CantGetEnough(נשלט)
|
לפני 13 שנים •
18 באוג׳ 2011
הלוואי ולא הייתי נחשף לכל התחום הזה
נראה לי עבר יותר מחצי שנה מאז שנגלה לפני כל העסק הזה.. ואני מרגיש שלפני שזה קרה הכל היה פשוט יותר בשבילי
 סוג של תמימות כזאת שנתנה לי להרגיש שזה רק אני בעולם עם המחשבות האלה... בלי יותר מדי סיבוכים הייתי מחביא את אותם מחשבות וקובר אותם עמוק בתוך המוח ולא נותן להם להשפיע עליי יותר מדי, אבל פתאום לגלות שיש עוד אנשים שחושבים כמוך או לפחות בצורה דומה..
זה שיבש לי את כל החושים וגרם לכל המחשבות שקברתי לצוף למעלה.. ולדוגמא, אם לפני שהבנתי שאני לא לבד היה לי קל למצוא קשר עם מישהי.. אז אחרי שנחשפתי לעומק לכל הדברים האלה, זה מקשה עליי למצוא קשר שאני שלם איתו.. כי עכשיו אני מחפש בקשר משהו שישלים את הצד שיש בי שהדחקתי כל הזמן.. ומי כמוכם יודע שזה יותר קשה למצוא כך.. ואין לי כוח לדרך הארוכה הזאת יותר!! למרות שבסוף זה משתלם 
קיצר סיבוך....  
חחח אני פשוט עצלן! |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
21 באוג׳ 2011
גם לי זה קרה, במידה מסויימת.
מה שמאפשר לי היום להחזיק מערכת יחסים זה להבין שיש סדר עדיפויות בחיים. וגם, לדעת לקחת בערבון מוגבל את מה שאנשים אחרים אומרים. כשגולשים כל היום בכלוב מתחילים להרגיש שאתה בכלל טירון וש"כולם" הרבה יותר "רציניים" וקיצוניים, ומתחילים לרצות יותר. וכשגולשים כל היום בכלוב מתחילים לפעמים להרגיש שלהגשים פנטזיה כלשהי זה הדבר הכי חשוב בעולם, יותר מאהבה ויותר משקט נפשי ויותר מעוד כל מיני דברים. כשיוצאים החוצה ולא מחפשים את זה בכל מקום, הכל מסתדר. זה גם קטע כזה של ההתחלה, שפתאום אתה מתחיל ללכת ברחוב ולהסתכל רק על מגפיים. אבל זה עובר 
|
|
|
שלגי
|
לפני 13 שנים •
21 באוג׳ 2011
יצא לי לחשוב יותר מפעם אחת, מה היה קורה אם הייתי מבינה בגיל צעיר (משהו כמו הגיל שלך
) שאני לא לבד בעולם עם הסטיות שלי. איך זה היה משפיע עלי.
בדיעבד, אין לי מושג מה היה יותר טוב עבורי, אבל די ברור לי שהיו דברים שהייתי עושה אחרת - אילו הייתי מודעת לעצמי ולצרכים שלי אז - הייתי מבצעת בחירות ממקום של הבנה ולא שמה את הפנטזיות בתוך קופסא בנפרד מהעולם. מה שאני גם יודעת היום בוודאות מבחינתי, זה שגם כשקוברים אותן - הן מוצאות את הדרך להתפרץ החוצה. אז נכון ,יותר מסובך ויותר קשה - לכאורה לפחות - אבל אתה גם יודע מה אתה רוצה וזה בדרך כלל מוביל לתוצאה נכונה יותר. וכמו שאמרה יולי החכמה לפני - פרופורציות, זה נורא חשוב. בהצלחה
|
|
|
|
CantGetEnough(נשלט)
|
לפני 13 שנים •
21 באוג׳ 2011
יולי Yuli כתב/ה: גם לי זה קרה, במידה מסויימת.
מה שמאפשר לי היום להחזיק מערכת יחסים זה להבין שיש סדר עדיפויות בחיים. וגם, לדעת לקחת בערבון מוגבל את מה שאנשים אחרים אומרים. כשגולשים כל היום בכלוב מתחילים להרגיש שאתה בכלל טירון וש"כולם" הרבה יותר "רציניים" וקיצוניים, ומתחילים לרצות יותר. וכשגולשים כל היום בכלוב מתחילים לפעמים להרגיש שלהגשים פנטזיה כלשהי זה הדבר הכי חשוב בעולם, יותר מאהבה ויותר משקט נפשי ויותר מעוד כל מיני דברים. כשיוצאים החוצה ולא מחפשים את זה בכל מקום, הכל מסתדר. זה גם קטע כזה של ההתחלה, שפתאום אתה מתחיל ללכת ברחוב ולהסתכל רק על מגפיים. אבל זה עובר חחח מדהים איך שקלעת בול אבל זה לא שאני יוצא החוצה ומחפש דברים זה כאילו ישר קופץ לראש..
אבל אולי עם הזמן זה יעבור... או שאולי אני צריך לנסות לקחת פסק זמן לגמרי
|
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
22 באוג׳ 2011
מה שעובד בשבילי, אישית, זה לא לעשות מזה סיפור גדול. לא לחשוב על זה כ"וואו, בונדג', וואו, כאב, וואו, וויאריזם, שיואו, וואו, איזה מטורף אההה", אלא יותר בכיוון של - אוקיי, זה חלק מהעולם שלי. אז אני אוהבת בדס"מ. אז מה. BOO HOO.
אני מבינה שיש אנשים שבשבילם זה איום ונורא וכל הסוטים האלה כאלה פסיכים ומגעילים. אבל זה די בעיה שלהם. זה לא אומר שאני צריכה להיות בשוק מעצמי כל היום
|
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
22 באוג׳ 2011
ואני מסכימה עם שלגי (אם הבנתי אותה נכון) - ככל שמבינים את זה יותר מוקדם, כך יותר קל, בסופו של דבר, לצאת מההלם ולחיות עם זה בסבבה במקום שזה יהפוך למלחמה פנימית.
|
|
|