הגבלת ארגוני השמאל

Re: דמגוגיה זולה.!

A v​(שולט) • 14 בנוב׳ 2011

טוב נו שיהיה להם רך...תמיד.

Re: דמגוגיה זולה.!

Dark Artist​(שולט) • 14 בנוב׳ 2011

חחחחח. הרגת אותי

The Gondola Man • 14 בנוב׳ 2011

זרים תומכי ישראל זו הגדרה יפה לאוונגליסטים, אשר כאמור, רואים בשיבת היהודים בציון כחלק משלב המוביל לגאולה. בשלב הבא אגב, נצטרך לבחור בין מוות לבין התנצרות.

לגבי המדינות העוינות, אם ארגוני השמאל אכן היו ממומנים על ידן, הן היו נתבעות בבית המשפט, ולא היו צריכים לחפש חוקים מטורפים כדי להגבילן.
הארגון היחיד אשר לכאורה מקבל מימונו גם ממדינות עיונות, הוא האו"ם.
מדינות נוספות אשר נמנע קבלת מימון מהן הן מדינות סקנדינביה, בריטניה, האיחוד האירופאי.
כמה טוב לנתק עימן קשרים.
אגב, הגוף הנתמך ביותר במדינת ישראל ע"י ממשלה זרה - הוא כמובן צה"ל, ע"י ממשלת ארה"ב.
האם תרצו להפסיק גם את התערבות זו? הרי איזה גוף משפיע יותר על האג'נדה הישראלית מאשר צה"ל, למה לאשר התערבות בוטה זו בשיח הישראלי?

בשורה התחתונה, מה שמעציב אותי הוא שבסופו של דבר הנפגעים העיקריים יהיו ארגוני זכויות אדם ואזרח.
ומסיבה שלא ברורה לי, דריסת זכויות אדם ואזרח, הפכה למשהו לגיטימי לחלוטין בשיח הישראלי.
ושוב אשאל את השאלה ששאלתי בהודעהה הראשונה - אם הפחד הוא מדה-לגיטימציה שגורמים הארגונים האלו, איך אפשר לחוקק חוקים שהן משרד החוץ, הן יעקב עמידרור (שקשה לחשוד בדעותיו השמאלניות), ועוד רבים וטובים מזהירים שיגרמו להדרה קשה עוד יותר של ישראל ובידודה בעולם.

קטונתי.

TV_Eye​(שולט) • 14 בנוב׳ 2011

צה"ל הוא ארגון פרטי ?

Re: דמגוגיה זולה.!

FOR GOOD • 14 בנוב׳ 2011

נו...
אז למה
"אז למה לי פוליטיקה עכשיו ? "
איזה משפט יפה
אפשר להלחין אותו, בחיי...(((-:

The Gondola Man • 14 בנוב׳ 2011

כמובן שלא,
אך אם הפחד הוא מהתערבות חיצונית בשיח הישראלי, ברור שהתמיכה בצה"ל משפיעה יותר.
כאמור, אם הפחד הוא מדה-לגיטימציה, ברור שהחקיקה משפיעה יותר.

מה שמשאיר אותנו עם דבר אחד לדעתי - רדיפה פוליטית.

Re: דמגוגיה זולה.!

Brave Dwarf • 14 בנוב׳ 2011

the_drow, אני מבין את מה שאתה אומר ובעצמי הייתי רוצה להאמין בכך, אלא שעובדות בשטח, לצערי, מוכיחות אחרת. הבט לדוגמא בתמונה זו:

http://rotter.net/User_files/forum/4dadf9d572f7a77c.jpg

1. כאן מופיעה הגב' רעיה ירון, אחת מפעילות הבולטות של השמאל. היא מחבקת את אמו של הרוצח, עוואד, שבליל שבת ה- 11 במרץ, 2011, ביצע טבח במשפחת פוגל. הוא דקר למוות את אב המשפחה - אודי (תמונתו מופיעה בפינה התחתונה), את רותי, האם, הוא דקר אלא שכיוון שהמשיכה להגן על ילדיה בנוסף גם ירה בה, את שני הבנים הקטנים, את יואב בן ה- 11 ואת אלעד בן ה- 4 הוא דקר למוות וערף את ראשה של התינוקת, הדס, בת ארבעה חודשים. להזכירך שאף לא אחד משני הרוצחים מעולם לא הביע חרטה.

