נוריתE
|
לפני 13 שנים •
2 בנוב׳ 2011
זה כזה,טיפשי ברמות של גנון
|
|
|
Lola'{Partial}
|
לפני 13 שנים •
2 בנוב׳ 2011
fog כתב/ה: מה פתאום ווסטלי מתיישב עם ההגדרות?
הוא הייה פארם בוי, כזכור: "פור. פור אנד פרפקט.." "אז יו וויש" שולתתתתת!! בדיוק!!! בסופו של דבר מה קרה?? התהפכו היוצרות וווסטלי הציל לכולם את התחת. הגיע כאביר על ספינה ויצא גבר גבר 
בקיצור, הדיון מיותר: השיוויון לא באמת קיים, תמיד יש הבדלים בין גברים לנשים וחלק מההבדלים האלה מתבטא בכך שגבר יוצא גבר ומשלם 15 שקל בדייט הראשון, לא כזה קריטי כשחושבים על זה
|
|
|
Mr Vertigo
|
לפני 13 שנים •
2 בנוב׳ 2011
יולי Yuli כתב/ה: תגיד, למה אתה לא מדבר על דברים כמו הלבשת מעיל, פתיחת דלת, הזזת כיסא וכו'? הרי זה בדיוק אותו הדבר. הם כולם זהים בערכם ומשמעותם. למה דווקא עניין התשלום? מה, כי זה עולה כסף? אבל זה לא הכסף, ווסטלי, זה לא הכסף! מדובר פה בסכום שלאף אחד מהצדדים לא ממש אכפת ממנו. זה רק פרט אחד ממערך שלם של התנהגות. האם גם על המחוות האחרות אתה חושב שהן פסולות? האם גם על עניין המעיל תגיד "למה שתצפי לזה כמובן מאליו, אפשר לחשוב שאת לא יכולה להתלבש בעצמך"? שזה יפה להחזיק לה אותו, אבל היא צריכה להציע לעשות את זה בעצמה ולתת לו את הבחירה?
אני מחכה לתשובה שלך. האם הקטע עם המעיל בסדר רק כי זה חינם? לא ירדת לסוף דעתי. אין פה עניין של בסדר או לא בסדר. את, ורבות כמוך פספסו את הנושא. הנושא הוא לא "15-20 שקלים" כמו שכתבו פה בת ישראל ואחרות, עם כל הכבוד, זה בדרך כלל יותר... אבל גם זה לא הנושא. הנושא הוא לא הסכום והנושא הוא לא המחווה. הנושא הוא החוצפה לא להציע אפילו. לקחת כמובן מאליו שהוא, שלא מכיר אותך אפילו, צריך לשלם עלייך. ולגביי המחוות האחרות שהזכרת, אני לא פותח לבחרוות את דלת הרכב. את דלת המסעדה דווקא כן. לא בגלל שאני חייב. בגלל שבדרך כלל אני נכנס ראשון ולא אטרוק לה אותה בפנים. עניין של נימוס אלמנטרי. אני גם לא מלביש מעילים. שוב, לא כי זה פסול בעיני, זה פשוט נראה לי מנהג מגוחך משהו. לעומת זאת, כן שילמתי פעמים רבות על דייטים. ועשיתי זאת בשמחה. זה לא הנושא. האם יש הבדל? בהחלט יש הבדל. יש פה הרבה בנות שלא יצאו פעם שניה עם גבר שלא שילם עליהן. הן כן יצאו איתו אם הוא לא טרח להגיש להן את המעיל או לפתוח את דלת הרכב. מה את אומרת? למה דווקא עניין התשלום כל כך עקרוני אם זה רק "15020 שקל". את אומרת שזה רק פרט אחד ממערך שלם של התנהגות, אבל אנשים רבים לא עושים חלק מההתנהגויות האלו. ואיכשהו זה לא נתפס כ"דיל ברייקר" למעט עניין התשלום. מה שמרגיז אותי, זה שנשים קמצניות, פרינססות, יקטלגו גבר שלא שילם כקמצן. זו פשוט דו פרצופיות בצורתה הגרועה ביותר. אם יש תקשורת טובה, אם זה פעם הוא פעם היא.. הכל בסדר. אם הוא הניח שבפגישה הראשונה תתחלקו, ובגלל זה פסלת אותו על קמצנות, זה מעיד יותר עלייך מאשר עליו. ברור יותר? |
