Mary Jane
|
לפני 13 שנים •
26 באוג׳ 2011
סליחה ומחילה, לפעמים זה חזק ממני
בכל אופן, את ממתק וחיבתי אלייך 3> |
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 13 שנים •
26 באוג׳ 2011
Re: אפשר להיות בוטה לרגע? Dendro כתב/ה: פרלין כתב/ה: Dendro כתב/ה: פרלין כתב/ה: Dendro כתב/ה: פרלין כתב/ה: ולא להבין את כל הגוונים של האפור וכל זה?
נשוי יקר, (באשר הינך) אם רע לך בחיי הנישואים שלך - תתגרש. אם טוב לך בחיי הנישואים שלך אך אתה לא מרוצה מאספקטים מסוימים בהם - דבר עם אישתך. אם אישתך, המכשפה האיומה והונילית לא מבינה אותך - תתגרש. אם אתה רוצה לחיות איתה - תתאמץ. ואם עצם הבגידה, החיים הכפולים, העובדה שאתה מקבל שפחה מזוקקת בלי להתמודד עם כל מה שמסביב, אם זה מה שעושה לך את זה - פשוט תגיד את זה. אם אתה מרגיש שאתה זקוק להרבה נשים - תגיד את זה. אם אתה מעדיף ריבוי פרטנריות - תגיד את זה! אבל תגיד. תגיד! די עם חצאי הרמיזות, ההימהומים והגרוע מכל, החצי חיוך הזה שאומר: כשתגדלו - תבינו. כשתהיו נשואות, כשיהיו ילדים, כשיהיו בעיות כלכליות. כשיהיה את זה וכשיהיה את ההוא. כי העניין הוא שבכלוב עצמו יש די הרבה דוגמאות לזוגות שחיים אחרת לגמרי. וגם להם יש ילדים ועבודות ומשכנתא. גם הם גדולים. בגידה היא לא כורח המציאות - היא המציאות שאתם בחרתם לעצמכם. תהיו גברים ותעמדו מאחוריה. בוטה? שטוח כמו מטבע שחוק של אגורה. תן לי לזרוק ניחוש פרוע. אתה נשוי. או בוגד. או נשוי ובוגד. בכל מקרה אין לך פרופיל, זה תמיד מוסיף לאמינות של מישהו, דע לך. אז הנה, זה שחוק? מצוין. בוא נשמע את שני הסנט שלך. (ואולי יהיה פה גבר שאשכרה ידבר ולא יזרוק משפאים, חידות ורמיזות?) רווק בוגד במי בדיוק? בעכבר שתלה את עצמו מרוב רעב במקרר שלי? אני רווק ובוגד בעכבר שתלה את עצמו מרוב רעב במקרר שלי, דפוקה. בכל מקרה אין לי פרופיל, אבל קוראים לי אילן. DENDRO כאילו? אין לי שמץ של רצון לספר את סיפור חיי לאף אחד פה ובוודאי שלא לך. וברור שאני ארוץ עכשיו להשמיע את דעותיי ליצורית שטוחה כמוך, הרי במשך כל חיי רק לכך פיללתי ורק בגלל זה הגעתי לכלוב. רוצה סנט? קודם שכנעי אותי למלא פרופיל, כי הקלישאות המרירות שלך והפחדים שלך שההוא שאתך יבגוד יום אחד, אינם משנים לחוסר רצון שלי לחלוק דבר. ואם עדיין לא הבנת, גברת שטוחלין, לעולם קיים עומק (גובה) ולא רק אורך ורוחב וזה מה שעושה אותו -- מרחב. בא לך על דינר או על שני גמלים? בא לי על תשובה אינטיליגנטית, לא נפוחה ומתנשאת, יש לך? בא לי על מישהו מעניין ועמוק שינהל איתי דיון פורה. בא לי על שלווה של יום שישי. שלווה בלתי מתלהמת. אתה יודע מה לא בא לי? לא בא לי להבין. נמאס לי להבין. אני באמת-באמת חושבת שלומר שאנשים אחראים לבחירות שלהם זה לא שטוח, שחוק, או טיפשי. למען האמת, אני חושבת שלזרוק משפטים ריקים מתוכן שמערבים כל מני מילים כמו מימדים וגוונים, זה שטוח. רוצה לדעת משהו? את