הגב' רעיה ירון לא ביקרה את שלושת היתומים, תמר (הבכורה בת ה- 12), רועי וישי, שבנס נותרו בחיים. היא לא טרחה להביע את צערה או את השתתפותה בצערם, אך את אמו של הרוצח היא מחבקת כאן כאשר על פניה שפוכה חמלה. האם באמת תמונה זו עומד בבד בבד עם טענתך שכולם שווים?

2. משכורתם של היהודים המפגינים על הגדרות מגיעה עד לארבעת אלפים שקלים חדשים בחודש. פרט לכך שהפגנות אלה לרוב, לדעתי, מנסות לסרס את יכולתה של מדינת ישראל לשמור על גבולותיה ועל שלום אזרחיה, הן מפריעות לעבודת צה"ל, מסכנות את החיילים, ופיזורן עולה אלפי שקלים למשלם המיסים ישראלי.

3. הסקרים המוגשים ע"י אותם ארגוני השמאל לעיתים קרובות מדי מבוססים על שקרים, לדוגמא (אני אביא רק מספר דגומאות כטעימה כי אין טעם להביא את כולן):

א. בצלם: עימאד יאסין וחביב עאשור חוסלו בפעולת "התנקשות"

ברשימת "הפלסטינים שנהרגו במסגרת התנקשות" מופיעות באתר בצלם הרשומות הבאות:

עימאד עלי חסן יאסין - בן 27, תושב עזה, נהרג ב-16.06.2006 בעזה, מירי טיל ממסוק. היווה יעד להתנקשות. פרטים נוספים: נהרג בעת שנסע במכונית.

חביב חמדי חסן עאשור - בן 34, תושב עזה, נהרג ב-16.06.2006 בעזה, מירי טיל ממסוק. היווה יעד להתנקשות. פרטים נוספים: נהרג בעת שנסע במכונית.

ארגון בצלם מציין, כי בקטגוריה של "יעד להתנקשות" נכללים "פלסטינים שכוחות הביטחון הרגו במכוון, במסגרת פעולות התנקשות, נכללו בקטגוריה נפרדת. זאת מאחר שההחלטה להרגם התבססה על מידע מודיעיני חסוי שבצלם אינו יכול לבחון ולכן אין באפשרותו לקבוע בוודאות האם האדם השתתף בלחימה."

ארגון בצלם אינו מוסר כל פרט באשר לעברם של עימאד יאסין וחביב עאשור, שיוכם הארגוני או פעילותם הטרוריסטית נגד ישראל והגרסה הפלסטינית הרשמית לנסיבות הריגתם. הכללתם של השניים במסגרת הקטגוריה של "יעד להתנקשות" ולא בקטגוריה "הרוגים שהשתתפו בלחימה" מגדילה את שיעור "ההרוגים שלא השתתפו בלחימה"

ביחס למספר ההרוגים הכולל, ובכך נמסרים נתונים שאינם מדויקים הפועלים לרעת צה"ל (אחוז גבוה יותר של הרוגים "אזרחים חפים מפשע").

ארגון PCHR: עימאד יאסין וחביב עאשור היו פעילים בג'יהאד האסלאמי

ארגון זכויות האדם הפלסטיני PCHR טוען, כי התקיפה שביצע צה"ל, ובה נהרגו עימאד יאסין וחביב עאשור כוונה לעבר כלי רכב בו שהו פעילי הג'יהאד האסלאמי. להלן תיאור האירוע כפי שהתפרסם באתר הרשמי של PCHR:

"על פי תחקירים של המרכז [הפלסטיני לזכויות האזרח PCHR] בנוגע לפשע הראשון: בסביבות השעה 09:45 בערב יום חמישי ה-15 ביוני 2006, שיגר מטוס קרב ישראלי טיל לעבר כלי רכב פלסטיני מסוג אופל בצבע לבן, בו נסעו שני פעילים של תנועת הג'יהאד האסלאמי, ברחוב הראשי סלאח אל-דין דרומית לצומת השוהדא בדרום העיר עזה. הטיל פגע פגיעה ישירה ברכב, גרם להריסתו המוחלטת ולהצתתו שהביאה לשריפת אחד הנוסעים, אשר מת במקום והיה קושי רב לזהותו. [הנוסע] האחר נפצע באורח קשה והועבר לבית החולים שיפא בעזה, שם לאחר זמן קצר מהגעתו נשם את נשימתו האחרונה. ההרוגים הם: 1) חביב ח'ד'ר עאשור, בן 28, מהעיר עזה. 2) עימאד איבראהים יאסין, בן 27, מהעיר עזה."