|
|
| jesica(שולטת) |
לפני 13 שנים •
2 בנוב׳ 2011
[quote="westley"]
יולי Yuli כתב/ה: תגיד, למה אתה לא מדבר על דברים כמו הלבשת מעיל, פתיחת דלת, הזזת כיסא וכו'? הרי זה בדיוק אותו הדבר. הם כולם זהים בערכם ומשמעותם. למה דווקא עניין התשלום? מה, כי זה עולה כסף? אבל זה לא הכסף, ווסטלי, זה לא הכסף! מדובר פה בסכום שלאף אחד מהצדדים לא ממש אכפת ממנו. זה רק פרט אחד ממערך שלם של התנהגות. האם גם על המחוות האחרות אתה חושב שהן פסולות? האם גם על עניין המעיל תגיד "למה שתצפי לזה כמובן מאליו, אפשר לחשוב שאת לא יכולה להתלבש בעצמך"? שזה יפה להחזיק לה אותו, אבל היא צריכה להציע לעשות את זה בעצמה ולתת לו את הבחירה?
אני מחכה לתשובה שלך. האם הקטע עם המעיל בסדר רק כי זה חינם? לא ירדת לסוף דעתי. אין פה עניין של בסדר או לא בסדר. את, ורבות כמוך פספסו את הנושא. הנושא הוא לא "15-20 שקלים" כמו שכתבו פה בת ישראל ואחרות, עם כל הכבוד, זה בדרך כלל יותר... אבל גם זה לא הנושא. הנושא הוא לא הסכום והנושא הוא לא המחווה. הנושא הוא החוצפה לא להציע אפילו. לקחת כמובן מאליו שהוא, שלא מכיר אותך אפילו, צריך לשלם עלייך. ולגביי המחוות האחרות שהזכרת, אני לא פותח לבחרוות את דלת הרכב. את דלת המסעדה דווקא כן. לא בגלל שאני חייב. בגלל שבדרך כלל אני נכנס ראשון ולא אטרוק לה אותה בפנים. עניין של נימוס אלמנטרי. אני גם לא מלביש מעילים. שוב, לא כי זה פסול בעיני, זה פשוט נראה לי מנהג מגוחך משהו. לעומת זאת, כן שילמתי פעמים רבות על דייטים. ועשיתי זאת בשמחה. זה לא הנושא. האם יש הבדל? בהחלט יש הבדל. יש פה הרבה בנות שלא יצאו פעם שניה עם גבר שלא שילם עליהן. הן כן יצאו איתו אם הוא לא טרח להגיש להן את המעיל או לפתוח את דלת הרכב. מה את אומרת? למה דווקא עניין התשלום כל כך עקרוני אם זה רק "15020 שקל". את אומרת שזה רק פרט אחד ממערך שלם של התנהגות, אבל אנשים רבים לא עושים חלק מההתנהגויות האלו. ואיכשהו זה לא נתפס כ"דיל ברייקר" למעט עניין התשלום. מה שמרגיז אותי, זה שנשים קמצניות, פרינססות, יקטלגו גבר שלא שילם כקמצן. זו פשוט דו פרצופיות בצורתה הגרועה ביותר. אם יש תקשורת טובה, אם זה פעם הוא פעם היא.. הכל בסדר. אם הוא הניח שבפגישה הראשונה תתחלקו, ובגלל זה פסלת אותו על קמצנות, זה מעיד יותר עלייך מאשר עליו. ברור יותר?