על מחאות פתרונות ומה שביניהן

על מחאות פתרונות ומה שביניהן

muscle man​(נשלט) • 4 בספט׳ 2011

שלום וערב טוב לכולם.
אז אחרי "ישראל מתעוררת", "המחאה על יוקר המחיה" ו"אחת ממיליון" החלטתי לפתוח את השרשור הזה כדי לנסות ולהבין לאן הולכים מכאן? איזה מסקנות ופתרונות ראוי לבצע? מה עלול להביא קלון על כלכלתה של ישראל?
אז עם כל הכבוד לוועדת טרכטנברג ולמקבילתה האלטרנטיבית, ועדת הכלוב מתיימרת ואף תצליח להביא את התוצאות הראויות והטובות ביותר.
תחשבו על זה. בדמוקרטיה תמיד מסובך להעביר החלטות חשובות ומועילות, אבל
עולם הסאדו והשליטה בנוי יותר על דיקטטורה(מבורכת ומוסכמת כמובן) כך שהכל אמור להיות פשוט יותר...

אז לא, לא קוראים לי טרכטנברג וגם שם משפחתי הוא לא סטרסלר, אין לי פרופסורה בכלכלה ואני גם לא הבן של פלוצקר, אבל אני סתם אזרח צעיר ומודאג שמתעניין, קורא ורוצה להביע את הדיעה שלו ולא פחות חשוב מכך- לשמוע את דיעותיהם של אחרים.

כמובן שמאמר זה הוא דעתי האישית בלבד, כך שוויכוחים, תלונות והצעות אחרות יהיו מבורכים וראויים.
אחת הסיבות שגרמו לי לשבת ולכתוב את זה, היא השאלה שעלתה פה לאחרונה וראויה לתשובה אמיתית- האם מתנגדי המחאה אינם חשים במעמסה הכבדה והקשה המוטלת על מעמד הביניים?
האם הם סוגרים את החודש בלי מינוסים ומצליחים לחסוך לדירה? אם יורידו מחירים במערכת החינוך והבריאות הם יסבלו מכך?
אני מוכרח לציין שראיתי בשרשור הקודם כמה תשובות ראויות, אך אנסה מעט ברשותכם להרחיב בנידון. אגב מירב ההודעות המנומקות והטובות שראיתי בכלל בנושא זה היו של שולטים כאלה ואחרים, ובתור נשלט אני שואל: "האם הבחנתם הדקה היא שגרמה לכך שהם "לקחו את השוט לידיים", או שמא המצב הוא הפוך, והחזקת השוט תרמה בדיעבד לפקחותם?
במידה והחלק השני הוא הנכון אני עלול לשקול להתחיל להיות מתחלף.