בניגוד לבצלם, ארגון PCHR מציין את העובדה ששני ההרוגים היו פעילים של הג'יהאד האסלאמי, ואולם גם הוא נמנע מלמסור פרטים על מעורבותם של השניים בזרוע הצבאית של הארגון או על הנסיבות שהובילו לתקיפה וכן את הגרסה הרשמית של הג'יהאד האסלאמי לאירוע.

אל-מיזאן: עימאד יאסין וחביב עאשור היו תושבים פלסטינים תמימים

ארגון זכויות האדם הפלסטיני אל-מיזאן מציין, כי עימאד יאסין וחביב עאשור היו תושבים פלסטינים שהותקפו ברכבם ע"י צה"ל. להלן תיאור האירוע כפי שהתפרסם באתר האינטרנט של אל-מיזאן:

"כוחות הכיבוש הסלימו את פשעי ההתנקשות והחיסול הפיזי, כאשר ביצעו פשע התנקשות חדש שגבה את חייהם של שני שהידים פלסטינים. על פי מקורות של תחקיר השטח שערך מרכז [אל-מיזאן], כלי הטיס הישראלי שיגר, בסביבות השעה 21:45 בליל יום שישי ה-16 ביוני 2006, טיל שפגע ברכב אזרחי בצבע לבן, שנסע בכביש סלאח אל-דין מדרום לצומת השוהדא בדרום העיר עזה. ההפצצה גרמה להריסה מוחלטת של הרכב ולמותם של שני האנשים שהיו בתוכו, והם: חביב עאשור בן 28 שנהרג מיד, ועימאד יאסין בן 27 שמת מפצעיו בבית החולים שיפא."

הג'יהאד האסלאמי: עימאד יאסין וחביב עאשור היו בדרכם לשגר רקטות לעבר ישובים ישראליים

ארגון הג'יהאד האסלאמי מציג גרסה שונה מזו של בצלם וארגוני זכויות האדם הפלסטיניים. עימאד יאסין וחביב עאשור מזוהים כפעילים בזרוע הצבאית של הארגון, פלוגות ירושלים, ונמסר שהרכב בו נסעו הותקף בעת שהיו בדרכם לשגר רקטות לעבר ישובים ישראליים. להלן עיקרי גרסת הג'יהאד האסלאמי:

עימאד חסן עלי יאסין נולד ב-24 באוקטובר 1981 למשפחה לוחמת ג'יהאד בשכונת זייתון בדרום העיר עזה. אחיו מוחמד נהרג בלחימה נגד כוחות צה"ל בשכונת זייתון ב-12 במאי 2004. עימאד למד בבתי הספר בשכונת זייתון ולאחר מכן באוניברסיטה האסלאמית בעזה. הוא היה פעיל הארגון הסטודנטים של הג'יהאד האסלאמי, ולאחר זמן עמד בראש שלוחת הארגון באוניברסיטה האסלאמית, ובמסגרת זו היה פעיל בין היתר בחינוך צעירים על ערכי האסלאם וארגון מחנות קיץ לתלמידים מטעם הג'יהאד האסלאמי.

בשנת 2000, עם תחילתה של אינתיפאדת אל-אקצה, הצטרף עימאד לשורות פלוגות ירושלים, הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי. הוא שובץ במשימות של תצפית ותפיסת עמדות קדמיות בגבול עם ישראל, השתתף בלחימה בלחימה נגד כוחות צה"ל באזור זייתון ושיגר פצצות מרגמה ורקטות לעבר ישובים ישראליים, כולל טיל גראד שפגע בשדרות סמוך לביתו של שר הביטחון דאז עמיר פרץ. הוא נהרג בתקיפה של כלי טיס עם פעיל הג'יהאד האסלאמי חביב עאשור, בשעה שהיו בדרכם לשגר טילים לעבר ישובים ישראליים.

