| עבד משרת |
לפני 13 שנים •
17 בספט׳ 2011
פנטזיה שכתבתי ברגע של שיעמום..
ארצה כלב! אמרה בעודה עוברת את הדלת.
''כן מלכתי''. מתיישבת על הספה הקרובה. ''בוא אלי כלב''. לא אשכח את ההודעה ששלחה לפני שהגיע ''תשאר בבוקסר וחכה לי על 4 בסלון, אם דלת חצי פתוחה, היום אתה הולך להענש על מה שעשית אתמול בלי רישות ובלי ידיעתי בכלל'' אני על 4 צמוד לרגליה. לה בינתיים יש זמן להדליק סיגריה, בזמן שאני לרגליה ומחכה לפקודה כל שהי. ''איך עבר עליך היום?'' היא שואלת. ''מצויין מלכתי, התגעגעתי. והיום הפך למושלם כשקיבלתי את ההודעה. איך עבר אצלך היום מלכתי?'' חושבת לשניה, ו..''היה יכול לעבור יותר טוב, אם לא הייתי כועסת על מה שעשית אתמול! כלב רע! אבל היום אתה תלמד לקח, וגם תקבל את מה שכל כך רצית'' אני מאושר לשמוע את המילים האלו, אני סומך עליה, אוהב אותה, ומעריץ אותה. יודע שכל מה שתעשה לי הוא לטובתי לבסוף, ובחיים לא תעניש או תעשה לי רע סתם. מה שטוב לה טוב לי, וההיפך. ''לך תביא בזריזות את הטייץ שגנבת לי ולבשת בלי רישותי כלב!'' בזריזות אני זוחל לחדר השינה שלה ומוציא ערימה של בגדים שכולן מחרמנים אותי בטירוף, ומיד לוקח את הטייץ לפני שכמובן אני מחזיר בחזרה לארון את שאר הבגדים. ''כן מלכתי, הנה הטייץ'' אומר תוך כדי שאני מובך ומושפל גם יחד, הרגשה ממש נהדרת, אם אדרנלין וסקרנות ממה שהולך לבוא. ''יופי, שים את זה על הרצפה מעכשיו זה שלך כלבה!'' ומוציאה מהתיק שקית של חנות בגדים נשים שבד''כ היא קונה שם. ''בואי תראי מה קניתי לזונה החדשה שלי'' ולי ישר נעמד, מתחרמן, כל כך חיכיתי לזה. ''קומי ותתפשטי כלבה''. ''כן מלכתי'' תוך כדי שאני קם ומוריד את הבוקסר האדום, שהיא קנתה לי. ''קחי זונה, תתלבשי בזריזות''. אני לוקח ממנה את הבגד גוף הוורד, בלי כתפיות, וישר נכנס לתוכו בהתרגשות. ''תודה מלכתי'' ''שתקי עכשיו'' היא עונה לי בלי היסוס. ''עכשיו את זה כלבה'' ומביאה לי גרביונים בצבע שחור, מקופלים. ישר אני מלביש אותם עלי, מת לראות איך זה בא עלי למרות שאני כבר אוהב אותם. ''יופי כלבה, יש לך גוף ממש מתאים לזה. עכשיו בואי נסיים'' ומביאה לי שמלת מיני וורודה וצמודה עם כתפיות ארוכות ''השיערות שלך לא מתאים לזונה כמוך'' בינתיים היא לבשה טייץ משלה, ונשארה בחזייה...''היא יודעת שהטייצים האלה מטריפים אותי. במיוחד כשזה עליה. ופתאום היא תופסת לי את הראש ''תמתחי את הפה'' ומורחת לי אודם בצבע אדום. ''על 4 כלבה''! ''כן מלכתי'' תוך כדי שאני יורד בזריזות. כולי מושפל, בקושי מסתכל עליה. והיא תופסת לי את הראש ומרימה אותו כלפיה. וחוזרת לשבת בכורסא שלה. ''תתחילי ללקק, הן כבר מזיעות'' ומצביעה על כפות רגליה. תוך כדי שאני מלקק ומנשק ומעריץ לה את כפות הרגליים, היא זורקת שם חדש בשבילי לאוויר. ''אנה, מירב, דקלה...'' עד שהיא זורקת ''שירלי?'' ''הזונה שירלי, בואי אלי'' ואני מתרומם אליה. תופסת אותי חזק בפנים עם שתי ידיים ''מהיום עד הודעה חדשה, את שירלי! ברור שירלי?!'' ''כן מלכתי, מהיום אני שירלי. הזונה, הכלבה, מה שתרצי מלכתי.'' ''ומהים, את תסתובבי עם הבגדים שאני יתן לך ויגיד לך לכל מקום שאני יגיד לך!'' ומורידה לי סטירה בהפתעה, ועוד אחת, ועוד אחת. ''תספרי אותן זונה קטנה שלי'' ''1 מלכתי, 2 מלכתי, 3 מלכתי, 4 מלכתי...'' עד שהגעתי לחמישים והפסיקה...''יודעת למה דווקא חמישים שירלי?'' ''לא מלכתי, למה?'' ''כי הטייץ שלבשת לי בלי רישות, עלה במקרה 50 שקל..