| IN YOUR MIND |
לפני 13 שנים •
15 בספט׳ 2011
מעלייך,
בגדול - את צודקת. כדאי לזכור,במילים קצת אחרות, שפריק-של-קונטרול ( או חולה-שליטה ) - כלומר, מישהו שחייב להיות תמיד בשליטה - זו הפרעה ( נוירוזה ), ולא סטייה ( פרברסייה ). פריקים-של-קונטרול גם לא באמת מסוגלים להנות אף פעם מכלום.[size=18] [/size] |
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 13 שנים •
15 בספט׳ 2011
איזה יופי כתבת.
אני לא שולטת ואין לי דם בשבילך - אבל גרמת לכמה אסימונים להתגלגל אצלי למטה. אז תודה. |
|
|
המלט
|
לפני 13 שנים •
15 בספט׳ 2011
אהבתי את המשפט הראשון שלך, על מקורו של הכוח בחולשה וכו. אני חושב שזה שגוי לחלוטין, אבל בכל זאת יפה לקרוא את זה. לעניות דעתי המרודה, מקורו של כוח, כל כוח, הוא בכוח ולא בחולשה -- כמו שמקורו של צבע הוא באור, לא בחושך. מה שכן, כשאדם חזק מסוגל לחוש אמפתיה לגילויי חולשה, אפשר לצפות שכוחו רק יתעצם משום שכל המנעד יהיה פרוש לעיניו – והכוח שלו יהפוך לעוצמה, כמו שהכשרון של אדם לצייר הופך למתת-אל כאשר כל הצבעים גלויים וידועים לעיניו. במילים אחרות, אני מרגיש מועצם מאד כשאני חש בחולשתו של האחר, אך איני חש מועצם כלל מחולשתי שלי. זה כמעט אוקסימורון, אם חושבים על זה שניה וחצי.
באשר לשאר הדברים שכתבת – זה נראה לי עוד מקרה של השלכה. את רואה מסביב אנשים "מצומצמים רגשית", ש"מפחד שגעון ממשי ויתרו על שאר צבעי הקשת", שהצמצום שלהם "נדמה להם כנקודת איזון להיאחז בה .. אך הלכה למעשה זה רק פחד". בקיצור, את רואה מסביב אנשים די מסכנים. צר לי עלייך בעניין זה. |
|
|
הדורבנים(נשלט)
|
לפני 13 שנים •
15 בספט׳ 2011
המלט כתב/ה: אהבתי את המשפט הראשון שלך, על מקורו של הכוח בחולשה וכו. אני חושב שזה שגוי לחלוטין, אבל בכל זאת יפה לקרוא את זה. לעניות דעתי המרודה, מקורו של כוח, כל כוח, הוא בכוח ולא בחולשה -- כמו שמקורו של צבע הוא באור, לא בחושך. מה שכן, כשאדם חזק מסוגל לחוש אמפתיה לגילויי חולשה, אפשר לצפות שכוחו רק יתעצם משום שכל המנעד יהיה פרוש לעיניו – והכוח שלו יהפוך לעוצמה, כמו שהכשרון של אדם לצייר הופך למתת-אל כאשר כל הצבעים גלויים וידועים לעיניו. במילים אחרות, אני מרגיש מועצם מאד כשאני חש בחולשתו של האחר, אך איני חש מועצם כלל מחולשתי שלי. זה כמעט אוקסימורון, אם חושבים על זה שניה וחצי.
באשר לשאר הדברים שכתבת – זה נראה לי עוד מקרה של השלכה. את רואה מסביב אנשים "מצומצמים רגשית", ש"מפחד שגעון ממשי ויתרו על שאר צבעי הקשת", שהצמצום שלהם "נדמה להם כנקודת איזון להיאחז בה .. אך הלכה למעשה זה רק פחד". בקיצור, את רואה מסביב אנשים די מסכנים. צר לי עלייך בעניין זה. אני מסכים עם המלט. זה משפט יפה, כל כוח בא מחולשה, אבל לא נראה לי שזה נכון. זה מזכיר לי שפעם מישהו הרביץ לי בכיתה א', ואמא שלי אמרה לי שזה שהוא מרביץ מראה שהוא חלש. באותו הרגע רציתי להגיד לה: לא, זה מראה ש*אני* חלש. והוא חזק. זה יכול לנבוע מפחד, שמתועל לכוח. אבל ברגע שיש כוח, אז יש אותו. השאלה היא מה עושים עם הכוח הזה, כמו שהמלט כתב, היא החשובה. |
|
|
| IN YOUR MIND |
לפני 13 שנים •
15 בספט׳ 2011
פוג - אמא שלך צדקה לגמרי. היית צריך להקשיב לה.