האמת? גברים כמוך כבר לא מפחידים אותי. התוקפנות המתנשאת הזו? לא מפחידה אותי. הזלזול הזה? שווה לתחת. הוא לא אומר כלום. עדיין, בכל התגובה שלך, עם הגמל, הדינר, העכבר במקרר ומילות הגנאי, עדיין לא אמרת כלום. ואם זה מה שבאמת בא לך, להתלהם ולא לומר כלום על כלום, שיבושם לך. אני לא במשחק. לא ניסיתי להפחיד אותך ואם נבהלת, אני מתנצל. את הגברים המתנשאים שגרמו למרמורך איני מכיר. את דעתי לגבי הנושא תוכלי למצוא בתוך המלל שחלקתי עם מרי ג'יין. הגבתי לקלישאותיך בקלישאה משלי. אין צורך בהתקרבנות, אם קיים כאב, נסחי אותו אחרת. ולגבי מה ש"בא לך" -- זה לא מי יודע מה מעניין אותי. אותך מעניין מה בא לי? אני מניח שלא. רוצה לעורר דיון - תתנסחי בהתאם. ללא שיפוטיות, מבלי לקבוע ולהפריד בין טובים לרעים. חבר שפיתה אותי לכלוב נוהג לצטט את באטלר: לא רק שדבר אינו טוב או רע מלבד במחשבה שעושה אותו כזה, אלא שדבר אינו כלל, מלבד במחשבה שמקיימת אותו. אילן, אני לא חושבת שהפרדתי בין רעים לטובים. הטענה שלי היתה פשוטה, אבל לא פשטנית. ההתנהגות עצמה, של בגידה, היא עוול עצום בעיניי. אבל אם כבר מישהו בוחר לעשות את זה, שיעמוד מאחורי זה. שלא ישלח אותי לעולם של פרדוקסים ובחירות מסובכות. שלא יטען נגדי שאני לא מבינה כלום כי אני עדיין לא במצב שלו. אני במצב שלי ואף אחד לא אמר שהוא לא פחות מסובך וקשה. אבל הבחירות שלי שונות. ואני חושבת שאתה מיתמם. קראת לי דפוקה, שטוחלינה ומה עוד היה שם? דיברת בתוקפנות רבה שאני באמת לא חושבת שהיתה במקומה. גם אני דיברתי בחריפות ואם העלבתי אותך, אני מצטערת. |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
26 באוג׳ 2011
Re: אפשר להיות בוטה לרגע? פרלין כתב/ה: ולא להבין את כל הגוונים של האפור וכל זה?
נשוי יקר, (באשר הינך) אם רע לך בחיי הנישואים שלך - תתגרש. אם טוב לך בחיי הנישואים שלך אך אתה לא מרוצה מאספקטים מסוימים בהם - דבר עם אישתך. אם אישתך, המכשפה האיומה והונילית לא מבינה אותך - תתגרש. אם אתה רוצה לחיות איתה - תתאמץ. ואם עצם הבגידה, החיים הכפולים, העובדה שאתה מקבל שפחה מזוקקת בלי להתמודד עם כל מה שמסביב, אם זה מה שעושה לך את זה - פשוט תגיד את זה. אם אתה מרגיש שאתה זקוק להרבה נשים - תגיד את זה. אם אתה מעדיף ריבוי פרטנריות - תגיד את זה! אבל תגיד. תגיד! די עם חצאי הרמיזות, ההימהומים והגרוע מכל, החצי חיוך הזה שאומר: כשתגדלו - תבינו. כשתהיו נשואות, כשיהיו ילדים, כשיהיו בעיות כלכליות. כשיהיה את זה וכשיהיה את ההוא. כי העניין הוא שבכלוב עצמו יש די הרבה דוגמאות לזוגות שחיים אחרת לגמרי. וגם להם יש ילדים ועבודות ומשכנתא. גם הם גדולים. בגידה היא לא כורח המציאות - היא המציאות שאתם בחרתם לעצמכם. תהיו גברים ותעמדו מאחוריה. אני שומרת את הקטע הזה, ומעכשיו משתמשת בו בתור תשובה בכל ויכוח על ריבוי פרטנרים (לא רק בנישואים, אגב. זוגיות לא מחייבת נישואים. אפשר להיות