לעניינו, אנסה להסביר בתחילה מדוע רבים אינם רואים בהנהגת המאבק נציגים ראויים, או כאלה שמיצגים את האזרח הרגיל והפשוט.
וישאל השואל - "וכי זה משנה מי עומד או מוביל את המאבק? מי עומד מאחורי זה? הרי לכולנו יקר וכולנו לא גומרים את החודש"
אז נכון, הבעיה והמצוקה הם כלליים ונוגעים לחלקים נרחבים באוכלוסיה ללא קשר לדת, מין, שיוך עדתי, מקום מגורים או דיעה פוליטית.
אבל -
1)אי אפשר להתעלם והתנתק מהעובדה שהמחאה הזו היא פוליטית ואף כמעט מגזרית. ניתן לומר בעדינות שאני ועוד רבים שכמותי בעד המחאה. אפילו בעד המוחים. אבל ממש ממש נגד הנהגת המחאה והצורה בה המחאה התנהלה.
2)דפני ליף- אקדים ואומר שלדבריי עליה אין שום קשר לעובדת היותה אישה, אלא ביקורת עניינית ותו לא. אפשר להחביא את זה, להסתיר את זה, להתעלם מזה, להגיד שזה לא חשוב אבל בסוף זה ישנו וקיים. אני לא מבין איך מישהי שלא עשתה צבא וגם ויתרה על שירות לאומי במסגרת המדינה(העובדה שהתנדבה יותר או פחות בזמנה החופשי אינה קשורה לחובת השירות במסגרות המדינה), יכולה לקום ולדרוש זכויות. מי שקורא להשתמטות מימין ומשמאל זה פסול וראו לגינוי.
הבסיס לקיומנו ותקומתנו כמדינה היא העובדה שיש לנו צבא חזק ואיכותי, כמו גם העובדה שזהו צבא העם וישנו חוק גיוס חובה. כור ההיתוך העונה לשם צבא ההגנה לישראל הוא זה שמעניק לנו את היכולת בכלל להיפנות ולדרוש צדק חברתי, כשמסביבנו עשרות מדינות עוינות עשירות ומשופעות בנשק. תסלחו לי על פרץ הפטריוטיות הגואה, אך לטעמי כשם שהחרדים כחברה אינם מייצגים את המיינסטרים בשל חוסר שירותם בצבא והיבדלותם הגיאוגרפית והתרבותית, כך מי שלא שירתה בצבא מטעמים אידיאולוגיים לא ראויה ולא צריכה לעמוד בראש מאבק חברתי כזה או אחר.
לפני שמבקשים זכויות ראוי וצריך למלא גם את החובות. מאחר והיא בפירוש לא מילאה את חובותיה, חורה לי שהיא דורשת ודורשת ואף מייצגת מאות אלפים שמצדדים בה.
אז נכון, היתה לה מחלת הנפילה וזה מה שגרם להשתמטותה להיות חוקית, אולם כולנו ראינו בסוף השבוע במו עינינו את מכתב השמיניסטים עליו חתמה.
לעולם לא אסכים וארצה שתייצג אותי מישהי שקראה לסרבנות ואף לא שירתה בצבא, או בחלופות המוצעות על ידי המדינה למי שמוגבלת רפואית. לעניות דעתי ראוי היה שגם מנהיגי המאבק האחרים היו נוהגים כך.
3)מיליטנטיות ושאיפה לאנרכיה - "מחאה לשם מחאה" אני קורא לזה.
לרוב כשבני אדם מתאחדים ויוצאים להפגין או למחות מטרתם היא למצוא פתרון. הם רוצים שיקשיבו להם, וינסו לשפר את מצבם.
זו יכולה להיות קבוצת עובדים שאינה מרוצה מתנאי העסקתם, או מגזר כלשהו שמרגיש שפוגעים בו כך או אחרת.
זה עשוי להיות תושבי עיר מסויימת שיוצאים למחות נגד תפקודה של העירייה והעומד בראשה. זה גם יכול להיות הפגנה פוליטית גרידא משמאל ומימין.
המשותף לכל המקרים האלו זה שלרוב המוחים רוצים שפשוט יקשיבו להם. במחאת הקוטג' המוחים פשוט רצו שוירידו את מחירי הקוטג - הם רצו לקבל משהו מסויים וספציפי. המחאה היא רק הדרך והזרז להגשמת התוצאה. למחאה לכשעצמה אין ערך כלשהו.
במקרה דנן לצערי המציאות היא שונה. איך הגענו למסקנה הזו אתם שואלים?
א)הפסילה האוטומטית של וועדת טרכטנברג עוד לפני שבכלל הם ידעו מה הסמכויות שלה.
ב)הקריאה להחליף את השלטון למרות שברוב המקרים לא השלטון הספציפי הזה הוא האשם(ואוכיח זאת בהמשך).
ג)האשמות חסרות שחר ובסיס, הגורסות כי נתניהו יעשה כל שלאל ידו על מנת למוסס את המחאה הזו(אני מדבר על הראיון של סתיו שפיר לסוכנות הזרה בנוגע לפלישה אפשרית למדינת אוייב).
לצערנו הרב שבוע לאחר מכן האשמה זו הוכחה כשגויה בנסיבות עצובות ביותר.
למר נתניהו היתה את כל הלגיטימציה שבעולם לצאת למבצע צבאי רחב היקף, אך בחר לא לעשות זאת בשל הרגישות לקראת ספטמבר ורצון לשמור על שט זמני בדרום.
אגב לדעתי ההחלטה הזו שלו היתה טעות(מה שיעקר את הטענה שנתניהו משלם לי על זה...), כי היא רק דחתה את הקץ ואת הסוף הבלתי נמנע, כמו גם העובדה שגרמה להרתעתה של ישראל להישחק עוד יותר, אך זה כבר דיון אחר שלא קשור לכאן.

מממ טוב, למרות שיש לי עוד המון מה להגיד בנושא, אני נאלץ לצאת ולהתארגן לעבודה.

הנושא שבכלל רציתי לדבר עליו הוא מה לדעתי כן ראוי לשנות בסדרי העדיפויות, ואיך לנסות ולשפר את מצבו של מעמד הביניים, אבל נשמור את זה לפעם אחרת.

ערב נפלא לכולם.

יש במה שאתה אומר הרבה.

