| muscle man(נשלט) |
לפני 13 שנים •
17 באוק׳ 2011
למנגינה
אענה בקצרה.
לו היה נחטף בני במקום גלעד שליט, הגיוני וסביר שהייתי הופך עולמות בשבילו. אני חושב שתפקידו של רה"מ היה להתנצל בפניי אך לסרב לבצע עסקה בתנאים האלו. כמו שוודאי שמת לב טענתי היתה לראש הממשלה ושריה ולא למשפחת שליט. המבצא לשחרור וקסמן תוייג בציבור ובתקשורת ככשלון. אכן היה כשלון מבצעי ספציפי שגרם למותו של סרן ניר פורז. כל המחבלים ששמרו על נחשון וקסמן נהרגו. לדידך זה כשלון. לדידי זו הדרך היחידה בה ניתן וצריך להילחם בטרור. במבצע עופרת יצוקה הייתי לקראת סיום שירותו כלוחם בסדיר. בשעת הפסקת האש הסופית התביישתי - הפסקת אש כשחייל שלנו נמצא בידיהם, זו כניעה. אני ממליץ לך בנימוס "מנגינה" לקרוא את שבועת צה"ל בשנית. הסדר הנכון הוא קודם כל שמירה על בטחון המדינה והמולדת. לאחר מכן שמירה על חיי אזרעי העם. לאחר מכן שמירת הבטחון האישי כחייל. המטרה של כל אם עבריה הוא שבנה יחזור הביתה בשלום. המטרה של כל מפקד אמיתי הוא בראש ובראשונה ביצוע המשימה ובמקביל שמירה על חיי ובריאות חייליו. לגבי כוחות הבטחון - זה לא עניין של לסמוך או לא. גם ראש השב"כ בעסקת ג'יבריל אמר שיידע להתמודד. הוא לא שיקר, אלא שפשוט אין 100 אחוז סיכול בנושאים האלה. |
|
|
להבה חשופה
|
לפני 13 שנים •
17 באוק׳ 2011
תמיד, הייתי בעד החזרת החייל השבוי - גלעד שליט.
שיחרור החייל השבוי, גלעד שליט. היא בהחלט עסקה קשה וכואבת מאוד. ולו בגלל המחיר שעוד ידובר על כך רבות - ובצדק.
מאידך, עם הקושי שבדבר, אנו פודים חייל חי משבי שלמעלה מ 5 שנים. אין "מחיר" לחייל צה"ל. זו ,חובה מוסרית של צה"ל והעומד בראשה, לשחרר כל חייל שנופל בשבי. חי או מת. הסכנות, והסיכונים תמיד היו. עצם החזרת 1027 מחבלים - מרצחים עם דם על הידיים. לא תשנה את המצב. אני, סומכת ידיי על צה"ל וכל שירותי הביטחון, שידעו להתמודד את אשר צופן לנו העתיד. ולמרות זאת, כעת יותר מכל, יודעת כל אם בישראל שצה"ל ומדינת ישראל, עמדו בהבטחתם למשפחת שליט. דבר שלצערנו , לא קרה במקרה של הנווט השבוי רון ארד ז"ל . שאפילו את גופתו לא הצליחו להביא לקבר ישראל. אסור לנו, לשכוח לעולם, את אותם משפחות שכולות שאיבדו את היקרים להם מכל. בהתחשב, בעובדה, שאת החייל השבוי גלעד שליט - מחזירים הביתה. להבה חשופה. |
|
|
בכוח המוח(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
17 באוק׳ 2011
|
|
|
Alice'
|
לפני 13 שנים •
17 באוק׳ 2011
בכוח המוח כתב/ה: שאלה, אפשר?
