטח את המציאות. מי יודע. |
|