[/quote הבנו את הצד שלך, אתה זה שמסרב להבין שיש הרבה נשים וגם הרבה גברים שבשבילם זאת נורמה וצורת התנהגות מקובלת. וזה לא אומר שהבחורה קמצנית בטבעה זה פשוט סממן של נימוס בתרבות שלה. בארץ יש את סממן ה"מישהו מנסה לנצל ולדפוק אותי" וזה לא רק בדייטים, זה חשדנות אוטומטית לנהגי מוניות ולכול סוחר אחר, לכול אדם שבממשלה ואיזו אמונה כללית שכולם גנבים, טמאים ושקרנים וכולם מנסים לגנוב אותנו. בהתאמה זה גם משתחל לעולם הדייטים. צא עם מי שמתאים לך וקבל את זה שיש בחורות שלא יצאו איתך ולא כי הן קמצניות ולא כי הן חיות מארוחות דייטים אלא כי בעינהן אתה פשוט תצא גס רוח גם אם הן מציעות לשלם ואתה לא תתעקש (בדיוק כמו שבעיניי בחורה שלא מציעה לשלם את חלקה יוצאת גסת רוח ובעיניי טראנס לא ברור מה פתאום שבחורה כן תציע). לא מקובל עליך? זה בסדר, אתה צריך רק אחת שמתאימה לך
נ.ב צריך לעשות סרטון ווסלי ובאטרקאפ במאה העשרים ואחת.. אני פשוט רואה את הסצנה " ווסלי ובאטרקאפ יוצאים לדייטו ווסלי מתלונן שהיא לא הציעה לשלם.. מה קרה ל "אז יו וויש" "גברת - עם אהבה לא משלמים במכולת!" LOL |
|
|
נילי ונילי
|
לפני 13 שנים •
2 בנוב׳ 2011
טרנסקסית כתב/ה: וזה בסדר שרומנטיקה לא מזיזה לך יותר מדי, אתה לא קהל היעד שלה. האישה היא קהל היעד. למה דווקא הנשים מקבלות דובונים ושוקלדים בוולנטיינז דיי, ולא הגברים? כי לנו זה עושה את זה, ובעיניכם זה מטופש.
לא יודעת מי זה ה"לנו" הזה אבל אני לא חלק ממנו. |
|
|
|
נילי ונילי
|
לפני 13 שנים •
2 בנוב׳ 2011
טרנסקסית כתב/ה: אני לא יוצאת לדייט בלי כוונות רומנטיות עם זר מסוים, ומוזר לי לחשוב שאישה אחרת תעשה את זה אם בכוונתה להזדיין. כאילו, אז תזדייני למען ה', פשוט תזדייני ! לא צריך דייט בשביל להזדיין, רק צריך לוודא שאין לו מחלות !
טוב, התגובה שלך פשוט ביאסה לי את התחת. כבר מזמן לא ראיתי תגובה שכל כך מוחקת וכל כך דורסת חווית חיים של נשים אחרות. מה נסגר איתך? |
|
|
|
נילי ונילי
|
לפני 13 שנים •
2 בנוב׳ 2011
ובקצת יותר אריכות, אחרי התגובות המזועזעות שלי-
לווסטלי- בעיניי זה תמיד היה הכסף. גם כשזה רק 30 שקל על קפה וגם כשזה יותר. בתקופות שבהן המשכורת שלי היתה משכורת סטודנטית הרשיתי לעצמי יותר להיות זו שמשלמים עליה. כשהמשכורת שלי הפכה להיות משכורת נורמלית- התעקשתי יותר על תשלום שווה בשווה. היום, כשאני משלמת לעצמי משכורת בפורמט של חודש כן, חודש לא, חודש למה לא, חזרתי להיות זו שמשלמים עליה (גם בפגישות עם חברות, אגב. לא רק בפגישות רומנטיות) ולהלן סיפור אישי מאתמול- יצא לי להפגש אתמול עם מישהו. זה לא היה דייט אלא פגישת-זיון אבל מכיוון ששנינו היינו אחרי יום עבודה והיינו מורעבים החלטנו לעצור בדרך