רווק ואפשר להיות פוליאמורי. יושר לא ממש קשור לזה). אגב, איך הגענו לזה בכלל? לא בכל דיון חייבים לצאת נגד כל מי שנשוי. אפשר, אבל לא חייבים. אבל אולי לזה הכוונה ב"גם לתת לה גישה". כשאני דיברתי על חוסר רצון להיחשף בפני נשלט, בכלל לא חשבתי על לשקר לו. כן חשבתי על לא לשתף בהיבטים מסויימים בחיי. ואפילו הייתי יכולה להיות דמות עבורו. הייתי יכולה להיות בעלת שם בדוי, מציאות בדויה, מצב משפחתי בדוי. אולי הקשר שלנו כזה שבו זה בסדר, שהוא לא יודע עלי שום כלום. אני חושבת שהדבר האחד עליו אסור לי לשקר הוא מידת הזמינות שלי. לא הייתי אומרת למישהו "אני תמיד כאן בשבילך" אם זה לא ממש נכון. אני אומרת "אני כאן בשבילך, אם זה לא בזמן שיעור", או "אני כאן בשבילך, אלא אם המשפחה שלי צריכה אותי", או "אני כאן בשבילך, אם יתחשק לי". כבר היה שאמרתי "אני לא כאן בשבילך. אל תצפה לזה". אני יכולה לענות על שאלה אישית ב"זה לא עניינך". זו תשובה כנה בעיני. הרבה יותר כנה מתירוץ כלשהו. ילדים גדולים מחליטים עבור עצמם (כמובן, לא תמיד היטב, אבל זו אחריות שלהם, לא שלי) אם להסכים לתנאים. החובה שלי היא בסך הכל להיות ברורה לגבי התנאים. ואפשר להוסיף (אני לעצמי, מוסיפה) - לדרוש מעצמי מראש להציב תנאים הוגנים. |
|
|
| Dendro |
לפני 13 שנים •
26 באוג׳ 2011
פרלין כתב/ה: Dendro כתב/ה: פרלין כתב/ה: Dendro כתב/ה: פרלין כתב/ה: Dendro כתב/ה: פרלין כתב/ה: ולא להבין את כל הגוונים של האפור וכל זה?
נשוי יקר, (באשר הינך) אם רע לך בחיי הנישואים שלך - תתגרש. אם טוב לך בחיי הנישואים שלך אך אתה לא מרוצה מאספקטים מסוימים בהם - דבר עם אישתך. אם אישתך, המכשפה האיומה והונילית לא מבינה אותך - תתגרש. אם אתה רוצה לחיות איתה - תתאמץ. ואם עצם הבגידה, החיים הכפולים, העובדה שאתה מקבל שפחה מזוקקת בלי להתמודד עם כל מה שמסביב, אם זה מה שעושה לך את זה - פשוט תגיד את זה. אם אתה מרגיש שאתה זקוק להרבה נשים - תגיד את זה. אם אתה מעדיף ריבוי פרטנריות - תגיד את זה! אבל תגיד. תגיד! די עם חצאי הרמיזות, ההימהומים והגרוע מכל, החצי חיוך הזה שאומר: כשתגדלו - תבינו. כשתהיו נשואות, כשיהיו ילדים, כשיהיו בעיות כלכליות. כשיהיה את זה וכשיהיה את ההוא. כי העניין הוא שבכלוב עצמו יש די הרבה דוגמאות לזוגות שחיים אחרת לגמרי. וגם להם יש ילדים ועבודות ומשכנתא. גם הם גדולים. בגידה היא לא כורח המציאות - היא המציאות שאתם בחרתם לעצמכם. תהיו גברים ותעמדו מאחוריה. בוטה? שטוח כמו מטבע שחוק של אגורה. תן לי לזרוק ניחוש פרוע. אתה נשוי. או בוגד. או נשוי ובוגד. בכל מקרה אין לך פרופיל, זה תמיד מוסיף לאמינות של מישהו, דע לך. אז הנה, זה שחוק? מצוין. בוא נשמע את שני הסנט שלך. (ואולי יהיה פה גבר שאשכרה ידבר ולא יזרוק משפאים, חידות ורמיזות?) רווק בוגד במי בדיוק? בעכבר שתלה את עצמו מרוב רעב במקרר שלי? אני רווק ובוגד בעכבר שתלה את עצמו מרוב רעב במקרר