פנטזיית אונס

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} • 20 באוג׳ 2011

אני לא חושבת שיש לי תשובה מושלמת, אבל יש לי כמה תשובות חלקיות.

1. אני לא בהכרח "בוחרת" לפנטז על משהו. הפנטזיות האלה החלו להופיע בגיל מאד מוקדם, והפכו להרגל. אני לא יודעת אם אני יכולה לעשות משהו לגבי זה שיותר נעים לי לעשות ביד כשאני חושבת על אלימות פראית ומזעזעת. אני גם לא בטוחה שזה שווה את המאמץ.

2. אני לא חושבת שזה מזיק למישהו. מעולם לא ניסיתי לעשות למישהו את הדברים האלה.

3. ובכל זאת, למה. פנטזיות האונס הם חלק ממשיכה כללית שלי אל האסור, אל הקיצוני, אל הזוועתי. זה לא רק במין אלא באופן כללי, אלימות אנושית זה דבר שמרתק אותי. זו חפירה לא קצרה, לגבי מאיפה הנטיה הזאת באה, ואם יש עניין בקהל אני מניחה שאפשר לעשות לי פה פסיכואנליזה בפורום, אבל בינתיים אני לא מעבירה את הדיון לניתוח עולמי הפנימי הפרטי, פשוט כי זה לא כזה מעניין לכולם. אני חושבת שעבור כל אחד זה בא ממקום אחר. אני חושבת שלגבי, השאלה היא למה בכלל יש לי משיכה לעיסוק בדברים נוראים. כי הצורך לפנטז על משהו שברור שהוא איום ונורא ובעצם לא מגרה בשום קנה מידה, מקושר אצלי לנטיה הזו באופן מאד ישיר.

4. שאלת אם הפנטזיה היא על אונס של מי. התשובה היא - לגבי - בעיקר שלי. שאונסים אותי. יש גם פנטזיה דומה על שימוש בגבר, אבל אני לא יודעת אם זה בדיוק אונס, כי הפנטזיה תמיד כוללת את זה שהוא נהנה מזה.

5. האם אני אומרת שזה כיף לפנטז על סבלו של אחר? לא. אני בהחלט לא אומרת את זה. גם לא על הסבל שלי. אבל "כיף" זה לא תמיד העניין. לפעמים זה עניין של משיכה שקשה להסביר.
וגם, בכל פנטזיה יש כמה מרכיבים, ולא תמיד נושא הסבל הוא העיקרי.
בשביל זה למשל אני זקוקה לתסריט שלם שיאפשר לי לדמיין את המרכיבים שמגרים אותי, בניטרול מרכיב הסבל.

* * *
עכשיו, אני ארשה לעצמי לנחש משהו לגבייך, ואת כבר תגידי אם פספסתי בגדול (שיהיה ברור שהניחוש לא ביומרנות באמת לדעת, רק ניחוש ניחושי).
ממה שאת כותבת, אפשר להבין שבגירוי שלך, הנאה וכבוד ואכפתיות זה חלק מאד חשוב והוא תנאי להנאה, שזה חשוב לך ברמה שזה צריך להופיע גם בפנטזיה. הכך?
את אומרת "הרגשות שלי לא מאפשרים לי". זה נשמע מאד הגיוני. זה נשמע מאד אנושי, ומאד בריא, שכל מה שקשור לסבל מעורר בך דחיה, באופן די פשוט. אבל בפועל, אני לא יכולה להגיד את אותו הדבר על עצמי. האם לגמרי נוח לי עם זה? לא. האם אני חושבת שזה פשוט? לא.
אבל במקום להגיד לעצמי "אוי לא, איך יתכן שזה מרטיב לי" אני מעדיפה לאפשר לעצמי את עולם הפנטזיות הפרטי שלי, במידה שאני לא מקבלת ממנו לגיטימציה להיות רעה לאנשים. ואני מעדיפה להתבונן בזה, לנסות להבין את זה, בלי להזדעזע מעצמי - פשוט בגלל שהזעזוע יפריע לי לבחינה קרת הרוח.

