לילימיי(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
11 באוג׳ 2011
זיכוך.היא מתרפקת, בתוך חיבוקו העוטף. בידיו החסונות, הוא אוחז בה ולא עוזב. מלטף את שיערה ולחייה, ברוך. והם מדברים, קרוב קרוב על החיים והכאב, על בחירות ושיעורים. הוא נוגע בבגופה, כפי שרק הוא יכול. עוד, לאורך הגוף הגמיש. למטה, אל המכנסונים הקטנים, הורודים. היא מגרגרת בנעימות, בחרמנות. "בואי סקסית שלי, נאפס אותך קצת... על הרגליים, עיניים עצומות עד הודעה חדשה". היא עומדת. ברור שעומדת. במקום הסוער הזה, שבתוך ראשה. בין שתי עיניים עצומות, היא מתרכזת. הוא מושיב אותה, על כיסא ילדים קטן, מפלסטיק. משחק בשיערה, יוצר בו קוקיות. קוקיות אחיזה, לנגינת חלילית משובחת. הוא מושך ודוחף, מרחיק ומקרב. מוריד ומאתגר, מרים ומהלל. בעיניים עצומות, בידיים אחוזות היא סופגת אל תוכה פנימה, את הזיכרון. ופעם, היא הייתה מתפלשת על הריצפה. מתפלשת ובוכה את הכאב שלה, בתוך שלולית השתן שלו. היום, היא התפלשה ובכתה רק מתוך מגע הריצפה הקרה. צריבת הזיכוך, לעיתים, היא אותה צריבה. זולגת מבפנים החוצה. בדימעתה היא נוצרת. מגישה תודתה. |
|
|
הכלבונת(נשלטת)
|
לפני 13 שנים •
12 באוג׳ 2011
לילימיי
מרגש לקרוא אותך.
שבת-שלום. |
|
|
|
לילימיי(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
12 באוג׳ 2011
Re: לילימיי הכלבונת טלי כתב/ה: מרגש לקרוא אותך.
שבת-שלום. אני אוהבת, כשאת מתרגשת... שבת מעולה לך }{! |
|
|