bdsm בריא

bdsm בריא

מעורבב​(מתחלף) • 1 בספט׳ 2011

חשבתי חשבתי והחלטתי
bdsm הוא בריא רק כתבלין ולא כמנה העיקרית.
לכן אני חושב שהרבה מהנשלטות פה צריכות להיזהר.

פחד זה בריא לפעמים כדאי להקשיב לו.
תמיד תשמרו על הכבוד שלכן, גם עם התשוקות גבוהות, תזכרו שאתן בראש ובראשונה בני אדם!

בתאכלס מתאים גם לנשלטים

ברור שיש כאלו שבאופן מיני יותר יהנו מ24/7, אבל אלו מין חיים אלו?
לפעמים צריך לדעת לוותר על ריגושים

Lakshmi​(נשלטת) • 1 בספט׳ 2011

תתפלא אבל..יש אנשים שזה מתאים להם גם מחוץ למיטה
אני לא יודעת איזה איימג' יש לך בראש שאתה חושב 24/7 , אבל זה לא בהכרח אומר שזה כובל אותך או מגביל אותך בצורה כזו או אחרת.

בכל אופן, זה לא עניין של "להזהר" זה פשוט לפעול עם שכל..או הגיון בריא
גם שאתה חוצה מעבר חציה אתה צריך שכל והגיון בריא.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} • 2 בספט׳ 2011

אני חושבת שזה נכון - פחד זה דבר שצריך להקשיב לו. לא על כל קושי צריך להתגבר, התפקיד של הרתיעה מדברים מסויימים הוא להגן עלינו מפני נזקים. אני בטוחה שיש הרבה נשלטות שהרצון שלהן להישלט - אם למען סיפוק היצר ואם למען ריצוי בן הזוג (וכל סיבה אחרת, בעצם) - גובר על הדחף המולד להגן על עצמן מפגיעה.
(וגם אני. הרבה פעמים העמדתי את עצמי בסכנה, רק בשביל לא לוותר על החוויה. הסתכנתי באופנים שבמבט לאחור נראים לי אובדניים לגמרי. אבל כשתבוא ההזדמנות, כנראה שאעשה את זה שוב. באותו הרגע, זה ייראה לי בסדר).

אבל כמובן, הדרך מההבנה הזו לקביעה מה בריא ומה לא *לכולם*, ארוכה אבל כן, להפוך את זה לדרך חיים לא מתאים לכולם - וגם לא לכל מי שהיה רוצה שזה יתאים לו. גם מהצד השולט, לא כל אחד רוצה את האחריות, ולפעמים מפילים אותה עליו, מרוב רצון להתמסר לו יותר.
אני תוהה לפעמים על זה. מצד אחד אנחנו בני אדם, אנחנו אמורות לדעת מה טוב בשבילנו, אמורות להיות מסוגלות לשים לב כשפוגעים בנו, אמורות להיות מסוגלות לומר "די". מצד שני אנחנו שמות את עצמנו במצבים של אמון מאד קיצוני באדם אחר, כך שעלינו להניח בצד את חוש הסכנה. אני תוהה אם בהתמסרות הזו יש משהו שמנוון את היכולת הבריאה להגן על עצמנו. כי הרי צריך להוריד הגנות בשביל לחוות שליטה מעבר לסדיזם פיזי. ואז מה קורה? בתוך המצב הזה של ההישלטות, מה המקום של האחריות האישית על עצמך? איך מאזנים את זה?

אני יכולה להעיד על עצמי שכשאני "בתוך זה" מאד קשה לי לזהות כשפוגעים בי. כי כשאני בוחרת להעביר את השליטה עלי למישהו אחר, אז אני, נו, ת'ם יודעים - לא בשליטה אז בדיעבד, אחרי הפרידה, אני אבין מה היה לא בסדר. אבל באותו הרגע, או במהלך אותה התקופה, מה הסיכויים שלי?

Re: bdsm בריא

בלוסום​(לא בעסק) • 2 בספט׳ 2011

אני בדעה, שכדאי שתדבר בשם עצמך... אני למשל, ממש ממש לא מוכנה לראות את הבדסמ כתבלין ולא כמנה עיקרית. אין מצב שהבדסמ שאעשה יהיה פיזי ולא מנטלי. פשוט מוזיל ומבזה את כל הענין בעיני. אבל שוב - גם אני הלכתי בדרך החתחתים הזו, שבה חשבתי שכל מה ש*בעיני* הוא חשוב חייב להיות חשוב בעיני כל השאר, בדיוק באותה המידה ולא פחות.. אבל למדתי, ועדין לומדת. כל הזמן לומדת. דעתי היא דבר חשוב, אך היא רק דעתי.. ויש מקום לדעות נוספות. מאחלת לך ללמוד את זה גם, ולא בדרך הקשה שבה אני למדתי.. /: ורק להנות !

