הדורבנים(נשלט)
|
לפני 13 שנים •
19 באוג׳ 2011
יולי ופרלין - קראתי את ההודעות שלכם נפעם, ובעיקר מקנא נורא. אמרתם שבפנטזיות אתם בוראים עולם שלם ששם אונס פיזי ועוד הם הנורמה המקובלת. שהפרטים הקטנים חשובים לעוצמת הגירוי, ובעיקר הקונסיסטנטיות הפנימית של העולם. שההשקעה היא רבה.
הלוואי הלוואי שזה היה כך אצל הפנטזיות שלי. אני *חייב* להשליך את עולם הפנטזייה על המציאות. דיברתי על זה בעבר - אני קורא לזה "פטיש לחיים האמיתיים". אני חייב שהאלימות, האונס, העליונות הפיזית והמנטלית, בפנטזיה תהיה קשורה בעבותות לחוקי העולם הזה, וככל שהיא תהיה יותר קשורה, ככה הגירוי יותר חזק. וגם אצלי הפרטים חשובים, וגם הקונסיסטנטיות, אז זה *מאוד* קשה ליישום. אני לוקח כל סיטואציה אנושית שבה אשה כפתה את דעתה על גבר (עדיף עליי, כמובן), ומנפח אותה למפלצתיות כזאת, מהלך בפרטים בחבל הדק של חוקי ולא חוקי, מסביר לעצמי למה הקורבנות לא מתלוננים. למשל: הם חוששים לאבד עבודה, או שהם מאויימים, או שהם דחויים חברתית ונפלו קורבן למתעללת שמקושרת חברתית מאוד, ככה שכולם בעדה, וכיוב. שלא לדבר על זה שאחרי מאות פנטזיות כאלו, זה בהחלט עלול לפגוע בשיפוט המציאות, בסיטואציות מסויימות. כי אין באמת אצלי גבול ברור בין העולמות. |
|
|
Morticia
|
לפני 13 שנים •
19 באוג׳ 2011
בכח המח, סלחי לי אבל מעבר לקשיים רציניים בהבנת הנקרא וסילוף קשה של דבריי, את פשוט גזענית ודוחה.
כל מה שהבעת כאן מול ה"דודתיות המוסרית" שלי (וביחד אתי עוד כמה אנשים שמכירים אותי קצת הרבה יותר טוב ממך נורא פה צוחקים) זה רוע לב, קושי עצום בקבלת מי שחושב אחרת ממך, חוסר סובלנות מינימלי לזולת והקפדה דודתית לא פחות על מוסר אמנם שונה אך לא פחות מוסרני. אני נורא שמחה בשבילך שהצלחת לסחוף ארבע כבשים שיעשו לך לייק מקווה שזה עשה לך להרגיש קצת גדולה מאיפה שאני מסתכלת את אישה קטנה וכפי שאמרתי גזענית, דוחה וככל הנראה מאוד מאוד מרירה. אם את רוצה שיקבלו אותך למדי ראשית לקבל אחרים. ובלי דיבור מסריח על פולנים אחלה עדה, תודה. אולי תשקלי לגשת אל סדנת שליטה בעצבים. חוץ מזה, למען המתקשים, אולי כדאי שאסביר שאני ממש לא משטרת המוסר ואף אחד לא צריך להתנצל בפניי על שיש לו פנטזייה כזו או אחרת. ניסיתי פה להבין כמה דברים לעומקם, משהו שכנראה גדול על חלק מהמשתתפים ורוע אלים זה המכסימום באמת שעומד מאחורי אישיותכם. חבל שיש פה כל כך הרבה אנשים צבועים, רעים וקטנים. |
|
|
השרלילית(פמית מתחלפת)
|
לפני 13 שנים •
19 באוג׳ 2011
בעולם ללא חוקים ובלי טראומות Morticia כתב/ה: אולי נסו להסביר לי משהו הרבה יותר פשוט.
