מישלי |
לפני 13 שנים •
21 בנוב׳ 2011
Re: כבעל ניקים מרובים אני מוחה!
לפני 13 שנים •
21 בנוב׳ 2011
מישלי • 21 בנוב׳ 2011
שפחון כתב/ה: הניק הזה לא בעל חיים משל עצמו. לכל ניק יש בעלים.
גם אם לכמה ניקים יש את אותו בעלים, ובהנחה כמובן שאותו בעלים אינו סובל מפיצול אישיות, הם כולם בבואה של אותו אדם. אם הוא נבזי, גם הניקים נבזיים. אם הוא לא, הם לא. אני מציע, במקום לחפש את המטבע מתחת לפנס, אולי תכעסי על אנשים רעים שמרעילים, מעליבים ומתנשאים, ולא על "ניקים"...? לו ידעתי מי עומד/ת מאחורי אותו ניק, הייתי מתעמתת עם אותו אדם. הבעיה היא שיש אנשים שפותחים ניק ומשתלחים דרכו מבלי לחשוף את זהותם. לעיתים קרובות הם משנים סגנון כתיבה או פרטים מסויימים כדי לא להתגלות. לאנשים רעים/מרעילים/מתנשאים אין מקום בחיים שלי, ואני לא מנהלת איתם תקשורת, הבעיה היא דווקא כשמתברר שמישהו שמתנהג כחבר (או לפחות מכר), תוקע סכין בגב בניק כפול. אני לא בנאדם שאוהב לריב, ואני מעדיפה להמנע מעימותים יזומים, אבל כשאני מותקפת אני לא שותקת. אני לא מחפשת את הניקים האלה, לא מתחת לפנס ולא בכלל, זה הם שמוצאים אותי/אותנו. היום כשכבר אין מי שירסן אותי להתעלם ולא להגיב, אני נוטה לחשוף שיניים בחזרה ולענות. |
|
גולוסקלפרה(נשלט) |
לפני 13 שנים •
21 בנוב׳ 2011
לפני 13 שנים •
21 בנוב׳ 2011
גולוסקלפרה(נשלט) • 21 בנוב׳ 2011
זו בעיה כשמנסים לפתור בעיות אשיות על גבי הפורום. השאלה במי בדיוק את נועצת שיניים, אבל אם זה עושה לך טוב לכי עם זה.
בעיניי, כשאת משתלחת באופן כללי ב "ניקים כפולים" את משחקת לידי מי שתקף אותך. אם מדובר בניק ספציפי את מוזמנת לחשוף אותו במערומיו. |
|
מישלי |
לפני 13 שנים •
21 בנוב׳ 2011
תגובה לשפחון:
לפני 13 שנים •
21 בנוב׳ 2011
מישלי • 21 בנוב׳ 2011
שפחון כתב/ה: זו בעיה כשמנסים לפתור בעיות אשיות על גבי הפורום. השאלה במי בדיוק את נועצת שיניים, אבל אם זה עושה לך טוב לכי עם זה.
בעיניי, כשאת משתלחת באופן כללי ב "ניקים כפולים" את משחקת לידי מי שתקף אותך. אם מדובר בניק ספציפי את מוזמנת לחשוף אותו במערומיו. שפחון, פתחתי את השרשור הזה בנוגע לתופעה כללית שקיימת, ולדעתי לאחרונה מפריעה ליותר ויותר אנשים שרשומים באתר הזה. לא באתי לפתור בעיה אישית (שאין לי). לא מעניין אותי לשחק או לא 'לשחק לידי אנשים', אני לא במלחמה ולא במאבק עם אף אחד (שידוע לי), ואין לי איזה כבוד מטופש של אגו לשמור עליו. בשנה האחרונה נחשפתי לפחות לשלושה ניקים (כפולים ובדויים) שהשתלחו בי ובקרובים לי באופן אישי. בנוגע לזהותם, זה לא משנה אם יש לי מידע או חשד, או שאין לי מושג ירוק מי עומד מאחוריהם. אין לי רצון או כוונה לחשוף אותם במערומיהם, כי הם לא חשובים... חשובה הזוהמה שהם מצליחים לפזר סביב כולנו. |
|
גולוסקלפרה(נשלט) |
לפני 13 שנים •
21 בנוב׳ 2011
לפני 13 שנים •
21 בנוב׳ 2011
גולוסקלפרה(נשלט) • 21 בנוב׳ 2011
אם הם לא חשובים, גם הזוהמה שלהם לא. החשיבות היחידה שלהם נובעת מעצם העיסוק בהם.
העיסוק שלך בהם. |
|
lola3333 |
לפני 13 שנים •
21 בנוב׳ 2011
זאת אולי
לפני 13 שנים •
21 בנוב׳ 2011
lola3333 • 21 בנוב׳ 2011
העליבות והרדידות של המדיה, שמאפשרת לאנשים חסרי חיים, מרותקים למסך יומם וליל להשתלח ולהתנגח בראשם או בחייהם של אחרים.
