המטפלת המתעללת(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
31 באוג׳ 2011
מסכימה לחלוטין בטי בום כתב/ה: אני כבר הרבה זמן טוענת שנורא קשה לנהל זוגיות ובדס"מ כשזאת שולטת-נשלט אנשים שמצליחים בכך אני מורידה בפניהם את הכובע (לאורלי ויגאל אני בונה פנתאון) ישנו פער ענק בין הפנטזיה למציאות והרבה מהסאבים ביום יום נורא קשה להם עם המקומות אליהם הם הגיעו. הפסיב אגרסיב אח"כ היא אחת הבעיות היותר קשות לטעמי. לייק לייק לייק! בדיוק המקומות המזגזגים הללו בשילוב עם פאסיב אגרסיב- לא משנה כמה שולטת תאלף או תפעיל מניפולציות רגשיות ע"פ חלק מהמלכות כאן או לחלופין תפעל מהלב כאדם מבין ותומך ככל האפשר- הם מהמתסכלים ביותר שחוויתי. קשה מאד לראות זאת מן ההתחלה כפי שחלק מהמגיבים כאן כתבו- כי הם מוסתרים טוב מהממוצע אצל אנשים אנטלגנטים ומודעים, ועולים על פני השטח מנסיוני בדרכ כשהמלכה רוצה או צריכה משהו ממשי ואמיתי. בהכללה גסה- ביחסים ונילים לצורך הדוגמא, שני הצדדים היו אומרים מן ההתחלה מה עובד ומה לא מה מתאים ומה לא. בזוגיות בה אלמנטים של שליטה- הנסיון לרצות והפאסיביות האגרסיבית המופיעה איתה יד ביד- שולחת מסרים כפולים משולשים ומרובעים עד אובדן הדעת, כמובן גם באופן היוצר הסתבכויות ממשיות במציאות אם מדובר במחוייבויות משותפות. ברמה הזו, פוג, מנסיוני הרבה יותר קל עם נשלטות. |
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 13 שנים •
31 באוג׳ 2011
גם בזוגיות ונילית יש פאסיב-אגרסיב.
גם בזוגיות ונילית יש רצון לרצות. גם בזוגיות ונילית יש מלחמות, סתירות, קונפליקטים משונים. ת'אמת? אני לא חושבת שהעניין הוא בדסמ, העניין הוא הזוגיות. ועוד משהו, הבעיה היא הציפיות. ציפיות, בכל מערכת זוגית, הן בעייתיות. בניגוד לרצון - שהוא מאוד חשוב. כשיש לך עבד, או מערכת יחסים בדסמית שהיא מאוד עמוסת ציפיות, אז הציפיות האלה משולשות ומרובעות ורק מכבידות על המערכת. |
|
|
בטי בום(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
31 באוג׳ 2011
לא יודעת על נשלטות מעולם לא הייתי בזוגיות עם נשלטת, הכי קל לשלוט מרחוק, פעם בשבוע, כמה טלפונים, איזה משימה או שניים, תענוג לכולם. כשמגיעים לזוגיות ומגורים יחד, הפער בין לחפור לו בנשמה ובגוף, להוריד ולהרים אז ללכת לאכול אצל ההורים ארוחת ערב, או ללכת לסופר הוא ענק. המקום בו הוא צריך לשקם את עצמו ולא משנה כמה את תעשי את זה ולהרגיש "גבר גבר" ושווה לך ביום יום, פה הפער לדעתי, שפרח מדברת עליו. המקום שמשם הוא עושה למענך. אם אני אצליח למצוא את הפתרון לזה, מחר אני חותמת על זוגיות בשתי הידיים. |
|
|
נולי
|
לפני 13 שנים •
31 באוג׳ 2011
לי נראה שיש פה אי הבנה בסיסית.
