צהריים טובים אורח/ת

אחרי יובלות בלי לבקר פה - קבלו חלק א' של סיפור: סיפורי מעלית

הנורה האדומה הפסיקה להבהב והדלת האוטומטית נפתחה. דרך המראה שממול ראיתי בחשיכה את המבט המחייך שלך ואת השפתיים שלחשו לי להכנס מבלי להשמיע קול. שלחתי צעד איטי אל עברך ועוד צעד איטי אחריו. התענגתי על הדרך. הריח שלך מילא את האוויר וחדר אל אפי. נעצרתי לצידך, נשמתי עמוק ובלעתי רוק.

הדיון המלא זמין לחברי הכלוב

להתחברות להרשמה