בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ישראל מתעוררת?

Mזל אריה​(שולט)
לפני 13 שנים • 27 ביולי 2011
Mזל אריה​(שולט) • 27 ביולי 2011
העניין הוא לא הדירות ולא קוטג' כזה או אחר.

העניין הוא מעמד הביניים!

בעבר המשכורת של מעמד הביניים הייתה מספקת לחלוטין, ואפילו עוד הצליחו לחסוך.

אפשר לראות היום אנשים שלא היו עשירים מאוד בעבר, עבדו עבודת כפיים לא נרתעו מעבודה, וחיו יפה.
אותם אנשים אפשר לראות שגם הצליחו לחסוך סכומים נאים, והיום עוזרים לילדים.
יוקר המחיה שיש היום לא היה בעבר!
ואולי אפשר לקרוא לזה בצורה אחרת... בעבר לא היה כל כך על מה להוציא כסף כמו היום, וגם על דברים שהיו בעבר , אנשים הצטמצמו ולא הוציאו כל כך הרבה כמו היום.
תחשבו על החשבונות השוטפים שאתם משלמים היום.
חשמל, לא היו מזגנים וכו'
תקשורת, לא היו פלפונים, אינטרנט, כבלים וכו'
מים, הרבה יותר יקר היום, ופעם עם מי האמבטיה היו עושים ספונז'ה.
אוכל, כמה הייתה עולה קנייה במכולת של ביצים חלב לחם סוכר וכו', וכמה עולה היום קנייה בסופר של 1001 דברים חוץ מביצים חלב לחם וסוכר?

אין היום מעמד ביניים, או שאתה עשיר, או שאתה בקושי מצליח לגמור את החודש.

אם לא הצלחת לחסוך סכום רציני מהמשכורת שלך, לצערי זה לא מעמד ביניים.
the rain song
לפני 13 שנים • 27 ביולי 2011
the rain song • 27 ביולי 2011
זאת בדיוק הנקודה
היחס בין המשכורות להוצאות
Here And There​(נשלטת)
לפני 13 שנים • 28 ביולי 2011

אני מקווה מאוד שהיא מתעוררת.

Here And There​(נשלטת) • 28 ביולי 2011
כי יש הרבה על מה.

אם זה יעזור?
אני מקווה, אם כי אני קצת פסימית.
kasandra​(מתחלפת){jegularis}
לפני 13 שנים • 29 ביולי 2011
kasandra​(מתחלפת){jegularis} • 29 ביולי 2011
כול מה שאתה כותב מזל אירה הוא נכון בעיניי.
אנחנו כבר מזמן הפסקנו להיות המדינה הסוציאלית שהיינו פעם , היום אנחנו הרבה יותר קפיטליסטים ולא רק זה אלא שאנחנו לומדים להתנהל בשיטת המקל והגזר.
אין תחושה של אמון ואמינות מול המערכת , וזה ברור לכולנו שבסופו של דבר כול אחד דואג נטו לאינטרסים של עצמו.
כול מעסיק יתן את המינימום ההכרחי בלי קשר למה הוא באמת יכול לתת והרבה פעמים מחוסר בררה העובד מסכים ואומר נסתדר עם מה שיש.
משהו שלא צריך להיות כי יש הבדל מהותי בין להסתדר לבין לחיות ,ובאיזה שהוא שלב אנחנו שוכחים את זה.

ממשכורת של 6 אפשר אולי להסתדר בהנחה שאתה רווק , אבל לחיות ממנה בטור משפחה זה בלתי אפשרי שלא נפנטז על בית. החיים במדינה שלנו הופכים כול הזמן להיות יותר ויותר קשים ולא פלא שבניי האדם נהפכים להיות פחות אנושיים וסוציאליים מזה בדרך.
כך זה מרגיש לי.
Inside your head
לפני 13 שנים • 31 ביולי 2011
Inside your head • 31 ביולי 2011
יש המעוניינים להצטרף למחאה נוספת מחר מול הכנסת (בירושלים) בשעות הבוקר/צהריים?

אם כן... say: i do
בלוסום​(לא בעסק)
לפני 13 שנים • 31 ביולי 2011

אני שייכת למגזר

בלוסום​(לא בעסק) • 31 ביולי 2011
שמצבו פי מיליון יותר גרוע מכל מי שאני מכירה. מצבי הכלכלי הוא מעמד נמוך. אני אשה עניה.
אני צריכה לחשב שקל לשקל. אם "אבזבז" במקום "לא נכון" לא יהיה לי למה שאני באמת צריכה, וכך זה מדי חודש בחודשו.
אני מתקימת מהכנסה דחוקה ביותר, שאיננה מגיעה לשכר המינימום.
אני אצטרך לעבוד עד הפנסיה, וגם כשאגיע לגיל פנסיה, אפרוש בבושת פנים לקיום דחוק מאוד.

במדינה שלנו, לא משנה תחת איזו ממשלה, יש הנצחה תמידית של מעגל העוני, מעגל מרושע שאי אפשר לצאת ממנו.
אני ראיתי את הורי נכנסים לתוכו. זו היתה תקופה עצובה מאוד בחיי המשפחה שלי.