יש להסתכל על האחר כאילו והיה אתה. האם אתה עצמך(או את במקרה של פותחת הפוסט) מוכן לשנות אפילו פרט אחד קטן, מקצה לקצה, בשביל הזוגיות? ואל תעבדו על עצמכם-בסוף אתם תחזרו למה שאתם באמת. בתור אחת שהיתה בזוגיויויות ת בדסמיותשונות, מקשר וירטואל, לחודשים ואף שנים, אנחנו כולה בני אדם ולא פלסטלינה להכנס לתבניות. ואפילו היינו פלסטלינה, איך שטיפה התבנית מתרופפת (למשל כי התישנה), טרח הפלסטלינה חוזרת לצורה הראשונה שלה.(ואולי פלסטלינה לא ממש דוגמא טובה, אבל העיקר הכוונה) ממליצה להתמץ ללמוד את עצמכם, לקבל את עצמכם, להיות עצמכם ואז יהיה לכם הרבה יותר קל לקבל אחרים כמו שהם. אז גם תדעו למצוא אחר שמתאים לכם ולצרכים שלכם. קשה אבל שווה. N |
|
|
|
המטפלת המתעללת(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
31 באוג׳ 2011
ודאי ששווה
ממליצה להתאמץ ללמוד את עצמכם, לקבל את עצמכם, להיות עצמכם ואז יהיה לכם הרבה יותר קל לקבל אחרים כמו שהם. אז גם תדעו למצוא אחר שמתאים לכם ולצרכים שלכם.
קשה אבל שווה. N[/color][/quote] וודאי שקשה. למה את מניחה שהעבודה הזו לא נעשת- כל יום מחדש, מזוויות חדשות, בהיבטים נוספים? החיים אכן דינמים מדי עבור תבניות והתשובות לבטח אינן מוחלטות. הלוואי שהמציאות היתה לי לנשלטת- אבל מה לעשות שהיא לא בעסק. התאמתו של אחר לצרכי והתאמתי לצרכיו היא קונספט מאד לא פשוט ולוקח זמן עד שהדברים מתבהרים באופן הרצוי במסגרת יחסים. עוברות גם הרבה מערכות יחסים עד שמתקבלת בהירות, וגם אז היא יכולה להשתנות בן לילה, שהרי עם כל האישיות הקבועה שציינת כולנו משתנים ללא הרף כמעט בכל רגע נתון. יש כל כך הרבה משוואות ונהר כאוס בינהן, ומה שכתבתי כאן מתאר רק שביב אחד של חוסר התאמה אחד- של אישה וגבר של שולטת ונשלט.. אולי אין ביכולתנו לשנות פרט אחד מקצה לקצה- אלא לצאת מאיזור הנוחות שלנו רק בצעד או שניים בתחום או שניים, וגם כך טוב. ואם צד אחד מסוגל ומותח והשני אינו טורח כנראה מסיקים מסקנות דומות לאלו שהסקתי. |
|
|
הדורבנים(נשלט)
|
לפני 13 שנים •
31 באוג׳ 2011
איכשהו מנסיוני, גם בזוגיות, וגם באגרסיביות פאסיוויות, הבעייה היא לא להשתנות למען האחר, אלא הבעייה היא לראות ולהבין את האחר. כלומר - להבין מה מציק לו בסיטואציות מסוימות, ולנסות בכנות לנטרל את הבעייה.
למשל - ואני רק זורק פה דוגמא - אולי בסיטואציות שאת מדברת עליהם, פרח, לעשות בשבילך משהו שאת רוצה זה משהו שמציק *לך*, בעוד לנשלט מציק משהו לגמרי אחר? למשל, אולי הוא תכנן לעשות את זה בצורה של "הגבר של חייך" כזה, ואת רצית שיעשה את זה בעוד את רודה בו קצת, מתעמרת בו קצת, וזה לא התאים לו באותו רגע למשבצת, והוא הרגיש דיסוננס קוגניטיבי? ואולי את פרשת את המועקה שלו (בטעות) כחוסר רצון בכלל לעזור לך? כי דברים כאלה דווקא די קל לפתור, עם הזמן, בעזרת תקשורת מתאימה. |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
31 באוג׳ 2011
נולי כתב/ה: לי נראה שיש פה אי הבנה בסיסית.