שלי, דפוקה. בכל מקרה אין לי פרופיל, אבל קוראים לי אילן. DENDRO כאילו? אין לי שמץ של רצון לספר את סיפור חיי לאף אחד פה ובוודאי שלא לך. וברור שאני ארוץ עכשיו להשמיע את דעותיי ליצורית שטוחה כמוך, הרי במשך כל חיי רק לכך פיללתי ורק בגלל זה הגעתי לכלוב. רוצה סנט? קודם שכנעי אותי למלא פרופיל, כי הקלישאות המרירות שלך והפחדים שלך שההוא שאתך יבגוד יום אחד, אינם משנים לחוסר רצון שלי לחלוק דבר. ואם עדיין לא הבנת, גברת שטוחלין, לעולם קיים עומק (גובה) ולא רק אורך ורוחב וזה מה שעושה אותו -- מרחב. בא לך על דינר או על שני גמלים? בא לי על תשובה אינטיליגנטית, לא נפוחה ומתנשאת, יש לך? בא לי על מישהו מעניין ועמוק שינהל איתי דיון פורה. בא לי על שלווה של יום שישי. שלווה בלתי מתלהמת. אתה יודע מה לא בא לי? לא בא לי להבין. נמאס לי להבין. אני באמת-באמת חושבת שלומר שאנשים אחראים לבחירות שלהם זה לא שטוח, שחוק, או טיפשי. למען האמת, אני חושבת שלזרוק משפטים ריקים מתוכן שמערבים כל מני מילים כמו מימדים וגוונים, זה שטוח. רוצה לדעת משהו? את האמת? גברים כמוך כבר לא מפחידים אותי. התוקפנות המתנשאת הזו? לא מפחידה אותי. הזלזול הזה? שווה לתחת. הוא לא אומר כלום. עדיין, בכל התגובה שלך, עם הגמל, הדינר, העכבר במקרר ומילות הגנאי, עדיין לא אמרת כלום. ואם זה מה שבאמת בא לך, להתלהם ולא לומר כלום על כלום, שיבושם לך. אני לא במשחק. לא ניסיתי להפחיד אותך ואם נבהלת, אני מתנצל. את הגברים המתנשאים שגרמו למרמורך איני מכיר. את דעתי לגבי הנושא תוכלי למצוא בתוך המלל שחלקתי עם מרי ג'יין. הגבתי לקלישאותיך בקלישאה משלי. אין צורך בהתקרבנות, אם קיים כאב, נסחי אותו אחרת. ולגבי מה ש"בא לך" -- זה לא מי יודע מה מעניין אותי. אותך מעניין מה בא לי? אני מניח שלא. רוצה לעורר דיון - תתנסחי בהתאם. ללא שיפוטיות, מבלי לקבוע ולהפריד בין טובים לרעים. חבר שפיתה אותי לכלוב נוהג לצטט את באטלר: לא רק שדבר אינו טוב או רע מלבד במחשבה שעושה אותו כזה, אלא שדבר אינו כלל, מלבד במחשבה שמקיימת אותו. אילן, אני לא חושבת שהפרדתי בין רעים לטובים. הטענה שלי היתה פשוטה, אבל לא פשטנית. ההתנהגות עצמה, של בגידה, היא עוול עצום בעיניי. אבל אם כבר מישהו בוחר לעשות את זה, שיעמוד מאחורי זה. שלא ישלח אותי לעולם של פרדוקסים ובחירות מסובכות. שלא יטען נגדי שאני לא מבינה כלום כי אני עדיין לא במצב שלו. אני במצב שלי ואף אחד לא אמר שהוא לא פחות מסובך וקשה. אבל הבחירות שלי שונות. ואני חושבת שאתה מיתמם. קראת לי דפוקה, שטוחלינה ומה עוד היה שם? דיברת בתוקפנות רבה שאני באמת לא חושבת שהיתה במקומה. גם אני דיברתי בחריפות ואם העלבתי אותך, אני מצטערת. פרלין, שימי לב שאת מדברת בשמך - "שלא ישלח אותי", "שלא יטען נגדי", "הבחירות שלי". נרד מהקטע של עלבונות, באמת היה מיותר. מצטער על ה"דפוקה". תת רמה מצדי. אני חושב שאת טועה. פורום אינו מקום אליו תוכלי לפנות