רציתן פמיניזם? תתחילו לשלם על עצמכן בדייטים

שלגי • 30 באוק׳ 2011

ריין יקירתי

בהיותי אישה עצמאית ביותר, עדיין ריירתי על הודעתו של הגמד.
למה? ככה (גם לי זה לא מסתדר רציונלית, אבל זה כל היופי)

the rain song • 30 באוק׳ 2011

שלגי מותק,
סבבה לגמרי

Dunbar{Supreme93} • 30 באוק׳ 2011

לא, או אולי כן.

Brave Dwarf • 30 באוק׳ 2011

למען האמת, איבדתי את ריין בהתחלה כי לא הבנתי על אילו נשים היא מדברת. אחרי הכל, בטקסט שלי היה גבר אחד אבל שני סוגים של נשים. עכשיו אני מבין ואין לי מה להשיב על כך. כפי שאמרתי – קיימות נשים המתאימות לי וקיימות כאלו שלא. מי שאינה מתאימה לי כנראה תתקשה להבין את זו שלצדי כי באופן בסיסי שתיהן שונות (אדגיש – לא טובות יותר או פחות, אלא שונות. ההערצה שלי נתונה לכל אישה כאדם; בת זוג, לעומת זאת, אני בוחר לפי קריטריונים אחרים).

אבל בעיקר אבקש לחדד את כוונתו של הטקסט, שכמדומני נבלעה בין השורות. אני חושב שמאחורי המחווה המנומסת, הג'נטלמנית, הרומנטית (נא למחוק את המיותר), כלומר – התשלום על הדייט, ניצבת אמירה והיא: אני גדול ממך, עשיר ממך, מחליט ממך ואולי אפילו קונה ממך את מה שאת מציעה למכירה. לעומת זאת בסירוב למחווה זו אני רואה אמירה: איני זקוקה לך, אני יכולה לשלם על עצמי, אותי לא תקנה בקולה או סטיק, אני שוות ערך לך.

איננו פותחים דלתות בפני מישהו מתוך נימוס בלתי תלוי, אל תשכחו שאנחנו נפתח את הדלת גם בפני זקן או פעוט בגלל שהם חלשים מאתנו; אנחנו נהיה יותר סבלניים כלפי הסבתא שמספרת בפעם האלף את אותו סיפור כי היא מבוגרת, כי היא נזקקת לחברה; אנחנו נבדוק שמיכתו של הצאצא כאשר הוא ישן, כי גופו עדיין לא למד להתמודד עם כל הוירוסים וחשוף למחלות והצטננויות וכד'.

אפילו כאשר אני נפגש עם נשים "נצלניות" שנוהגות בי משל דגו "דג שמן" – הוא השפוט שלי, הוא יקנה לי, ישלם עלי, יביא לי פרחים, יפתח בפניי דלתות וכדומה – אני עדיין רואה אותן בצד הנזקק ואת עצמי בצד החזק, המעניק והמשועשע מהטיפשונת הזאת שלא מבינה עד כמה חמוד, אבוד ונשי נראה הפשוש שמדמה את עצמו לנץ.

ולכן אני מאוד מבין את האמירה שבכתבה. היא אולי כוללנית ושוכחת את החינוך עליו גדלנו ואת העובדה שלפעמים המחווה נשארת מחווה (כפי שזאלופון אמר יפה מאוד בשרשור) בלבד תוך שהיא מאבדת את כוונתה האמיתית, אבל עדיין יש בה לא מעט מן האמת. אישה הרואה בעצמה עצמאית ושוות ערך, לא אמורה לצפות מגבר שישלם עליה. היא בהחלט עשויה להרשות לו לשלם, כפי שהאישה במשתלה הרשיתה לי אמש להזיז את הכדים ולהרים את העציצים במקומה, אך כשנשאלה על כך, השיבה בקול נוקב וחד משמעי: "אני לא צריכה אותו, אני עושה את כל זה ללא עזרתו של אף אחד".

