בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

בענייני הסמרטוטים

Morticia
לפני 13 שנים • 26 ביולי 2011
Morticia • 26 ביולי 2011
the rain song כתב/ה:
הסמרטוט שאני הייתי:
לא הפעלתי שיקול דעת עצמאי
עשיתי דברים למרות שלא אהבתי ולא נהנתי
לא אמרתי כלום ולא הסתלקתי
זה, לעניות דעתי, להיות סמרטוט
סוג של איבוד האני למרות שאצלי זה לא היה לגמרי, מתיישהו נשברתי ושברתי את הכלים
אבל עד ש
הייתי סמרטוטicon_smile.gif
ולא, זה לא היה כיף


אז מה שאת אומרת זה שאותה סמרטוטיות שאת מייחסת לעצמך נבעה מכך שאיבדת את האופי שלך, את עמוד השדרה שלך.

מבחינתי, עצם זה שאת יודעת לראות את זה היום אומר שאת לא סמרטוטה בכלל.

כל אדם יכול למצוא את עצמו בחיים במקום בו הוא לא אומר מה מפריע לו
אבל יש אנשים שאף פעם לא רואים את עצמם.

אל תהיי כל כך קשה עם עצמך

icon_chickkiss.gif
the rain song
לפני 13 שנים • 26 ביולי 2011
the rain song • 26 ביולי 2011
Morticia כתב/ה:
the rain song כתב/ה:
הסמרטוט שאני הייתי:
לא הפעלתי שיקול דעת עצמאי
עשיתי דברים למרות שלא אהבתי ולא נהנתי
לא אמרתי כלום ולא הסתלקתי
זה, לעניות דעתי, להיות סמרטוט
סוג של איבוד האני למרות שאצלי זה לא היה לגמרי, מתיישהו נשברתי ושברתי את הכלים
אבל עד ש
הייתי סמרטוטicon_smile.gif
ולא, זה לא היה כיף


אז מה שאת אומרת זה שאותה סמרטוטיות שאת מייחסת לעצמך נבעה מכך שאיבדת את האופי שלך, את עמוד השדרה שלך.

מבחינתי, עצם זה שאת יודעת לראות את זה היום אומר שאת לא סמרטוטה בכלל.

כל אדם יכול למצוא את עצמו בחיים במקום בו הוא לא אומר מה מפריע לו
אבל יש אנשים שאף פעם לא רואים את עצמם.

אל תהיי כל כך קשה עם עצמך

icon_chickkiss.gif


את מאוד מתוקה}{
אני לא סמרטוטה באופן כללי והיום בטח שלא
אבל אז, לאותה תקופה בהחלט הפגנתי סוג של סמרטוטיותicon_smile.gif
אם להתייחס להודעה הראשונה שלך - להיות סמרטוט זה לא בהכרח אופי
לפעמים זה הלך רוח לתקופה מסויימת
ככה אני רואה את זה אצלי
Morticia
לפני 13 שנים • 26 ביולי 2011
Morticia • 26 ביולי 2011
OK.
לי לגמרי ברור שאת לא סמרטוטה
לפחות לא בשלב זה של החיים שלך בו אני זכיתי להכיר אותך.

אבל את כן מודה שהסמרטוטיות שלך היתה קשורה לאובדן עמוד שדרה.

אני לא מחפשת פה מי מצא את עצמו סמרטוט בחייו
וגם אי אפשר לנתק את זה מכך שבצד השני עמד איזה אפס שסמירטט אותך
במקום להוביל אותך למקומות קצת יותר ראויים לך

הבוטום ליין הוא שמבחינתי כשמדברים על סמרטוטים מדברים על אנשים בלי אופי, בלי דעה, שפוטים של אחרים.
זה לא תמיד מתבטא באהבה או באיזה רגש מיוחד
זה לא תמיד מתבטא ברומנטיקה.

יש אנשים שהולכים אחרי אחרים בלי שום מחשבה עצמאית
לא מתוך אהבה גדולה
מתוך אופי סמרטוטי.
מתוך היותם פשוט עלה נידף.

את הרי בוודאי לא חושבת שהיית סמרטוטה בגלל שאהבת בן אדם נכון?

אגב, מבחינתי כל אדם
ואני לא מתכוונת אלייך כרגע
אבל כל אדם שפועל נגד הרצונות האמיתיים שלו
שלא חי את החלומות שלו
הוא סוג של סמרטוט

כל גבר וכל אישה שמתחתנים מתוך נוחות ולא מתוך אהבה
הם סוג של סמרטוטים
עמוק בפנים.

אני בספק אם יש מי שאינו סמרטוט ומפחד שיסמרטטו אותו.
האם בכלל אפשר?

ושוב, אני שואלת.