נוריתE • 3 בספט׳ 2011

מה זה, "בריא"
זאת,"שריטה"(ולפני שמישהו,יקפוץ,אני מדברת בשם עצמי)
צריך שלא להיקשר יותר מידי באופן ריגשי,
כי כשהיצר שולט,אז הרציו,באופן טיבעי,"הולך לישון" אם לא נעלם
וזה הרגע בו עשויים להיגרר ולהצטער אחר כך.
תמיד צריך להיות עם לפחות,עיין אחת פקוחה.

בטי בום​(שולטת) • 3 בספט׳ 2011

בדס"מ בריא מקיימים אנשים בריאים, עם בוחן מציאות, יכולת רגשית תקינה ועם אישיות לא גבולית.
הם ורק הם שיכולים לקיים "בדס"מ בריא" , מבלי להכנס מה ההגדרה של בסד"מ בריא , שם כשיש לך את כל הבסיס הזה אתה מסוגל (יותר) לבחור איפה ועם מי אתה רוצה למקמם את עצמך על הסקלה.
אותם האנשים שמגיעים למצבי הקיצון יגיעו גם במערכת ונילית להתעללות רגשית או פיזית, תלות, אובססיה ושאר התופינים שנלווים למערכות יחסים חולות.
הבדס"מ הוא מסגרת אליה אנחנו מביאים את עצמינו ולא משנה במה נעטוף את זה ואיך נקרא לזה.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} • 3 בספט׳ 2011

ואז נשאלת השאלה, מה קורה לאדם בריא (נניח, ברמת שפיות נורמלית, ממוצעת) שחושב שזה בסדר להיכנס לזוגיות בדס"מית על כל מה שיכול להשתמע בזה.
האם ייתכן שככל שנכנסים "עמוק" אפשר ללכת לאיבוד, גם בלי להיות דפוק מלכתחילה?
או שעצם הכניסה עמוק מידי מעידה על דפיקות?

נורית, מדברייך עולה שאם אני יודעת מה טוב בשבילי, אני חייבת עין אחת פקוחה, תמיד. "תמיד" - עד כמה זה תמיד, בעצם? גם באמצע סשן?
ה"תמיד הזה" חוסם לי חוויות מסויימות שאני לא רוצה לוותר עליהן. האם בזה שאני לא מוותרת עליהן, אני בהכרח מובילה את עצמי לאבדון?

Red Leaf • 4 בספט׳ 2011

אתחיל ואומר - כל דבר שנעשה באופן קיצוני - אין זה יהיה מפליא אם יגמר באסון, על אחת כמה וכמה משהו כמו בדסמ - שככל שאתה לוקח אותו רחוק יותר, כך אתה מעלה את סיכויי הפגיעה(נפשית ופיזית).