מדוע אתן בוחרות לפנטז על דבר שברור לכן ש"במציאות" הוא רע ויהיה קשה עד בלתי אפשרי להתגבר עליו ולהתפתח ממנו...? זה בשם ההגנה על הפנטזיה או על האונס? אני בחיי נחרדתי מהמחשבה שאולי יאנסו אותי אני יכולה להבין שעמום שמוביל בן אדם להתחיל לחשוב בצורה שכלתנית רגע אולי אפשר לקרוא לזה פנטזיה אבל הרגשות שלי לא מאפשרים לי. בנוסף לזה, יש איזו שאלה של אנוכיות שמתבקשת. אוקיי, נניח קבענו ונורא מדליק ונורא מגניב לפנטז על אונס. אונס של מי? שלי? שלך? האם בעצם אתם אומרים שזה כיף לפנטז על סבלו של אחר? גם אם סבלו נכפה עליו ללא שום הסכמה מצדו? איך כל זה קשור ביחסי שליטה בכלל? אני גם וגם. אני למעלה, אני למטה. אני חופשיה לעשות ככל העולה על רוחי, כל עוד הוא שפוי בטוח ובהסכמה. עושה לי טוב לפנטז על סבלה של אחרת. לגמרי, אוווו. כן. עושה לי טוב לפנטז על הסבל שלי עצמי. וואו, וואו. אני סוטה? וויייייפיייייייי. מצויין. הכי טוב לעןר הפנים. תביני טוב טוב כמה אני עמוק בעניין סבל אנושי: בעולם בלי חוקים הסאדיזם שלי היה מגיע לתלות המוחלטת של נשלטת בי, שיכאב לה, עמוק עמוק, חזק חזק. במלוא העוצמה האפשרית, לא,שיקרע ממנה העור, שתהיה שניה לפני עילפון, שעות, תלות טוטאלית.לא יכולה להזיז אצבע בלי שנתתי לה. בעולם בלי חוקים המאזוכיזם שלי היה מגיע למצב שבו הייתי נשארת עיסה של כתמים כחולים, בלי עיניים ורק עם אוזניים, עור מקולף ו-250 הצלפות משוט חד זנבי, לבד לחלוטין אחר כך. אבל יש חוקים. ומילת בטחון. ולדאוג מעל לכל לבטחונה של מי שאיתי. ולכן, לא, אני לא אשאיר אותה קשורה וכפותה בכאבי תופת ובלי עור. ולא, אני לא אתן לעצמי להיקרע. אבל פנטזיות? ברור, בטונות. היי בכוח המוח, נפגשים בברביקיו בגיהינום? |
|
|
בטי בום(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
19 באוג׳ 2011
ושוב פרלין ויולי הצלחתן לבעס לי את התחת, עכשיו האוננות שלי מרגישה כמו סוג ב' אין לי רקע, סיפור מסגרת , אני לגמרי אישה של wem bem thank man אני נכנסת למיטה, מפעילה את הויברטור ומתחילה לפנטז, כרגיל הוא גבוה שרירי שחום ורידים בולטים בידיים כבר ציינתי? ואז ללא הזמנה נכנסות לי לראש פרלין (בשמלת כלה) ומתיישבת לי על הכתף " בטי באמת ממך ציפיתי ליותר, מי הוא? מאיפה הוא הגיע? מה מניע אותו?" על הכתף השנייה נעמדת יולי (אוחזת בבובת דובון וקוקיות) "זאת בטי היא אישה שטחית, אני יודעת את זה מאלפי שירשורים" פרלין על הכתף השנייה אומרת לה "תני לבטי הזדמנות יש בה עומק, היא אקדמאית, קדימה בטי תגבירי את הויברטור ובואי נחשוב איפה זה קורה" אני באמת מנסה לשוב איפה ולמה, אבל יש לו טיפת זעה שנושרת כשאני מפלחת לו את התחת בלי ששתי הזונות תורמות אפילו יריקה בשביל לסכך לו את התחת. הוא, הקוביות בבטן המבט הנבוך אני כמעט גומרת כשאני אומרת לו אני רוצה לסרס אותך אבל האשמה, רגשות הנחיתות מול שתי אילו ופוג, אולי אני באמת אנסה לבנות לו סיפור, זה יאריך לי את האורגמה, יעשה לי שרשרת, יגרום לי להשפריץ? הוא מסתובב אלי ומספר לי שהוא מעיירה ציורית בדרום הארץ בקול של טטיאנה הופמן ופלאפ הלכה לי האורגזמה סעמק, אני חוזרת לפנטזיות אונס ותחנקו כולם, אני אקפל אותו, הוא יגיד לא בזמן שאני חודרת אליו השרירים שלו בתחת מתקשים כשהם מנסים להתנגד... נראה למי יש בעיה עם זה? *אתה חייב לי אורגזמה על זה שפספסתי ועל זה שהיה לך קול של טטיאנה הופמן |
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 13 שנים •
19 באוג׳ 2011
נו? נכון שהשמלה מקרוב עוד יותר מהממת?
