סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

משהו שבא מהלב

ורוניק
לפני 20 שנים • 1 ביוני 2004

משהו שבא מהלב

ורוניק • 1 ביוני 2004
אני כועסת שהורגים ילדים
אני כועסת שהורגים אנשים
אני כועסת שיש אנשים שהאדמה יותר חשובה להם מהאדם
אני כועסת שיש אנשים שהאדמה יותר חשובה להם מחייהם
אני כועסת שיש אבטלה
אני כועסת כי יש אנשים שלא זוכרים מתי הפעם האחרונה שהם אכלו ארוחה חמה (עם בכלל)
אני כועסת שאנשים מושחתים
אני כועסת שאנשים מנצלים את הכוח שלהם לטובתם בילבד ופוגעים באנשים בדרך לצבירת עוד כוח (כסף או תהילה)
אני כועסת כי מזהמים את האויר המים והאדמה
אני כועסת כי אנשים שונאים אחד את השני בגלל צבע עור, מין, לאום או אפילו בגלל שבשער שלהם לא בגוון הנכון של הבלונד
אני כועסת כי אני יודעת את כל זה ולא עושה כלום
אני כועסת כי אני לא יכולה לעשות כלום
אני כועסת כי אני סוגרת את עצמי יותר ויותר בבועת האדישות
אני כועסת על עצמי כי אני עסוקה בלהאבק בבועה הזאת במקום לנסות לשנות
אני מפחדת שיום אחד כבר לא יהיה לי איכפת
    התגובה האהובה בשרשור
kamor​(נשלט)
לפני 20 שנים • 1 ביוני 2004
kamor​(נשלט) • 1 ביוני 2004
מסכים , איתך ורוניק .

אני מכיר את ההרגשה של כעס על דברים שקורים בעולמנו .ולפעמים זה משגע אותי .

אבל בסוף האדישות מנצחת , והעיסוקים הפרטיים משכיחים את הכל .

האדם הוא האויב הכי גדול של עצמו , אמרו חכמים .

אבל משום מה הכל נשאר אותו דבר ולא משתנה.
דני בוי
לפני 20 שנים • 1 ביוני 2004
דני בוי • 1 ביוני 2004
אני מזדהה איתך ורוניק.

מילים חזקות , אמיתיות ונוגעות.

הלוואי והמסר הזה היה מתפשט בכל העולם והכי חשוב מחלחל בתודעה ובתת המודע של כל האנשים ברחבי העולם.

העולם מביא עימו גם כעסים , אילו לא היה קיים כעס בעולם אז היינו אולי חיים בשלמות בגן עדן וכולם אוהבים את כולם תחת חיי הרמוניה אידיאלית.
ניקי666 niki
לפני 20 שנים • 2 ביוני 2004
ניקי666 niki • 2 ביוני 2004
מילים קשות אבל לדאבוני
זאת האמת
מסכים ומזדהה איתך ורוניק
הלוואי ויכולנו לשנות
ולו במעט..
המלכה לירז​(שולטת){כ}
לפני 20 שנים • 2 ביוני 2004
הזכרת לי שיר שכתבתי כשהייתי ילדה...
אנחנו כ"כ מוצפים במציאות הקשה הזאת, וכ"כ מתקהים לה מצד שני
כל הכבוד שאת זוכרת ומזכירה
ms-a​(שולט)
לפני 20 שנים • 2 ביוני 2004

ורוניק - יש אלטרנטיבה ..

ms-a​(שולט) • 2 ביוני 2004
www.acri.org.il
flower3.gif
Cloud_Lord​(שולט)
לפני 20 שנים • 2 ביוני 2004
Cloud_Lord​(שולט) • 2 ביוני 2004
ובגלל הדברים שאמרת, בגלל שאני ואחרים מסרבים להיגרר לאדישות, שעלולה בסופו של דבר להרוג את הדמוקרטיה במדינה, בגלל כל זה, אנו מתעקשים לנהל ויכוחים, שיח, ודיאלוגים פוליטיים אקטואליים פה, בגלל שאיכפת
בגלל שכשיפסיק להיות איכפת, אז נהיה באמת בצרות.

נכון שלהרבה אנשים לא נעים ולא נוח לקרוא אותנו טוחנים שוב ושוב אמירות שחוקות יותר או פחות.

אבל מה עדיף? להתעלם, שיפסיק להיות איכפת.

הרבה יותר חשוב להזכיר שוב ושוב שבכל צד יש דעות, וכאב, ואנשים, ולכל אחד יש את סדרי העדיפויות שלו בחיים, וצריך לזכור את כל אלה, ולהזכיר, ולא לשתוק ולהתעצבן בפנים.
Mr Leo
לפני 20 שנים • 2 ביוני 2004

כעס בריא

Mr Leo • 2 ביוני 2004
ורוניק,
הכעס הוא ההתחלה
לא הכל נצליח לשנות, אבל כל עוד אנחנו לא מרוצים
מהעולם כמו שהוא, יש סיכוי שהוא ישתנה

כי טיפה עוד טיפה ועוד טיפה תהיינה לים

החיים סוחפים אותנו, זה נכון, אבל פה ושם כל אחד מאיתנו עושה משהו קטן, ולפעמים קצת יותר גדול, ורק ככה נוצרים שינויים - לאט ובהדרגה
ורוניק
לפני 20 שנים • 2 ביוני 2004
ורוניק • 2 ביוני 2004
ליאו, אפקט הפרפר?
איפה ומתי תהיה נקודת המפנה? מתי הטיפות יהפכו לשיטפון?
רחפנית-הדומית המרחפת​(שולטת)
לפני 20 שנים • 3 ביוני 2004
ורוניק........

הכעס שלך הוא הכעס הכי בריא שיש - זה כעס של איכפתיות, של כאב הנובע
מדאגה למדינה, ליקרים לך.

כפי שאמרו קודמי, בזכות כעסים כמו שלך אנשים נלחמים, אנשים מנסים לשנות..........
גמני לפעמים מרגישה תסכול מ"שיחות סלון" כך קוראת להם, מזה שאני לא קמה
לשנות דברים, אך לפעמים בקטן, אנחנו משנים, כי אותה איכפתיות ודאגה וכעס
לעולם לא יתנו לנו להשאר אדישים.

והאדישות, הינה הסכנה הכי גדולה.

שיהיה לכולנו יום נפלא וסופ"ש שקט.


רחפנית-הדומית המרחפת.