אני אישית, לא מאמין שניתן לקיים שגרת חיים בדסמית, 24-7, באופן מלא, תקין ובריא, בין שני אנשים כמה שיותר בריאים נפשית ופיזית. נתחיל מזה שהצד הדומיננטי, דומיננטי ככל שיהיה, בסופו של דבר, לא באמת שולט על הצד השני, וזה משעשע לדעתי - כי נניח והצד הדומיננטי אכן היה שולט בכל רמח איבריה ונפשה של זו שאיתו, באופן מוקצן לחלוטין, ממש חולש עליה, הרי שלא הייתה רבגוניות, וסביר להניח שהייתה נענשת על כל פיפס/מחשבה שלא במקום, זו ממש אבל ממש לא דוגמא למערכת יחסים בריאה - ובטח ובטח לא דוגמא למערכת יחסים שתצלח בבוחן הזמן והמציאות.
שולט, לא יכול לשלוט על הלך מחשבתה של זו שאיתו, לא יכול לנהל עבורה את הכל ולמעשה לחיות חיים כפולים -את אלו שלו ואת אלו שלה. כשם שהוא לא יכול לנשום בשבילה, אין הוא יכול לחשוב בשבילה - אם כי, כאופן טבעי וברור, דעותיו תהיינה בקדמת סדר העדיפויות שלה. מאחר והוא לא יכול לחיות/לנשום/לחשוב/להחליט בעבורה על כל דבר - הרי שאין דבר כזה באמת שליטה "טוטאלית", 24-7 וכדומה. אפשר לדמות את זה על ידי איבוד חופש הדעה, חינוך על בסיס ענישה על כל שטות קטנה ועוד כל מיני דרכים שלא הייתי מאחל לאנשים השנואים עלי.
מה גם, שלכל שולט/ת יש אגו - שזו הצרה הגדולה ביותר של כולם, מי יותר ומי פחות. ברגע ששולט/ת חוטא/ת בחטא ההיבריס - אין כל אפשרות, לדעתי, לנהל שגרת חיים בריאה ושפויה - והרי למעשה, זה הופך לפצצת זמן מתקתקת.
יותר מזה - ככל ש"השליטה" הייתה יותר חזקה, כך גם האגו הרחיק לכת - והסיכון לפציעה עלה, באופן שהוא לא שפוי, לא בטוח, ובספק גדול לגבי ההסכמה. לא מאמינים? עד כה שמעתי על - שבירת איברים, שבירת צלעות, סימום בכוונת תחילה על מנת לשבור גבולות שהצד הפסיבי לא היה מוכן לעשותם, חציית גבולות עבור האתגר עצמו, אונס(ולא "פנטזיית אונס"), תקיעת אביזרים חדים בבטן, גרימה בכוונת תחילה לנכות,שבירת עצמות, סרסור בצורה הבזויה ביותר, נזק מוחי(על ידי חניקות דם לדוגמא), איבוד הזהות וחופש המחשבה,ניצול בזוי ומאוס בגלל בעיות כלכליות של הצד הפסיבי, השפלה מול המשפחה - ללא הסכמה כחלק מגחמה, "דיסקציה", ועוד שלל התעללויות פיזיות ונפשיות קשות -- וזה לא מהעשבים השוטים של הקהילה.
אני באופן חד וחלק לא מאמין שניתן לקיים מערכת יחסים על בסיס שליטה, טוטאלית, 24-7 על שלל שמותיה - באופן בריא ותקין.

לדעתי, שליטה זה משהו שמתקבל/ניתן באהבה, כל הזמן מחדש, לפעמים יותר, לפעמים פחות - אבל כדי לשמוראת זה בגבול השפוי והבטוח, לעולם לא תינתן שליטה באופן טוטאלי,24-7.

למרות מה שהאגו לעיתים מכתיב - אף אחד מאיתנו לא מושלם, כולנו עושים טעויות, וגם אם נבראנו בצלם האלוהים, אף אחד מאיתנו לא אלוהים (גם אם חכמולוג כלשהו יפתח ניק כזה כדי להגיב בשרשור) וכולנו, בסופו של יום, בני אדם. ולכן, אולי זה משהו דפוק אצלי, אבל לדעתי שולט/ת טוב/ה, לא מכתיבים את הדרך, אלא מתווים אותה באופן דינאמי יחסית לזה שמולם - וזה מהסיבה הפשוטה שכולנו בני אדם, וכולנו עושים טעויות.

זו דעתי, אשמח לקרוא ולראות איך יתפתח השרשור הזה.

יולי לשאלתך

מעורבב​(מתחלף) • 4 בספט׳ 2011

אני חושב שאדם בריא שנכנס למערכת bdsm מצד הנשלט בהחלט יכול ללכת שם לאיבוד.
זה מסוכן לטעמי, יכול לפגוע מאוד בביטחון העצמי.

אחרי הכל אנחנו בני אדם, והטבע שלנו הוא לא bdsm ולכן ממש לא מומלץ שbdsm יהייה החלק המרכזי בחיינו.

שלגי • 4 בספט׳ 2011

לגמרי עם בטי ביחס לשפיות ולבוחן מציאות תקין כבסיס למערכת יחסים תקינה (בידיאסמית או לא),

ביחס למינונים - זה תלוי זמן, משתתפים וצרכים - דברים המשתנים כל הזמן, גם בתוך אותה מערכת יחסים.

אישית, כשאני במערכת יחסים עמוקה המספקת את צרכיי - לא רק שאינני אבודה - להפך אני מועצמת עוד יותר מהרגיל.
כי בתכלס, כשטוב לך - זה מקרין על הכל.

מעורבב, לא ממש הבנתי את הערתך ביחס לבידיאסאם ולטבע האנושי - שליטה וכניעה הם לגמרי חלק מהטבע האנושי, בעיני. אשמח אם תרחיב.