ים_yam(לא בעסק)
|
לפני 12 שנים •
12 באוק׳ 2011
ביליתי לא מעט זמן בשנים האחרונות בבתי חולים. עברתי בעצמי איזה משהו לפני מספר שנים, ואח"כ שוב מסיבות טובות של לידה (בניתוח קיסרי מה שהבטיח לי שהות מוארכת בשטח) ובליווי קרובי משפחה שכל אחד מסיבותיו הוא, בילה זמן לא קצר בבתי חולים.
נכון, היו פה ושם אנשי צוות לחוצים וחסרי סבלנות, אבל כשניגשנו בחיוך ובנימוס קיבלנו חיוך ויחס טוב בחזרה ברוב מוחץ של המקרים. כמעט כל מי שעובד בבתי החולים, החל מאנשי צוות "פשוטים" כגון אחים, סניטרים וכו' וכלה ברופאים - מתמחים ומומחים, מגיע לשם מתוך תחושת שליחות. זו עבודה קשה, לא תמיד נעימה, ובטח שלא קל לרופא לאבד מטופלים. אם לא היה אכפת לרופאים מחיי אדם הם לא היו טורחים ללמוד 7 שנים, ואלו לא לימודי משפטים או ראיית חשבון שלמרות שהם גם קשים - הם מותירים זמן לחיים פרטיים. להיות סטודנט לרפואה אלו חיים תובעניים ולחוצים, לימודים קשים בלי סוף, התמחויות בבתי חולים, ויש עוד כאלו שאלוהים יודע איך, עוד נאלצים לעבוד ולפרנס את עצמם תוך כדי... רופאים רבים נאלצים "לחלטר" כדי להגיע להכנסה שתאפשר להם לחיות חיים סבירים. חלק מצליחים ללמד קורסים שונים במכללות וחלק נאלצים לקחת עוד ועוד משמרות על חשבון שעות השינה שלהם, על חשבון זמן עם המשפחות שלהם, וחברים? לא סתם מתפתחות חברויות במקום העבודה כי אלו בעיקר האנשים שהם רואים, יותר מאת בני ובנות הזוג ויותר מאת הילדים שלהם. הכרחי עבורנו כמטופלים, שהמטפלים בנו ישנו מספיק, יחיו מספיק ויתוגמלו מספיק, כדי שנוכל לקבל טיפול טוב ויחס טוב. מגיע להם ומגיע לנו. והגיע הזמן שיבינו את זה בדרגים הגבוהים וידאגו שזה יקרה, כי כל עוד בכירים קיבלו יחס מועדף ע"י רופאים מומחים שישנו טוב בלילה, הם לא יודעים מה זה לחכות שעות בלי מענה כי אין מספיק כ"א במחלקה, ואז להתקבל ע"י רופא עם עיניים טרוטות מחוסר שינה, שכבר סובל מטימטוש (שילוב גרוע של טימטום וטישטוש) מרוב עייפות, ובקושי מצליח להתפקס כדי לתת את הטיפול הנכון. |
|
|
4X4(אחר)
|
לפני 12 שנים •
12 באוק׳ 2011
Re: הם מתפטרים? באמת? הגיע הזמן! שוטרת* כתב/ה: אני יושבת ורואה את הפנים שלו, הפנים הספק אדישות ספק מתנשאות שלו, ונזכרת איך הוא, "המתמחה",מסביר לי, שאני אמורה להשלים עם מוות של היקר לי מכל ולכן הוא לא טורח להוריד לו חום. אני רואה את הפנים של ה"מתמחה" החצופה שצרחה שם על אישה שיכולה להיות סבתא שלה , שתעוף לחדר, כי היא העזה להתלונן שיש רעש בחדר והיא לא נרדמת. אני מסתכלת על הפרצופים של כולם ונזכרת בחוסר האכפתיות, בחוסר האנושיות, בחוסר הידע המקצועי, בעובדה שאני מחקירה קטנה באינטרנט, הכרתי דברים שהם לא שמעו על קיומם (מזל שיש פורפסור שם שיכול לאשר ואז הם יוכלו להגיד תוך "ידיעה ברורה", ש'זה לא יעזור'). אני מאמינה שכמוני, כל מי שיצא לו "לבלות" בבתי חולים, וודאי מבין על מה אני מדברת. אנשים שמתבלבלים וחושבים עצמם לאלוהים, ומעיזים לבקש העלאה. התפטרות מבורכת. הגיע הזמן לרענון המערכת. http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=CC_LUBzE_aQ |
|
|