תמונה כפרית
|
לפני 13 שנים •
18 באוג׳ 2011
Re: Mind body and soul amy כתב/ה: כשמישהו אומר זאת למישהי, שהוא רוצה אותה mind, body and soul, למה הוא בעצם מתכוון? כי זה נשמע ממש ברור, עד שחושבים על זה שוב.
זה נחמד שמישהו טורח ואומר כזה משפט. אבל בעיני לפעמים מילים הם סתם מילים. זה שמישהו רוצה X Y Z זה לא אומר שהוא יקבל, הוא צריך בעיני להיות ראוי לכך. חובת ההוכחה היא עליו בטרם יקבל את מבוקשו. אבל כשזה שם וזה הדדי זוהי נקות פסגה מדהימה להיות שם. והכי נפלא בעיני זה להיות שם בלי כל הקשקשת אלא רק כי נעשתה דרך משותפת יחד שפשוט הובילה לשם. |
|
|
Mary Jane
|
לפני 13 שנים •
18 באוג׳ 2011
Re: Mind body and soul amy כתב/ה: כשמישהו אומר זאת למישהי, שהוא רוצה אותה mind, body and soul, למה הוא בעצם מתכוון? כי זה נשמע ממש ברור, עד שחושבים על זה שוב.
לי זה נשמע כמו בולשיט שמקדים לסקס, מהדברים שמספרים למי שצריך לשמוע דברים כאלו. אבל נו, בטח יש בנמצא טיפוסים רומנטיים יותר ממני. |
|
|
מUחדת
|
לפני 13 שנים •
18 באוג׳ 2011
זו עוד גרסה ל"יש לך משהו עצוב בעיניים".
|
|
|
|
מUחדת
|
לפני 13 שנים •
18 באוג׳ 2011
ובגרסה העילגת |
|
|
| גברים(שולט) |
לפני 13 שנים •
18 באוג׳ 2011
אני לא חובב סיסמאות ואני יכול להבין את הציניות שמריצים עליהן, בעיקר כאן, בהקשר של יחסי נשים- גברים. אבל זו, בכל זאת נוגעת בי דווקא בהקשר של הבדסמ כמו שהוא בעיניי.
כשאני לוקח מישהי למסע משותף כאן (להבדיל ממפגש "גברים") , אני דורש ממנה את כולה. אני מנכס את הגוף שלה, הוא הופך להיות שלי, לשימושי, על כל המשתמע מכך. אני רשאי לעשות בו ואני עושה בו, כול שימוש שנראה לי. מלמעלה ומלמטה, מקדימה ומאחור - הכול שייך לי ורק לי. מנגד, אני אוסר עליה או מורה לה לעשות בו שימושים שונים בעצמה. אבל זה החלק הקל, הוא אמנם נחמד ומהנה בפני עצמו אבל הוא כבר מזמן, לא מספיק לי לאורך זמן. אני רוצה עוד. אני רוצה את המחשבות ואת התחושות שלה. אני רוצה לדעת הכול. אני רוצה לדעת מה עובר לה בראש, בשאיפה, בכל רגע נתון. אני רוצה לדעת איך היא חושבת ועל מה. אני רוצה לדעת מה מפחיד אותה ומה משמח אותה, מה יגרום לה לבכות ומה יחייך אותה. אני רוצה לדעת מה פגע בה בעבר ומה גרם לה אושר ואיך זה משפיע לה על ההווה, אני רוצה לדעת עליה - הכול. אם הייתי יכול, הייתי מסדר לי מסך קטן שמקרין לי את המחשבות והתחושות שלה, כזה עם אפשרות לעשות rewind לאירועים או תקופות אבל מכיוון שאני עדיין שוקד על פיתוח הצ'יפ הזה, אני עדיין צריך לעבוד על זה קשה. לתחקר, לסחוט, לייצר מנגנוני דיווח ואולי הדבר החשוב ביותר, לזכות באמון שלה. אבל, אני לא מסתפק בצפייה ולמידה, אני רוצה גם להיכנס קצת פנימה, להיות חלק ולהשפיע. אני רוצה להיות מסוגל לנווט חלק מהמחשבות והתחושות האלו למקומות שנראים לי ולגרום לה למחשבות ותחושות אחרות שאני חפץ בהם. אבל גם זה לא תמיד מספיק לי ואני עדיין רוצה עוד. אני רוצה גם, להיכנס לקודש הקודשים, למקום הזה שאפשר להגיע אליו, רק אחרי שהיא הפנימה, בין השאר, שהחלטתי לקבל אותה ככה, בדיוק כמו שהיא, עם כל העבר וההווה, עם כל הכישלונות וההצלחות, עם כל הפגמים, השריטות והתסכולים, כולל (ואולי בעיקר) אלו, שרק היא מסוגלת לראות בעצמה. החלטתי לקבל אותה בדיוק כמו שהיא מתחת לכל