בכוח המוח(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
30 באוק׳ 2011
Brave Dwarf כתב/ה: בכוח המוח כתב/ה: Brave Dwarf כתב/ה: the rain song כתב/ה: גמד יקר, כיוון שאנחנו כבר ידידים טובים הרי שהחדשות המרעישות אכן משעשעות אבל לא מרעישות
אני אנסה להסביר מבחינתי, אחד הדברים הכי שווים, כיפיים, טובים, משמחים, אבל באמת אחד הדברים שאני הכי אוהבת בחיים שלי זו העצמאות שלי. לכן, אני לא מבינה אשה שבוחרת לוותר על זה. אני לא אומרת טוב או רע חס וחלילה כשהבחירה היא אישית ואמיתית, מבחינתי היא פמיניזם לא פחות מהבחירה שלי. והרי על זה מדובר - בחירה אישית כשגבר מזמין אותי אני לא רואה בו "יותר" ממני וכשאני מזמינה - כנ"ל - אף אחד מאיתנו לא יותר או פחות מקווה שהובנתי ריין, אני הבנתי אותך בסופו של דבר, אני מבטיח לך. את, בדומה למה שכתב זאלופון, והנה אני אצטט אותו: זאלופון כתב/ה: ...ג'נטלמניות, חיזור, פערי שכר וכו' - כל אלו רציונליזציות. האמת היא שממש כמו השארת טיפ במסעדה, זה מנהג שהתקבע בנסיבות ספציפיות, הפך לנורמה, ונשאר כזה גם כשהנסיבות השתנו...
מתעלמת מהאמירה שמאחורי המחווה. ומצד שני, ראי נא מה את עושה: את אומרת לי שאישה ממנה נמנעה משרה, מאבדת, לדעתך, את עצמאותה (למען הסר ספק, אני מסכים אתך). ז"א, במקרה הנ"ל את כן מסתכלת עמוק לתוך המחווה, תרה אחר סיבותיה והשלכותיה ומסיקה את מסקנותיך. לעומת זאת, במקרה של פתיחת דלתות את אומרת לי: אני לא מרגישה חלשה בגלל שהוא פתח את הדלת בפניי ומסרבת להביט פנימה ולהבין שהוא פתח את אותה הדלת לא סתם, אלא כי בעיניו את "חלשה" שלא יכולה לעשות זאת בעצמה. בשתי הדוגמאות שהבאתי, את למעשה סותרת את עצמך באותה נשימה. כשנוח לך, המחווה היא מחווה בלבד, כשלא נוח לך זאת כבר הגבלה של עצמאות, אולי אפילו התנשאות ויכול להיות שגם חוצפה (שוב, למען הסר ספק, אני מסכים עם כך). אני לא בטוחה שזו הדרך היחידה להתבונן במחוות מהסוג הזה, גמד (: אני חושבת שלפעמים אנחנו עושים מחוות לאנשים שאנחנו אוהבים, כדי לגרום להם הנאה. אני גם חושבת שלפעמים אנחנו עושים מחוות כדי לקבל מאותם אנשים מחוות שונות. עוד אני חושבת שלפעמים אנחנו עושים מחוות למען עצמנו - למען התחושה שעצם המחווה מייצרת בנו. לכן אני לא חושבת שזה מדויק שגברים עושים מחוות מול נשים כי הן "פחות" מהם. הן אחרות מהם. עם זה אני תמיד אסכים. כי איך אפשר יהיה להסביר את אלף המחוות שנשים עושות באופן מסורתי: מבשלות ומנקות, מכבסות, עושות קניות, מטפלות בילדים המשותפים, וגם בכם כשצריך? זה כי גברים חלשים יותר? לא. כי הדרך בה מתקיים איזון הוא באיזו חלוקת תפקידים שאמורה להתאים לשונות של הפרטים בה ולכן ממקסמת את התועלת. לפעמים התועלת היא פשוט רגשית, לפעמים היא כלכלית וכו'. בכוח המוח! (אני כל כך מתלהב ממך, אבל זה לא קשור). קודם כל, בוודאי שקיימות מחוות לשם מחוות בלבד. לא טענתי שכל המחוות