"התהליך"

נתבקשתי להגיב תגובה קטנה בשם פורגוד. הוא כאמור מנוע מלהביע את דעתו (:

הרצון הקודם להישלט אכן כלל אינו חשוב יותר מדי ( אולי רק לבנייתה של מערכת נישואים המבוססת על שליטה )
ראשית, הרצון ממילא קיים על רמה כזאת או אחרת - או בווליום שונה -אצל כל אחד ואחת ( בדומה לנהייה החברתית אחרי "מנהיג חזק " )
מה שמשנה יותר, הרבה יותר, מקיומה של המוטיבציה להישלט ( היא כבר קיימת מראש, אל חשש ), הוא ההתנגדות - ההתנגדות הפנימית לשליטה( למשל בגלל רגשות כמו פחד, בושה או אשמה..או בגלל אמונות וערכים ).
אבל גם את ההתנגדות הפנימית הזאת ניתן בקלות-יחסית לשבור - באמצעים מנטליים ופיזיים של מיינד-קונטרול ( בהקשרים של כתות או משטרים דכאניים או ארגונים חשוכים כמו הק.ג.ב )
או בהקשרים המיניים הרלוונטיים לנו - ורק כדי לעזור לחדד מעט את הדיון - מה שחשוב פי כמה וכמה מכל עניין ההתניות ( או "המקל והגזר" )
הוא הפיתוי
לשלוט באמנות הפיתוי

התניות סתם בדרך כלל ישיגו מעט מאד
לעניין ההנאה-המינית, פיתוי ( סדאקשן ) התשוקה - לצד היכולת להוריד את הווליום לרגשות שעומדים בדרכה של התשוקה -
הוא העיקר

( על אף שלמרבה הצער גם בהקשרים חשוכים יכולים להיווצר קשרים משונים בין שליטה-דכאנית לבין התשוקה, כמו בתסמונת שטוקהולם, או אצל אנשים שנוצלו מינית וכו' )

כמו למשל שבמשטר דיקטטורי האופוזיציה הפנימית של אדם חזקה יותר מבמשטר דמוקרטי נניח- בו נדמה לאדם שהוא חופשי (הדרך הטובה ביותר לשליטה בהמונים אגב!)
מאותן סיבות אני נוטה להאמין שדווקא אדם המתמסר לכאורה- לא ייתמסר לעולם, ולהיפך
בסוג של הפוך על הפוך
ועכשיו זזתי למצוא תחפושת לסוף העולם

מרתק, סיגורני.
את מצד אחד מוקסמת מכל הנושא, ומצד שני אומרת שזוגיות שנסמכת על התערבות חיצונית ו"שיטחית" כזאת, היא עלובה, וגם ההתניות לא תחזקנא מעמד.
אני מסכים בעירבון מוגבל. בקשר להתניות *כפי שבכוח כתבה* אני מסכים איתך. זה לא יחזיק, כי אין רצון ראשוני, וזה גם לא כיף לאשה בטח.

אבל בזוגיות שבבסיסה התניות מוכתבות, נראית לי סבבה לגמרי. התנייה לציות למשל, היא כיפית, אם מראש יש כוונה לנשלט לציית. בוודאי שאין שום דבר לא מוסרי בזה. וההתניות במקרה כזה נמשכות שנים.