אולי כשמדברים כאן על סמרטוטים בכלל מדברים על משהו פיזי במסגרת משחק תפקידים?
ואז באמת זה קשור לדברים בכלל אחרים.
הדורבנים​(נשלט)
לפני 13 שנים • 26 ביולי 2011
הדורבנים​(נשלט) • 26 ביולי 2011
סוג של סמרטוט שאולי אני, לפעמים:

מישהו הגדיר פעם "עבד טבעי", שחייב לעשות מה שגבירתו אומרת.
אז אני כזה. אני כחייב לעשות מה שאהובתי אומרת, בלי קשר לשיפותיות. אני מרגיש שאסור לי לסרב. שזה לא יאה, שזה בכלל לא אופציה, לסרב לה.
אבל, לפעמים השיפוטיות קיימת ובוערת בי - ואז קורה תופעה אולי קצת מגעילה (מצידי), שאני עושה את מה שאהובתי אומרת, למרות שאני לא רוצה. אבל נהייה עצוב מאוד ומופנם, ולא מדבר איתה. זה קורה בלי לחשוב.

האם לזה התכוונת?
daniel222
לפני 13 שנים • 26 ביולי 2011
daniel222 • 26 ביולי 2011
אני חושב שלהיות סמרטוט זה לא לעמוד על מה שחשוב לך, באמת לאבד עמוד שידרה.
אני מניח שזה נובע בעיקר מחוסר ביטחון עצמי ומהפחד לאבד את הצד השני,
אם לא אעשה את כל מה שהיא מבקשת או אגיד את דעתי אז היא לא תרצה אותי יותר.

אני חושב בתקופות מסויימות זה יכול לקרות לכל אחד, מי שחזק יותר יצא מהמצב הזה מהר יותר
ומי שפחות חזק יכול להשאר שם לתקופה ארוכה.

אצלי זה מגיע לעיתים מכיוון קצת אחר, מהפחד מעימותים ובעיקר מהפחד לפגוע בצד השני, אני אעשה הכל להמנע מכך.
Morticia
לפני 13 שנים • 26 ביולי 2011
Morticia • 26 ביולי 2011
הי דניאל

אני חושבת שאדם יכול מאוד לאהוב ולהיות מאוד מסור בלי לאבד את עמוד השדרה שלו.
אובדן עמוד השדרה בטח לא בהכרח נמצא במקום בו אדם מסוגל לבטא את הרגשות שלו

אני גם די משוכנעת ששתיקה בשם ההמנעות מחיכוחים ושאר תלונות וויכוחים

שייכת הרבה פחות לעולם הסמרטוטים

והרבה יותר לעולם השליטה.

פוגי, גם אם אתה סמרטוט אני עדיין אוהבת אותך

icon_smile.gif
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי}
לפני 13 שנים • 27 ביולי 2011
אני חושבת שזה בעיקר עניין של פרשנות.
איכשהו בכל פעם שאני שומעת את המילה הזו, זה בסיטואציה שמעוררת בי חוסר הסכמה.

למשל:

הייתה לי שיחה עם איזו מכרה, בה איכשהו ציינתי שטדי יעשה בשבילי כל מה שאבקש ממנו.
היא ענתה "הממ. טוב, זה הטעם שלך כנראה. אני אישית לא נמשכת לסמרטוטים".
ואני חשבתי שזה מגוחך לגמרי. מה סמרטוטי בלשמח אשה שאתה אוהב? והרי גם אני נענית לרצונות שלו. שנינו נענים זה לזה, כי אנחנו רוצים שלשני יהיה טוב. מה לכל השדים סמרטוט בזה? מסירות זה להיות סמרטוט? מצחיק.
רציתי לומר לה - כל גבר שנענה לרצון שלך הוא סמרטוט? אז מה את מעדיפה - גבר שלא אכפת לו מה את רוצה? גבר שיסרב לך כל הזמן?
היא אמרה שהיא צריכה אחד שלא יתן לה להרגיש שהכל מותר לה. לא מבינה את זה. אני הייתי נובלת בקשר כזה. אני לא צריכה שהוא ירסן אותי - אני הרי יכולה לרסן את עצמי, הרי מן הסתם לא אפגע במי שאני אוהבת.

והיו עוד מצבים כאלה. הרבה מצבים כאלה. שאני רואה איך אנשים מסתכלים על מסירות, ועל ציות, ועל טוטאליות, וקוראים לזה "סמרטוט". אני חושבת שזו מילה שמשמשת בעיקר את מי שלא חווה מסירות ולא ממש יודע מה זה ומה עושים עם זה ואיך זה עובד. ראיתי אותה הרבה משמשת אנשים שמפחדים להתמסר, שמפחדים "לצאת פראיירים". אנשים שמפחדים יותר מידי להיענות לרצון של אחרים, ואומרים "אני לא סמרטוט". שמרגישים צורך ככה סתם לסרב, רק בשביל להרגיש שהם לא כנועים מידי. ואני מבינה את ההגנה העצמית הזאת אבל ככה לא מגיעים לאמון אמיתי.
ואני חושבת שבתוך מערכת יחסים, אין מקום להתחשבנות הזאת.

איך אתם מבינים את המילה הזו, "סמרטוט"? אני מבינה אותה כמשהו שלילי לגמרי.
כתיאור של ציות שבא נטו מתוך התבטלות ואין בו שום דבר אחר. וכמילה שעיקר השימוש שלה הוא לכסות על פחדים.
ויותר מהכל אני חושבת שזה עניין של פרשנות ושל סיטואציה.