בעולם... בעצם כן, אני כן טוען שכל המחוות בעולם אגואיסטיות בתכליתן. אנחנו עושים את מה שמספק את הצרכים שלנו גם כאשר לכאורה זה נראה כמו מחווה פילנטרופית לחלוטין. האם כל המחוות מפחיתות מערכו של המוחווה? יש כאלו שכן ויש כאלו שלא. כאן דיברנו על מחוות ספציפיות: תשלום בדייט, פתיחת דלתות, הושטת יד כאשר יורדת במדרגות. פתיחת דלת בפני אישה, פעוט או זקן, לדוגמא, זאת אמירה: הדלת כבדה, אני יכול לפתוח אותה והם לא. לגבי מחוות שנשים עושות כלפי גברים אני אגיד לך עם היד על הלב: אני גבר שמבשל, אופה, מנקה, ומאוד מאוד עצמאי מכל הבחינות. ועדיין היא עושה את זה יותר טוב. זה יכול להיות כי אני לא מספיק שם לב, או גבוה מדי מכדי לראות את הכתם על הרצפה (קורי העכביש על התקרה, לעומת זאת, זאת המומחיות שלי). אפילו בתליית כביסה קיים הבדל. הכביסה שאני תולה תמיד יוצאת מקומטת יותר, ואני מאבד את כל הגרביים והאטבים תוך כדי, לעומת זאת את השמיכות ואת הג'ינסים שלי אני תולה בעצמי כי הם שוקלים יותר ממנה ואני פוחד שהיא תצלול מטה אחריהם. (-: אז כן, בדברים מסויימים אנחנו יותר חלשים ואם את חושבת שהיה לי פשוט וקל להעביר את מטלות הבית לידיה, את טועה (הנה, את תליית הג'ינסים עדיין לא העברתי). מה פתאום שתעשי במקומי משהו שאני יודע לעשות טוב מאוד בעצמי? אבל לא טוב כמוה, אני מודה. (נו בחייך! מעולם לא יצא לך להגיד: "הוא לא מסוגל לבשל ולהשאיר את השיש נקי" או "אחרי שהוא מנגב אבק אני חייבת לעבור עם מטלית" או "למה אני רואה את המגבת שנשמטה לרצפה ואתה לא? הרי ראיתי אותך מדלג מעליה! מה? עשית את זה בעיניים עצומות?) )
מה אני אגיד לך גמד, אני צוחקת עכשיו כאן. אתה יודע, אני אישית מעדיפה להיות זו שמזמינה במסעדות, לשלוח פרחים ולפתוח את הדלת, ולא לבשל, לנקות, לכבס ולגהץ. אולי לבשל כן, כי אני מאוד אוהבת, אבל את כל השאר - החלפות מייד. לכן המשפטים האלה לא יוצאים לי. גם אני שם לא משהו, ואם הוא עשה אבק זו מחווה ממש נוגעת ללב, לא משנה איך הוא עשה (: ובגדול מה שאני אומרת זה: גברים רוצים למצוא חן בעיני נשים, אז הם עושים מחוות, ואם על הדרך זה נותן להם תחושה נעימה של חוזק, אני בעד. יש חוזק וחולשה במיליון מובנים. אני מסכימה למשל שאתה חזק ממני פיזית, ואתה בטח שתסכים שגם לי יש איזה תחום שיש לי יתרון בו. בגדול, ומה שהיה חשוב לי להגיד שמחוות הן הרבה פעמים מבע של אהבה או חיבה, ולא בהכרח מדד לחוזק או חולשה, של מי שעושה ומי שמקבל. אבל אני רוצה להתייחס לעוד נקודה ברשותך - אני כן חושבת שאפשר להיות אישה עם קריירה ורשיון ורכב וחשבונות בנק וכספים אישיים, וכל מה שיש לעולם להציע, ועדיין להיות בזמנים מסויימים הילדה הקטנה של הגבר שלי, או האישה הקטנה שמתעסקת רק בו. זה חלק מהרצון לחוות אותו מכל הצדדים. את העיטוף שלו עלי ושלי עליו. זה פשוט לא סותר, זה חי במקביל ובכל פעם אני יכולה להמצא מנטאלית במקום אחר. |