A v​(שולט) • 4 בספט׳ 2011

ולא חושב שיש אחד שמתנגד שיהיו פה חיים טובים יותר,

מילדים דרך חיילים חילים משוחררים סטודנטים וכמובן זקני העם!

וכולם רוצים חינוך בטחון כלכלי ומדיני אפשרויות ותקווה לילדיהם.

אבל מבינים שאין קסמים,ביבי לא אשם.הדתיים לא אשמים.הערבים לא אשמים.

המדינה הזו עברה הרבה,ועוד נכונו לה הרבה קרבות.

אני מזדהה עם הרצון של חלק מהמחאה הזו,אבל לא עם הדרך ומי שמוביל.ואין מה לעשות מי שמוביל לטעמי מניפולטורים שלא חסר להם.

אך מצאו דרך שלתורתם תקדם אותם על חשבון כולם.

הנה כבר מתברר שדפני וחבריה לא ממש ברוכים בכל מיני מאהלים,וזה רק יתגבר.

אנחנו כולנו אשמים.מצביעים תמיד בקלפי לאותם נבלות סרוחות שדואגות לעצמם.

הכוח הוא בקלפי.אין מקום אחר.

Dendro • 5 בספט׳ 2011

שמתי לך לייקי כי אני מאמין שדבריך כנים, כי לרוב אני מסכים עם תגובותיך וכי מניעיך בעיניי, גם כאשר איני מסכים אתך, כשרים ומכובדים.

הפעם איני מסכים עם שתי נקודות:

א. למרות שהיא משתמטת ואותו מכתב שהזכרת מכתים אותה, כמו גם העובדה שהיא עצמה מתגוררת בכפר שמריהו, עיירה התוחמת גן עדן קטן בין הרצליה העיר לבין הרצליה פיתוח או ליתר דיוק לבין התנחלות סידנא עלי, למרות היותה צפונבונית בכל הברה והברה שהשמיעה עד כה (אני סובל מאלרגיה סופנית ממנה), למרות כל אלה ועוד, היא קידמה חתיכת פרוייקט. פרוייקט שמעטים היו מסוגלים לקדם באותה עוצמה ושמשרת וישרת גם את אלו שלא השתמטו ולא חיים באחת העיירות הכי מפותחות בארץ בה ילדים לא יודעים מהי מחברת כי לילקוטו של כל אחד מהם מחובר מחשב נייד. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4112316,00.html

היא עשתה מעשה לא בשם השתמטות, אלא בשם בעיית דיור בארץ ממנה סובלים כולם. אני אישית הרמתי גבה הפוכה ממך ושאלתי את עצמי הכיצד כל אותם לוחמים הלא משתמטים שיוצאים מצה"ל אחרי שירות מורעל וקורע, לא חשבו לארגן פרוייקט מהסוג שהיא ארגנה. הרי למי אם לא להם מגיע?
המעשה שדפני עשתה ישרת את כולם, מה שאומר שכל אחד ושדה הקרב שלו ולכן כל עוד הוא מועיל ל"חברה" אין שום סיבה להפריד בין גבורה לגבורה.

ב. לגבי חוסר תגובה להסלמה בדרום. נתניהו נהג נכון כאשר מנע את הקרע בינינו לבין מצרים ובחר שלא לשבור סופית את השלום הסדוק ממילא. במצב הפוליטי והשברירי במצרים מאז נפילתו של מובארק, פעולה צבאית, לגיטימית ככל שתהיה, עלולה הייתה לשחק לידיהם של האחים המוסלמים לצורך חתירה תחת השלטון הנוכחי ואולי אף להפלתו. לחלופין, תגובה נחרצת מצד ישראל עלולה הייתה לגרור את השלטון במצרים להיענות לדרישות הרחוב המצרי לבטל את הסכמי השלום.


הפכו כבר מזמן למיינסטרים ומצביעות על קרע נוסף בין המציאות הצה"לית לבין המציאות האזרחית. אך למרות הנזק שהתבטאויות כגון זו גורמות למדינה, אין זה המקום לדבר על כך. אני מעריך שדבריה של סתיו שפיר מהווים דוגמא נאותה למחיר אותו הדמוקרטיה, או הזכות לחיות במדינה דמוקרטית, אמורים לשלם.