|
|
|
|
בטי בום(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
19 באוג׳ 2011
אכן 
|
|
|
|
Morticia
|
לפני 13 שנים •
19 באוג׳ 2011
הבלרינה השחורה, הניסיון לעקוץ אותי לקראת סוף דברייך, ככה ממך על פי הדברים שאת מעידה על עצמך, מחמיא לי (והוא אכן לא מענג אותי. בעולם מוחשי הייתי אומרת את המילה. פה בוירטואליה הכל זו פנטזיה)
תודה על התשובה. |
|
|
|
הדורבנים(נשלט)
|
לפני 13 שנים •
20 באוג׳ 2011
בטי בום כתב/ה: ושוב פרלין ויולי הצלחתן לבעס לי את התחת, עכשיו האוננות שלי מרגישה כמו סוג ב' אין לי רקע, סיפור מסגרת , אני לגמרי אישה של wem bem thank man אני נכנסת למיטה, מפעילה את הויברטור ומתחילה לפנטז, כרגיל הוא גבוה שרירי שחום ורידים בולטים בידיים כבר ציינתי? ואז ללא הזמנה נכנסות לי לראש פרלין (בשמלת כלה) ומתיישבת לי על הכתף " בטי באמת ממך ציפיתי ליותר, מי הוא? מאיפה הוא הגיע? מה מניע אותו?" על הכתף השנייה נעמדת יולי (אוחזת בבובת דובון וקוקיות) "זאת בטי היא אישה שטחית, אני יודעת את זה מאלפי שירשורים" פרלין על הכתף השנייה אומרת לה "תני לבטי הזדמנות יש בה עומק, היא אקדמאית, קדימה בטי תגבירי את הויברטור ובואי נחשוב איפה זה קורה" אני באמת מנסה לשוב איפה ולמה, אבל יש לו טיפת זעה שנושרת כשאני מפלחת לו את התחת בלי ששתי הזונות תורמות אפילו יריקה בשביל לסכך לו את התחת. הוא, הקוביות בבטן המבט הנבוך אני כמעט גומרת כשאני אומרת לו אני רוצה לסרס אותך אבל האשמה, רגשות הנחיתות מול שתי אילו ופוג, אולי אני באמת אנסה לבנות לו סיפור, זה יאריך לי את האורגמה, יעשה לי שרשרת, יגרום לי להשפריץ? הוא מסתובב אלי ומספר לי שהוא מעיירה ציורית בדרום הארץ בקול של טטיאנה הופמן ופלאפ הלכה לי האורגזמה סעמק, אני חוזרת לפנטזיות אונס ותחנקו כולם, אני אקפל אותו, הוא יגיד לא בזמן שאני חודרת אליו השרירים שלו בתחת מתקשים כשהם מנסים להתנגד... נראה למי יש בעיה עם זה? *אתה חייב לי אורגזמה על זה שפספסתי ועל זה שהיה לך קול של טטיאנה הופמן בטי, אם יורשה לי, אני תופס את זה לחלוטין אחרת. אבל לחלוטין. מבחינתי, את זכית. את האידיאל. הלוואי על כולנו אמן כן יהי רצון מלפניך אלוהי אונן. בעוד אנחנו צריכים להתאמץ כמו דבילים, להמציא סיפורים בשביל להתגרות (ביננו, הם בדרך כלל מפגרים נורא!), לבחון אותם, לקבל טרן אוף כשהם לא הגיוניים בעליל, ולשפר אותם, וכל מני סיבוכים על סיבוכים, את פשוט חושבת על האקט. בפנטזיה שלך, זה איף יו וונט טו רייפ, רייפ, דונט טולק. את יודעת למה זה? לפחות אצלי, כי אני צריך למצוא תירוץ למה אישה תרצה לנהוג באלימות כלפי גבר, אני צריך ליצור בשבילה סיטואציה שלמה. את לא. את *יודעת* שאת חושקת בו. אצלך זה נפתר עוד לפני שהסיפור התחיל, אז לא צריך את הסיפור! |
|
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 13 שנים •
20 באוג׳ 2011
סליחה. לוקחת בחזרה.