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 13 שנים •
30 באוק׳ 2011
בכוח המוח כתב/ה: אבל אני רוצה להתייחס לעוד נקודה ברשותך - אני כן חושבת שאפשר להיות אישה עם קריירה ורשיון ורכב וחשבונות בנק וכספים אישיים, וכל מה שיש לעולם להציע, ועדיין להיות בזמנים מסויימים הילדה הקטנה של הגבר שלי, או האישה הקטנה שמתעסקת רק בו. זה חלק מהרצון לחוות אותו מכל הצדדים. את העיטוף שלו עלי ושלי עליו. זה פשוט לא סותר, זה חי במקביל ובכל פעם אני יכולה להמצא מנטאלית במקום אחר. לרגע לא טענתי שזה סותר. גם הכתבה המדוברת אינה טוענת שקיימת סתירה בין אישה קרייריסטית לבין רצונה להרגיש ה"ילדה קטנה" (כפי שבחרת לכנות) לפעמים. כל עוד את מודעת לכך שבמקומות האלה את "ילדה קטנה" (ואת הרי מודעת) אין לי ויכוח אתך, אני אפילו אמרתי את זה באחת מתגובותיי הקודמות: אישה הרואה בעצמה עצמאית ושוות ערך, לא אמורה לצפות מגבר שישלם עליה. היא בהחלט עשויה להרשות לו לשלם, כפי שהאישה במשתלה הרשיתה לי אמש להזיז את הכדים ולהרים את העציצים במקומה, אך משנשאלה על כך, השיבה בקול נוקב וחד משמעי: "אני לא צריכה אותו, אני עושה את כל זה ללא עזרתו של אף אחד". אז את הלכת אפילו רחוק יותר ואת לא רק "מרשה לו" לפעמים להקטין אותך, אלא זה אפילו עושה לך את זה. מעולה! רק אנא אל תטעני שכאשר הוא משלם עליך, פותח לך את הדלת ומושיט אליך את ידו כדי לעזור לך לרדת במדרגות, אלו מחוות של חיזור וְתוּ לא. יש להן משמעות שעומדת בסתירה עם פמיניזם, והיא בדיוק זו – הוא עוטף אותך, מגן עליך, מכריז שהוא כאן החזק, בדיוק כפי שביקשת. את מסכימה אתי ש 100% פמיניסטית רדיקאלית לא תסכים לעולם שמישהו יהפוך אותה ל"ילדתו הקטנה"? ואם לא, אז אני אגיד לך שאת פשוט לא יודעת. בתור גבר שפותח וסוגר דלתות לא אחת חטפתי האשמות בשוביניזם ושמעתי הכרזות בלשון: "מה אתה פותח את הדלתות בפני? מי אתה חושב שאתה ולמה אתה חושב שאני לא יכולה להגן על עצמי?" ושיא השיאים היה כשמישהי אמרה לי "דע לך שלא כל הנשים בעולם הן הנשים של אלתרמן. אני לא סובלת אותך ולא סובלת אותו." (-: צודקת, מה לעשות. |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
30 באוק׳ 2011
אני מסכימה עם כולם
אני לא חושבת שלשלם עלי מקטין אותי כאדם או הופך אותי לילדה קטנה וחסרת אונים - לא באופן חד משמעי. כלומר, זה שהסכמתי שישלמו עלי בדייט לא אומר שאני לא *יכולה* לשלם על עצמי. בטח שזה לא אומר את זה. אף אחד כבר לא חושב ככה, נראה לי. אבל אני כן מסכימה שתשלום על הפגישה הוא הפגנה מסויימת של כח. להיות זה שמשלם זה אקט של אגו. זה אקט של הצהרה על כך שאני יכול להיות זה שמשלם. אני מספיק גדול בשביל לשלם על שנינו. אפילו בין גברים/נשים זה קורה: זה ניואנס די עדין אבל אפשר לראות לפעמים איך חברים אומרים זה לזה "אני אשלם" בשביל להרגיש גדולים. להרשים. גם אני עושה את זה, עם חברות, עם בן זוג: משלמת על