Black Lotus(מתחלפת){זאלופון}
|
לפני 20 שנים •
3 ביוני 2004
24/7
מה זה בשבילכם 24/7?
האם הכוונה היא ליחסי שליטה כל הזמן - בכל רגע נתון יחד יש הפרדה מעמדית? מה עושים עם ההפרדה הזו כשהולכים להורים של השולט / נשלט לארוחת ערב? האם הכוונה היא לאופציה להכנס למוד בדס"מי בכל רגע נתון? אז איך נראה ה- 24/7 שלכם? |
|
|
@buba@(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
3 ביוני 2004
היי
באמת אשמח לשמוע תגובות לגבי זה . אני חדשה ועניין 24/7 נורא מסקרן אותי . באמת מה זה אומר בפועל 24/7 ואיך זה אמור להשתלב עם חיי יום יום והשגרה ? תודה לך (Black Lotus) שהעלית את נושא . |
|
|
שבירה(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
3 ביוני 2004
24/7
כמובן שכשנמצאים בחברת אנשים שלא צריכים לדעת (חברים, קולגות), אנחנו מתנהגים כרגיל - לא השתגענו; אבל בכל הזדמנות, כל עוד אין בטווח שמיעה מישהו שמכיר אותנו, אנחנו בפרוטוקול.
במסעדה, ברגע שהמלצר מתרחק, אני אשוב לקרוא לו "מאסטר", ואני לא אתיישב או אקום (או אעשה הרבה דברים אחרים) לפני שקיבלתי רשות. הרבה פעמים דברים נאמרים בלי קול, בתנועות שפתיים בלבד (אם המלצר עומד שם ומחכה שאשב, אני אשאל בתנועות שפתיים והוא יענה בניד ראש, מבלי שהמלצר יבחין). הפרוטוקול נשבר רק לעיתים מאוד רחוקות, ושתי הדוגמאות היחידות שאני יכולה לחשוב עליהן הן במהלך ויכוחים/דיונים פוליטיים בינינו, או כשיש מישהו אחר בסביבה שעלול לשמוע. זכור לי שפעם, בתחילת הקשר, חזרנו מבילוי ופניתי אליו מבלי לשמור על פרוטוקול, והוא תיקן אותי ושאל מה קרה. אני אמרתי שמכיוון שהיה לנו יום ונילי לגמרי, הנחתי שאני יכולה לשבור פרוטוקול, והתשובה שלו היתה "For you, there ARE no vanilla days". וזה די הרעיון. |
|
|
ענתית
|
לפני 20 שנים •
9 ביוני 2004
24/7 או סשן, שחור או לבן..... מה אם קצת גווני ביניים?
זו באמת שאלה מסקרנת לוטס, אין לי נסיון במערכת יחסים כזו של 24/7 ואני באמת תוהה מה זה אומר.
יש לי חשש לגבי עצמי שאני לא אוכל לשאת שליטה כל הזמן כמו שמתארת שבירה. אני משערת שצריך להגיע לאיזה שביל ביניים שיתאים לשני הצדדים, אבל איך בפועל זה מתבצע... זו שאלה שאין לי תשובה עליה... אבל הייתי שמחה לנסות, עם השותף המתאים כמובן. האם אין מצב ביחסים של זוג שיש בהם בדס"מ שיש זמן לשליטה וזמן לאי שליטה, לסתם להיות יחד בלי מוביל ובלי מובל? |
|
|
נזמית לופתת
|
לפני 20 שנים •
9 ביוני 2004
כבר שבוע מאז שפירסמת, לוטוס, ושאלתך מלווה אותי. אבל כל פעם כשהתחלתי לכתוב משהו ולשלוח, לא הייתי מרוצה. ועכשיו, ממש לפני עשר דקות, התכוונתי לשלוח הודעה, ובפתיחת העמוד של "תצוגה מקדימה", נתקע הדף
 . ניסיון שחזור מספר אחד:
אני לא אהיה כמו אותם פלצנים ואגיד שדום טוב יודע-כל, ויידע לאבחן את מצב הסאבית. לא. זוגיות טובה תדע לבנות את עצמה. תקשורת, אמון, רגישות, ס(ו)בלנות, יכולת הזדהות, אכפתיות ו..אהבה? מישהו אמר אהבה?  עוד אוסיף ואגיד, שלפי ראות עיניי, בכניסה ליחסים כאלה, יש המון מודעות עצמית. של מה אתה, מי אתה, מה אתה רוצה מעצמך ומבן זוגך או זוגתך. קשה מאוד להגיע למערכת כזאת, בלי לדעת מה קורה. בלי להרגיש שנכנסים לזה.