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
20 באוג׳ 2011
fog כתב/ה: [...] וגם אצלי הפרטים חשובים, וגם הקונסיסטנטיות, אז זה *מאוד* קשה ליישום. אני לוקח כל סיטואציה אנושית שבה אשה כפתה את דעתה על גבר (עדיף עליי, כמובן), ומנפח אותה למפלצתיות כזאת, מהלך בפרטים בחבל הדק של חוקי ולא חוקי, מסביר לעצמי למה הקורבנות לא מתלוננים. למשל: הם חוששים לאבד עבודה, או שהם מאויימים, או שהם דחויים חברתית ונפלו קורבן למתעללת שמקושרת חברתית מאוד, ככה שכולם בעדה, וכיוב. שלא לדבר על זה שאחרי מאות פנטזיות כאלו, זה בהחלט עלול לפגוע בשיפוט המציאות, בסיטואציות מסויימות. כי אין באמת אצלי גבול ברור בין העולמות. מצחיק כמה שאנחנו הפוכים בעניין הזה. זה בדיוק בדיוק מה שמוריד לי. ברגע שזה דומה מידי לסבל אמיתי, פברגע שזה מרגיש לי שמישהו באמת נפגע, אנשים אמיתיים בעולם האמיתי, ולא דמויות בדיוניות בעולם בדיוני - אני מקבלת בחילה. זה קצת דומה לאיך שאני יכולה להנות מסרט אלים אבל לא מסנאף - למרות שזה כביכול נראה נורא דומה. (עצם השימוש בסנאף כדוגמה עושה לי בחילה, אני לא מרגישה טוב עם ההסבר הזה שלי אבל זה הכי קרוב לברור שעולה בדעתי). בטי בום כתב/ה: [...] ואז ללא הזמנה נכנסות לי לראש פרלין (בשמלת כלה) ומתיישבת לי על הכתף " בטי באמת ממך ציפיתי ליותר, מי הוא? מאיפה הוא הגיע? מה מניע אותו?" על הכתף השנייה נעמדת יולי (אוחזת בבובת דובון וקוקיות) "זאת בטי היא אישה שטחית, אני יודעת את זה מאלפי שירשורים" פרלין על הכתף השנייה אומרת לה "תני לבטי הזדמנות יש בה עומק, היא אקדמאית, קדימה בטי תגבירי את הויברטור ובואי נחשוב איפה זה קורה" [...] *אתה חייב לי אורגזמה על זה שפספסתי ועל זה שהיה לך קול של טטיאנה הופמן בטי, את טועה. מה שיולי עושה על הכתף שלך זה ללקק את השפתיים ולחשוב "בטי הזאת, יודעת לחיות את החיים הטובים", ובעודה מקפיצה ריטלין תוהה אם יום אחד היא תוכל להנות מצעצוע בלי לפרק אותו ולבדוק איך הוא נראה מבפנים ואיך בדיוק הוא עובד. היא מחליפה מבטים עם פרלין ולוחשת לה - "הלוואי והייתי יכולה גם לעשות ככה". |
|
|