בתור ה"אני". בפורום לא קיים "אני של פרלין". כל מגיב מייצג, אם תרצי, בונבוניירה שלמה (ראי את ויולי שחורטת את דבריך מעל ראשה על הקיר). ולכן אל תתפלאי כשמישהו מבטל את רצונותיה של סוכרייה אחת בערמה (אני מבין שאת מחשיבה את עצמך בתור סוכרייה מיוחדת וכך צריך). אם ניגש לעניין עם פינצטה, נגלה שהעולם שופע מימדים. לדוגמה -- אותה אישה שאת בעלה שכנעת לקום וללכת כי הוא בוגד, עלולה לפגוש בך בציר זמן אחר ולספר לך על חייה שנהרסו מהרגע שעזב. בציר זמן מקביל, אישה שבעלה לא שמע לטענותיך ונשאר, תספר לך שלמרות שנהג לבגוד בה, אין מאושרת ממנה, במיוחד מאז שנרגע והבין שטובה ממנה אין. אני לא רודף אותך ואין לי עניין לרדוף כאן אף אחד. אני חלק מחבורה שהתחילה את דרכה בפורום של רונן אלון. מכיר מכאן מספר אנשים. למשל הסיפור שארטי כתבה גרם לי לצאת ממאחוריי הקלעים. אני מכיר אותה ממפגש בדנג'ן כאשר היה ממוקם ביפו. באותו ערב היא לבשה חצאית מיני שחורה עם רוכסן במרכז. |
|
|
| הכול במידה |
לפני 13 שנים •
26 באוג׳ 2011
תסריט שבדיתי מלבי
ותארו לעצמכם את הסצינה הבאה:
משתתפים: השולט המדהים והמנוסה, רב-אמן בכל תחום בדס"מ ידוע - וגם כמה שלא, מעורר יראה וכבוד, מרשה לפנות אליו בכינוי "אדוני" בלבד, וגם זה תוך השפלת מבט. נשוי לאשה נ-פ-ל-א-ה ומגדל באהבה 2 צאצאים מתוקים. השפחה המתמסרת, אוהבת את אדונה בכל ליבה, רואה בו את מרכז חייה ואת סיבת קיומה, מעריצה את שכלו, אישיותו, התנהגותו, כישוריו השלטוניים הבלתי מעורערים. לעתים סבורה שהשמש זורחת מהתחת שלו, ובפעם האחרונה שהוא הורה לה לבדוק את זה, היא הגיעה למסקנה שיש מצב. בהחלט. מיקום: צימר, נו מה? לא כל כך נקי, לא כל כך נעים, שומעים את השכנים ובכלל - המיטה מעט מסריחה, אבל זה מה יש. וכאן עומד להתרחש עוד מעט "סשן" - שחבל לכם על הזמן... וכיוון שלכולנו יש דימין, אני אשאיר את ההמשך ליד הדימיון הטובה עליכם ואתן רק ציוני דרך הכרחיים, מקובלות בדסמיות נחוצות: על 4, דלת פתוחה, נסגרת, כלבה, חגורה/שוט, חבלים, סטירות, זין עמוק בגרון ו... אופס - מה קרה? הנייד שלו מטרטר בצלצול "שלה" - כמה רומנטי. השולט ממשיך במלאכתו, מתעלם, אך היד המחזיקה בשוט, אפעס, רפויה מעט, והזין כבר לא הולם והודף, חודר ומעמיק כמו קודם. ואחרי כמה דקות שוב צלצול. ושוב. והוא חייב כבר לענות: "מאמי, בטח, אסור היה לדבר בישיבה אז שמתי על רטט. מה קרה? כן, אני מבין, הקוסמטיקאית הקדימה לך. ברור, אין בעיה, אני אוסף אותו מהצהרונית. אין בעיה מאמי, להתראות" ומה שמפתיע הוא, שגם אחרי סצינה עלובה ופאתטית כזו, הם ממשיכים, בלי למצמץ, לקרוא לעצמם "שולטים". אכן, נפלאו דרכיך עולם הבדס"מ. |
|
|
סוליסט
|
לפני 13 שנים •
26 באוג׳ 2011
יש דברים שכנראה לא משתנים לעולם, לדוגמא : דיון נחמד, מעניין, ורגוע אשר לפתע הופך להיות עוד אחד מהפוסטים של נשואים/נשואות המכיל בתוכו התנצחויות הדדיות חסרות כל תכלית וטעם.