אני מרגישה וחושבת היום, שהוא לא ניסה לשנות אותי. הוא הכיר אותי, כמו שאני, עם מה שיש לי לתת ומה שלא, וככזאת התאהב בי. לא בגלל פוטנציאל הסאביות הגלום בי. לא איבדנו בדרך עמוסת החוויות את ההומור, ואת החיות. לא הרגשתי את השליטה כמועקה, ולא הרגשתי שאני משחקת או מעמידה פנים. פשוט כי לא שיחקתי ולא העמדתי פנים. חוויתי את זה, לחלוטין. בנוסף, לא הייתה התנהגות שונה בחברה שונה, כמו "הפרוטוקול" ששבירה הזכירה. מהעובדה הפשוטה, שלא היו כינויים. לא קראתי לו אדוני, מאסטר או בגוף שלישי. או כל כינוי אחר. אולי בסיטואציות מיוחדות. לפעמים אפילו בטיזריות, ואפילו בלגלוג, כן. לא היה שלב של "הורדת מסכות" וכניסה לפרוטוקול, או אולי להיפך - הורדת מסיכות ויציאה לעולם. עוד דבר, שאני חושבת עליו כרגע, זה עצם היותו וניל לחלוטין, עם סממנים שמצאו חן בעיניי, ועצם היותי בעלת נטיות מאז שאני זוכרת את עצמי במערכות זוגיות. עצם זה ש.. לא אקרא לעצמי שולטת מלמטה, אלא אולי מנחה מלמטה, הקל עליי לסמוך עליו ולא לחפש מניעים נסתרים, והקל עליו להאמין במה שהוא עושה. כך שהיחסים היו 24/7 - ממש. כל זמן שאנחנו ביחד (זה כולל ארוחת ערב עם ההורים), וגם כשאנחנו לא יחד וכל אחד בחייו הפרטיים. שבירה ציינה משהו שאני רוצה להתייחס אליו; כל הדברים הקטנים, שנדחקים לירכתי תת המודע שלנו ביום יום, עד כדי חוסר מחשבה טוטאלי, הופכים לבעלי ערך אדיר. האישור הקטנטן והבלתי נראה לעין לא מזוינת, שמבהיר לי כי מותר להתיישב או לקום או בכלל. התרת האזיקים בבוקר, או באמצע הלילה לצרכים אנושיים. התלות והשייכות. במלוא המובן. עד היום אני מחייכת בחיוך ממזרי כשאני מתיישבת בבית קפה או מסעדה. זה כמו לקבל מתנה קטנה, שתלווה אותי כל חיי. גם השייכות, וגם החופש. זהו לבינתיים. בטח איזכר בעוד משהו, אבל גם ככה הגזמתי 
|
|
|
| Romantikan(שולט) |
לפני 20 שנים •
10 ביוני 2004
שקית,
מאוד נהניתי לקרוא את מה שכתבת 
|
|
|
|
נזמית לופתת
|
לפני 20 שנים •
11 ביוני 2004
תודה.
|
|
|
| Romantikan(שולט) |
לפני 20 שנים •
13 ביוני 2004
אין בעד מה
אם יורשה לי, רציתי להוסיף שיש לך ניק מאוד מיוחד ויפה |
|
|
|
Black Lotus(מתחלפת){זאלופון}
|
לפני 20 שנים •
13 ביוני 2004
שבירה ושקיתוש, תודה על החשיפה וההסבר המעמיק.
אני מניחה שיש כאלו שזה יכול להתאים להם וכאלו שלא. אשמח גם לשמוע מסאבים על יחסי 24/7, איך זה אצלם. |
|
|
המכשפה בג'ינס(מתחלפת)
|
לפני 20 שנים •
13 ביוני 2004
לוטוס יקירתי,
פעם כתבתי מאמר על 24/7 לשפויים אני אחפש אותו
בנתיים השאלה: "מה עושים עם ההפרדה הזו כשהולכים להורים של השולט / נשלט לארוחת ערב?" הזכירה לי משהו נחמד שעונה על השאלה מאיפה לי הכינוי "המכשפה"
לפני כמה שנים כשהייתי במערכת יחסים רצינית כזו עם עבדי שהיה גם בן זוגי (24/7 לשפויים) הלכנו להורים שלי ביום שבת לעשות על האש. בערב אחרי האוכל, אחותי ואני יושבות במרפסת עם קפה והיא שואלת: "תגידי למה את כל כך מכשפה אליו?" עניתי לה "כי ככה הוא אוהב אותי", מאז כשצועקים המכשפה אני עונה ))
|
|
|