מורטישה-

Here And There​(נשלטת) • 20 באוג׳ 2011

האמת שאני לא ממש מבינה את חוסר היכולת שלך לקבל משחקי אונס כחלק מסשן לעומת כל פעילות אחרת במסגרת סשן כמו, התמסרות, כניעה, הצלפות, סקס כוחני או כל אקט אחר שהוא חלק מהבדס"מ.

בסופו של דבר הרי, מילת הפתח כאן היא הסכמה.

בסופו של דבר, כל סשן, לא משנה מה קורה תוך כדי, הוא סוג של משחק תפקידים (אני לא מדברת על בדס"מ כאורח חיים, אלא אך ורק על פרק זמן שהוגדר מראש לצורך משחק תפקידים).

יש כאלו שיחליטו שבמסגרת הסשן הם רוצים להיכנע ולהתמסר, ללקק רגליים, לשרת, לקבל הצלפות ויש כאלו שירצו להגשים פנטזיית אונס.

כל הדברים הנ"ל, אם תוציאו אותם מהקונטקסט של הבדס"מ (שכוללת הסכמה) הם דברים קשים.

מה, לא ניתן לראות התמסרות וכניעה שלא כחלק מקשר בדס"מי כהתעללות?

אז מה ההבדל בין משחק תפקידים שכולל הגשמת פנטזיית אונס לבין כל הפעילויות הנ"ל (שאת חלקן את בטח עושה)?

הרי בסופו של דבר, מי שהוא לא בדס"מי יראה במה שאת והנשלטים שלך עושים כמשהו מוזר ונוראי, לא?
ואיך את תצדיקי את זה?
ההצדקה תיהיה בכך שיש הסכמה מצדו של הנשלט, לא?

אז למה ההסכמה לפעילויות מסויימות, ששוב, ללא ההסכמה מוגדרות כמשהו מאוד קשה, היא בגדר הגיונית, אבל ההסכמה להגשמת פנטיזיית אונס היא לא?

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} • 21 באוג׳ 2011

פט, אני חושבת שעיקר הבעיה (לא של מורטישה, למקרה שזה לא מובן, אלא עיקר הבעיה בפנטזיית אונס) עם פנטזיות מסויימות היא לא עצם הביצוע - כי הסכמה שפויה ומודעת פותרת את רוב הקשיים בתחום הזה.
אבל נשאלת גם השאלה - מה הפנטזיה אומרת עלי.
הרי החלקים של האישיות שלי לא מנותקים אחד מהשני.
זה שאני מתגרה ממחשבה על אונס - זה לא דבר פשוט (לא בשבילי). כמובן שאפשר להגיד "ככה בא לי, אני לא פוגעת באף אחד אז מה הבעיה", אבל לא חייבים להגיד את זה.
למה אני מפנטזת דווקא על הדברים שבשום פנים ואופן לא הייתי רוצה לראות מתרחשים באמת? כשאני אומרת "מדליק אותי לאנוס אותך" - מה זה אומר? האם זה אומר שאני נהנית לראות אותך סובל?
אני אישית לא מוכנה להשליך את השאלות האלה הצידה כלא רלוונטיות.
אני מקבלת את זה, שיש אנשים שכן. אני לא חושבת שכולם *חייבים* להתעסק בזה. אבל אותי, באופן אישי, זה כן מטריד.

רצסיבי​(נשלט) • 21 באוג׳ 2011

אני רוצה לחדד.
הפנטזיה עצמה לא אומרת כלום. היא לא דבר שצריך לעורר מחשבות או שאלות.
ראינו שיש הרבה מניעים שונים לפנטזיה, ולכן רק המניע הוא המוטל בספק.
יש מניעים שלא מעוררים שום סוגיה או תהיה, ויש מניעים שעל פניהם נראים פסולים.

אגב, זה נכון לכל תחומי החיים בכלל, ולבדס"מ בפרט.
למשל, שולטת לא אמורה לדאוג מעצם נטייתה לשלוט, אבל אם המניע שלה הוא מניע פסול (כמו שנאת המין הגברי), זה יהיה המקום לפקפק ולשאול איך ולמה.

Here And There​(נשלטת) • 21 באוג׳ 2011

הבנתי, ושאר הדברים שאת נמשכת אליהם במסגרת הבדס"מ, השפלות, התמסרות, כניעה, כאב, מה שזה לא יהיה, לא מטרידים אותך?