לזה שמעלי

muscle man​(נשלט) • 5 בספט׳ 2011

רציתי פשוט לצטט, אבל מסתבר שזה מסובך באייפון.
אגב כבר חודשיים שואלים כולם איך וכיצד ניתן לקבוע מי מעמד הביניים.
אפשר להציע את ה"פונומטר".
מי שאין לו פלאפון ועדיין מחזיק "טלקרד" ייחשב עשירון תחתון.
פלאפון נוקיה פשוט עשירונים 2-5.
סמסונג דור 2 עשירונים 6-7.
אייפון וגלקסי 8-9.
אייפון, אייפד ומניות של אפל זה עשירון עליון.

לי זה צורם שמישהי שלא "נתנה" בעת שנדרשה לכך, ואף חמור מכך גם חתמה על מכתב הקורא לאחרים לנהוג כמותה, היא היא המובילה של התנועה שרוצה "לקבל" זכויות מהממשלה.
לדעתי הסדר הטוב הראוי לכל אדם הוא קודם "לתת" ורק אחר כך "לקבל"(מעניין לכמה אנשים משפט כזה מעורר "קונוטציות מיניות...").
לשנינו אגב ברור שההישג הוא בראש ובראשונה של התקשורת.
התגייסות טוטאלית שכזו לא נצפתה במחוזותינו מאז...(משבצת למילוי עצמי - אני בטוח שכל אחד ימצא כמה דוגמאות טובות).

האמת היא שהפעם באמת התכוונתי להניח למנהיגי המחאה, ולכתוב על מי אשם במצב אליו נקלענו ואיזה פתרונות עשויים להועיל, אבל על זה ניאלץ לכתוב כבר מחר.

בכל מקרה אני מסכים לטענתך לגבי מצרים. גם אני חושב ששיקולי חוץ כמו המצב במצרים והספטמבר המתקרב הם אלו שגרמו לו לוותר על פעולה קרקעית.
אפילו אם צה"ל היה נכנס עם בלונים ומרשמלו לעזה, עדיין העיתונאים הצדיקים היו מוצאים להם תמונות אימה מחרידות להציג באו"ם בספטמבר. גולדסטון היה שוב מוצא 1000 מקרים גבוליים מבחינת המוסר הצהלי. ואז מצמצם את זה ל-100, מסביר שרק 20 ממש חמורים, וגורס שרק מקרה אחד צריך להגיע לכתב אישום, משל היה עונה של מיונים בכוכב נולד.

ובכל זאת, גם אם פעולה קרקעית כוללת היתה בעייתית כמו שציינת בגלל מצרים, היה צריך ללא ספק לעשות מעט יותר.
לרוב לאחר פיגועים כמות ההרוגים היתה המדד לחומרת האירוע.
אחרי הפיגוע במלון פארק שגבה כ-30 הרוגים צה"ל ימא למבצע חומת מגן.
אבל צריך לזכור שהפיגוע האחרון היה לא פחות ואולי אף יותר חמור.
מדוברעל חולייה של בערך 20 מחבלים כמו שפורסם, שעשתה את ציר הח' בידיעת החמאס ומצרים. זה לא פיגוע התאבדות של שני מחבלים, אלא מתקפה של ממש.
אם צה"ל, הימ"ם ונהג האוטובוס לא היו מגיבים במהירות זה עלול היה להיגמר בהרבה הרוגים, ולא עלינו גם בחטופים.

אגב אנצל את ההזדמנות הזו כדי לספר לכולם את גדולתה של משפחת נפתלי.

משה נפתלי היה סמ"ר בגדס"ר גולני שנהרג בחילופי האש לאחר הפיגוע.
לאחר מותו הגיע מח"ט גולני אופק בוכריס לבית המשפחה, ובישר להם כי לצערו הרב מתחקיר שנערך הסתבר שבנם נהרג מאש כוחותינו.

מובן שעיתונאים עטו על המציאה ושאלו את האב מה בכוונת המשפחה לעשות.
היה אפשר לצפות שהוא ידרוש תחקיר וידרוש את ראשו של אחד המפקדים.
האב בגדולתו הראויה לציון אמר שזה כלל לא משנה בעיניו, והוא לא מחפש עריפת ראשים(במילים שלי). הבן שלי נהרג למען המדינה ובלובשו מדי צה"ל ואין זה משנה מה הגורם הישיר למותו.
אז נכון שהצבא צריך וחייב לתחקר כדי שדבר כזה לא יישנה, אבל לטעמי מדובר במעשה אצילי ומאוד בוגר וראוי.

יש לנו במדינה הזו אנשים גדולים ונפלאים.

חשוב לציין ששמירה על בטחון מידע באינטרנט הוא דבר חשוב ביותר, אך כל הדברים שכתבתי הם מפורסמים וידועים לכל.