חביב עומראן עאשור נולד ב-27 באוגוסט 1989 בשכונת זייתון בדרום מזרח העיר עזה למשפחה דתית שיצאו מתוכה מוג'אהידין. הוא היה פעיל בוועדות של מסגד ארד אל-ריבאט, ובמסגרת זו היה אחראי על ארגון שינון הקוראן במסגד. בשנת 2000 בתחילת אינתיפאדת אל-אקצה, הצטרף חביב לשורות פלוגות ירושלים, הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי. חביב השתתף בלחימה נגד כוחות צה"ל באזורים המזרחיים של שכונת זייתון, היה פעיל ביחידת התצפיות ונטל חלק בשיגור רקטות לעבר ישובים ישראליים, כולל לעבר העיר אשקלון.

ב. בצלם: לא ידוע אם סאלם מוסא אבו שנאר "השתתף בלחימה"
...ארגון בצלם טוען שהוא אינו יכול לקבוע אם סאלם אבו שנאר נהרג בעת שהשתתף בלחימה או אולי מדובר בתושב פלסטיני תמים שנקלע לרוע מזלו ל"חילופי אש" ונהרג על לא עוול בכפו בידי חיילי צה"ל...

PCHR: סאלם אבו שנאר היה פעיל במנגנון הביטחון המסכל

מקורות פלסטיניים: מדובר בפעיל גדודי אל-אקצה שנהרג בלחימה נגד צה"ל

ג. בצלם: לא ידוע אם אסעיד ואסעד אבו סיתה "השתתפו בלחימה"

סעיד [במקורותה פלסטיניים מצוין אסעיד] אבו סיתה - בן 20, תושב ח'אן-יונס, נהרג ב-12.12.2001 בח'אן-יונס, מירי ממסוק. פרטים נוספים: נהרג בבית הקברות בח'אן יונס.

אסעד עבד אל-כרים אבו סיתה - בן 24, תושב ח'אן-יונס, נהרג ב-12.12.2001 בח'אן-יונס, מירי כדורים חיים ממסוק. פרטים נוספים: נהרג בבית הקברות בח'אן יונס.

ארגון בצלם טוען שהוא אינו יכול לקבוע אם אסעיד ואסעד אבו סיתה נהרגו בעת שהשתתפו בלחימה או אולי מדובר בתושבים פלסטינים תמימים ששהו בבית הקברות של ח'אן יונס, נקלעו לרוע מזלם ל"חילופי אש" ונהרגו על לא עוול בכפם בידי צה"ל.

PCHR: אסעיד ואסעד אבו סיתה היו אזרחים תמימים שנהרגו בתקיפת מסוק ישראלי

אל-מיזאן: אסעיד ואסעד אבו סיתה היו אזרחים תמימים שנהרגו בתקיפת מסוק ישראלי

מקורות פלסטיניים: מדובר בשני פעילי טרור שנהרגו בעת משימה מבצעית

...בעת התכנסות פסגת שרם אל-שיח' באביב 2000 ביצע אסעיד ירי צלפים לעבר אזרח ישראלי בהתנחלות כפר דרום. אינתיפאדת אל-אקצה ביצע פיגועים נגד יעדים ישראליים והיה בין הראשונים ששיגר פצצות מרגמה לעבר ישובים ישראליים. הוא נהרג ב-12 בדצמבר 2001 במהלך "משימה צבאית" עם חבריו לדרך סעיד אבו סיתה, פדל אבו עוביידה ויאסר אבו נאמוס.

אסעד אבו סיתה נולד ב-20 באפריל 1980 בח'אן יונס. הוא למד בבית הספר היסודי אל-שיח' ג'מיל, בחטיבת הביניים אחמד עבד אל-עזיז ובית הספר התיכון כמאל נאסר בח'אן יונס. בגיל צעיר הצטרף אסעד לגדודי אחמד אבו ריש. הוא נהרג בהתקפה שכוונה נגד קבוצת פלסטינים שהיה עימה ב"משימת לחימה".