המסכות, ומשם, לקחת אותה ולעשות איתה את מה שאמצא לנכון. אני צריך להיכנס לה לנשמה. להרגיש אותה,לנשום אותה, לדעת אותה. לחדור מבעד לכל החומות והשריון, לנזול פנימה. עוד צעד קטן ועוד צעד קטן, להתקרב כמה שיותר לבסיס, למקום שאין בו יותר מגננות, למקום שבו היא נקייה מהכול, חפה ממניירות (בלשונה של מרגול העבריינית) , זכה ומלאת תום. למקום הראשוני הזה שאין בו אגו ואין בו בושה במה שהיא או במי שהיא. במקום הזה שבו היא משחררת לי, את הילדה שבה, אותה. |
|
|
בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 13 שנים •
18 באוג׳ 2011
גברים כתב/ה: אני לא חובב סיסמאות ואני יכול להבין את הציניות שמריצים עליהן, בעיקר כאן, בהקשר של יחסי נשים- גברים. אבל זו, בכל זאת נוגעת בי דווקא בהקשר של הבדסמ כמו שהוא בעיניי.
כשאני לוקח מישהי למסע משותף כאן (להבדיל ממפגש "גברים") , אני דורש ממנה את כולה. אני מנכס את הגוף שלה, הוא הופך להיות שלי, לשימושי, על כל המשתמע מכך. אני רשאי לעשות בו ואני עושה בו, כול שימוש שנראה לי. מלמעלה ומלמטה, מקדימה ומאחור - הכול שייך לי ורק לי. מנגד, אני אוסר עליה או מורה לה לעשות בו שימושים שונים בעצמה. אבל זה החלק הקל, הוא אמנם נחמד ומהנה בפני עצמו אבל הוא כבר מזמן, לא מספיק לי לאורך זמן. אני רוצה עוד. אני רוצה את המחשבות ואת התחושות שלה. אני רוצה לדעת הכול. אני רוצה לדעת מה עובר לה בראש, בשאיפה, בכל רגע נתון. אני רוצה לדעת איך היא חושבת ועל מה. אני רוצה לדעת מה מפחיד אותה ומה משמח אותה, מה יגרום לה לבכות ומה יחייך אותה. אני רוצה לדעת מה פגע בה בעבר ומה גרם לה אושר ואיך זה משפיע לה על ההווה, אני רוצה לדעת עליה - הכול. אם הייתי יכול, הייתי מסדר לי מסך קטן שמקרין לי את המחשבות והתחושות שלה, כזה עם אפשרות לעשות rewind לאירועים או תקופות אבל מכיוון שאני עדיין שוקד על פיתוח הצ'יפ הזה, אני עדיין צריך לעבוד על זה קשה. לתחקר, לסחוט, לייצר מנגנוני דיווח ואולי הדבר החשוב ביותר, לזכות באמון שלה. אבל, אני לא מסתפק בצפייה ולמידה, אני רוצה גם להיכנס קצת פנימה, להיות חלק ולהשפיע. אני רוצה להיות מסוגל לנווט חלק מהמחשבות והתחושות האלו למקומות שנראים לי ולגרום לה למחשבות ותחושות אחרות שאני חפץ בהם. אבל גם זה לא תמיד מספיק לי ואני עדיין רוצה עוד. אני רוצה גם, להיכנס לקודש הקודשים, למקום הזה שאפשר להגיע אליו, רק אחרי שהיא הפנימה, בין השאר, שהחלטתי לקבל אותה ככה, בדיוק כמו שהיא, עם כל העבר וההווה, עם כל הכישלונות וההצלחות, עם כל הפגמים, השריטות והתסכולים, כולל (ואולי בעיקר) אלו, שרק היא מסוגלת לראות בעצמה. החלטתי לקבל אותה בדיוק כמו שהיא מתחת לכל המסכות, ומשם, לקחת אותה ולעשות איתה את מה שאמצא לנכון. אני צריך להיכנס לה לנשמה. להרגיש אותה,לנשום אותה, לדעת אותה. לחדור מבעד לכל החומות והשריון, לנזול פנימה. עוד צעד קטן ועוד צעד קטן, להתקרב כמה שיותר לבסיס, למקום שאין בו יותר מגננות, למקום שבו היא נקייה מהכול, חפה ממניירות (בלשונה של מרגול העבריינית) , זכה ומלאת תום. למקום הראשוני הזה שאין בו אגו ואין בו בושה במה שהיא או במי שהיא. במקום הזה שבו היא משחררת לי, את הילדה שבה, אותה. או! עם הסבר כזה, אני סוף סוף יכולה להפסיק להיות צינית ולהתחיל להתחבר לזה...  תודה על ההסבר המע/אלף...
