על השליטה

כמעט תמיד עדיף להתעלם, לא פעם גם להגיש לחי שניה

מעלייך​(שולטת) • 18 בספט׳ 2011

דניאל יקר,
אני עוקבת אחרי שרשורים כאן לא זמן רב אמנם אך זמן מה.
אני גם שומעת את הטענות החוזרות ונשנות בכתב או בע"פ בקרב אנשים מוכשרים ואנטלגנטים למדי, שהרפש האנושי המשתחרר דווקא בפורמט הזה של השרשור הוא מזוויע ומכוער להפליא.
דווקא משום כך הגעתי מוכנה הפעם.
הפשלתי שרווליי, בחרתי בפואמה בעייתית משהו מבלוגי, כזו המפירה קצת את הסדר החברתי הלגיטימי כאן ומעלה עוד איזו שאלה או שתיים שלא בנוסח "שליטה באה מבפנים", "עוצמה אינה כוח", "שולט שולט בראש ובראשונה בעצמו" וגו.
זרקתי פנימה מילים שאסור לשולטת לעשות בהן שימוש כמו- חולשה, פגיעות, ועוד הגדלתי וכתבתי על אנשים מצומצמים רגשית כשאני פונה לאוכלוסיה ממוצעת.
בתחילה עשו לי לייקים משובבי נפש, ואני עצמי בקשתי דם- לא מחיבה יתרה לדם- פשוט כדי לפתוח את הדלת עבור ההשתלחויות שאכן לא אחרו להגיע.
למי שלא הסכים איתי עניתי באורח מקבל ומקרב- כמו לך לפוג ולעוד כמה.
אך למי שהסתער עלי בכלי נשק קרים כולל צפורניים- השבתי לכל הפחות באותה המטבע. טוב נו- אולי ביתר עוקצנות וציניות משועשעת.
מדוע? בשביל החוויה. בכדי שאם כבר ישנו כל כך הרבה כיעור- הרי הדלת פתוחה בפניו, שייתרוקן קצת, זה לא אישי ואין לי מה להפסיד.
שניה- חייבת לשלוח בשני חלקים יש לי תקלה....

טוב

מעלייך​(שולטת) • 18 בספט׳ 2011

יש לי שבע או שמונה מסקנות אך כבר הועלו שורות שירשוריות הרומזות לי לנוח
אולי אעלה אותן פעם אחרת

מוטו

IN YOUR MIND • 18 בספט׳ 2011

אמנם, יש לי מוטו משלי.

אבל אני חושב שהמוטו של 414 הוא פשוט פנטסטי.

אני הולך לגנוב לו אותו היום.

___________________________

גם אני -

בא ברגוע.

Re: כמעט תמיד עדיף להתעלם, לא פעם גם להגיש לחי שניה

daniel222 • 19 בספט׳ 2011

מעלייך יקרה

לא חושב שזה ירוקן אף אחד.

אני מניח שכאשר רושמים תגובה אז רוצים שהיא תשפיע באופן חיובי מסויים, תראה כיוון מחשבה שונה, תעזור להבין משהו..
אם יודעים מראש שתגובה לא תתן שום דבר חיובי אז למה לרשום אותה ?
כאשר מתחילים לתקוף אז ההקשבה נעלמת וכל השיח הוא חסר תועלת.
זו בעיה אנושית לא רק בעולם הוירטואלי, האגו נפגע אז צריך להחזיר באותה המטבע עלמנת לשמור על הכבוד האישי, הלאומי.
מהר מאד מגיעים למצב של אלימות ובמקרים של מדינות זה יכול להגיע עד למלחמה.
לפעמים החזק צריך למחול על כבודו ולהבליג, הרי אם הוא באמת חזק אז כבודו לא ממש יפגע.
את רוב הסיכסוכים ניתן בקלות לעצור ממש בהתחלה.

אני ממש לא יהושוע, לא בעד לתת את הלחי השניה.
אם זה עובר קו אדום שבו ישנה סכנה אמיתית אז צריך להגיב.

צודק לחלוטין, אהבתי

מעלייך​(שולטת) • 19 בספט׳ 2011

למעט במקרה אחד- כשהמטרה היא באמת להציב מראה מול המציאות לצרכיי הדגשה
לבדוק מקרביה את ההשתלחות הברוטלית חסרת הטעם הזו, שהרי בשורה התחתונה זה לא הסכסוך היהודי ערבי כאן בסהכ שרשור בכלוב
והשתקה אלימה אין לה מקום כאן
שוב-
אין לה מקום כאן
ושוב
אין לה מקום כאן
ותו לא

Re: צודק לחלוטין, אהבתי

בטי בום​(שולטת) • 20 בספט׳ 2011

את באמת מאמינה במה שכתבת?