לשאר הפעילויות שאת מתגרה מהן אין משמעות?

לא אמרתי שאני נגד לחקור, אפילו לא התייחסתי לזה, אמרתי שאין סיבה לחשוב שהמשיכה למשחקי אונס היא יותר גרועה מנגיד, המשיכה להשפלות, כניעה, כאב וכו'

חידוד:

Here And There​(נשלטת) • 21 באוג׳ 2011

הכוונה ב"יותר גרועה" היא שהסטייה יותר קשה.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} • 22 באוג׳ 2011

אבל אם היא לא דואגת מעצם נטייתה לשלוט, היא כנראה גם לא תתעסק בחיפוש המניע
הרי אפשר בקלות לומר "למי אכפת למה, זה מה שמרטיב לי וחסל". וכשחופרים אפשר לגלות שבעצם מדובר בשנאת גברים מודחקת, אבל הרי לא חייבים לחפור!

אבל השאלה על הפנטזיה היא שמובילה לשאלת המניע. כשאני שואלת את עצמי "למה מה שמגרה אותי קשור בסבל" - האם זו שאלה על הפנטזיה או המניע שלה? האם ההפרדה נחוצה?
כשאני שואלת "מה זה אומר עלי" - נו, זו שאלה שעלתה בדעתי, משמע ניתן לשאול אותה. אם כי אני מסכימה שזה לא בהכרח אומר שהיא *שאלה טובה*. אני לא חושבת שאפשר לומר על *משהו* שהוא פשוט לא אומר שום דבר. כמובן, שאין על זה תשובה פשוטה, ואי אפשר להגיע לתשובה כלשהי בלי להתחשב בפרמטרים נוספים כמו למשל מניע וגם תכונות אופי אחרות כלשהן.

עכשיו, מה דעתך: האם האופן בו אתה מפנטז על נשים, קשור באופן שבו אתה *חושב" על נשים ו*תופש* נשיות? האם הוא קשור הדוקות, קשור במידת מה, קשור מזערית, אינו קשור כלל?

רצסיבי​(נשלט) • 22 באוג׳ 2011

לחלק הראשון - תמיד אפשר להפריד בין הפנטזיה למניע.
כשאת שואלת "למה" בדוגמא שנתת על סבל, את למעשה מחפשת את הסיבה לפנטזיית הסבל, כלומר את המניע. את לא שאלת האם פנטזיית סבל היא טובה / רעה (שאלה שלא ניתן לענות עליה), אלא האם הסיבה לכך שאני מפנטזת אותה היא רעה / טובה (שאלת המניע).

לחלק השני - אצלי זה ממש לא ככה. אני לא סבור שנשים הן עליונות לגברים, חזקות יותר, חכמות יותר או נחמדות יותר (וגם לא להיפך), אבל בפנטזיה השליטתית שלי, אני מעדיף אותן קשוחות, חכמות ועליונות לי. כלומר, אני לא מוצא קשר בין הנטייה שלי להישלט, לדרך שבה אני רואה נשים מחוץ לעולם הבדס"מי.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} • 22 באוג׳ 2011

בוודאי, לא אוכל לומר שכל שאר הדברים לא מטרידים אותי. כמעט שום דבר לא מטריד אותי ברמת התסביך, אבל כן מעניין אותי מאיפה זה בא ומה זה אומר וכל זה. לא נכנסתי לדברים אחרים כי התחלנו את כל השרשור הזה ממחשבה על פנטזיה מסויימת, פנטזיית אונס, אז איתה אני מתעסקת פה.
אני חושבת שלכל דבר בעולם יש משמעות, ואני בעד לחפור. אני פשוט מנסה לא לחפור בכל הדברים בו זמנית, בשביל לא להתפזר

ובאשר להיותה יותר גרועה: אני לא חושבת שהיא *בהכרח* יותר גרועה או יותר סוטה, אני גם חושבת שאין ממש חשיבות לדירוג הזה. אני חושבת שלכל אחד יש דירוג פנימי אחר. לי זה אף פעם לא הרגיש כמו משהו פנטזיה קיצונית ומפחידה, ולאחרים זה משחק קיצון מסוכן במיוחד שמוטב להישמר ממנו.