|
|
|
| MasterKey(שולט) |
לפני 13 שנים •
18 באוג׳ 2011
גברים כתב/ה: אני לא חובב סיסמאות ואני יכול להבין את הציניות שמריצים עליהן, בעיקר כאן, בהקשר של יחסי נשים- גברים. אבל זו, בכל זאת נוגעת בי דווקא בהקשר של הבדסמ כמו שהוא בעיניי.
כשאני לוקח מישהי למסע משותף כאן (להבדיל ממפגש "גברים") , אני דורש ממנה את כולה. אני מנכס את הגוף שלה, הוא הופך להיות שלי, לשימושי, על כל המשתמע מכך. אני רשאי לעשות בו ואני עושה בו, כול שימוש שנראה לי. מלמעלה ומלמטה, מקדימה ומאחור - הכול שייך לי ורק לי. מנגד, אני אוסר עליה או מורה לה לעשות בו שימושים שונים בעצמה. אבל זה החלק הקל, הוא אמנם נחמד ומהנה בפני עצמו אבל הוא כבר מזמן, לא מספיק לי לאורך זמן. אני רוצה עוד. אני רוצה את המחשבות ואת התחושות שלה. אני רוצה לדעת הכול. אני רוצה לדעת מה עובר לה בראש, בשאיפה, בכל רגע נתון. אני רוצה לדעת איך היא חושבת ועל מה. אני רוצה לדעת מה מפחיד אותה ומה משמח אותה, מה יגרום לה לבכות ומה יחייך אותה. אני רוצה לדעת מה פגע בה בעבר ומה גרם לה אושר ואיך זה משפיע לה על ההווה, אני רוצה לדעת עליה - הכול. אם הייתי יכול, הייתי מסדר לי מסך קטן שמקרין לי את המחשבות והתחושות שלה, כזה עם אפשרות לעשות rewind לאירועים או תקופות אבל מכיוון שאני עדיין שוקד על פיתוח הצ'יפ הזה, אני עדיין צריך לעבוד על זה קשה. לתחקר, לסחוט, לייצר מנגנוני דיווח ואולי הדבר החשוב ביותר, לזכות באמון שלה. אבל, אני לא מסתפק בצפייה ולמידה, אני רוצה גם להיכנס קצת פנימה, להיות חלק ולהשפיע. אני רוצה להיות מסוגל לנווט חלק מהמחשבות והתחושות האלו למקומות שנראים לי ולגרום לה למחשבות ותחושות אחרות שאני חפץ בהם. אבל גם זה לא תמיד מספיק לי ואני עדיין רוצה עוד. אני רוצה גם, להיכנס לקודש הקודשים, למקום הזה שאפשר להגיע אליו, רק אחרי שהיא הפנימה, בין השאר, שהחלטתי לקבל אותה ככה, בדיוק כמו שהיא, עם כל העבר וההווה, עם כל הכישלונות וההצלחות, עם כל הפגמים, השריטות והתסכולים, כולל (ואולי בעיקר) אלו, שרק היא מסוגלת לראות בעצמה. החלטתי לקבל אותה בדיוק כמו שהיא מתחת לכל המסכות, ומשם, לקחת אותה ולעשות איתה את מה שאמצא לנכון. אני צריך להיכנס לה לנשמה. להרגיש אותה,לנשום אותה, לדעת אותה. לחדור מבעד לכל החומות והשריון, לנזול פנימה. עוד צעד קטן ועוד צעד קטן, להתקרב כמה שיותר לבסיס, למקום שאין בו יותר מגננות, למקום שבו היא נקייה מהכול, חפה ממניירות (בלשונה של מרגול העבריינית) , זכה ומלאת תום. למקום הראשוני הזה שאין בו אגו ואין בו בושה במה שהיא או במי שהיא. במקום הזה שבו היא משחררת לי, את הילדה שבה, אותה. מזדהה לחלוטין עם הגברים שכתבת. מסקרן אותי האם אתה גם פותח לה צוהר למחשבותיך ולנשמתך אתה או שמא האינטראקציה היא חד כיוונית בלבד? |