*אציין שיהונתן דחוח-הלוי, סגן אלוף (במיל.), מזרחן, חוקר טרור ותנועות אסאלמיות קיצוניות במזה"ת ובצפון אמריקה, לא אחת פנה ל"בצלם" לגבי שאלת אי מהימנות הנתונים שהם מספקים (הם וארגוני זכויות האדם האחרים), נתונים עליהם מתבססים לא מעט, כולל אלו של גולסטון, האשמות נגד צה"ל משל הוא "מבצע פשעי מלחמה", אך משום מה הוא מעולם לא זכה בתשובה.
http://www.news1.co.il/Archive/003-D-39407-00.html?tag=02-21-00:

"...סיכום

הדיווח באתר בצלם מעלה מספר שאלות נוקבות:

האם לחוקרי בצלם קיים מידע מהימן אחר הסותר את גרסת חמאס (וצה"ל) אודות האירוע עד כדי כך שגורם להעלאת ספק באשר לנסיבות הריגתו של עאטף טאפש?

האם חוקרי בצלם אינם עוקבים אחר הדיווחים בתקשורת הישראלית, הפלשתינית, הערבית והבינלאומית שדיווחו על ניסיון הפיגוע?

האם חוקרי בצלם אינם בודקים באופן שיטתי את ההודעות הרשמיות של חמאס המתפרסמות באתרים השונים של הארגון?

מי מבצע בקרה על המחקר המתבצע בארגון בצלם ועל הדיווחים המופצים לתקשורת?

כיצד יתכן שארגון בצלם, שקבע שאינו יודע מהם נסיבות המוות, לא בדק מידע בעניינו במשך 8 השנים מאז נהרג עאטף טאפש?

האם "הטעויות" החוזרות ונשנות במסד הנתונים של בצלם הן תולדה של רשלנות מחקרית גרידא, ניסיון מכוון להקטין את מספר ההרוגים הפלשתינים שנהרגו בלחימה עם ישראל או אולי קיימת סיבה אחרת לכך?"

4. http://www.jcpa.org.il/JCPAHeb/Templates/ShowPage.asp?DBID=1&LNGID=2&TMID=99&FID=764&IID=25404:
"השופט ריצ'רד גולדסטון, שעמד בראש הוועדה מטעם המועצה לזכויות האדם של האו"ם לחקירת מבצע "עופרת יצוקה", חזר בו במאמר בוושינגטון פוסט [...] ניתן ללמוד, כי גולדסטון חש כמי שרצה להוביל מהלך אמיתי של הטבעת חותם זכויות האדם בסכסוך הישראלי - פלסטיני על מנת לתרום להפסקת שפיכות הדמים, אך בפועל הולך שולל על ידי שולחיו ועל ידי ארגון הטרור בו שם גולדסטון את מבטחו (חמאס -ג.א.) כארגון שמסוגל להפוך את חברבורותיו. כמו כן, אפשר להתרשם כי ניכרת מידה לא מבוטלת של אכזבה מניצול שיח זכויות האדם באופן מוקצן נגד דמוקרטיות ולא נגד אלה המפרים ברגל גסה את *החוק הבינלאומי. גישת חלק מארגוני זכויות האדם לוקה באיפה ואיפה. הם דורשים להחיל תנאים מגבילים ביותר על הדמוקרטיות המתגוננות מפני הטרור וקובעים כי כל פעולה בשטח בנוי העלולה לסכן אזרחים הינה למעשה הפרה של החוק הבינלאומי. כלל מוסרי זה מעניק הלכה למעשה חסינות לארגוני טרור לעשות שימוש באזורים המיושבים כדי לתקוף אזרחים ישראלים. יש לקוות כי מאמרו של גולדסטון יפתח דיון רציני בשאלת ניהול המלחמה בטרור במציאות הקיימת והמתפתחת."


(מתנצל על האורך, קשה לצלוח נושא כ"כ מורכב בקיצור, אבל אני מבטיח שאני משתדל).