(אגב, לפני שמאשימים אותי במוסר כפול או שובניזם, מבחינתי כל מה שכתבתי כאן תקף גם למיילדום, לפחות בחוויה שלי).
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי}
לפני 13 שנים • 27 ביולי 2011
fog כתב/ה:
סוג של סמרטוט שאולי אני, לפעמים:

מישהו הגדיר פעם "עבד טבעי", שחייב לעשות מה שגבירתו אומרת.
אז אני כזה. אני כחייב לעשות מה שאהובתי אומרת, בלי קשר לשיפותיות. אני מרגיש שאסור לי לסרב. שזה לא יאה, שזה בכלל לא אופציה, לסרב לה.
אבל, לפעמים השיפוטיות קיימת ובוערת בי - ואז קורה תופעה אולי קצת מגעילה (מצידי), שאני עושה את מה שאהובתי אומרת, למרות שאני לא רוצה. אבל נהייה עצוב מאוד ומופנם, ולא מדבר איתה. זה קורה בלי לחשוב.

האם לזה התכוונת?


לא הייתי קוראת לזה ככה, אבל נראה לי שהבנתי את ההגיון הפנימי. אבל אפשר שאלה אישית?
הנה היא: האם אשתך מודעת לדפוס הזה, של מה שקורה כשאתה לא רוצה ועושה, ואז יוצאת מעין תגובה פאסיב-אגרסיב משהו? שחוסר ההסכמה מובע באופן סמוי?
והאם היא מגיבה לזה? מאשרת? מקבלת? מתעלמת? מנסה לתקן?
ואם מנסה לתקן - איזה חלק מזה ובאיזה אופן?
daniel222
לפני 13 שנים • 27 ביולי 2011
daniel222 • 27 ביולי 2011
Morticia כתב/ה:
הי דניאל

אני חושבת שאדם יכול מאוד לאהוב ולהיות מאוד מסור בלי לאבד את עמוד השדרה שלו.
אובדן עמוד השדרה בטח לא בהכרח נמצא במקום בו אדם מסוגל לבטא את הרגשות שלו

אני גם די משוכנעת ששתיקה בשם ההמנעות מחיכוחים ושאר תלונות וויכוחים

שייכת הרבה פחות לעולם הסמרטוטים

והרבה יותר לעולם השליטה.

פוגי, גם אם אתה סמרטוט אני עדיין אוהבת אותך

icon_smile.gif


ברור לי שאפשר להיות אוהב ומסור ולא לאבד עמוד שידרה, לא אמרתי שלא.
ואת צודקת, השתיקה והמנעות מחיכוך באה מעולם השליטה אבל יש בה
אלמנט של איבוד עצמי, להיות במצב שלא רוצים להיות בו ולא משנים את זה.
Morticia
לפני 13 שנים • 27 ביולי 2011
Morticia • 27 ביולי 2011
דניאל, אתה מתאר מצב מאוד קיצוני
מצב בו אתה ממש מרגיש שכדי לשמור על שליטה צריך ממש להקריב קורבנות מעצמך
כמו למשל שהיה לי עם אחד האקסים שלי שסבל מאיזו מחלה
מחלה שככל שהייתי אמפתית אליה
וככל ששמרתי על המצב בשליטה
הרגשתי בסופו של דבר שזה גובה ממני מחיר גבוה מדי
ועל כן עזבתי.

אבל לא הרגשתי שאני סמרטוטה.
ממש לא.

אני לא רוצה לשפוט חולשות של אחרים
אבל כשהוא היה תחת שליטה מוחלטת של המחלה שלו
המחלה שלו היתה מסמרטטת אותו.
והוא בכלל היה נעלם.

טוב, לא חשוב. אני עייפה מדי היום כדי להיות ברורה.

יולי יקירתי
אני לגמרי אתך - רואה את הדברים מאוד כמוך

גבר מתמסר זה אחד הדברים הכי פחות סמרטוטיים בעיניי בעולם

חטאתי בחיי לאהוב ולהתעקש על אהבה לגברים שהיו חארות כאלה כמו שהחברה שלך רוצה

אבל זה הדבר האחרון שרציתי מהם ואני לא מבינה נשים שזה מה שהן רוצות.

הן אשכרה רוצות שהגבר שלהן יהיה ככה?

בעיניי זה לא מבטא את הסמרטוטיות של הגבר שמתנהג אחרת כמו שזה מבטא את הצורך שלהן להסתמרטט בפני גבר.

וזו נקודה קריטית מבחינתי.

גם כשהלכתי בעוז אחרי לבי
ועמד אדם מחורבן מהצד השני

לא הייתי סמרטוטה

הייתי אישה שיודעת מה היא רוצה
ולא מפחדת לנסות להשיג את זה לעצמה.

אבל לרצות שגבר יתייחס אלייך ככה?
ולקרוא לכל גבר שמתנהג יפה סמרטוט?

לא בא לי טוב.
לא בא לי טוב בכלל.

שיהיה יום טוב מזה.