אליי הביתה במסעדה כדי לאכול ארוחת ערב (יותר "תקענו ארוחת ערב" מאשר "אכלנו". היינו מורעבים). כיוון שהתאבססתי על השרשור הזה וכבר שיגעתם אותי מרוב שאלות, יצא שהתאבססתי במהלך הארוחה על מי ישלם בסוף. כשהגיע החשבון, שלפתי ארנק והצעתי לשלם. הוא כמובן לא הסכים וגם לא הסכים לחלוקה של חצי-חצי ואפילו לא הסכים שאשאיר טיפ. עכשיו, זה לא שהוא לא ידע שהולך להיות זיון אח"כ, כן? ידע גם ידע, וגם ידע שתוצאות המי ישלם לא ישפיעו על האפשרות שהערב ייגמר בזיון. משום מה הוא התעקש לשלם ואני הערכתי את זה. אני חושבת שאם מצבי הכספי היה יותר יציב היום, הייתי מתעקשת יותר על חלוקה של חצי-חצי. נראה לי פשוט לא פיירי שמישהו שמרוויח משכורת ממוצעת או ממוצעת פלוס יוציא כל כך הרבה כסף על תשלום אוכל של אנשים אחרים. לטרנסקסית- בבקשה תנסי לזכור שיש יותר מדרך אחת להיות אישה, ויש יותר מחוויית חיים אחת שהיא "אישה". כשאת כותבת דברים כמו "אישה צריכה רומנטיקה, אישה צריכה דובונים" או "לנו זה חשוב ולכם לא" את לוקחת את עצמך כדמות מייצגת של "אישה" ומוחקת את חוויות החיים של נשים אחרות. אני לא מאמינה ב"אישה" ולא מאמינה שיש דרך אחת להיות כזו. אני כן מאמינה ב"נשים". כלומר, שיש יותר מדרך אחת לחוות את הזהות המגדרית הזו, ויש יותר מנרטיב אחד כזה. בבקשה אל תמחקי נרטיבים אחרים ואל תדרסי חוויות חיים של נשים אחרות. בנוסף, אני אישית נעלבתי כשכתבת שאת לא מבינה למה נשים שמטרתן היא זיון בלבד צריכות לצאת למסעדה עם הפרטנר שלהן. הרגשתי שזה מחק אותי לגמרי. אני אישית לא עושה דייטים אלא בעיקר סטוצים בשנים האחרונות. וכפי שכתבתי לווסטלי מקודם, כשאני יוצאת עם מישהו למסעדה זה בדרך כלל פחות בקטע של דייט ויותר בקטע של "אל תבוא אליי רעב כי אין אצלי אפילו פירור של אוכל במקרר. אם אתה רעב- יש לי בית קפה מתחת לבית, בוא נאכל ארוחת ערב לפני שנעלה אליי". לא ממש הבנתי למה כתבת מה שכתבת אבל זה הרגיש מאד לא נעים. |
|
|
הרמאפרודיטה
|
לפני 13 שנים •
2 בנוב׳ 2011
westley כתב/ה: יולי Yuli כתב/ה: תגיד, למה אתה לא מדבר על דברים כמו הלבשת מעיל, פתיחת דלת, הזזת כיסא וכו'? הרי זה בדיוק אותו הדבר. הם כולם זהים בערכם ומשמעותם. למה דווקא עניין התשלום? מה, כי זה עולה כסף? אבל זה לא הכסף, ווסטלי, זה לא הכסף! מדובר פה בסכום שלאף אחד מהצדדים לא ממש אכפת ממנו. זה רק פרט אחד ממערך שלם של התנהגות. האם גם על המחוות האחרות אתה חושב שהן פסולות? האם גם על עניין המעיל תגיד "למה שתצפי לזה כמובן מאליו, אפשר לחשוב שאת לא יכולה להתלבש בעצמך"? שזה יפה להחזיק לה אותו, אבל היא צריכה להציע לעשות את זה בעצמה ולתת לו את הבחירה?