אז חופש הביטוי זה לא. אולי חופש להכזיב? ואולי בעצם זהו חופש השיסוי? איני יודע. אני רק יודע שרפרטואר השקרים עליהם מתבססות לא מעט טענות של אותם אירגוני זכויות האדם שאמורים לראות בכל בני האדם "שווים", לא אחת גרם לי להרים גבה. אני חושב שקיים מקום לאירגוני זכויות האדם במציאות המורכבת של מדינת ישראל ובסכסוך בו שקעה; אני גם חושב שצה"ל אמור לעמוד תחת ביקורת של אירגונים אלו וגם תחת ביקורת עצמית נוקשה; אני יודע ומודע לקלות בה ניתן לטשטש את הגבול בין "הגנה" ל"התקפה" כאשר מדובר בקיומה של מדינה ושלום אזרחיה; כמו כן אני מודע להבטים פסיכולוגיים ולמבנה הצה"לי המבוסס על כוח סדיר בעיקרו שגילו הממוצע הוא 19.5 שנים בלבד. אבל כל אלה אינם מצדיקים הסתה כמעט גלויה נגד צה"ל, דה-לגיטימציה של קיום המדינה, וסירוסם של המגנים עליה. תפקידם של ארגונים אלה אינו לסלף עובדות אלא להעלות את האמת אל פני השטח ולטפל בה בעת הצורך. הסילוף הממוקד, התמיכה החד צדדית, הם אלו שהובילו לאותה הבדיקה המדוקדקת את האינטרסים שעומדים מאחורי אותם אירגונים ואל מקורות המימון שלהם שטוהר כוונתם ומטרתם מוטל בספק.




*לפני כך וכך שנים נוכחתי בכנס בנושא החוק הבינלאומי ולתדהמתי גיליתי שמבחינת החוק הבינלאומי החל על מדינת ישראל בכל הקשור לעזה, זכויות שעומדות לנו ככלים הגנתיים, רבות בהרבה מאלו בהן אנחנו משתמשים בפועל. ומכיוון שזה אינו קשור לנושא, אני לא אכנס לשם אך אציין שלדעתי, כל האירגונים הללו שנטלו על עצמם את האחריות להגן על זכויות האדם, צריכים לעשות לא מעט שיעורי בית טרם הם קופצים לבריכה כה עמוקה שאדוותה מחלחלת אל תודעתו של קהל וחורצת בה אפיקים שבכוחם להסיט את המציאות לכיוונים העלולים להסתבר בעתיד כאפיקים חד-סטריים למדי.



ושוב סליחה.

Re: דמגוגיה זולה.!

נילי ונילי • 14 בנוב׳ 2011

טוב, קצת קשה לדבר איתך כשאתה כולך מרוגש ומלוהט עד כדי כך. ניכר שהנושא נוגע אצלך בכמה נקודות רגישות.

נראה לי שאתה מגיב מהבטן ולא מתוך מידע קונקרטי על העמותות שהחוק הזה ישפיע עליהן, ויותר מזה- מתוך חוסר מידע על הפעילויות שעמותות השמאל הנוראיות הללו אשכרה עושות בפועל.

ראשית, עמותות זכויות אדם הן אכן שמאלניות, אבל לא נכון יהיה להגיד שהן דואגות רק לזכויות אדם של ערבים. השאלה שלך מתי האגודה לזכויות האזרח אי פעם הגנה על זכויות אדם ימני מעידה על חוסר היכרות עם פעילות האגודה, שנלחמת כבר 14 שנים על הוצאתו של יגאל עמיר מבידוד. האגודה היא ארגון השמאל היחידי שמוחה על תנאי כליאה לא אנושיים של אדם שאני בספק אם יש שמאלן אחד שהיה מוכן להרים את הכפפה ולהלחם עבור הקלת תנאי כליאתו.

שנית, ההערה שלך לגבי איג"י מעידה על חוסר הבנה של האופנים שבהם ממומן המגזר השלישי בארץ. החברה האזרחית בארץ מקבלת מימון משלושה מקורות עיקריים - הממשלה הישראלית, הכנסות עצמיות ותרומות בחו"ל. זה יהיה קצת סרקסטי להגיד את זה, אבל הדרך היחידה שבה עמותה תקבל הכנסות עצמיות היא אם היא תעבוד למען ילדים חולי סרטן, והדרך היחידה שבה הממשלה תתמוך בצורה משמעותית זה אם יהיה לעמותה קשר בטבור לאחת ממפלגות הקואליציה. ולכן, האפשרות הכמעט יחידה למימון עבור עמותות שאינן בקונצנזוס היא להסתמך על מימון מחו"ל.

