Artemis^
|
לפני 13 שנים •
31 באוג׳ 2011
המאבק. ( סיפור) פרק ב
מחוייך הוא מתיישב שוב על המיטה, טופח על המזרון ואומר "זמן לסיבוב שני" היא מתיישבת מולו, ולמרות שהיא לא רואה יש לה תחושה שהיא רואה את החיוך שלו, אותו חיוך חצי מנצח. היא לוקחת נשימה עמוקה ושולחת ידיה אל זרועותיו, 'זה הולך להיות סיבוב קל מבחינתי' היא חושבת. 'זרועות, מה כבר אפשר להפסיד כאן' .
היא שולחת יד אל הזרוע שלו, אל המקום שבו היא משערת שהיא נמצאת. הוא זז. היא שומעת את התזוזה שלו. מופתעת. היא מחזירה מיד את היד אליה, קולטת את הסיכון. שומעת אותו צוחק צחוק קטן. אז ככה? גישושים באוויר? זה מה שהוא רוצה עכשיו? היא מצמידה את זרועותיה אל צידי גופה, יושבת דום. הפעם הוא הוא זה שידו נשלחת אל האוויר, מנסה לגשש אל המקום שבו אמורות להיות זרועותיה. היא שומעת את התנועה ולא זזה, הזרועות צמודות לגוף. הוא מוצא את זרועותיה , נוגע במגע מרפרף אשר שולח צמרמורת של עונג בכל גופה. היא מטה את גופה אחורה , מתרחקת מהמגע, הוא שולח יד מהירה אוחז את זרועה בשתי ידיו ולא מאפשר לה למשוך חזרה. מעסה את ידה בתנועות עמוקות ואחר כך מרפרף בעצבעותיו על פני עורה. היא מנסה למשוך את ידה ממנו, משתמשת בידה השניה כדי להשתחרר ממנו. קולטת שכרגע ידו על העליונה. היא חייבת לשנות את זה. מבינה שהיא טועה. ועוצרת את הנסיונות להשתחרר. מחליטה לענות לזרועותיו באותן מילים אשר ידיו לוחשות לזרועותיה. אבל הוא מושך את ידיו ונעלם. החושך כאילו התעבה סביבם, היא לא מצליחה לראות אותו. לוקחת נשימה עמוקה, מריחה את הבושם שלו ושלה, את קרם הגוף ואת ריח התאווה שמתחיל לעלות בחדר. היא שוב שולחת יד אל המקום בו היא חושבת שהוא נמצא, הוא לא שם. מנסה לגשש אליו, מרחיקה את זרועה מהגוף, שולחת אותה קדימה, מעזה, חוששת, מחזירה את היד, שוב שולחת. הפעם היא נתקלת בגופו ומיד מבינה שלא בזרוע נגעה. תם סיבוב שני. בלי הרבה מילים, הוא אוחז בשיער שלה בפראות עדינה. מתקדם קדימה במהירות, מטיח את החזה שלו בחזה שלה, מפיל את שניהם על גבה. שם הוא מתקדם, על ארבע, כשהיא מתחתיו על הגב, עד שאיברו ליד הפה שלה, מקל חובטני. היא פותחת את הפה והוא יורד עם הגוף. חד משמעית. 'תתמודדי עם זה' לתוך הפה והגרון שלה. הפה שלה מתמלא בבת אחת בו, מרגישה את הקצה תוקף את גרונה ומנסה להתגבר על תחושת החנק, מנסה להרחיק קצת את הראש אבל הוא מתעקש. הגרון שלה מתרגל, קצת מלעלע. 'טוב, לפחות אנסה להנות קצת' היא חושבת ושולחת לשון שעוטפת אותו, מרגישה איך הפה שלה מתמלא ברוק, תאב אותו. מנסה ללקק אותו, זה קצת קשה כשהוא כך ממלא את פיה. היא מצמידה את לחיה אליו ומתחילה לינוק. אנקת עונג נפלטת מפיו ממלאת את החדר מענגת את אוזניה. היא יונקת ומלקקת כמו ילדה שקיבלה סוכריה מתוקה ... ענקית. למרות שכל הרפלקסים שלה טוענים שהיא צריכה לנסות להרחיק את הראש קצת, למרות התחושה שקשה לה לבלוע, שהיא נחנקת היא שולחת את ידיה ומחבקת אותו אליה, מצמידה אותו אליה. רוצה לקחת את כולו, לבלוע את כולו. עם הלשון היא מלקקת כמה שהיא יכולה אותו, עד כמה שהמלאות מאפשרת לה. האינסטינקט שלו הוא להשאר, לרצות עוד, אבל הוא לא מוותר בכזו קלות וברגע שהוא הכי רוצה להיות שם, הוא מחליט שהגיע הרגע לצאת. הוא מוריד עצמו למטה, דוחף אל פיה יותר. היא שוב נחנקת, ואז