יש להסתכל על האחר כאילו והיה אתה. האם אתה עצמך(או את במקרה של פותחת הפוסט) מוכן לשנות אפילו פרט אחד קטן, מקצה לקצה, בשביל הזוגיות? ואל תעבדו על עצמכם-בסוף אתם תחזרו למה שאתם באמת. בתור אחת שהיתה בזוגיויויות ת בדסמיותשונות, מקשר וירטואל, לחודשים ואף שנים, אנחנו כולה בני אדם ולא פלסטלינה להכנס לתבניות. ואפילו היינו פלסטלינה, איך שטיפה התבנית מתרופפת (למשל כי התישנה), טרח הפלסטלינה חוזרת לצורה הראשונה שלה.(ואולי פלסטלינה לא ממש דוגמא טובה, אבל העיקר הכוונה) ממליצה להתמץ ללמוד את עצמכם, לקבל את עצמכם, להיות עצמכם ואז יהיה לכם הרבה יותר קל לקבל אחרים כמו שהם. אז גם תדעו למצוא אחר שמתאים לכם ולצרכים שלכם. קשה אבל שווה. N ועוד איזה שיניתי דברים בשביל בן הזוג שלי ובשביל הצלחת הזוגיות!!! בן אדם זה לא עצם. אני צומחת, מתפתחת, משתנה. ומרגע שאני בזוגיות מחייבת - אנחנו מתפתחים יחד, בהתאמה, בכוונה להתאים את עצמנו זה לזה. וגם שיניתי אותו. נו, כמובן, לא את המהות - אם לא הייתי אוהבת את המהות לא הייתי איתו. אבל הרגלים, עכבות, תסביכים... המון פרטים השתנו. המון! אצל שנינו. כי הפכנו ל"אנחנו", שזה שלם שיש לו תכונות משלו. אפשר לקבל מכאן ועד הודעה חדשה, אבל אין מה להיות עם מישהו שבאמת לא מתאים. ואפשר להיות זאת שלוקחת על עצמה לעשות תיקון, וללמד אותו וליצור עבורו בטחון, ואפשר להגיד אני לא עובדת סוציאלית וללכת לחפש מישהו אחר. כשאני רואה פאסיב-אגרסיב אני בוחרת - האם אני רוצה לעשות מה שבכוחי בשביל לבנות לו בטחון וללמד אותו להביע את הצרכים שלו באסרטיביות ולא במסכנות? האם אני רוצה לא לבזבז את הזמן שלי על השטויות האלה? זו בסך הכל הבחירה. אנחנו יכולות להשפיע על אנשים. זו הרבה טרחה, להשפיע על אנשים, ולא תמיד זה שווה את זה. הכל עניין של סדר עדיפויות. אז זה חוזר למה שכבר אמרו פה לפני: מה את רוצה? מה הרצונות שלך, מה הצרכים שלך, מה את מוכנה לתת ומה את חייבת לקבל? אלה השאלות שצריך לשאול כאן. |
|
|
| Ocean(נשלט) |
לפני 13 שנים •
1 בספט׳ 2011
Re: סופסוף מישהו יורד לסוף דעתי flower girl כתב/ה: "עזבו בדס"ם בכלל, שימו בצד אגואיזם, או תשוקות אפלות. הם עלה תאנה פה, הבעייה לא קשורה אליהם בכלל! הבעייה *האמיתית* היא שאתם לא מסוגלים לנשום ליד אישה שרוצה משהו, בלי לקלל או לתקוף. תקראו שוב את השרשור הזה. איך אתם לא שמים לב לזה? זה מטורף."
