ואין מקום נכון יותר, חוץ מהרגע. כאן ועכשיו. תלאות רבות עברת והינה, אתה כאן לצידי מורד לרגליי... ואנחנו שנינו מחייכים. ואפשר להשליך זאת על החיים בכלל, אבל כרגע, כשאני אוספת ומסניפה אותך אלי זה לא באמת חשוב.