לגבי הבלבול, יולי – קשה להסביר חיים שלמים בפוסט אחד ואפילו במאה, מה עוד שאיני בטוח שהייתי רוצה להיות "מוסבר", ולמעלה מזאת ואולי החשוב ביותר: גם אני לא מבין את הכל למרות שמדובר בחיי. למעשה כך הגעתי לכלוב, הלכתי בעקבות החקירה העצמית. הניסיון הזה לא עלה יפה אמנם, אבל קיבל סיפוקים אחרים. וגם על כך תודה.
(החדשות המרעישות שלך גרמו לי לצחוק בקול רם).

the rain song • 30 באוק׳ 2011

גמד יקר, כיוון שאנחנו כבר ידידים טובים הרי שהחדשות המרעישות אכן משעשעות אבל לא מרעישות
אני אנסה להסביר
מבחינתי, אחד הדברים הכי שווים, כיפיים, טובים, משמחים, אבל באמת אחד הדברים שאני הכי אוהבת בחיים שלי זו העצמאות שלי.
לכן, אני לא מבינה אשה שבוחרת לוותר על זה.
אני לא אומרת טוב או רע חס וחלילה
כשהבחירה היא אישית ואמיתית, מבחינתי היא פמיניזם לא פחות מהבחירה שלי.
והרי על זה מדובר - בחירה אישית
כשגבר מזמין אותי אני לא רואה בו "יותר" ממני
וכשאני מזמינה - כנ"ל - אף אחד מאיתנו לא יותר או פחות
מקווה שהובנתי

שלגי • 30 באוק׳ 2011

סליחה על ההתפרצות לדיאלוג

אני למעשה מבינה כל כך את שניכם.
בפועל אני אישה מאוד עצמאית, אבל מאוד מאוד, והעצמאות הזו אפשרה לי להיות מי שאני במובנים רבים (קרי להתגרש למשל ולפרנס את משפחתי מבלי לחשוש ולא להתקע שם בשל אילוצים כלכלים)
מאידך, גבר , בערך כפי שתאר הגמד (עם התאמות מסוימות) הוא בדיוק סוג האדם שעושה לי טוב במערכת יחסים.
הפן הכלכלי פחות משמעותי בעיני, משמעותית יותר היא ההתנהלות הזוגית. הדינמיקה.
וכפי שאמרת, כשזה מגיע מבחירה אמיתית, זה פמיניסטי לחלוטין.

אם מישהו מעולמי הונילי היה קורא את ההודעה הזו, הוא היה נופל מצחוק על הרצפה.

אבל מה הם מבינים הונילים האלה?

איזו מין הכללה זו?

tzemer​(אחרת) • 30 באוק׳ 2011

אני לא רק שלא מצפה שישלמו עלי
אלא גם לא מסכימה כשרוצים.
אפילו לא בקבוק משקה
למה? כי ככה מרגיש לי נוח
אני לא רוצה להרגיש חייבת אחרכך

( אם זה בן זוג זה כבר שונה
פעם הוא משלם פעם את,
קצת כמו עם חברות אף אחד לא בודק על השקל ומתקמצן מה שיוצא יוצא ומתכזז)

Brave Dwarf • 30 באוק׳ 2011

ריין, אני הבנתי אותך בסופו של דבר, אני מבטיח לך. את, בדומה למה שכתב זאלופון, והנה אני אצטט אותו:



מתעלמת מהאמירה שמאחורי המחווה. ומצד שני, ראי נא מה את עושה: את אומרת לי שאישה ממנה נמנעה משרה, מאבדת, לדעתך, את עצמאותה (למען הסר ספק, אני מסכים אתך). ז"א, במקרה הנ"ל את כן מסתכלת עמוק לתוך המחווה, תרה אחר סיבותיה והשלכותיה ומסיקה את מסקנותיך. לעומת זאת, במקרה של פתיחת דלתות את אומרת לי: אני לא מרגישה חלשה בגלל שהוא פתח את הדלת בפניי ומסרבת להביט פנימה ולהבין שהוא פתח את אותה הדלת לא סתם, אלא כי בעיניו את "חלשה" שלא יכולה לעשות זאת בעצמה.

בשתי הדוגמאות שהבאתי, את למעשה סותרת את עצמך באותה נשימה. כשנוח לך, המחווה היא מחווה בלבד, כשלא נוח לך זאת כבר הגבלה של עצמאות, אולי אפילו התנשאות ויכול להיות שגם חוצפה (שוב, למען הסר ספק, אני מסכים עם כך).