הוא בבת אחת הודף את עצמו החוצה, היא נאחזת בו בכל כוחה. זרועותיה חובקות אותו, אין לה ספק שהוא חזק ממנה והיא מנסה לפתות אותו להשאר, הוא דוחף אותה ומתגלגל מעליה. הפה הריק שלה, נאנק. המאבק היה קצר אבל היא מרגישה חולשה באיבריה. נשארת שם על המזרון עוד דקה. רוצה להשאר שם עוד קצת, רגע, לנשום, לקחת אויר. הוא מתרומם, ומתיישב. היא אוספת את איבריה ומתיישבת אחריו. אומרת "סיבוב שלישי - ידיים, זרועות, ראש וצוואר" . היא מתקרבת אליו, יושבת פשוקת רגליים על המיטה, הוא מחייך, היא כבר יודעת. גם הוא יושב פשוק רגליים הרגליים שלו שעונות על הרגליים שלה. זין וכוס מודדים זה את זה, מסתכלים מרחוק. אסור לגעת, זה הכי הכי אסור לגעת. היא בחרה כך אולי לשם קירבה ואולי כדי ששוב לא תוכל לזוז. האיברים שלהם קרובים ונראה כאילו הם לוחשים אחד את חומו של השני, תאווה לוחשת אל תאווה. האיברים המתאווים זועקים זה לזה מרחוק אבל לא מתקרבים יותר מדי, מגע של אחד באחד יגרום להכנעה כפולה ומכופלת שהרי אם יהיה מגע ולו רק מקרי המעבר הוא מיידי אל פול קונטקט. הם מתקרבים אחד לשניה. עכשיו למרות החושך כל אחד מהם יודע בדיוק היכן נמצא השני. היא שולחת יד אל הלחי שלו, אוחזת בה, מרפרפת עליה באצבע. הוא שולח יד ומלטף את השיער שלה. היא מעבירה אצבעות על פניו, כמו עיוור שרואה את פניו של האדם מולו: מצח, עיניים, אף, לחיים, נעצרת בשפתיים. מעבירה אצבע על השפתיים שלו. הידיים שלו מלטפות את ראשה, את השיער. הוא מוצא אוזן, היא מטה את ראשה הצידה, מנסה להתרחק מהאצבעות שלו, אבל האצבעות שלו אחריה, מלטפות את האוזניים שלה. היא מעבירה אצבע על שפתיו והוא שולח לשון ומלקק אותה, מרטיב את אצבעה, מזמין אותה אל תוך הפה שלו. המגע באוזניים, בשערות, בלחיים אנחה פורצת מגרונה והיא בכלל לא הזמינה אותה. האצבע שלה כל הזמן הזה בפה שלו, והוא יונק אותה, מלקק, מספר לה את אותו סיפור שהיא סיפרה לו כשאיברו היה בתוך גרונה. מוציאה את האצבע, מלטפת את הידיים שלו מעמיקה את המגע שלה אל תוך הזרועות שלו, מעסה, מנסה להסב את תשומת לבו, לפתות אותו למגע עמוק יותר. בהבזק השראה, לופת את גרונה - לא חונק, רק איום קל. היא מטה את צווארה לאחור, המגע הזה. היא מחליטה לקום היא מתרוממת בבת אחת, מפתיעה אותו, נעמדת על המיטה ומנסה לעמוד במקום שבו הגב שלו נמצא. מנחשת, נעמדת מאחוריו, כורעת על ברכיה ושולחת ידיים אל גבעת האהבה בראש שלו. הידיים שלה שוקעות עמוק אל תוך השיער, היא חופנת את השערות שלו, מעסה את החלק האחורי של ראשו. הוא מנסה להסתובב כדי להיות שוב עם הפנים אליה אבל היא מחזיקה את ראשו ולא מנתקת מגע. מהר מאד היא קולטת שהיא במצב מסוכן, היא משחררת את הראש שלו וחוזרת למקום בו ישבה קודם, אבל הוא כבר היה בעמדה של כוח וקלט אותה בדיוק כמוה. הוא מתרומם על הברכיים ועוקב אחר התנועה שלה. חוזרים לעמדת הפתיחה, רגליים על רגליים. מקרב את הראש שלו לראש שלה, מרחק נגיעה של שפתיים, אבל לא נוגע רק נושף קלות וכל אותו זמן, מענג צווארה. היא נושכת שפתיים. הוא יודע כמה החניקה הקלה הרטיבה אותה, מעביר יד על השפתיים שלה, על צידי הצוואר, על הזרועות והיא מצומררת, מהופנטת, יודעת שהוא שם אותה במישור אחר ואז, הוא לוקח את השיער שלך, אוחז בחוזקה, ומקרב את הראש שלה בכוח למפשעה שלו. "תמצצי", הוא