אם אני אחטוף מישהו ואבקש תמורתו שחרור אסיר אחד, זה ישמע למישהו הגיוני? אחד, לא אלף. לא אסיר בטחוני, רק האהוב שלי ששדד בנק. אני אהיה מוכנה להתחייב אפילו שלא נחזור לארץ, איך אני אתכם? מישהו יתמוך בזה? באמת? אני לא מצליחה להבין את זה. לא נכנעים לטרור. בעיקר אם אנחנו מדינת חוק. בעיקר אם אנחנו לא מוכנים לתגמל טרור. וזה לפני הסכנות והסיכונים הנוספים. לי זה ברור כשמש. איך לכל השאר לא? http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=290077&blog_id=51260 כן ,רק לך זה ברור כשמש ואולי לעוד כמה אנשים שחושבים כמוך . לרוב האנשים זה הכי לא ברור כשמש, כי איפשהו הם חלוקים . הם חלוקים בין היגיון לרגש ,בין מה נכון ומה לא נכון , מה אמיץ ומה לא אמיץ , על מה שווה לשלם ועל מה לא . את מבינה ? הכי קל לשבת על הספה עם כוס נס קפה ולהגיד "זה לא שווה וזה לא נכון ולא נכנעים ועושים כך ומתנהגים כך " מספיקה דקה לשבת מול אביבה שליט ,להסתכל עליה ,להסתכל ממש פנימה זה מבטל את כל ההגיון ומעורר את רצון ללכת ולהביא לה את גלעד הביתה . |
|
|
|
להבה חשופה
|
לפני 13 שנים •
17 באוק׳ 2011
תמיד, הייתי בעד החזרת החייל השבוי גלעד שליט. בכוח המוח כתב/ה: http://ymedia.x10.mx/reshima.pdf
כל בר דעת, ראה וקרא את רשימת המחבלים = המרצחים עם דם על הידיים. בכל כלי התקשורת הכתובה והאלקטרונית. לפרסם, את רשימת שמות המרצחים המשוחררים "= כטיעון לדברייך, זו בהחלט דמגוגיה זולה. ברור לכל, שהמחיר קשה וכואב ביותר. וודאי לבני משפחות נפגעי הטרור. ומי שצפה היום בדיון העצוב בביהמ"ש העליון. ראה זאת במו עיניו. ועדיין, יש גם את אלו מבני משפחות הטרור, אשר לא עתרו לבג"צ כנגד העסקה. מתוך, הדברים שאמר חיים פוגל, אביו של אודי פוגל, שהוא רעיתו ושלושת ילדיהם ז"ל נרצחו בפיגוע המזוויע באיתמר. "אני נגד עסקאות שחרור אסירים באופן עקרוני", הדגיש פוגל, "אבל אם יאמרו לי שגלעד שליט יחזור הביתה תמורת שחרור שני הרוצחים הללו, לא אתנגד. זה קיים ויכול גם לקרות בעתיד, וזה לא מה שמדאיג אותנו - מפריע לי שהרוצחים האלה נכנסים לסוג של בית הבראה, בו יתקבלו כגיבורים בשל המעשה שעשו. בכל מקרה, המדינה היא שקובעת, ואנחנו מאמינים כי הקדוש ברוך הוא קובע את הגורלות בכל מקרה", סיכם. להבה חשופה. נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך שני אוק' 17, 2011 7:13 pm, סך-הכל נערך פעם אחת |
|
|
|
FOR GOOD
|
לפני 13 שנים •
17 באוק׳ 2011
זאת אכן החלטה שהרגש מניע אותה. לא השכל ( אין בה טיפת שכל )
האם מנהיגים צריכים להחליט רק מתוך שיקולים של הגיון קר? לא. ממש לא. בתקופת המלחמה הקרה עם רוסיה, מיטב המתמטיקאים ניתחו את הסיטואציה - לפי העקרונות הלוגיים של תורת המשחקים - והמליצו לנשיא ארה"ב כך - "ההחלטה ההגיונית ביותר בנסיבות הללו, היא להיות הראשונים לזרוק את הפצצת-אטום על ברה"מ ". מזל גדול שלא הקשיבו להם ... * טוב שהילד בדרך הביתה |
|
|
|
בכוח המוח(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
17 באוק׳ 2011
Alice' כתב/ה: בכוח המוח כתב/ה: שאלה, אפשר?
אם אני אחטוף מישהו ואבקש תמורתו שחרור אסיר אחד, זה ישמע למישהו הגיוני? אחד, לא אלף. לא אסיר בטחוני, רק האהוב שלי ששדד בנק. אני אהיה מוכנה להתחייב אפילו שלא נחזור לארץ, איך אני אתכם? מישהו יתמוך בזה? באמת? אני לא מצליחה להבין את זה. לא נכנעים לטרור. בעיקר אם אנחנו מדינת חוק. בעיקר אם אנחנו לא מוכנים לתגמל טרור. וזה לפני הסכנות והסיכונים הנוספים. לי זה ברור כשמש. איך לכל השאר לא? http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=290077&blog_id=51260 כן ,רק לך זה ברור כשמש ואולי לעוד כמה אנשים שחושבים כמוך . לרוב האנשים זה הכי לא ברור כשמש, כי איפשהו הם חלוקים . הם חלוקים בין היגיון לרגש ,בין מה נכון ומה לא נכון , מה אמיץ ומה לא אמיץ , על מה שווה לשלם ועל מה לא . את מבינה ? הכי קל לשבת על הספה עם כוס נס קפה ולהגיד "זה לא שווה וזה לא נכון ולא נכנעים ועושים כך ומתנהגים כך " מספיקה דקה לשבת מול אביבה שליט ,להסתכל עליה ,להסתכל ממש פנימה זה מבטל את כל ההגיון ומעורר את רצון ללכת ולהביא לה את גלעד הביתה . אני שאלתי שאלה פשוטה, את רוצה לענות או לעשות דמגוגיה? מקובל עליך שישוחרר אסיר אחד בתמורה לחטוף שחטפתי? כן או לא? ובקשר לשאר: אני רוצה להביא לכל האמהות מהשמים גם את יקיריהם, ואני רוצה להביא גם להורים של גלעד אותו חזרה. אני גם רוצה מיליון דולר, אבל אנחנו לא במחלקת רצונות, אנחנו בממחלקת שיקולי מדיניות, סליחה שאני מזכירה, כן? אנחנו במחלקת אומדן נזקים עתידיים בתמורה לגחמה. וכן, להחזיר את גלעד הביתה בתנאים האלה זו גחמה מסוכנת. זה נזק מאלף בחינות. את באמת רוצה לקבל החלטות בלי הגיון, רק כשאת מסתכלת לאביבה בעיניים? באמת? ואם כבר, יודעת לכמה הורים את יכולה להסתכל בעיניים ולראות כאב? להם את לא רוצה לעזור? במחירים הרבה יותר קטנים, תאמיני לי. אפשר להציל אנשים במחירים הרבה פחות כואבים, לפעמים זה רק ע"י סלילת כביש, ע"י מתן סיוע נפשי, ע"י דברים פשוטים. אבל מה, שם זה לא כזה סיפור, נכון? ואני אגיד לך משהו: לא, זה לא הכי קל להגיד את זה, את מה שאני אומרת. יותר קל להגיד: הסתכלת לאביבה בעיניים? היא רוצה את הבן שלה חזרה, ועל הזין שלנו המחירים. |
|
|
|
בכוח המוח(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
17 באוק׳ 2011
Re: תמיד, הייתי בעד החזרת החייל השבוי גלעד שליט. להבה חשופה כתב/ה: בכוח המוח כתב/ה: http://ymedia.x10.mx/reshima.pdf
כל בר דעת, ראה וקרא את רשימת המחבלים = המרצחים עם דם על הידיים. בכל כלי התקשורת הכתובה והאלקטרונית. לפרסם, את רשימת שמות המרצחים המשוחררים "= כטיעון לדברייך, זו בהחלט דמגוגיה זולה. ברור לכל, שהמחיר קשה וכואב ביותר. וודאי לבני משפחות נפגעי הטרור. ומי שצפה היום בדיון העצוב בביהמ"ש העליון. ראה זאת במו עיניו. ועדיין, יש גם את אלו מבני משפחות הטרור, אשר לא עתרו לבג"צ כנגד העסקה. מתוך, הדברים שאמר חיים פוגל, אביו של אודי פוגל, שהוא רעיתו ושלושת ילדיהם ז"ל נרצחו בפיגוע המזוויע באיתמר. "אני נגד עסקאות שחרור אסירים באופן עקרוני", הדגיש פוגל, "אבל אם יאמרו לי שגלעד שליט יחזור הביתה תמורת שחרור שני הרוצחים הללו, לא אתנגד. זה קיים ויכול גם לקרות בעתיד, וזה לא מה שמדאיג אותנו - מפריע לי שהרוצחים האלה נכנסים לסוג של בית הבראה, בו יתקבלו כגיבורים בשל המעשה שעשו. בכל מקרה, המדינה היא שקובעת, ואנחנו מאמינים כי הקדוש ברוך הוא קובע את הגורלות בכל מקרה", סיכם. להבה חשופה. מה פתאום דמגוגיה זולה? זו דמגוגיה יקרה. רוצה להתערב? |
|
|
Fritz The cat
|
לפני 13 שנים •
17 באוק׳ 2011
כן רבתי
מאותה הסיבה שיום הזכרון צמוד ליום העצמאות.
מאותה הסיבה , שאנחנו מקטרים כל הזמן על המדינה אבל אוהבים אותה בטירוף נדיר. זה חלר מהחיים שלנו, אנחנו מחויבים לכל פרט ופרט פה , זו הסיבה שכל מטייל בחו"ל יודע שהמדינה המטורפת שלו, תנסה לעזור לו גם מעבר לים, כמו שאף מדינה לא. פשוט מאוד, יקר מאוד, כואב מאוד, אוהב מאוד. |
|
|
|
Fritz The cat
|
לפני 13 שנים •
17 באוק׳ 2011
לעלמה בכח המוח
אם חטפת מישהו, וביקשת שיחרור של אחר בתמורה, ויהיה צלף שיכול להעביר דרך מוחך הקודח קליע ולשחרר את בן/בת הערובה מה טוב.. אם לא אז גם כניעה לחטיפה היא אפשרית כדרך להצלת אדם.
אני בטוח , שכולנו היינו שמחים להתעורר בבוקר אחד במהלך חמש פלוס השנים שעברו, ולשמוע קריין בקול רציני , מודיע בפעולת סיירת מטכ"ל/שייטת 13/ ימ"מ / סיירת צנחנים יו ניים איט, שוחרר גלעד שליט משביו וכל כוחותינו שבו בשלום. או במהלך מבצע עופרת יצוקה, כח צה"ל הגיע בטעות לבונקר שבו שהה גלעד , שומריו נמלטו או נהרגו והילד שב הביתה. זה לא קרה. והמדינה הזו כואבת את רון ארד שנעלם לפני 25 שנה, כי מישהו היסס כשהיה אפשר לסגור עיסקה. אז משלמים. מחיר כואב ובלתי נסבל. אבל החייל הזה חוזר הביתה. |
|
|