התשומת לב שהם מקבלים והתסכול או הפגיעה או מה שלא יהיה שהם יוצרים גורמים להם להמשיך להתנהג בצורה מטומטמת ופוגעת. מיש, פשוט לא להתייחס, זה כמו כלב שרודף אחרייך והוא רק נובח, לא נושך. |
|
מישלי |
לפני 13 שנים •
21 בנוב׳ 2011
לפני 13 שנים •
21 בנוב׳ 2011
מישלי • 21 בנוב׳ 2011
שפחון כתב/ה: אם הם לא חשובים, גם הזוהמה שלהם לא. החשיבות היחידה שלהם נובעת מעצם העיסוק בהם.
העיסוק שלך בהם. אתה טועה. ובגדול. הנה דוגמא מהחיים (שלי): אם יש אישה רעה, נקרא לה O, שהיא במקרה שכנה שלי. היא לא חשובה לי... בכלל ! אבל השריטות שהיא מייצרת על הרכב שלי, חשובות מאד (לחשבון הבנק שלי בעיקר). פיוז החשמל שהיא הקפיצה לי, חשוב לי מאד (ובעיקר לאכול שהיה במקפיא). האקונומיקה ששפכה לשכנה מתחתיה על הכביסה שהייתה תלויה על החבל, חשובה. הטרור שהיא מפעילה, חשוב. להמשיך ? הבנת את הנקודה ? על הדיונים האחרונים בנושא "לשון הרע" שמעת ? לא סתם יש על זה חקיקה והלכות. יש למילים שנאמרות משמעות והשפעה, בין אם הן כתובות או בע"פ. הקלישאה של "החשיבות היחידה שלהם נובעת מעצם העיסוק בהם" - נכונה רק בחלק מהמקרים בחיים. |
|
מישלי |
לפני 13 שנים •
21 בנוב׳ 2011
Re: זאת אולי
לפני 13 שנים •
21 בנוב׳ 2011
מישלי • 21 בנוב׳ 2011
shiver כתב/ה: העליבות והרדידות של המדיה, שמאפשרת לאנשים חסרי חיים, מרותקים למסך יומם וליל להשתלח ולהתנגח בראשם או בחייהם של אחרים.
התשומת לב שהם מקבלים והתסכול או הפגיעה או מה שלא יהיה שהם יוצרים גורמים להם להמשיך להתנהג בצורה מטומטמת ופוגעת. מיש, פשוט לא להתייחס, זה כמו כלב שרודף אחרייך והוא רק נובח, לא נושך. שוב, אני מדברת על עניין עקרוני. על התנהגות בזויה ופחדנית תחת ביטחון של "לא יודעים מי אני". יש כל מיני גישות בחיים להתמודד עם מצבים. מכירה את גישת ה"לא להתייחס". לא מאמינה בה. לא בכל מקרה בכל אופן. לפעמים נחוץ להגיב. לפעמים נכון להעיר, להאיר, להחזיר. ככה אני. והכלב שרודף... לפעמים רק נובח, אבל לפעמים הוא גם קופץ, שורט ונושך. |
|
lola3333 |
לפני 13 שנים •
22 בנוב׳ 2011
Re: זאת אולי
לפני 13 שנים •
22 בנוב׳ 2011
lola3333 • 22 בנוב׳ 2011
מישלי כתב/ה: shiver כתב/ה: העליבות והרדידות של המדיה, שמאפשרת לאנשים חסרי חיים, מרותקים למסך יומם וליל להשתלח ולהתנגח בראשם או בחייהם של אחרים.
התשומת לב שהם מקבלים והתסכול או הפגיעה או מה שלא יהיה שהם יוצרים גורמים להם להמשיך להתנהג בצורה מטומטמת ופוגעת. מיש, פשוט לא להתייחס, זה כמו כלב שרודף אחרייך והוא רק נובח, לא נושך. שוב, אני מדברת על עניין עקרוני. על התנהגות בזויה ופחדנית תחת ביטחון של "לא יודעים מי אני". יש כל מיני גישות בחיים להתמודד עם מצבים. מכירה את גישת ה"לא להתייחס". לא מאמינה בה. לא בכל מקרה בכל אופן. לפעמים נחוץ להגיב. לפעמים נכון להעיר, להאיר, להחזיר. ככה אני. והכלב שרודף... לפעמים רק נובח, אבל לפעמים הוא גם קופץ, שורט ונושך. אני מבינה את עניין העקרוני ואת הצורך שלך בתגובה ולא לשבת בשקט. בסופו של דבר זה רק מדיה. כדי שלא תצטרכי לנער אותם ממך מלקפוץ ולנשוך פשוט אל תתני להם מהתחלה לטפס, שלא יהיה להם פרטנר זה כבר יהיה משעמם, ככה זה (זה נאמר אומנם בפנייה אישית )אבל זה נראה לי נוגע לכל אלו שנוגע בהם שמשתלחים בהם ועוקצים אותם בוירטואלי ולא חסר טובי לב ויפי נפש כאלה בכלוב. |
|
lola3333 |
לפני 13 שנים •
22 בנוב׳ 2011
Re: זאת אולי
לפני 13 שנים •
22 בנוב׳ 2011
lola3333 • 22 בנוב׳ 2011
מישלי כתב/ה: shiver כתב/ה: העליבות והרדידות של המדיה, שמאפשרת לאנשים חסרי חיים, מרותקים למסך יומם וליל להשתלח ולהתנגח בראשם או בחייהם של אחרים.