קריאה "נרגשת"/ או - שמחה וששון תמיד

IN YOUR MIND • 20 בספט׳ 2011

מישהי שאלה - מעלייך, את מאמינה במה שכתבת?
אז אני - מאמין במה שמעלייך כתבה.
לי באופן אישי בא החשק לעלות תגובות לפורום בפעם הראשונה לפני שלושה ימים.
העלתי תגובות פה, בפורום הבנים-על-הבנות, ובפורום הכללי.
הרושם הראשוני והזמני שלי ( ואני לא מכיר את ה"היסטוריה" המפוארת פה )הוא שאיכות הדיאלוג, רמת הקשב, הכבוד לחוויה של הזולת, הבנת הנקרא ( והחשק להבין בכלל )וכו' - הוא הכי מדורדר כרגע בפורום הזה.

ואני שואל למה?

לפני שאני מעלה הסבר אחד אפשרי, אני מצהיר בזאת בתור מי שעשה כמה סוויצ'ים בחייו ( לא אחד ), ואולי עוד יעשה(ימים יגידו ) , ששליטה-נשית היא מדליקה, מעניינת וחשובה בעיני, לא פחות משליטה-גברית, ולכן ראויה כמוה לדיון, בירור, ארטיקולציה וכו'.( ויש בשרשור גם תגובות אנושיות ויפות )

הנה הסבר אחד אפשר - אולי רמת הדיאלוג פה היא הכי מדורדרת, כי הפורום הזה "שורץ" שוטרות וגננות ומנהלות מטעם-עצמן, וגם -אוי ווי מיר -אנשים שלא חיים בשלום עם עצמם, או עם המיניות שלהם, או, כמו שמעלייך ניסתה לומר, אנשים שהאגו שלהם צווח בכזה ווליום מחריש-אזניים , שכבר קשה לשמוע מה הם אומרים ( וחבל, אולי היה להם מה להגיד )

אבל האם זה לא נכון, שפה בפורום, אנחנו אמורים לדבר על החוויה - עליה ,ולא מתוכה. או במילים של מעלייך, אנחנו לא אמורים לנסות לסשן פה מילולית אף אחד. קודם-כל כי זה בעיקר מגוחך. אני מתכוון למשל לתגובות שעליהן מעלייך יכלה לענות רק משהו כמו "גררר..כמה שאת קשוחה" למשל.

ואני, באופן אישי, לא זוכר שאמרתי פה לאף אחת - " כפרה, בא לי על סוויץ' ובא לי עליו איתך", או " תביאי לי אותה בדיבור מחרמן של שולטת-מנוסה, נו בחייאת " , ואני גם לא זוכר שאמרתי שבא לי על איזו השפלה-ורבלית, או פייסיטינג-מילולי, או מקלחת-זהב סמנטית, או גאנג-באנג עם סטראפ-און דקדוקי.
ולמה אני לא זוכר? כי לא ביקשתי. רות סוף. וגם לא זוכר שבאתי ואמרתי, "בא לי, אבל ממש בא לי, על קטע של אייג' פליי, או על אינפנטיליזים, נו, ממש בא לי לחזור לגן עכשיו...ואני גם א זוכר שמעלייך אמרה, " נו בא לי להיות אסירה עכשיו, מי יכולה להביא לי אותה בדיבור של שוטרת? " אמנם כולנו פה ילדים ( ואף נמות כאלו, וגם כולנו פה אחד-אחת, ובלי יוצא מן הכלל, מגה-זונות של צומי ), אבל ההבדל הראשון והחשוב ביותר בין הכלוב לבין גן-הילדים, הוא שפה - אין גננת ( הפקרות, הפקרות! גוועלד ! )

ולכן, אני פונה בקריאה "נרגשת" - לא חשוב אם את פוסט-שולטת, או טרום-מלכה , או מתחלפת-בהתהוות, או עבד-בפוטנציה וכו' - דברו על החוויה, ולא מתוכה. על תדברו מתוך הספייס, או מתוך הרול-פליי. גם אם את מלכת-הבית, נסיכת-החצר, רב-פקד במשטרת ישראל, או עבד-עולם... דברו למשל על סגידה ושירות, אבל על תנסו לסגוד ולשרת מילולית...

בכלל - דעתי האישית היא, שאפילו מי שבא לו לאונן מילולית, עושה טעות. נו בחייאת, זה לא הפורמאט הנכון. הדיליי ( משך הזמן) בין תגובה לתגובה הוא ארוך מדי. הקטע נהייה לא אפקטיבי. לכו להביא ביד בצ'אט. וגם שם, מומלץ יותר בפרטי. נו, לאונן בפרהסיה זה בניגוד לחוק .