אני מחכה לתשובה שלך. האם הקטע עם המעיל בסדר רק כי זה חינם? לא ירדת לסוף דעתי. אין פה עניין של בסדר או לא בסדר. את, ורבות כמוך פספסו את הנושא. הנושא הוא לא "15-20 שקלים" כמו שכתבו פה בת ישראל ואחרות, עם כל הכבוד, זה בדרך כלל יותר... אבל גם זה לא הנושא. הנושא הוא לא הסכום והנושא הוא לא המחווה. הנושא הוא החוצפה לא להציע אפילו. לקחת כמובן מאליו שהוא, שלא מכיר אותך אפילו, צריך לשלם עלייך. ולגביי המחוות האחרות שהזכרת, אני לא פותח לבחרוות את דלת הרכב. את דלת המסעדה דווקא כן. לא בגלל שאני חייב. בגלל שבדרך כלל אני נכנס ראשון ולא אטרוק לה אותה בפנים. עניין של נימוס אלמנטרי. אני גם לא מלביש מעילים. שוב, לא כי זה פסול בעיני, זה פשוט נראה לי מנהג מגוחך משהו. לעומת זאת, כן שילמתי פעמים רבות על דייטים. ועשיתי זאת בשמחה. זה לא הנושא. האם יש הבדל? בהחלט יש הבדל. יש פה הרבה בנות שלא יצאו פעם שניה עם גבר שלא שילם עליהן. הן כן יצאו איתו אם הוא לא טרח להגיש להן את המעיל או לפתוח את דלת הרכב. מה את אומרת? למה דווקא עניין התשלום כל כך עקרוני אם זה רק "15020 שקל". את אומרת שזה רק פרט אחד ממערך שלם של התנהגות, אבל אנשים רבים לא עושים חלק מההתנהגויות האלו. ואיכשהו זה לא נתפס כ"דיל ברייקר" למעט עניין התשלום. מה שמרגיז אותי, זה שנשים קמצניות, פרינססות, יקטלגו גבר שלא שילם כקמצן. זו פשוט דו פרצופיות בצורתה הגרועה ביותר. אם יש תקשורת טובה, אם זה פעם הוא פעם היא.. הכל בסדר. אם הוא הניח שבפגישה הראשונה תתחלקו, ובגלל זה פסלת אותו על קמצנות, זה מעיד יותר עלייך מאשר עליו. ברור יותר? אתה יודע מה, בדייט הבא אני גונבת לאבא כסף ומזמינה את בר המזל
ואם אני מתחתנת, אני מכריחה אותו לקנות לך מתנה !!! |
|
|
|
הרמאפרודיטה
|
לפני 13 שנים •
3 בנוב׳ 2011
נילי ונילי כתב/ה: לטרנסקסית- בבקשה תנסי לזכור שיש יותר מדרך אחת להיות אישה, ויש יותר מחוויית חיים אחת שהיא "אישה". כשאת כותבת דברים כמו "אישה צריכה רומנטיקה, אישה צריכה דובונים" או "לנו זה חשוב ולכם לא" את לוקחת את עצמך כדמות מייצגת של "אישה" ומוחקת את חוויות החיים של נשים אחרות. אני לא מאמינה ב"אישה" ולא מאמינה שיש דרך אחת להיות כזו. אני כן מאמינה ב"נשים". כלומר, שיש יותר מדרך אחת לחוות את הזהות המגדרית הזו, ויש יותר מנרטיב אחד כזה. בבקשה אל תמחקי נרטיבים אחרים ואל תדרסי חוויות חיים של נשים אחרות. בנוסף, אני אישית