כח - או נכון יותר, הביטויים המוגזמים או האלימים שלו - יכול בהחלט-בהחלט להיות הביטוי של חולשה. . בוא נגזים רגע את הטענה של אמא שלך, כדי שתראה שהיא צדקה - בוא נניח שמבוגר -לא ילד קטן כמוך - היה מרים עליך יד , או מכה אותך ,בגלל סיבה כלשהי, תהיה מה שלא תהיה, בדרך לביה"ס למשל... נו, זה סימן לכח או לחולשה? פוג - אנחנו לא שואלים מי יותר חזק ( פיזית או בכלל ) - אנחנו יודעים שהמבוגר "חזק" יותר. אנחנו שואלים אם זה סימן לכח. זה לא. באותו האופן - גם צרחות-וצעקות-וצווחות הם כמעט תמיד הביטוי של סמכות מעורערת ( ולא חזקה ) הם הביטוי של סמכות חסרת-אונים, אובדת-עצות, וחסרת-ביטחון ( למשל - כשהורה צורח על הילד, הוא לא מפגין "כוח"...נהפוך הוא ) כנ"ל לגבי שליטה - צורך אובססיבי בשליטה, פאניקה בשל אבדנה ולו לכמה רגעים - הוא סימן של הפרעה. לא שום דבר להתגאות בו. זה נכון לגבי שליטה עצמית, וגם לגבי שליטה בכלל. |
|
|
מעלייך(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
15 בספט׳ 2011
המציאות לא פעם מציגה את עצמה בהפוך על הפוך
ומה שנדמה הוא לא מה שתחת לפני השטח, לעיתים קרובות- בדיוק הפןך.
ביטויים של כוחניות הם בעיניי ומתצפיותי בלבד- תמיד כיסוי לחולשה, לפחד, לאובדן שליטה, לא פעם מכאב המחמיץ והופך לזעם. כך גם בדוגמא של פוג על הילד המכה. פוג, אתה לא היית חלש בהתקלך בו. המום אולי, מבולבל קצת. הוא הפגין עליך ופרק עליך תסכולים מבית שמקורם בחולשה- בחולשה שלו להוציא את האלימות מול מי שבאמת פגע בו במקום לעשות השלכה, וכאבו הנורא של ילד מוכה הפך לתסכול וכעס חסר שליטה. ואגב- סתם כך בשביל הדם- לא מעטים הילדים הללו שגדלו והפכו לשולטים. לא מעטות גם הילדות- אך מזוית טיפה שונה. כל מה שכתבתם המלט ופוג רק מחזק את הפואמה שלי, ותודה, גם היא אוהבת אתכם 
אין כוח טהור מלבד זה המודע לעצמו- וזה המודע לעצמו מכיל בתוכו את כל חולשותיו, ועומד איתן יד ביד במקום להסתתר מאחוריהן, ורק אז יכול להתבונן למציאות בלבן של העין. |
|
|
|
מעלייך(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
15 בספט׳ 2011
והמלט-
אל חשש, אני רואה סביבי אנשים/נשים מדהימים. ענקיות רוח מחשבה ומעשה, גדולות מהחיים עצמם.
ומפעם לפעם גם מעט אנשים תקועים רגשית, פועלים מפחד, אוחזים בכוח במה שיש וחיים בקונטקסט של מחסור במקום של שפע. ועל אלו צר לי לא כי הם אנשים קטנים, בדיוק ההיפך, כי אני מסוגלת לראותם גדולים ממה שהם חווים את עצמם בסיבוב הזה. ותו לא. |
|
|
|
4X4(אחר)
|
לפני 13 שנים •
15 בספט׳ 2011
Re: על השליטה מעלייך כתב/ה: כל הכוח שלי כולו מקורו אך ורק בחולשה שלי
אם לא יכולתי לעמוד חשופה מול המציאות בכל רגע נתון, פגיעה מכף רגל ועד קודקוד לא רק שלא הייתי שולטת- גם אישה לא הייתי גם לא אדם מצחיקים אותי אנשים החושבים כי מקור הכוח שלהם בהיותם דומיננטים או חזקים הרי זה בדיוק הפוך, זהו סיפור הכיסוי שלהם ומתחתיו פחד, חוסר יציבות גועש, כשהמציאות מתבוננת לתוכם הם מפנים מבט אני מביטה באנשים מצומצמים רגשית בעולם הונילי וגם כאן אני מכנה אותם אנשי שלושת הרגשות מפחד שגעון ממשי ויתרו על שאר צבעי הקשת וצמצומם הרגשי נדמה להם כנקודת איזון להאחז בה כ"שפיות" אך הלכה למעשה זהו רק פחד אדם מאוזן באמת לא חושש מהקצוות (וכן, גם מטורפים לא) רבים כאן טוענים שהשליטה מתחילה מבפנים אני אומרת שהשליטה מתגלמת אך ורק בויתור מוחלט עליה בתובנה שלא היתה ולא תהיה שליטה בקבלת המציאות כמות שהיא וכמו שלא תהיה לעולם עכשיו תתפשט תלמיד שלי על ברכייך מולי תתחנן לרדת לסוף דעתי תן לי להמחיש לך את התאוריה כולה צבעי הקשת עם הקיין החדש ונרות חנוכה הללויה! משפט ראשון לא ניתן להכליל כל הגלגל הזה נובע מחסרים ולא פחדים דווקא שיש לכל אדם "נורמלי", ובזה זה מתחיל ובזה זה נגמר, כל השאר זה גוונים הפיסקה האחרונה בסדר גמור |
|
|
|
מעלייך(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
15 בספט׳ 2011
414
מדוע אתה עדיין עומד
|
|
|
|
4X4(אחר)
|
לפני 13 שנים •
15 בספט׳ 2011
Re: 414 מעלייך כתב/ה: מדוע אתה עדיין עומד
האמת, אני דווקא יושב, על הכסא, מעבר לזה - דברי איתי בפרטי, 
|
|
|