השאלה שלי היא, מה ישתנה הפעם? נניח שיצאנו לרחובות וצעקנו - אוקי, ומה עכשיו? מה מבטיח לנו, שבעוד כמה חודשים ספורים הדברים ישתפרו? שנצליח ללכת עם 20 שח ולקנות מוצרי יסוד ואולי אפילו חס וחלילה לחזור עם עודף?
בעיני אין שום הבטחה שהמצב ישתנה, וממש לא משנה תחת איזו ממשלה המדינה הזו תהיה.
huan
לפני 13 שנים • 31 ביולי 2011
huan • 31 ביולי 2011
ציטוט: בעיני אין שום הבטחה שהמצב ישתנה, וממש לא משנה תחת איזו ממשלה המדינה הזו תהיה.


נכון עד כדי טרוויאלי. זו בדיוק הסיבה שתנועת המחאה לא תמדד אל פי הדרישות שהציבה וההבטחות שקבלה אלה על פי יכולתה ליצור תשתית אירגונית אזרחית שתוכל להשפיע על הפוליטיקה הארצית ב10, 20 ו50 השנים הבאות ולהבטיח את זה שאכן יעמדו בהבטחות, החלטות ועדה יקיומו והדרישות ימולאו ולא יעלו אבק בבוידם של חוק ההסדרים.

אני עושה את חלקי! ואתם?
the rain song
לפני 13 שנים • 1 באוג׳ 2011
the rain song • 1 באוג׳ 2011
הגישה "ששום דבר לא ישתנה לא משנה כלום" הובילה את המדינה למצב שהיא נמצאת בו. (בתוספת מהלכים כאלה ואחרים)
אבל דמוקרטיה יכולה להתנהל רק עם מעורבות של העם.
להצביע בבחירות זה המינימום ואנו רואים בשנים האחרונות ירידה באחוזי ההצבעה. שוב, מאותה גישה של "כולם אותו דבר, מה זה משנה מי יהיה בשלטון, הכל חרא" ועוד כל מיני טיעונים בסגנון.
מעבר לבחירות יש אנשים שעושים עוד וזה מבורך בעיני.
המחאה הנוכחית היא כי הגענו למצב שבאמת נמאס כבר, שהחיים הפכו לבלתי אפשריים עבור חלק
והעם יוצא מהאדישות
נכון, עדיין יש המון מכוניות חדשות כל שנה והמון אנשים נוסעים לחו"ל והרבה אנשים חיים כאן לא רע בכלל
אבל מעמד הביניים נשחק והצטמצם פלאים
וישראל מדינה קטנה מידי בשביל קפיטליזם טהור.
בסך הכל מבקשים לחזור למדינת רווחה. ליחס יותר נורמלי בין ההוצאות למשכורת
לא מבקשים דירה בחינם אבל כן רוצים לקחת משכנתא ולהצליח להחזיר אותה
אי אפשר לצפות לפתרונות מיידיים. אבל אפשר לצפות לעתיד יותר נורמלי
ואולי מי שנמצא היום בקו העוני אבל עובד יוכל לצאת ולהגיע להישגים בזכות השכלה ועבודה קשה.
כמו שהיה פעם.
ההורים שלי התחילו מכלום, מאפס מאופס. עם הורים שהגיעו אחרי המלחמה ללא אגורה שחוקה.
אבא שלי עבד כמו משוגע וקרע את התחת כמעט כל חייו.
לא היינו עשירים בילדותנו
אנחנו גם היום לא עשירים
אבל ברוך השם לא חסר לנו דבר
וזה מצב שצריך לחזור אליו
שלהיות חרוץ ישתלם ויספיק כדי לחיות ולאט לאט גם יעלה את רמת החיים.
daniel222
לפני 13 שנים • 1 באוג׳ 2011
daniel222 • 1 באוג׳ 2011
הפתרון היחידי לדעתי הוא בהשקעה ברכבת מהירה (מאד מהירה) שתחבר את אילת ובאר שבע , את אשקלון ואשדוד, את חיפה והצפון ואת ירושלים למרכז.
בנוסף מערכת של רכבת תחתית בכל המרכז ובערים הגדולות.
כאשר אנשים יוכלו להגיע תוך 20-30 דקות מהדרום או מהצפון לעבוד ולבלות במרכז אז לא יהיה צורך לקנות או לשכור דירה ממש במרכז.
תהיה תנועה גדולה של קוני ושוכרי דירות מהמרכז לפריפריה, ששם מחירי הדירות והשכירות נמוכים.
דבר זה יגרום לירידת מחירים מהותית גם במרכז.
מעבר המוני של אנשים מהמרכז לפריפריה יביא לפריחה באיזורים אלו והעלייה של איכות החיים והחינוך שם.
הקמת תשתית כזו היא מאד יקרה וזו בדיוק הבעייה, אף ממשלה לא תשקיע בפרוייקט שבאופן ודאי יראה את פירותיו לאחר סוף הקדנציה שלהם, אין בארץ ראייה לעתיד (בשום תחום כמעט) וזה מה דופק אותנו ולצערי גם ימשיך.
דרישה למערכת רכבות כזו חייבת להיות בעדיפות עליונה במאבק הנוכחי, אחרת לא עשינו דבר, כל פתרון שלא יכלול זאת יתן פתרון זמני בלבד.