הכל בשביל להרגיש שאני זאת שמפנקת, אני זאת שמעניקה, והסאב-טקסט של זה הוא: אני מעניקה כי אני יכולה. אני מעניקה כי יש לי. ובדייט, אני מעדיפה גבר שישמח לשלם. אני לא חושבת שזו חובתו. זה פשוט יעשה עלי רושם טוב. כי אני אוהבת גברים שיש להם כח, לפחות לא פחות ממני. ונדיבות היא סוג של הפגנת כח, הסוג הנעים שלה. וכמה שאני לא *זקוקה* לזה, אני חושבת שאני מספיק בטוחה בעצמאות שלי ובחוזק שלי בשביל להניח אותם בצד לכמה דקות ולהניח למישהו אחר, למשל הדייט שלי, להראות לי את שלו. להרשים אותי קצת. באופן דומה כשאני אומרת "תבחר אתה לאן נלך" זה לא נעשה מחוסר אונים אלא מרצון לוודא שהוא יודע להוביל כשמבקשים ממנו. להתרשם ממנו. זה נראה לי קצת מטופש, להיעלב (לא להתרשם בסדר, אבל אשכרה להתרגז?) מפתיחת דלת. האם החוזק שלה כה שברירי, שאינו יכול לעמוד במחווה קטנה של כח ממישהו אחר? זה פשוט לא חד משמעי. לפעמים אני משלמת כדי להיות הגדולה. לפעמים אני משלמת כדי להראות הוקרה על הפגישה (למשל, אם הידיד עמו נפגשתי עושה לי טובה במהלכה). לפעמים אני משלמת כי אני הזמנתי סטייק והוא הזמין קולה. האנשים שונים זה מזה ומרגישים שונה לגבי כל מיני דברים. בגלל זה אני בעיקר משתוממת על הנחרצות. על גברים ונשים שמתעצבנים זה על זה על משהו כל כך שולי כמו תשלום החשבון על ארוחה אחת. זו הרי שטות. ברור לכולנו שהכסף הוא לא העניין. אף אחד פה לא יוצא עם מישהי ובאמת חושב שהיא באמת לא יכולה לקנות לעצמה סטייק. וזה כל הקטע בחיזור - זה משחק, או ריקוד אם תרצו. יש בזה המון משחקי כח. מי יציע, מי יתקשר, מי יבחר, מי ישלם... זה הכל שורה של משחקים קטנים שהם חצי משחקי כח חצי שעשוע, שמאפשרים לנו לגבש איזה רושם ראשוני על הצד השני. אז למה הכעס? למה התחושה הזאת שהצד השני עשה לנו עוול? הרי הצד השני הוא אשה יפה או גבר יפה שאנו מעוניינים בחברתם. לא נהנה מהדרך לכפיות שאחרי ואולי גם לא נגיע בכלל, אם נצא לקרב במקום לצאת לבלות. הכמה עשרות שקלים האלה פשוט לא חשובים. הם ממש לא חשובים. הם סתם עוד דרך לעשות מחווה. אם יש לה משמעות ומה בדיוק המשמעות שלה, זה סיפור בפני עצמו, שחלקו סופר מאד יפה בעמודים האחרונים. אבל לפרש פסיביות בעת התשלום ככוונת זדון, נשמע לי מאד מוגזם. זו בסך הכל גישה מסויימת ליחסי הכוחות. טרנסקסית לא מוכנה לשלם על עצמה, כי חשובה לה תחושת ה"אשה זו אשה וגבר זה גבר", והיא משקיעה בהבלטת הנשיות שלה והיא מצפה שהוא ישקיע ויבליט את הגבריות שלו. זו ציפיה לגיטימית, אם זה סוג היחסים שמחפשים. נכון, אף אחד לא חייב לה שום דבר. אף אחד גם לא חייב לצאת איתה. מי שהגישה שלה לא מוצאת חן בעיניו, כנראה לא יזמין אותה לצאת מלכתחילה, או שהיא תסרב לו, והבעיה תימנע מראש. (זה בסדר שלקחתי אותך ככה בתור דוגמה? פשוט היית מאד חד משמעית אז זה נורא נוח). |
|
|
Bloody
|
לפני 13 שנים •
30 באוק׳ 2011
יול, את יודעת את מי אני אוהב?