עוד חצי שעה אני הולך לישון!!

יום טוב.

כנוע טוטאלי

Dark Artist​(שולט) • 5 בספט׳ 2011

אני מסכים עם דבריך. יישר כוח על הפוסט הרהוט והמפורט.
אני גם מסכים עם הדברים של "אדון וחבר" וגם עם רוב הדברים שנאמרו על ידי דנדרו.
דן מרגלית עשה הבחנה יפה לגבי דפני ליף והדגיש את ההבדל בין להיות מנהיגה לבין להיות סמל.
דפני ליף היא סמל. מנהיג יודע לא רק לסחוף אנשים אחריו. הוא גם יודע לקבל החלטות חשובות וקשות.
את זה לא ראינו מכיוונה,רק סירובים,ומחאות על גבי מחאות שלא מובילות לכלום.
בנוסף, העובדה שאיננה שירתה את מדינתה או ניסתה להתנדב לשרות לאומי, ואף חתמה על מכתבי סירוב ולאחר מכן היתממה שאיננה זוכרת, מנועים ממנה להיות דמות ממלכתית כפי שהיו רוצים הרבה מהמפגינים לראות בה.
היא מייצגת חתך צר מאוד של אינטרסים פוליטיים ובהם חברים "מכובדים" כגון: סטנלי גרינברג,אלדד יניב וה"קרן החדשה לישראל" שחשוב מאוד לציין שידיהם היו עמוק בתוך ארגון המחאה כך שהיא לא היחידה שהרימה את המחאה. היא פשוט הפכה לסמל שלה הודות לתקשורת.
חשוב לי לחזק ולהדגיש את הדוברים לפניי שאנחנו בעד המטרות הראשוניות של המחאה קרי: יוקר מחיה ודיור מוזל, אולם לא מקבלים ולא תומכים בכיוון הרוחות שמנשבות מהמחאה.
לפני שזועקים מדיניות רווחה צריך להבין את המשמעות של צמד מילים זה. לפני שפולטים מילים כגון:סוציאל דמוקרטי, ראוי קצת לקרוא היסטוריה על מדינות שנוקטות בצורת שלטון זו ולראות מה עלה/עולה בגורלן.

כנוע

הדורבנים​(נשלט) • 5 בספט׳ 2011

לא לכל אני מסכים, אבל נורא כיף לקרוא אותך. ממש.

שתי ההסתייגויות שלי - הראשונה לסעיף מספר שלוש שלך - מחאה לשם מחאה ולא לשם תכלית. זה דווקא אחלה בעיניי:
בהפגנה שבה אני הייתי (נס ציונה), אמר מישהו: אנחנו לא דורשים להפיל את הממשלה, ומצד שני אנחנו לא צריכים להגיד לממשלה הנבחרת מה לעשות, ואנחנו לא צריכים להביע דרישות קונקרטיות. אנחנו כאן בשביל לזעוק את האמת שוב ושוב ושוב: רע לנו.
זה נכון. וככה צריכה להיות מחאה, לדעתי.
וזה מוביל אותי להסתייגות השנייה שלי - זה לא ש"כולנו רוצים תנאים טובים יותר" לדעתי. המשפט הזה מקטין את המצב. חברים. יש פה עושק. עושק ברור, וקל לזהותו, של מעמד הביינים היצרני והעובד: נתניהו אפילו מסכים לזה. הוא אומר "משפחה עובדת עם ילדים לא גומרת את החודש". וגם, המשפט המעט המכובס שלו מאתמול "הכלכלה הטובה שלנו לא חלחלה לשכבות הביינים" אומר שיש כסף, אבל לוקחים ממי שצריך אותו, ונותנים אותו למי שלא צריך.
זה לא שכולנו רוצים לחיות טוב. זה שכולנו חיים רע, ללא סיבה נראית לעיין.

אתם יודעים מה הכי מכעיס אותי?

muscle man​(נשלט) • 5 בספט׳ 2011

אני האזרח הקטן הייתי בעצמי בהפגנה יותר גדולה מזו שהיתה במוצ"ש.
לא הופיעו שם היהודים, הדג נחש ואייל גולן,אבל כן היו בה חצי מיליון איש.
בידיעות אז היה כתוב שהיו 500000.
זה לא הפריע לכולם להגדיר את זה כהפגנה הגדולה בתולדות המדינה.

יכול להיות שאני טועה ובעצם 350000 אלף איש בתל אביב זה יותר מחצי מיליון ימניים??