ומהיום כל פעם שתעצבני אותי, תקבלי 50 סטירות זונה. עכשיו, אם זה מה שרצית, להרגיש מה זה אישה, אז כמו רוב הנשים לכי תעשי כלים, אבק בסלון, ותשטפי רצפה, אני נכנסת להתקלח, כשתסיימי את כל זה תזחלי אלי לחדר, מחכה לך הפתעה כלבה.'' בלי לחשוב פעמיים, התחלתי בעבודה, הייתי קצת בהלם שהיא נותנת לי לעשות את זה, אבל אם זה מה שהיא החליטה..אז מי אני שאחליט אחרת? גם התחרמתי מזה, ובנוסף לבגדים שבכלל הרימו לי את סף החרמנות...והסקרנות למה שמחכה לי בחדר. עזר לי לעשות את כל המטלות די מהר.. ובזחילה נכנסתי לחדר, תוך כדי דפיקה קלה, ''סיימתי הכל מלכתי'' במהירות היא קמה מהשמיכה שמעליה, לא מאמין ולא מעכל למראה עיניי... דלדו וורוד תלוי לה שם, מעל הטייץ..על זה היא דיברה. גם התרגשות וגם קצת פחד...אבל אני סומך עליה. ''לכאן זונה'' ומצביעה על הרצפה ליד המיטה שלה... ''להתחיל למצוץ זונה, קדימה'' בהתרגשות ודפיקות לב מהירות, אני מתקרב, פותח את הפה, והיא כבר עושה את השאר.. תופסת לי את הראש מאחורה ודוחפת אותי אליה, ומכניסה לי אותו לפה בבת אחת. אוטומטית התחלתי למצוץ והיא כבר שחררה, כל פעם שהאטתי את הקצב...סטירה. ''יותר מהר כלבה!'' ''רצית להיות זונה, אז זונה מוצצת יותר מהר'' אחרי 20 דקות בערך, היא משכיבה אותי על המיטה שלה, על הבטן...ידעתי שזה יבוא ודי פחדתי מזה... ''לפתוח רגליים זונה, עד שתתרגלי ללכת עם רגליים פתוחות חח'' וצוחקת.. מרחה לי משהו שלא ראיתי על החור ומסביב, וחדרה בבת אחת.. נשארתי בשוק, מהמהירות שעשתה את זה, מהכאב, ומזה שעוד לא עיכלתי בכלל.. ''כואב לך זונה עלובה?!'' ''כן מלכתי, אפשר פחות מהר בבקשה מלכתי? זה נורא כואב'' ''לא, אני רוצה שתלמדי לקח'' אני מתחננת מלכתי, זה ממש כואב לי, את הלקח שלי כבר למדתי אני לא יעשה את יותר בחיים מלכתי'' והיא בשלה, ממשיכה כאילו לא שמעה אותי...עד שהתחלתי ממש להוזיל דמעות ולבכות קצת...הפסיקה ויצאה מתוכי.. התקרבה אלי וחיבקה אותי..''אוי שפחה קטנה שלי, בכית בגללי?'' ''כן מלכתי, זה נורא כאב. מצטערת.'' ''זה בסדר, נעשה את זה לאט לאט, אבל עכשיו, תורידי את החצאית, תשאירי את הגרביונים והבגד גוף ומעל זה תלבשי את הבגדים שלך ותלכי הביתה כשתגיעי תצטלמי עם הבגדים שהבאתי לך, תשלחי לי את זה לפלאפון עם תגובה שלך, על איך שהרגשת היום.'' |
|
|
| עבד משרת |
לפני 13 שנים •
17 בספט׳ 2011
אשמח לתגובות..
אשמח לתגובות, הערות בונות..וכל מה שיש לכם להגיד על זה.
|
|
|
שוטרת*
|
לפני 13 שנים •
17 בספט׳ 2011
אהבתי את הרעיון, אהבתי את ההקשר, מאוד מאוד אהבתי את העניין הזה שאין זמן תחום לסשן. שהיא שולחת אותו עם הבגדים ועם התחושות בעצם.
לא אהבתי את המשפט "כמו רוב הנשים לכי תעשי כלים, אבק בסלון, ותשטפי רצפה" . אילו נשים יצא לך להכיר בחייך? (: |
|
|
| עבד משרת |
לפני 13 שנים •
19 בספט׳ 2011
מצטער שזה נשמע ככה..אני כבר מצטער על המשפט הזה
|
|
|
Red Leaf
|
לפני 13 שנים •
19 בספט׳ 2011
[quote="שוטרת*"]אהבתי את הרעיון, אהבתי את ההקשר, מאוד מאוד אהבתי את העניין הזה שאין זמן תחום לסשן. שהיא שולחת אותו עם הבגדים ועם התחושות בעצם.
לא אהבתי את המשפט "כמו רוב הנשים לכי תעשי כלים, אבק בסלון, ותשטפי רצפה" . אילו נשים יצא לך להכיר בחייך? (:[/quote] חחחחחחח גדול! טוב שלא זרקת לה "וכשתסיימי לשלוט, תעשי פנלים" |
|
|