אפשר, מותר, וכדאי לדבר על החוויה בכל מיני דרכים. אפשר לדבר על החוויה באופן יותר תאורטי ( כמו שמרי כתבה שהיא אוהבת ), או על הרגשות ועל התחושות שהיא מעירה בנו. אפשר לדבר על המכשולים ועל הבעיות שהיא מזמנת לנו. אפשר לדבר על החוויה באופן תאורי ( או פנומנולוגי ) אפשר לכתוב פנטזיות. אפשר גם לנתח אותן. מותר לצחוק ( צחוק טוב הוא תמיד-תמיד בריא ). ואפשר אפילו, אם ממש מתחשמק, לכתוב כמו מיצג אמנותי אנושי-מילולי אה-לה צעיף-אדום.

כל אחד איך שבא לו, כמה שבא לו, מתי שבא לו.

נ.ב 1 - אני מודיע מראש, למען הסר כל ספקות בנידון, כל תגובה שתהיה לא נעימה ועניינית, ולא לגופם של דברים, תזכה בתגובה אחת-ויחידה - אוי ווי זמיר


נ.ב. 2 - בואו נזכור כולנו חוק פשוט וידוע-לכל - רק מי שרע לו, מנסה להרע לזולתו, או לגרום לו להרגיש רע. מי שטוב לו - ממש לא עסוק בזה....


נ.ב 3 - נסיים בזאת בשני מוטויים - -


_____________________


המוטו של 414 ( שפירושו - לא בא לי לריב )


בא ברגוע


___________________


והמוטו המאד מפורסם של הסופר הנרי מילר. אז לטובת מי שלא קרא את אביב-שחור או את חוג-הגדי, או את סקסוס, ישנן המון פסקאות שבהן הוא מספר איך מתחרבנים לו החיים בצורות האיומות ביותר, ושאותן הוא חותם תמיד במוטו -


אבל - שמחה וששון תמיד ( אלוויז מרי אנד ברייט )

הדורבנים​(נשלט) • 20 בספט׳ 2011

לשאלתה של בטי -
גם אני מאמין במה שמעלייך כתבה. לחלוטין.

אבל יש לי ביקורת גם רבה על רוח הדברים של אין יו מיינד מעליי. אני חושב שכוונתך טובה, אבל אתה צריך לשים לב שהדברים שלך באיזה שהוא מקום מדברים מעל אנשים, ולא אליהם, ולכן יוצאים מתנשאים. חשבתי הרבה האם לכתוב לך בפורום או בפרטי, ללא משחקי אגו. החלטתי פה, כי זה ראוי לדיון ולכתוב לך בפרטי זה קצת להתעלם מבאי הפורום האחרים.
בעיקר כי אתה שולט, ובעיקר כי אתה חדש פה. ובעיקר כי אתה מרבה בהודעות. זה מכניס לקונוטציה לא נעימה, שאי אפשר להתעלם ממנה.
אני אתן דוגמא דוגמא קונקרטית מהשרשור הזה:

הדורבנים​(נשלט) • 20 בספט׳ 2011

הנה דוגמא טובה. כל הטקסט הזה, שאני חושב שבא מכוונה טובה. הוא בעצם נסיון הקטנה של בטי, בלי לשים לב.
בבקשה, חשוב רגע: מה היא חושבת כשהיא קוראת את דבריך הנ"ל? מה היא מרגישה כשאתה כותב "ולא מנסה להשיב לך באותו מטבע"? האם הצווי "סטופ! סטופ!" נעים לה? לאיזה פינה אתה שם אותה, (שלא במתכוון) באמירות אלו?

בשביל באמת לעשות "סטופ" אתה צריך לעשות הרי דבר אחר לחלוטין: פשוט לכתוב: "בטי, אם הרגשת עוינות בכתיבה שלי, אני מצטער על כך, זאת לא הייתה כוונתי, אנסה להגיד דברים אחרת".
וזהו.
פשוט, לא?

בטי בום​(שולטת) • 20 בספט׳ 2011

אני לא מאמינה, מצטערת.
לא מאמינה שהיא התחילה בכדי לתת מראה, השירשור התהפך לה וכשהיא התחילה להשמיץ ולהעליב את מרי ג'יין היא נענתה פתאום בתגובות שהיו פחות מחמיאות מבחינתה ורק אז זה הפך להיות שירשור על נוסח הדיבור בכלוב.
מי שרץ לבלוגים בכדי לחפש נקודות תורפה איבד אצלי את האופציה להלין על חוסר בתרבות ובטח לא על איכות האנשים פה.

לפעמים כשאנחנו מפנים אצבע מאשימה אנחנו צריכים להסתכל ולראות שנשארו 4 אצבעות מופנות לעברינו.

* בטי מביאה אותה במסקנות ניו אייגיות גם
* תחסוך ממני את האוי וי זמיר