בכוח המוח​(שולטת) • 30 באוק׳ 2011

אני לא בטוחה שזו הדרך היחידה להתבונן במחוות מהסוג הזה, גמד (:

אני חושבת שלפעמים אנחנו עושים מחוות לאנשים שאנחנו אוהבים, כדי לגרום להם הנאה.
אני גם חושבת שלפעמים אנחנו עושים מחוות כדי לקבל מאותם אנשים מחוות שונות.
עוד אני חושבת שלפעמים אנחנו עושים מחוות למען עצמנו - למען התחושה שעצם המחווה מייצרת בנו.


לכן אני לא חושבת שזה מדויק שגברים עושים מחוות מול נשים כי הן "פחות" מהם.
הן אחרות מהם. עם זה אני תמיד אסכים.
כי איך אפשר יהיה להסביר את אלף המחוות שנשים עושות באופן מסורתי: מבשלות ומנקות, מכבסות, עושות קניות, מטפלות בילדים המשותפים, וגם בכם כשצריך?

זה כי גברים חלשים יותר? לא.
כי הדרך בה מתקיים איזון הוא באיזו חלוקת תפקידים שאמורה להתאים לשונות של הפרטים בה ולכן ממקסמת את התועלת. לפעמים התועלת היא פשוט רגשית, לפעמים היא כלכלית וכו'.

Brave Dwarf • 30 באוק׳ 2011

בכוח המוח!
(אני כל כך מתלהב ממך, אבל זה לא קשור). קודם כל, בוודאי שקיימות מחוות לשם מחוות בלבד. לא טענתי שכל המחוות בעולם... בעצם כן, אני כן טוען שכל המחוות בעולם אגואיסטיות בתכליתן. אנחנו עושים את מה שמספק את הצרכים שלנו גם כאשר לכאורה זה נראה כמו מחווה פילנטרופית לחלוטין.

האם כל המחוות מפחיתות מערכו של המוחווה? יש כאלו שכן ויש כאלו שלא. כאן דיברנו על מחוות ספציפיות: תשלום בדייט, פתיחת דלתות, הושטת יד כאשר יורדת במדרגות. פתיחת דלת בפני אישה, פעוט או זקן, לדוגמא, זאת אמירה: הדלת כבדה, אני יכול לפתוח אותה והם לא.

לגבי מחוות שנשים עושות כלפי גברים אני אגיד לך עם היד על הלב: אני גבר שמבשל, אופה, מנקה, ומאוד מאוד עצמאי מכל הבחינות. ועדיין היא עושה את זה יותר טוב. זה יכול להיות כי אני לא מספיק שם לב, או גבוה מדי מכדי לראות את הכתם על הרצפה (קורי העכביש על התקרה, לעומת זאת, זאת המומחיות שלי), או כי להבדיל ממנה אני עובד והזמן שעומד לרשותי מצומצם. אפילו בתליית כביסה קיים הבדל. הכביסה שאני תולה תמיד יוצאת מקומטת יותר, ואני מאבד את כל הגרביים והאטבים תוך כדי, לעומת זאת את השמיכות ואת הג'ינסים שלי אני תולה בעצמי כי הם שוקלים יותר ממנה ואני פוחד שהיא תצלול מטה אחריהם. (-:

אז כן, בדברים מסויימים אנחנו יותר חלשים ואם את חושבת שהיה לי פשוט וקל להעביר את מטלות הבית לידיה, את טועה (הנה, את תליית הג'ינסים עדיין לא העברתי). מה פתאום שתעשי במקומי משהו שאני יודע לעשות טוב מאוד בעצמי? אבל לא טוב כמוה, אני מודה.


(נו בחייך! מעולם לא יצא לך להגיד: "הוא לא מסוגל לבשל ולהשאיר את השיש נקי" או "אחרי שהוא מנגב אבק אני חייבת לעבור עם מטלית" או "למה אני רואה את המגבת שנשמטה לרצפה ואתה לא? הרי ראיתי אותך מדלג מעליה! מה? עשית את זה בעיניים עצומות?)