נעלבתי כשכתבת שאת לא מבינה למה נשים שמטרתן היא זיון בלבד צריכות לצאת למסעדה עם הפרטנר שלהן. הרגשתי שזה מחק אותי לגמרי. אני אישית לא עושה דייטים אלא בעיקר סטוצים בשנים האחרונות. וכפי שכתבתי לווסטלי מקודם, כשאני יוצאת עם מישהו למסעדה זה בדרך כלל פחות בקטע של דייט ויותר בקטע של "אל תבוא אליי רעב כי אין אצלי אפילו פירור של אוכל במקרר. אם אתה רעב- יש לי בית קפה מתחת לבית, בוא נאכל ארוחת ערב לפני שנעלה אליי". לא ממש הבנתי למה כתבת מה שכתבת אבל זה הרגיש מאד לא נעים. באמת? את לא צריכה רומנטיקה ? בכלל ? ב--כ--ל--ל ????? דייט זה לא "לצאת למסעדה". זו חווית היכרות רומנטית. זה יכול להתרחש במסעדה, בבר, בבית קפה ומבחינתי גם בחצר עם עשן מסביב וקפה של בית. גם לא כל ארוחה במסעדה היא דייט כמו שלא כל דייט הוא ארוחה במסעדה. דייט יכול להיות גם דרינק, ודרינק יכול להיות גם משהו אקראי במסיבה שאינו דייט. כשעוד זרם בעורקיי טסטוסטרון לפני מות הליבידו והיו לי זיונים, גם עם חלק מהם ישבתי בבתי קפה. אם לא הייתי חרמנית מדי (מודה שלא מסעדות כי חבל על ה... אהה... מה שעושים לפני אנאלי...). אבל לא קראתי לזה דייט. הרי גם את מעידה בעצמך שזה לא דייט - נילי ונילי כתב/ה: אני אישית לא עושה דייטים אלא בעיקר סטוצים בשנים האחרונות. וכפי שכתבתי לווסטלי מקודם, כשאני יוצאת עם מישהו למסעדה זה בדרך כלל פחות בקטע של דייט ויותר בקטע של "אל תבוא אליי רעב כי אין אצלי אפילו פירור של אוכל במקרר. אם אתה רעב- יש לי בית קפה מתחת לבית, בוא נאכל ארוחת ערב לפני שנעלה אליי".
אז מה נרמס בהווייתך המגדרית הנשית? שרמזתי שייתכן ואת אוהבת דובונים פרוותיים לובשי טי שירט אדום עם הכיתוב "נסיכה שלי"? בסה"כ דוגמה שטחית לרומנטיקה, אם כי נושא שאהוב עלי. ואני מתארת לעצמי שיש לך את ה'דובונים' שלך, גם אם הם מטאפוריים. ובנוגע לחוויית החיים הנשית האינדיבידואלית - כתבתי את דעתי ואמונתי הדתית (כן כן, פליטת ישיבה, מתפלק לי לפעמים) בבלוג, ואת מוזמנת לעיין אם זה מעניין, וגם לא להסכים איתי. זה עדיין לא ישנה את דעתי. זה קורה עם דת... בגלל זה יש מלחמות 
ואם דעותיי פוגעניות כלפייך - כמובן שאני מתנצלת, לא זו הייתה הכוונה. בטח שלא בפוסט-פורום הראשון שאני נתקלת בו שמתנהל בו דיון ולא ריב ומדון. מווווווואאאההה
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
3 בנוב׳ 2011
אני חושבת שדווקא הבנתי אותך לא רע.