זה השרשור הראשון שפתחתי והאמת? חשבתי שאקבל תגובות אוהדות ממלכות או נשים בכלל שתזדהנה עם מה שכתבתי, כיוון שזו תופעה שנתקלתי בה אי אלו פעמים וניהלתי כמה זוגיויות בדסמיות בחיי. בהקשר לביקורת עניינית כאן- בעיניי אכן חשוב להעלות כל דבר- כולל מקומות המתערבבים ביחסים של 24/7, ברור שמדובר כאן ראשית בשני אנשים ורק אחכ בשולטת ונשלט. לרגע לא ציפיתי לתגובות שקבלתי- ניחא שמבטלים את מלכותי או נסיוני בגלל שדרכי אינה הולמת את הספר המלכותי המוגש לכל בוגרת חטיבת הבדסמ, ניחא שאם אינני משתמשת במניפולציה אינני עוברת את בחינות האקדמיה המלכותית ואם אני מעיזה לבדוק את הגבולות בזוגיות בין אהוב לגבר לנשלט ולהגדירם עבורי שמא לתרום משהו לאיזו קוראת או שתיים שלא לומר קורא- אני מוכתרת בשלל תארים- קבלתי כאן גם איום על חיי, איום בתביעה ומקבץ מרתק של קללות עסיסיות שבהיותי תושבת חוזרת לישראל מזה מספר חודשים לא נתקלתי בהן מעולם. אז בסדר, הבנתי, הפנמתי, לאישה בפורום הבנות על הבנים- או בפורום בכלל או אלוהים יודעת היכן- אסור לרצות, בטח לא להצטרך. סבבה. אשאר בפורום ברכות יומולדת תודה רבה. לכאן כבר לא אחזור. כתבת יפה, אבל הסיומת היתה מעט פולנית מדי. והמקום הזה לא חסר במניירות פולניות, אז... אולי חבל? לכי עם האמת שלך. יסכימו, לא יסכימו. מה זה באמת משנה. אגב, לדעתי כל פורום יומהולדת מזמן היגרו לכאן. |
|
|
|
המטפלת המתעללת(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
1 בספט׳ 2011
הבהרה:
הדוגמאות בהן השתמשתי כאן הן תערובת של מספר אקסים נשלטים (עוד באוסטרליה) ואינן מכוונות ספציפית לנשלט מסויים. הדגש שלי הוא על החוויה שתארתי- אינני משייכת אותה לאדם מסויים.
|
|
|
| גברים(שולט) |
לפני 13 שנים •
2 בספט׳ 2011
Re: המלט, הנקיון היה אך דוגמא flower girl כתב/ה: בוא ניתן דוגמא אחרת, מחוייבות.
אם העבד מעריץ אותי מאוהב בי ומוכן לעשות הכל עבורי- אך מחוייבות אינו יכול להציע כי זה תחום ש"אינו מוצלח בו"- האם גם כאן דברייך תקפים? אני מנסה לומר שמאסתי בעבדים המוכנים לכאורה לכל- ומתקפלים עם כל צורך אמיתי שמציגה המלכה. אחד ניחא, אך היכן הגבול? עשרה? מאה?? ואם נניח שנכנסתי לצרה ממשית עם בעל הדירה שלי בעקבות כך שהעבד חזר בו ממגורים משותפים- יען כי אין זה צורך אמיתי שלו כפי שחשב עד ליל אמש- הרי שזה עוד תחום שאינו מוצלח בו? והיכן בכלל עובר הגבול?? אני חושב שיחסי שליטה מגיעים תחת "הסכם מסגרת" מסוים שנקבע בתחילת הדרך, מרצון חופשי של שני הצדדים. יחסי השליטה מתנהלים בתוך אותה מסגרת והם תחומים לה. שינוי המסגרת הזו צריך להיעשות ב"הסכם מסגרת" חדש שהמשא ומתן בגינו צריך להיעשות מחוץ ליחסי השליטה וממקום של רצון חופשי והסכמה לשינוי "הסכם המסגרת" (להבדיל מרצון חופשי והסכמה – לעשות כל מה שהצד השולט יחליט עבורך). דוגמא לשינוי בהסכם מסגרת כזה יכול להיות מעבר ממקום של שליטה בלבד לזוגיות מלאה או מעבר מזוגיות לחתונה. (ואני מניח שהחלטה על מעבר למגורים משותפים או הפסקתם יכול להכלל כאן) שינויים מסוג כזה לא יכולים לבוא (או לא ראוי שיבואו) מתוך יחסי השליטה אלא רק מחוצה להם. *פלוואר, יש שולטות שמאלפות, יש שמניישות ויש שמלבישות גברים בבגדי נשים. את מנסה ללכת "קצת" יותר רחוק – את רוצה לקחת גבר ולהכניס לו תכונות של אישה, כמו מחויבות. נראה לי שאת נלחמת בכמה חוקי טבע בסיסיים (: (חסר רק שתרצי שהוא יפתח גם אינטואיציה או יעשה שני דברים במקביל) |
|
|