|
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
30 באוק׳ 2011
אותיייייייייייייייי
|
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 13 שנים •
30 באוק׳ 2011
יולי, גם אני נורא אוהבת אותך. את חדה ובהירה בצורה בלתי רגילה.
שמתי לב שככל שאני מתבגרת ככה בא לי יותר לשלם על אנשים. כנראה שנמאס לי להרגיש חסרת יכולת וכזו שמגוננים עליה. איכשהו, בעולם האמיתי, התחושה הזו לא קלה. אבל אין לה קשר לעולם האגדות הקסום של הדייטים. דייט הוא מין בועה כזו, לא? מקום שבו עדיין כל האפשרויות פתוחות. אגב, אם מישהו היה פותח לי את הדלת , הייתי מתמוגגת. איזו מחווה מקסימה! סתם מקשקשת. רק רציתי לציין שאני גם מתה על יולי. |
|
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 13 שנים •
30 באוק׳ 2011
אני רוצה לסטות מהנושא לרגע כדי להודות לכל מי ששוחח עמי בשרשור זה, התייחס ברצינות לדבריי וכיבד אותי בתגובתו.
כי היה לי המון כיף. אליפל. |
|
|
הדורבנים(נשלט)
|
לפני 13 שנים •
31 באוק׳ 2011
Brave Dwarf כתב/ה: בתור גבר שמשלם/שילם/ישלם על כל הדייטים שלו, אני חושב שזהו אינו "סתם מנהג", אלא חלק מהרושם הראשוני ולהבדיל מתואר "ג'נטלמן" המצביע על גינונים חיצוניים בלבד, אני חושב שלרושם הזה קיים תפקיד חשוב בהרבה יותר. כי אני לא רק משלם על הדייטים כולם, אני גם מצפה ממנה שלא תעבוד, שלא תנהג ועוד אלפי חוקים שוביניסטים אחרים. ברור שאני אפתח את הדלת בפניה, ברור שאני אסגור את הדלת אחרי שתתיישב ורק אז אקיף את הרכב ואשב במקומי, ברור שאגיע לפגישה עם פרח, אזיז עבורה את הכיסא, אקום בכל פעם שתכנס לחדר ואשק לגב ידה. ואיך לא, הרי היא הנסיכה השברירית, החלשה, העדינה והרכה שלי. אישה שתפסע לפניי, תפתח את הדלת, תבחר את המסעדה ותתעקש לשלם על עצמה, תאותת לי באופן מידי שאין אנו מתאימים. החוקים שלמדתי מהבית ונחרטו בי כל כך חזק, הגיעו עם הסבר: אתה תקום, תשק, תפתח, תשלם כי היא "אישה", דהיינו: יצור החלש ממך, חסר האונים, הזה שלא יסתדר ללא עזרתך. והרי איזה סיכוי יש לי שאישה המתעקשת לשלם על עצמה, תתלה על צווארי בקניון, תבקש במבט חצי ילדותי חצי קוקטי שאקנה לה נעליים ותמיס אותי כשהיא מסתחררת בתוכן מולי ושואלת את דעתי? NONE
היום ביליתי שעתיים במשתלה. שירתה אותי אישה בגיל העמידה. מושבניקית צברית משופשפת, שזופת עור וחדת מבט. כיוון שחיפשתי צמחיה לכיסוי המבואה, רוב הצמחים שהציעה לי היו תלויים על מוט מתחת לתקרה, מה שהכריח אותה לעמוד על בהונותיה כדי להסירם. מיד החלפתי אותה – הורדתי את העציצים עליהם הצביעה ותליתי את הלא מתאימים חזרה ואחר כך גלגלתי כַּדֵּי