בשבילי הדיל נשבר או לא נשבר על סך כל הרושם שנעשה עלי. זה לא רק עניין התשלום, זו ההתנהגות הכללית. אמרתי כבר, זה לא רק עלות המנה שלי, גם להוציא מחשבון בשביל לחשב טיפ היה דוחה אותי. אני לא משאירה את הארנק בבית כשאני יוצאת, ואני לא עושה סיפור מחצי-חצי, ובאופן כללי מעדיפה לוותר על כל סממן התחשבנות קל שבקלים. וזה ידחה אותי אם הוא יראה שמפריע לו לשלם. ומה לעשות, אני לא חיה בבועה, ובעולם שבו לא מקובל שנשים יזמינו בפגישה הראשונה, אשה שלא משלמת אפשר להניח שאו שהיא קמצנית או שהיא פשוט מצייתת למוסכמה (קשה לדעת) אבל כשגבר לא מעוניין לשלם - אין שום מוסכמה שמעודדת אותו לזה, להפך. אז זה כנראה קמצנות. סבבה, אתה חושב שלא להציע זו חוצפה. אני גם חושבת שזו חוצפה, אבל אני לא חושבת שזו חוצפה גדולה. זה נראה לי די נסלח. אם בעיניך זה מצביע על פגם באופי, אל תצא איתה שוב. בעיני מישהו אחר זה לא יצביע על שום דבר משמעותי. באותה מידה מישהי יכולה לחשוב ש"בואי חצי-חצי" מעיד על קמצנות ואחרת תחשוב שזה לא מעיד על כלום. והשיפוטים האלו הם בערך חצי הגישה שאנחנו מביאים איתנו לפגישה, ובערך חצי הרושם הכללי שהבחור/ה עושה עלינו. גם גברים וגם נשים עושים את זה: מפרשים אקט שעשוי להיות מקרי ומסיקים עליו על שלל תכונות אופי של הדייט שלהם. לפעמים הם קולעים. לפעמים לא. אין לי מושג איך להתגבר על זה ואין לי מושג אם כדאי. אני מבינה מאיפה אתה בא, אני אפילו מסכימה עם כמה אמירות שלך (כשהן מנותקות), אבל קשה לי להסכים עם הגישה הכוללת, כי זה מרגיש לי קצת עויין. כאילו שאתה חושב שהחוצפה הזאת *תמיד מקורה בקמצנות*. כאילו שאין לבחורה לגיטימציה לקבוע לעצמה דיל-ברייקרים לפי שיקול דעתה הפרטי. זה באמת מה שאתה חושב? אז בשבילך חוצפה תהיה דיל-ברייקר, אם תרצה. זה באמת בסדר. מותר לך. מותר לך לחשוב שהיא [הכנס כאן מילת גנאי מועדפת] ולא לצאת איתה שוב. וגם לה מותר. ולפעמים תטעו. מה לעשות. * * * נילי! כפרה עלייך! ולא יודעת מה להגיד לך לעניין הכסף. אני די מסכימה עם מה שאמרת, אבל אין לי איך להתייחס לזה כי זה נראה לי איכשהו מחוץ לדיון על מקומן של מוסכמות חברתיות בדייט רומנטי. גם אני בימי הסטוצים שלי כמעט ולא התייחסתי לזוטות. היה יורד לי החשק עם הוא היה עושה משהו בולט בחזירותו, אבל רוב הזמן פשוט לא הטרחתי את עצמי בשאלה "מה דעתי על האישיות שלו והאם הוא יתאים לי בתור בן זוג". אם יצאנו לאכול זה היה תכליתי וספונטני ולא כי קבענו לצאת. אם עשינו דברים מלבד להזדיין זה היה באווירה ידידותית ונטולת שאיפה להכיר זה את זה לעומק. אבל זה כי מראש החלטתי שאין מה לדבר על זוגיות, אז מה אכפת לי איך הוא בתור בן-זוג? אני לא חושבת שבאווירה של "דייט", כשמראש החלטנו להפגש *בשביל* להכיר זה את זה ולראות אם נעים לנו יחד ואם יש התאמה מנטלית מסויימת, הייתי יכולה לשמור על הגישה הזאת. לא רק כי אני יותר שמה לב לפרטים, אלא גם כי אני יותר מצפה לזה ממנו. כי כשידיד שלי לא מסנן שיחות כשהוא איתי זה לא מזיז לי במיוחד, אבל כשהדייט שלי לא מסנן אני מרגישה שלא ממש חשוב לו להרשים אותי וזה מפריע לי. מזיון אני לא מצפה שינסה להרשים אותי במסרים סמויים, אלא שיזיין. אולי אני קצת מגזימה. גם בדייט אני לא עסוקה ברישום "בעד ונגד". אבל יש יותר תשומת לב לפרטים, גם לחיוב וגם לשלילה. מה דעתך? את מצליחה לדמיין את עצמך בדייט רומנטי? יש לך דעה בעניין? |
|
|