התשומת לב שהם מקבלים והתסכול או הפגיעה או מה שלא יהיה שהם יוצרים גורמים להם להמשיך להתנהג בצורה מטומטמת ופוגעת. מיש, פשוט לא להתייחס, זה כמו כלב שרודף אחרייך והוא רק נובח, לא נושך. שוב, אני מדברת על עניין עקרוני. על התנהגות בזויה ופחדנית תחת ביטחון של "לא יודעים מי אני". יש כל מיני גישות בחיים להתמודד עם מצבים. מכירה את גישת ה"לא להתייחס". לא מאמינה בה. לא בכל מקרה בכל אופן. לפעמים נחוץ להגיב. לפעמים נכון להעיר, להאיר, להחזיר. ככה אני. והכלב שרודף... לפעמים רק נובח, אבל לפעמים הוא גם קופץ, שורט ונושך. אני מבינה את עניין העקרוני ואת הצורך שלך בתגובה ולא לשבת בשקט. בסופו של דבר זה רק מדיה. כדי שלא תצטרכי לנער אותם ממך מלקפוץ ולנשוך פשוט אל תתני להם מהתחלה לטפס, שלא יהיה להם פרטנר זה כבר יהיה משעמם, ככה זה (זה נאמר אומנם בפנייה אישית )אבל זה נראה לי נוגע לכל אלו שנוגע בהם שמשתלחים בהם ועוקצים אותם בוירטואלי ולא חסר טובי לב ויפי נפש כאלה בכלוב. |
|
Brave Dwarf |
לפני 13 שנים •
22 בנוב׳ 2011
לפני 13 שנים •
22 בנוב׳ 2011
Brave Dwarf • 22 בנוב׳ 2011
שפחון כתב/ה: אם הם לא חשובים, גם הזוהמה שלהם לא. החשיבות היחידה שלהם נובעת מעצם העיסוק בהם.
העיסוק שלך בהם. שפחון, אתה טועה ורואים לפי תגובותיך שמעולם לא עמדת תחת מתקפת ניקים כפולים ואני מאחל לך שלא תדע ולו פיסה מהטירוף הזה לעולם. נכון שאינם חשובים, נכון שאין ביכולתם לשנות את האמת ובטח שלא את המציאות. אבל הם מציקים ועוד איך. גם בזבוב טורדני, אחרי הסיבוב העשירי, אנחנו נוהגים לחבוט (שמעתי כאלו שאפילו קיללו אותו טרם), פי כמה כאשר מדובר באדם שניצל את הקרבה בינך לבינו לרעה ופתח ניק כפול כדי להשתמש בידע שלו אודותיך, לסלף אותו ולהשפיל או לסחוט או לאיים עליך וירטואלית. זה מפריע, זה מרגיז, זה מקפל. זה לא כיף. זה לא כיף להביט מעבר לכתף, פן יצוץ לך יש מאין, בבלוג אקראי, בתגובה בלתי צפויה בפורום, בשיחה בצ'אט מאחורי גבך. לשמוע את חבריך מספרים לך עליך דברים שלא ידעת על עצמך מעולם ולתהות מה עושים עם מידע זה אויבך, או כפי שזה קרה במקרה שלי, להגיע הביתה ולמצוא את אשתך בוכה אחרי שמחקה את הבלוג שלה כי נשברה מלהיות מותקפת על ידי מרובי ניקים למיניהם. כלוב אמור להיות כיף. זה המקום אליו מגיעים מעבודה/משמרת/מריבה עם הבוס, אחרי שאנחנו פושטים את המדים או את החליפה. מקום בו אנחנו שמים את הרגליים על השולחן ועושים חיים משוגעים. חולמים, מספרים, חולקים את מה שלא יכולנו בחוץ, מאוננים, צוחקים, לפעמים מתווכחים ומרגישים בבית. הכלוב כבר מזמן הפך לשדה קרב ואחת הסיבות לכך, אלו הניקים הכפולים והחשש שהניק החדש שמולך אולי עוד אחד מהם. אנחנו לא מאמינים לאף אחד יותר, אנחנו מביטים מעבר לכתף ועוצמים את העיניים אחרי כל תגובה וחוששים לפתוח אותן פן יתגלה מולנו אותו יצור רב ניקים וראשים שבמסווה של וירטואליה גידל ראש נוסף רק כדי לפגוע בנו. אז כמו שאמרתי, זה כבר לא כיף יותר. ואני מתגעגע לחברים שלי שעזבו את המקום הזה בגלל זה. נורא. |
|