|
|
מישלי
|
לפני 13 שנים •
18 באוג׳ 2011
מס' 1... גברים כתב/ה: אני לא חובב סיסמאות ואני יכול להבין את הציניות שמריצים עליהן, בעיקר כאן, בהקשר של יחסי נשים- גברים. אבל זו, בכל זאת נוגעת בי דווקא בהקשר של הבדסמ כמו שהוא בעיניי.
כשאני לוקח מישהי למסע משותף כאן (להבדיל ממפגש "גברים") , אני דורש ממנה את כולה. אני מנכס את הגוף שלה, הוא הופך להיות שלי, לשימושי, על כל המשתמע מכך. אני רשאי לעשות בו ואני עושה בו, כול שימוש שנראה לי. מלמעלה ומלמטה, מקדימה ומאחור - הכול שייך לי ורק לי. מנגד, אני אוסר עליה או מורה לה לעשות בו שימושים שונים בעצמה. אבל זה החלק הקל, הוא אמנם נחמד ומהנה בפני עצמו אבל הוא כבר מזמן, לא מספיק לי לאורך זמן. אני רוצה עוד. אני רוצה את המחשבות ואת התחושות שלה. אני רוצה לדעת הכול. אני רוצה לדעת מה עובר לה בראש, בשאיפה, בכל רגע נתון. אני רוצה לדעת איך היא חושבת ועל מה. אני רוצה לדעת מה מפחיד אותה ומה משמח אותה, מה יגרום לה לבכות ומה יחייך אותה. אני רוצה לדעת מה פגע בה בעבר ומה גרם לה אושר ואיך זה משפיע לה על ההווה, אני רוצה לדעת עליה - הכול. אם הייתי יכול, הייתי מסדר לי מסך קטן שמקרין לי את המחשבות והתחושות שלה, כזה עם אפשרות לעשות rewind לאירועים או תקופות אבל מכיוון שאני עדיין שוקד על פיתוח הצ'יפ הזה, אני עדיין צריך לעבוד על זה קשה. לתחקר, לסחוט, לייצר מנגנוני דיווח ואולי הדבר החשוב ביותר, לזכות באמון שלה. אבל, אני לא מסתפק בצפייה ולמידה, אני רוצה גם להיכנס קצת פנימה, להיות חלק ולהשפיע. אני רוצה להיות מסוגל לנווט חלק מהמחשבות והתחושות האלו למקומות שנראים לי ולגרום לה למחשבות ותחושות אחרות שאני חפץ בהם. אבל גם זה לא תמיד מספיק לי ואני עדיין רוצה עוד. אני רוצה גם, להיכנס לקודש הקודשים, למקום הזה שאפשר להגיע אליו, רק אחרי שהיא הפנימה, בין השאר, שהחלטתי לקבל אותה ככה, בדיוק כמו שהיא, עם כל העבר וההווה, עם כל הכישלונות וההצלחות, עם כל הפגמים, השריטות והתסכולים, כולל (ואולי בעיקר) אלו, שרק היא מסוגלת לראות בעצמה. החלטתי לקבל אותה בדיוק כמו שהיא מתחת לכל המסכות, ומשם, לקחת אותה ולעשות איתה את מה שאמצא לנכון. אני צריך להיכנס לה לנשמה. להרגיש אותה,לנשום אותה, לדעת אותה. לחדור מבעד לכל החומות והשריון, לנזול פנימה. עוד צעד קטן ועוד צעד קטן, להתקרב כמה שיותר לבסיס, למקום שאין בו יותר מגננות, למקום שבו היא נקייה מהכול, חפה ממניירות (בלשונה של מרגול העבריינית) , זכה ומלאת תום. למקום הראשוני הזה שאין בו אגו ואין בו בושה במה שהיא או במי שהיא. במקום הזה שבו היא משחררת לי, את הילדה שבה, אותה. שוב
נעתקה נשמתי. }{ |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
18 באוג׳ 2011
גברים, איזה ניסוח נפלא. אני מאד מזדהה.