אבל אני כן חושבת שלפנטזיית אונס יש מאפיין ייחודי, שמושך אותי לדון בה בנפרד. יש משהו מטריד בכל העיסוק בסבל וכאב וכו', אבל מה שייחודי בפנטזיית אונס הוא מימד ההסכמה. אנחנו כל הזמן חוזרים פה על המילה "הסכמה" ומדברים הרבה על כך שהיא אלמנט מאד חשוב בבדס"מ. רבים יאמרו שהיא מרכיב מהותי. אבל אונס זו הפנטזיה שאי אפשר באמת להגשים, כי היא כוללת חוסר הסכמה.
היא גם הפנטזיה הכי מטרידה בהתנגשות שלה עם המציאות, כי אונס הוא פשע אכזרי שנפוץ בחברה המודרנית ומזעזע אותנו מעל דפי העיתון באופן קבוע.
כשאני מפנטזת על להצליף בבן זוגי עד אובדן חושים, ברור לי שאני אעשה את זה רק אם הוא רוצה שזה מה שאעשה לו. לעומת זאת כשאני מפנטזת על לאנוס אותו, הפנטזיה צריכה לכלול את *היעדר* ההסכמה שלו, ואז יוצא שאני מפנטזת על לגרום לו סבל, במובן מאד בסיסי.

כמובן, גם כשאני מפנטזת על לחתוך אותו לאורכו על מנת להתכרבל בתוכו, ברור לי שזה רעיון מופרע לגמרי ושאסור לי בשום פנים ואופן לחשוב בכלל על לעשות לו דבר כזה. ההבדל הוא, שבניגוד לחיטוט בגופות, מעשה שאנחנו נתקלים בו אחד לכמה שנים בסרט תעודה על רוצח סדרתי ביבשת אחרת, אונס הוא אסון יומיומי וקרוב, שקורה להמון אנשים מידי יום, ואז זה ש"זה מופרע לגמרי, ברור שאסור לעשות את זה" כבר לא כל כך יומיומי ומובן מאליו. מידי שבוע אני קוראת בחדשות על אונס וחושבת "אוי ואבוי, איך אפשר לעשות דבר כזה, צריך לסרס את כל הסוטים האלה", ואז אני מסתכלת על עצמי ואומרת - רגע, גם אני אחת מהסוטים האלה?
האמנם כל מה שמבדיל אותי מאנס הוא השליטה העצמית?

(לדעתי התשובה היא לא. אלא שהשאלה הזו, גם כשהתשובה לה שלילית, לא מאפשרת לי לא לשאול על פנטזיית אונס שאלות שאני לא בהכרח שואלת על פנטזיות אחרות).

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} • 22 באוג׳ 2011

לחלק הראשון - אוקיי, מקבלת. לא במאה אחוז אבל מספיק בשביל לא להתקטנן על ניואנסים שלא מהותיים לנושא.

לחלק השני - השאלה שלי לא בהכרח מכוונת לזה שזה אחד לאחד. כלומר, אוקיי - אתה לא חושב שנשים הן עליונות, ואתה כן מפנטז עליהן ככאלה. האם זה בהכרח אומר שאין קשר בכלל?
למשל - בשביל לפנטז על נשים כוחניות, האם לא צריך לחשוב, במידה מסויימת, שבמציאות הן אינן כאלה? (התשובה שלי היא לא - לא צריך. אולי זה ככה ואולי לא, כמו שאמרת - שאלת מניע). זו רק דוגמה. בגלל זה אמרתי שזה לא רק כן ולא, אלא אולי קשור רק קצת.

לגבי אני יודעת שכן. האופן בו אני חושבת על גבריות קשור באופן שבו אני מתגרה מגברים. אני לא חושבת שאפשר להסיק על איך שאני תופשת גבריות *רק* מלשמוע כמה פנטזיות שלי, אבל אני חושבת שהפנטזיות בהחלט מושפעות.
נשים וגברים מעוררים בי חשקים שונים לחלוטין. וזה נראה לי די ברור מכך שאני רואה אותם בעינים שונות.