חרס, אדניות אבן וכד'. אחד הקונים שחלף על פנינו, העיר לה שכדאי לה להחזיק אותי בקרבתה. היא, מצידה, השיבה לו: "תאמין לי שאני לא צריכה אותו, אני עושה את כל זה טוב מאוד ללא עזרה של אף אחד!" היא הייתה נפלאה. גווה הישר הדהים אותי בגמישותו, יציבתה הלא מתערערת מגנטה אליה את מבטי, עיניה העמוקות ולמודות החיים הפנטו אותי בחיפוש אחר קרקעיתן, וניחוח אדמה טרייה שהדיפה, מיכר אותי כמו סם. אך למרות שפרט לאלף חמש מאות שקלים, מגע קצר בכתפה כמחוות תודה, השארתי מאחורי הערכה עצומה כלפיה, לעולם לא הייתי בוחר בה להיות זוגתי לחיים, כי הרושם שיצרה עלי, היה ההפך הגמור מכל מה שאני מחפש באישה. יש משהו ממש קסום בהודעה הראשונית הנהדרת של גמד. אצלי היא נתפסת אפילו יותר מסתם הודעה. זה ממש ניסוי מדעי בסוציולוגיה. בעצם הוא לקח את כל אלה שאמרו "לשלם זה רק מראה שהגבר ג'נטלמן, מבוסס, מגונן וזה מה שאישה מחפשת" או אלה שאמרו "זה נורמה נחמדה, וכל היתר היא חריגה מהנורמה" ובעט להם בפנים: "תראו, אני, זה שמשלם, חושב שזה מנהג שובניסטי, ומראה שאני יותר חזק מהאשה. ככה *אני* רוצה אותי, וככה *אני* רוצה אותה. אני לא רוצה אף אחת אחרת, תתמודדו!" בעיניי זה נכון מאוד. עובדה שכולנו *הרגשנו* מה שהוא אומר. עובדה שכמה נשים נמסו מההודעה הזאת. זה ממש מוכיח שזו לא יכולה להחשב נורמה, לאנשים מודעים. זה *צורך*. זה שני אנשים, שככה רוצים לשחק, כי ככה טוב להם. וזהו צורך מיני. לכן אין בו הגיון. להכניס שיקולי כסף ליחסים, לדייטים, וכו'. זהו צורך מיני. עכשיו, קל להכנס לקלישאות של "כולנו זונות/סרסורים", אבל אני לא חושב שזה קשור בכלל. אני מבין נשים שרוצות את זה, ומבין גברים שרוצים את זה. אני מבין נשים שלא רוצות את זה, וגברים שלא רוצים את זה. אני מבין אנשים שפעם רוצים את זה ופעם לא. ככה זה מין. בעיניי הבעייה פתורה . כמו שיולי אמרה - אני מבינה את כולם.
|
|
|
| walking dead |
לפני 13 שנים •
31 באוק׳ 2011
ואני סתם קופצת להגיד תודה על אחד הדיונים היותר מעניינים שהיו בכלוב לאחרונה.
למרות שזה נושא שכבר דנו בו בעבר, הועלו כאן זוויות ראיה חדשות ומרעננות שבהחלט גרמו לי לחשוב קצת אחרת, כמו למשל אלו של אליפל, בכוח ויולי שכתבו כל כך יפה. אז שוב, תודה
|
|
|
the rain song
|
לפני 13 שנים •
31 באוק׳ 2011
fog כתב/ה: אני מבין נשים שרוצות את זה, ומבין גברים שרוצים את זה. אני מבין נשים שלא רוצות את זה, וגברים שלא רוצים את זה. אני מבין אנשים שפעם רוצים את זה ופעם לא. ככה זה מין. בעיניי הבעייה פתורה
. כמו שיולי אמרה - אני מבינה את כולם.בדיוק (ודרך אגב, כך זה בכל נושא אני חושבת) |
|
|