מצטרפת לשאלה - האם הפתיחות היא דו כיוונית. יכולה לומר על עצמי שלא ממש. אני באופן כללי מאד גלויה ואני כן חושפת כשמבקשים ממני, אבל כשאני מנסה לחדור לתוך מישהו ולנכס אותו, לא מעניין אותי להכניס אותו לתוכי. לכך יהיה פנאי אחר כך אם הוא ירצה. אבל כשאני מתעסקת בלכבוש למישהו את המוח, זה מה שמעניין אותי - לכבוש *אותו*. זה לא מבטל מהעולם את הרצון שלו שאפתח בפניו, אבל זה מאד מזיז אותו הצידה, זה לא רלוונטי לתהליך הזה. כלומר, אני לא נסגרת בכוונה, אבל כשאני כולי בהתעסקות *בו*, אז אם הוא ינסה להעביר אל זה אלי תוך כדי אני אשיב משהו כמו "לא מדברים עלי עכשיו". אפשר לחזור לזה אחר כך. עכשיו, בוא נפתח את החזה היפה הזה שלך ונראה מה יש שם. |
|
|
| גברים(שולט) |
לפני 13 שנים •
18 באוג׳ 2011
יולי Yuli כתב/ה: גברים, איזה ניסוח נפלא. אני מאד מזדהה.
מצטרפת לשאלה - האם הפתיחות היא דו כיוונית. יכולה לומר על עצמי שלא ממש. אני באופן כללי מאד גלויה ואני כן חושפת כשמבקשים ממני, אבל כשאני מנסה לחדור לתוך מישהו ולנכס אותו, לא מעניין אותי להכניס אותו לתוכי. לכך יהיה פנאי אחר כך אם הוא ירצה. אבל כשאני מתעסקת בלכבוש למישהו את המוח, זה מה שמעניין אותי - לכבוש *אותו*. זה לא מבטל מהעולם את הרצון שלו שאפתח בפניו, אבל זה מאד מזיז אותו הצידה, זה לא רלוונטי לתהליך הזה. כלומר, אני לא נסגרת בכוונה, אבל כשאני כולי בהתעסקות *בו*, אז אם הוא ינסה להעביר אל זה אלי תוך כדי אני אשיב משהו כמו "לא מדברים עלי עכשיו". אפשר לחזור לזה אחר כך. עכשיו, בוא נפתח את החזה היפה הזה שלך ונראה מה יש שם. אחד הדברים היפים שבדסמ, כמו שאני רואה אותו, מאפשר, הוא חד כיווניות. מכיוון שבהגדרה אין בבדסמ שיוויון כמו שהעולם "הנאור" מגדיר. לא צריכה להיות - דו כיווניות. כל אחד מקבל את מה שהוא צריך ונותן את מה שהוא יכול ורוצה, להבדיל מ - כל אחד נותן ומקבל אותו דבר. אני לא זקוק להחשף ולהפתח, זה לא עושה לי כלום. מנגד, להרגיש מישהי, לדעת אותה עד הרבדים הכי עמוקים, לגעת שם ולהשפיע - עושה לי. (ואני מניח שאצל הצד שמולי - זה הפוך) להשלט, לקבל הוראות והנחיות ולתת למישהו אחר לנהל אותי - לא עושה לי את זה. לשלוט, לקחת, להשתמש ולהביא מישהי למצב של חוסר אונים, של מבוכה קשה, של ציות מוחלט - עושה לי. ההתפקסות בצד האחד הזה, זה שהוא אתה, בלי הצורך "להחזיר באותו המטבע" מאפשרת לי עומקים שאני לא מגיע אליהם במקומות אחרים. |
|
|