ופה בדיוק הבעיה. כי ארגונים שפועלים למען מטרות טובות-אך-לא-קונצנזוסיאליות נדפקים.

ואיג"י הוא דוגמה מצויינת לארגון כזה, אם כי לדעתי הממשלה הישראלית כן תומכת בו במידה מסויימת.

Re: דמגוגיה זולה.!

The Gondola Man • 14 בנוב׳ 2011

ברשותך, הורדתי מהציטוט את סעיפים 3-4 מפאת אורכם.
תגובתי לגביהם היא קצרה - אם אכן מדובר בשקרים, יש להפריכם, ומצידי לחוקק חוק (אם לא קיים כזה) המאפשר לתבוע את העושה זאת, במידה והמעשה נעשה בזדון.
למרות שדוחו"ת מקושקשים יש משני הצדדים. כאמור, כמו בהרבה מקרים דומים, ניתן לפנות לאם תרצו.

לגבי גב' ירון, מטומטמים יש בשני צידי המתרס הפוליטי.
אתה באמת חושב שהתנהגותו של פרט כלשהו קשורה לוויכוח המהותי הכללי?
מילא אם היא היתה נושאת תפקיד רשמי כלשהו, אך "אחת מפעילות השמאל הבולטות" הוא עדיין אינו כזה.

וזה מצחיק שאתה מדבר על תקציבים והפרעה וסכנה לחיילי צה"ל.
אתה לא באמת טוען שההפגנות של ארגוני השמאל עולות לנו יותר מפינוי מאחזים בלתי חוקיים, אבטחת התנחלויות שכוחות אל, וכמובן כל הטיפול בסוגיות תג-מחיר?


אגב, שלא תטעה לחשוב שלי יש חיבה רבה מדי לנשות ווטש. אבל אין ספק שהפגיעה בהגבלתן עולה בהרבה על התועלת.
מה גם שכאמור, הטיעון העיקרי שלי, שעדיין לא זכיתי לכל תגובה אליו, היא שהחוק הנ"ל יפגע בישראל עשרות מונים יותר מפעילות הארגונים.
מה גם שמציאות נטולת ארגונים עלולה רק לפגוע בנו, לדעתי, כי אז דברי הפלסטינים יהיו דברי אלוהים חיים.
מעבר לכך, אם אני האיחוד האירופאי, וכרגע מתפנים לי כספים אשר היו אמורים להיות מועברים לארגונים לבדיקת זכויות אדם בשטחים, וישראל מונעת זאת - הייתי מעביר אותם ישירות לרשות, הרבה יותר פשוט.

Re: דמגוגיה זולה.!

Brave Dwarf • 14 בנוב׳ 2011

התשובות לכל מה ששאלת כאן נמצאות בתוך הטקסט שלי מעלה, אין לי שליטה על כך שבחרת להתעלם מהן, לכנות מישהו "טיפש" או "לא מייצג" לעומת "חכמים" ו"מייצגים" אחרים, או להתעלם מהנזק שפירטתי ולחילופין להחשיבו כזעום לפחות בהשוואה לנזק שאתה רואה בחוק המיסוי שיחול על אירגונים אלה (להזכירך- אלו מיסים ולא העלמה של אירגון).

צר לי, אך אין לי יותר מה להוסיף על פני העובדות שהבאתי מכבר. למעשה גם אין צורך כי אני הבאתי עובדות ולא דיעה. אם אתה לא מוצא אותן משכנעות דיין, לא קרה דבר. זהו טבעו של דיון.


למען הסר ספק, לדעתי, זהו אכן הפסד שאירגונים כמו אלה עליהם דיברה נילי, ייזוקו מהחוק ובאמת מעניין לבדוק כמה מהם נתמכים ע"י ממשלת ישראל. יכול להיות שאחרי בדיקה שכזו נגלה שהשד לא עד כדי כך גדול.