וחבל שיש דברים אחרים שלא משתנים, לדוגמא :למה אין סמיילי, ממאגר הסמיילים, של אצבע משולשת, אשר ניתן להפנות אותה אל עבר הרווקים/רווקות, גרושים/גרושות, מתחסדים/מתחסדות המתיימרים לדעת איך לנהל את חיי יותר טוב ממני. ופרלין מותק, זה לא אישי, את דווקא מאלו שהייתי חולה להם על התחת בזמנו
|
|
|
| גברים(שולט) |
לפני 13 שנים •
26 באוג׳ 2011
Re: אופציות MasterKey כתב/ה: alter e כתב/ה: לי זה בכלל לא משנה שהוא בוגד .. תמיד יהיו בוגדים ושקרנים ... נורמלי ... גם כולנו גדולים ... מי שזה טוב לה שתהנה
אבל כשאחד כזה מזיין את השכל שעה על כמה הוא אוהב לקחת ולקחת ואז גם מוסיף "שכל אחד מקבל את מה שהוא רוצה" וזה לא חייב להיות הדדי בלי שהוא מזכיר את זה שאת הדברים הבסיסים הוא לא נותן .. לא בגלל שהוא שולט ובדסם וזה לא עושה לו את זה - אלא בגלל שהוא נשוי והוא מפחד מאשתו ... כמה פשוט ככה נפוץ ... אין נשלטת שלא רוצה להתקשר לשולט שלה... יש כאלו שמתפשרות ולא מתקשרות ... ויש כאלו שמשכנעות את עצמן שזה חלק מתפקידן כנשלטות לאלהתקשר כי ככה הוא אמר אני גם לא שופטת אותו או את הבחורות שבוחרות להיות איתו ולתת את ה-mind body and soul (נושא השרשור) פשוט זה כזה זיון שכל שישר קפצתי וגם השלושה ימי רגיעה מיצירת הניק ועד שאפשר לכתוב הודעה לא קיררו אותי ... כזה זיון שכל לא שמעתי הרבה זמן MasterKey כתב/ה: כמה נשים בוגדות בבעליהן בכפר הקטן והתמים שלנו? לפותרות נכונה (ומהר) - תינתן האפשרות לבחור באמת (כמובן שלהן). חידה חמודה אני מהמרת שהתשובה היא שלוש אחרת היינו שומעים יריות בלילות הקודמים... חחח אני מקווה שהכפר הקטן שלנו חושב בצורה לוגית לפחות כמוני וגם יודע לזהות מתי מישהו מזיין את השכל להמר זה פתרון נחמד אבל לא הכרחי (אולי כן בקהילתינו הקדושה) במקרה הזה. יש לחידה פיתרון לוגי חד משמעי כמו לכל הדברים בחיים
השירשור הזה הוא על זיוני גוף, שכל ונפש. אז בואי נמשיך בזיוני השכל: קבלי את פרס האמת העירומה (על המאמץ בלבד כמובן - כי פיתרון לא נתת - רק הימור). מישהו/י יכול לתת פיתרון? אנא, בבקשה, פליז - תנו לי תיקווה קטנה כי יש פה גם אנשים חושבים... אני לגמרי עם אלטר (בעסקי החידות, לא בעסקי הזיונים השכליים) (: אם היתה בוגדת אחת בלבד הרי שבעלה היה יודע מיד שזו אישתו שכן הוא לא יודע על שום בוגדת (וראש הכפר הודיע שיש לפחות אחת). במקרה כזה היינו שומעים יריות בערה הראשון. אם היו שתי בוגדות, אז בערב הראשון לא היינו שומעים יריות מכיוון ששני הבעלים מכירים כל אחד בוגדת אחת (זו שהיא לא אישתו), אבל אחרי שהם רואים שבערב הראשון אין יריות הם יבינו שיש שתי בוגדות, אחת שהן מכירים והשניה שהם מכירים טוב יותר (: וכך הלאה. על כל ערב שעובר ללא יריות, ברור שיש עוד אחת. האמת שכבר יש לי את האמת שלי ואני לא באמת זקוק להתחלק בה או להחליף אותה באמת של מישהו אחר, אני יכול לבחור פרס אחר ? |
|
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 13 שנים •
26 באוג׳ 2011
סוליסט כתב/ה: יש דברים שכנראה לא משתנים לעולם, לדוגמא : דיון נחמד, מעניין, ורגוע אשר לפתע הופך להיות עוד אחד מהפוסטים של נשואים/נשואות המכיל בתוכו התנצחויות הדדיות חסרות כל תכלית וטעם.