חושב חזק. היא רוצה את זה, היא רוצה ללכוד אותו בפיה, הוא עוזב את הראש, לראות אם תתפתה. למרות הפיתוי העצום והריר שממלא את הפה שלה, ברגע שהוא עוזב את ראשה היא בורחת אחורה ושולחת יד לסטור לו הוא מרגיש את תנופת ידיי שולח יד ועוצר אותה בכף ידו. היא מנסה להשתחרר, שולחת את היד השניה ומצליחה לסטור לו. האדרנלין שרץ בעורקיה, ביחד עם התשוקה וריחות התאווה בחדר משגעים אותה. הוא אוחז גם את ידה השניה. מרתק אותה למקום ולא מאפשר לה לזוז. היא מנסה להתרחק ממנו, העלבון נשאר צרוב על הלחי שלו, והידיים מסרבות לשחרר אותה. היא מנסה לנשום, להרגע. היא יודעת שאם תפסיד תשלם על הסטירה הזו מחיר כבד. מנסה לשדר לו ... פוס .. רגע תן להרגע. הוא מחזיק את שתי ידיה ביד אחת שלו ואת היד השניה שולח אל השיער שלי מושך אותו אחורה היא נאנקת בכאב. הוא שוב מקרב את הפה שלה לזין שלו, עם השיער, לא מצמיד רק מקרב... ואז עוזב את השיער, אבל משאיר יד על הראש... מלטף בשיער שלה... בעורף... בגב היד, על הלחי... וסטירה קלה שבקלות, על אותה לחי שתרגיש כמה הוא באמת שולט בה. היא מחליטה שהיא לא יכולה יותר ורוצה לנקום בו במיידי לכן היא מסננת קללה ופשוט לוקחת אותו לפה שלה באגרסיביות תוך כדי שהיא דוחפת אותו עם היד שלה לאחור, כדי שיהיה על הגב שלו. ברור לה שהפסידה את הקרב הזה. היא מחליטה מראש שהפסידה את הסיבוב הזה אבל היא רוצה לנצח במלחמה לכן היא מתחילה למצוץ אותו מעמדת עליונות במקום לחכות שהוא יעמיד דברים על תיקונם. והוא? מה לעשות, קשה לו לזוז כשהוא נמצץ ככה, אז הוא מוותר על הפוזיציה ומתמקד בעונג. יודע שכשירצה להפסיק, זה יפסיק. היא משעינה את כל כובד גופה על ירכיו,לוקחת את כולו אל תוך הפה שלה מוצצת ויונקת תוך כדי שהיא עולה ויורדת מעבירה לשון על הוריד הפועם לכל אורכו, מרטיבה אותו, מלקקת את הכיפה, מתחתיה. מרגישה איך הוא מתחתיה נאנח ונאנק והיא לא מוותרת על אף חלק ממנו. הלשון מלקקת והפה יונק, הלחיים שלה צמודות אליו, לא משאירות לו הרבה מקום בחלל הפה שלה. הידיים שלה מחבקות את גופו אליה. מצמידות אותו. את כל תחושת ההשפלה של ידיו המושכות בשערה, אותה תנועה אדנותית שהיא כל כך שונאת, שמכוונת. את העוצמה הזו היא משקיעה ביניקה הזו, בליקוק, לא משחררת לרגע, לא מאפשרת לו לזוז ממנה לרגע. זה שלה, היא לקחה וזה ישאר אצלה. לא מוותרת. נהנית מתחושת המלאות, נהנית מתחושת העוצמה. אבל היא יודעת שהיא לא רוצה שהמאבק יגמר. היא רוצה עוד, סקרנית לעוד ולכן היא מתחילה ללקק אותו למעלה ולמטה, מוציאה אותו מהפה שלה ועוברת אל הביצים. הוא מבין שזו ההזדמנות שלו. היא שולחת לשון כדי ללקק אותן והוא מושך עצמו מתחתיה בבת אחת. שבריר שניה. זה מספיק. |
|
|
| נטורל שיבומי(מתחלף){בדסמית} |
לפני 13 שנים •
31 באוג׳ 2011
"מקל חובטני"????
WTF
זה נשמע כמו סיפור מצוץ מהזין. מהאצבע, אופס. |
|
|
amy(נשלטת){מבטלעיניים}
|
לפני 13 שנים •
31 באוג׳ 2011
שאני אוהבת דברים כאלה!!!!!!!
גרררר.... 
|
|
|
|
Artemis^
|
לפני 13 שנים •
31 באוג׳ 2011
Re: "מקל חובטני"???? שיבומי מתקתק כתב/ה: WTF
זה נשמע כמו סיפור מצוץ מהזין. מהאצבע, אופס. לא יודעת מאיפה בא לי המקל החובטני הזה, באמת הזוי. אבל זו התלונה היחידה שיש לך הפעם?? |
|
|
נולי
|
לפני 13 שנים •
31 באוג׳ 2011
|
|
|