וחבל שיש דברים אחרים שלא משתנים, לדוגמא :למה אין סמיילי, ממאגר הסמיילים, של אצבע משולשת, אשר ניתן להפנות אותה אל עבר הרווקים/רווקות, גרושים/גרושות, מתחסדים/מתחסדות המתיימרים לדעת איך לנהל את חיי יותר טוב ממני. ופרלין מותק, זה לא אישי, את דווקא מאלו שהייתי חולה להם על התחת בזמנו ובצדק רב 
סוליסט, מותק, תנהל את חייך איך שבא לך. רק, בבקשה, אל תזיין לי את השכל. זה כל מה שאני מבקשת וזה כל מה שביקשתי. כתבת בפרופיל שאתה אלרגי לבולשיט, גם אני. כל מה שאמרתי הוא: בגידה היא בחירה, לא כורח הנסיבות. אל תזיינו לנו את השכל על אילוצים ורבדים ומימדים וגוונים. ה-כ-ל קיים, נכון ושריר-החיים אכן מסובכים- ועדיין הבחירה, בסופו של דבר, נתונה בידיך. ואם זו הבחירה שלך, תפדל. אני לא מתה עליה, אבל היא שלך. רק בבקשה, תעמוד מאחוריה. |
|
|
|
סוליסט
|
לפני 13 שנים •
26 באוג׳ 2011
אכן
אל חשש, מבטיח לא לזיין את השכל, אין לי שום סיבה ושום צורך להסביר שום דבר לאף אחד אל תדאגי, וד"ש
|
|
|
| Dendro |
לפני 13 שנים •
26 באוג׳ 2011
פרלין כתב/ה: סוליסט כתב/ה: יש דברים שכנראה לא משתנים לעולם, לדוגמא : דיון נחמד, מעניין, ורגוע אשר לפתע הופך להיות עוד אחד מהפוסטים של נשואים/נשואות המכיל בתוכו התנצחויות הדדיות חסרות כל תכלית וטעם.
וחבל שיש דברים אחרים שלא משתנים, לדוגמא :למה אין סמיילי, ממאגר הסמיילים, של אצבע משולשת, אשר ניתן להפנות אותה אל עבר הרווקים/רווקות, גרושים/גרושות, מתחסדים/מתחסדות המתיימרים לדעת איך לנהל את חיי יותר טוב ממני. ופרלין מותק, זה לא אישי, את דווקא מאלו שהייתי חולה להם על התחת בזמנו ובצדק רב
סוליסט, מותק, תנהל את חייך איך שבא לך. רק, בבקשה, אל תזיין לי את השכל. זה כל מה שאני מבקשת וזה כל מה שביקשתי. כתבת בפרופיל שאתה אלרגי לבולשיט, גם אני. כל מה שאמרתי הוא: בגידה היא בחירה, לא כורח הנסיבות. אל תזיינו לנו את השכל על אילוצים ורבדים ומימדים וגוונים. ה-כ-ל קיים, נכון ושריר-החיים אכן מסובכים- ועדיין הבחירה, בסופו של דבר, נתונה בידיך. ואם זו הבחירה שלך, תפדל. אני לא מתה עליה, אבל היא שלך. רק בבקשה, תעמוד מאחוריה. פרלין בבקשה. לא מתאים לך. אבל תשמעי, מצאתי את הלינק לשטוחלנד עליו החבר שלי דיבר. https://sites.google.com/site/aaaaddddel/video1/flatland-stwhlnd שטוחלנדיה: רומאנסה רבת-ממדים[1] (באנגלית: "Flatland"), הינה נובלה מאת אדווין אבוט שנכתבה ב-1884. כסיפורת, שטוחלנדיה נחשבת לסאטירה מז'אנר הפנטזיה המתמטי המותח ביקורת על ההיררכיה החברתית בחברה הוויקטוריאנית בה חי אבוט, ושמה ללעג את תפיסת המחשבה של שני ממדים. הספר עודנו פופולרי בקרב מתמטיקאים וסטודנטים הלומדים את המקצוע ונחשב לספר קריאה מעניין לאלו , על תיאורית השטוחלנד. מה דעתך שבמקום לענות לעלבונות ולבדוק מי מעליב את מי יותר, נדסקס אותו? אם תסכימי לא להשיב להם ולפחות לקרוא את הלינק שצירפתי, אני מבטיח למלא פרופיל ואפילו מוכן לחתום אתך חוזה לשנה. |
|
|